הבחירות ברשות: "הצעירים הפלסטינים חזקים יותר, ונמאס להם"

אנאס אוסטה לא הצביע מימיו, אבל כעת הוא מבקש מהפלסטינים להצביע עבורו בבחירות.

בקיץ הקרוב אמורים הפלסטינים בשטחים הכבושים להשתתף בבחירות הראשונות שנערכות בשטחים מזה 15 שנה, לפרלמנט ולנשיאות. אוסטה, 30, מתמודד בראשות רשימת "נבד' אל בלד" ('דופק הארץ'), רשימה עצמאית ששואפת לייצג את הצעירים הפלסטינים ואת צרכיהם.

אוסטה אינו היחיד: כמחצית מבעלי זכות הבחירה בבחירות הללו הם בגילאים 18-33 ומעולם לא השתתפו בבחירות ארציות. אף שעל פי הסקרים, הצעירים הפלסטינים הם הקבוצה המפוכחת ביותר בחברה הפלסטינית, צעירים רבים תולים תקוות בבחירות הקרובות, לצד מידה הגונה של סקפטיות.

אוסטה הוא ממחנה הפליטים עסכר שבשכם, אבל משפחתו היא במקור מיפו; סבו נמלט ממנה במהלך הנכבה ב-1948. הוא הצעיר מבין ארבעה אחים. "כוחות הכיבוש אסרו את אבי חודש לפני שנולדתי", הוא אומר. כתוצאה מכך, את מרבית חייו הוא חי ללא אביו לצדו, מצב שכיח בקרב ילדים פלסטינים רבים, לדבריו.

בגיל 22 אוסטה מונה כמנהל "תוואסול", ארגון ללא מטרות רווח הפועל לייצר קשרים בין הפלסטינים החיים בשטחים הכבושים לבין הפלסטינים בישראל ובגולה. ב-2017 הוא הקים את "קאמת", ארגון המתעד את המאבק הפלסטיני. לדבריו, פעילויות אלה אפשרו לו לבנות רשת של צעירים פלסטינים המשתרעת מג'נין ועד עזה, למרות המגבלות שמטילה ישראל על תנועתם.

אף שלפי ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית, נשים מהוות 29 אחוז מכלל המועמדים בבחירות השנה, אוסטה אומר שב"נבד' אל בלד" הנשים מהוות 40 אחוז מהרשימה. יותר מ-70 אחוז מהרשימה בת 28 המועמדים הם צעירות וצעירים, בכללם מהנדסים, רופאים, אקדמאים, עיתונאים ופעילים.

לדברי אוסטה, הוא קיבל הצעות מרשימות פוליטיות גדולות יותר לחבור אליהן כמתמודד מוביל, אך הוא סירב להצעות. "לצעירים הפלסטינים מגיעה רשימה שמייצגת אותם באופן מובהק", הוא מסביר. "אני רוצה להיות מסוגל לומר שקיבלתי מנדט מאנשים התובעים שינוי, אלה שרוצים להיאבק בהנהגה מושחתת". עבור אוסטה, השינוי הוא לא פחות מרפורמה יסודית של המערכת הפוליטית הפלסטינית.

בלי צעירים אי אפשר להצליח

בינואר האחרון הכריז הנשיא מחמוד עבאס על קיום בחירות למועצה המחוקקת, היא הפרלמנט הפלסטיני, ב-22 במאי, ובחירות לנשיאות ב-31 ביולי. שני המוסדות הללו הם תחת מטריית הרשות הפלסטינית. בחירות שלישיות למועצה הלאומית הפלסטינית – הפרלמנט של אש"ף המייצג פלסטינים מהשטחים הכבושים ומהפזורה (אבל לא פלסטינים אזרחי ישראל), נקבעו ל-31 באוגוסט.

36 רשימות תתמודדנה בבחירות למועצה המחוקקת, שבה 132 מושבים. כ-40 אחוז מהמועמדים הם בגילאים 28-40, צעירים בכמה דורות מהנשיא המכהן בן ה-85.

"הרשימות הבינו שאין להן סיכוי להצליח אחרת; אם הן כוללות צעירים, הן גם תקבלנה את קולותיהם של הצעירים", אומרת רולא סלאמה, עיתונאית ופעילה קהילתית ממזרח ירושלים המשמשת גם כמנהלת מחלקת החינוך וקשרי הציבור בארגון ג'סט ויז'ן, עמותה ללא מטרות רווח המתמקדת במתן במה למנהיגים פלסטינים וישראלים הפועלים לסיום הכיבוש ומשמש גם כמו"ל-שותף של אתר שיחה מקומית. "מה שאנחנו צפויים לראות בבחירות הקרובות יהיה שונה ממה שראינו בשתי מערכות הבחירות הקודמות, כי הצעירים היום חזקים יותר, ונמאס להם".

ואולם כמה מנוהלי הבחירות הופכים את ההתמודדות עבור הצעירים למאתגרת באופן לא פרופורציונלי. דמי ההרשמה לרשימות עומדים על 20 אלף דולר, והמועמדים צריכים להיות בני 28 ומעלה. כמו כן עליהם להתפטר מעבודתם כבר כמועמדים, ללא קשר לתוצאות הבחירות עצמן.

לדברי סלאמה, הדרישות הלא הוגנות הללו גרמו לצעירים רבים לא להתמודד, שכן צעירים פלסטינים ייטו פחות באופן משמעותי לסכן את מקור הפרנסה שלהם, כאשר רבים מהם שקועים בחובות. פוליטיקאים ותיקים, מנגד, מעורבים בפרויקטים עסקיים רבים, שיספקו להם הכנסה גם אם יאבדו את משכורתם מהרשות הפלסטינית, והם יכולים להסתמך על רשת הקשרים שלהם שתספק להם משרה ממשלתית אחרת, אם לא ייבחרו.

קשיים כלכליים אלה הם מהדאגות המרכזיות של הפלסטינים. בשנת 2020 שיעור האבטלה בעזה עומד על 40 אחוז, ובגדה על 16 אחוז. בסקר האחרון שערך המרכז הפלסטיני למחקר וסקרי דעת קהל, פלסטינים ציינו את האבטלה והשחיתות כבעיות החמורות ביותר איתן מתמודד העם הפלסטיני, יותר מהכיבוש.

מציאות כלכלית זו מובילה צעירים פלסטינים לנסות ולעבור לחו"ל "כדי לחיות חיים בכבוד", אומר אוסטה. אחד המועמדים ברשימתו, בן 29, מחזיק בדוקטורט אבל נאלץ לעבוד כצבעי בהתנחלות ישראלית כדי לפרנס את עצמו. לדברי אוסטה, הדרך היחידה לספק לצעירים הפלסטינים הזדמנויות רבות יותר היא לנסות ולשנות מבפנים. "בחיים יש רע, ויש רע יותר. הרע הוא קיומה של השיטה שהביאה אותנו אל עברי פי פחת ואפשרה לשחיתות לשגשג. הרע יותר הוא להחמיץ את ההזדמנות לשנות את המערכת בבחירות הקרובות".

"פתאום הבחירות נעשו פחות מסוכנות לעבאס"

אין זאת הפעם הראשונה שבה הנשיא עבאס מכריז על בחירות – הוא עשה זאת שוב ושוב, כבר מ-2011. קיום הבחירות עכשיו יכול להיות מסוכן במיוחד עבור הנשיא הפלסטיני: מאז תחילת כהונתו ב-2005 התמיכה הציבורית בו נמצאת בירידה, ו-68 אחוז מהציבור הפלסטיני רוצה בפרישתו, לפי הסקר האחרון של המרכז הפלסטיני למחקר וסקרי דעת קהל.

"אם יתקיימו בחירות חופשיות והוגנות, עבאס יפסיד בוודאות", אומר ד"ר ח'ליל שקאקי, מנהל המרכז ומומחה בעל שם לסקרי דעת קהל. "כמו כן פת"ח, מפלגתו של עבאס, מפוצלת, ואם הוא יקיים בחירות לפרלמנט, הפיצול הזה יקשה מאוד על פת"ח להרכיב את הממשלה הבאה".

חמאס, מצדו, קיים בחירות פנימיות וחשאיות לזרועות הפוליטיות והמנהלתיות השונות שלו. במרץ נבחר יחיא סינוואר שוב כמנהיג התנועה בעזה, ומנהיג חמאס הגולה ח'אלד משעל מונה כמנהל זרוע הפזורה של הארגון. יתר התוצאות, ובכללן שאלת הישארותו של אסמאעיל הנייה כמנהיג הזרוע הפוליטית של חמאס, אמורות להתפרסם מאוחר יותר החודש.

לצד זה, ישנם שיקולים פוליטיים שהופכים את הבחירות הללו לבעלי פוטנציאל גדול יותר עבור פת"ח והחמאס, שתי המפלגות המובילות. לדברי שקאקי, דיונים משותפים אחרונים העלו כי בחמאס יסכימו לתמוך במועמדותו של עבאס לנשיאות, כלומר "פתאום הבחירות נעשו הרבה פחות מסוכנות עבורו". פרשנים אחדים אף ציינו את מועד הבחירות כניסיון מצד עבאס לזכות בתמיכת הממשל החדש של ג'ו ביידן ולהגדיל את התמיכה הכספית הבינלאומית.

"אנחנו זקוקים לשיטה פוליטית חדשה"

עבור סאלם בראהמה, מנכ"ל המכון הפלסטיני למדיניות ציבורית הפועל בגדה המערבית, ההשתתפות בבחירות למועצה המחוקקת נותנת לגיטימציה לאותה שיטה פגומה ולמנהיגים המושחתים השולטים מזה 30 שנה. "יש שבט פוליטי פלסטיני המעוניין להמשיך בסטטוס קוו, שמשמעו פרדיגמת אוסלו, שמשמעה פיצול העם הפלסטיני, שמשמעו לא להבין את מציאות האפרטהייד ולקרוא עליה תיגר".

תחת זאת, בראהמה וכתריסר צעירים פלסטינים נוספים החליטו להשיק רשימה פרוגרסיבית וירטואלית לפרלמנט, בשם "ג'יל אל-תג'דיד אל-דמוקרטי" ("דור ההתחדשות הדמוקרטית").

פלסטינים בגילאים 18 עד 45 מהגדה, עזה וירושלים המזרחית יכולים להציג את מועמדותם באופן מקוון עד סוף אפריל, וחברי הרשימה יבחרו בסופו של דבר 16-32 מועמדים. בימים הראשונים בלבד נרשמו כ-30 מועמדים, אומר בראהמה, רובם מעזה.

בהתחלה הצעירים הפלסטינים גילו התלהבות רבה לגבי האפשרות להתמודד בבחירות, אומר בראהמה, אך ככל שהתקרב מועד סיום ההרשמה, רבים מהם לא הצליחו להרכיב רשימה בגלל חוקי הבחירות הנוקשים. יתרה מזו: הנשיא עבאס פרסם הוראה שמשנה את שיטת הבחירות: בעוד שבעבר, לכל מחוז הובטח לפחות מושב אחד בפרלמנט, כעת המועמדים למועצה המחוקקת נבחרים כולם בבחירות יחסיות, שמקנות יתרון מובנה לרשימות המבוססות.

"אם לא היה לך את המרחב להתארגן פוליטית במשך 15 שנים, קשה מאוד להעמיד בתוך חודשיים רשימה ארצית שתתמודד בבחירות. למעשה זה כמעט בלתי אפשרי", אומר בראהמה.

העובדה שרבים מהמועמדים הם צעירים מטעה, מוסיף בראהמה, שכן רבים מהם מוצבים במקומות נמוכים ברשימות שסביר להניח שלא יעברו את אחוז החסימה. זאת בעוד המפלגות הצפויות להצליח מובלות בהכללה על ידי גווארדיה שברשימת "ג'יל אל תג'דיד" סולדים ממנה עמוקות ומנסים להחליפה. "אנחנו לא צריכים מנהיג אחר, אנחנו צריכים שיטה פוליטית אחרת. להחליף מנהיג אחד באחר לא ישיג את הדבר הזה. אנחנו זקוקים לתנועה", הוא אומר.

המטרה בהרצת רשימה דיגיטלית במקביל לבחירות הרשמיות היא לבנות את התשתית לתנועה, שתוכל לשמש כחוד החנית לשינוי בבחירות הבאות, אומר בראהמה. "אנחנו רוצים להציע כלי אחר שיוכל להלהיב ולשנע צעירות וצעירים ולהשמיע את קולם, מבלי לשמש כעלה תאנה שיהווה חותמת גומי לתהליך שמכשיר את אותם הפנים ואת אותה השיטה".

בעוד הקורונה עדיין מגבילה את התנועה ואת ההתקהלויות הציבוריות בשטחים הכבושים, הרשימות המתמודדות יצטרכו להסתמך באופן גורף על הרשתות החברתיות וקמפיינים דיגיטליים – זירה שבה לצעירים יש סיכויי הצלחה גדולים יותר ממתמודדים מבוגרים.

"את המחמאה הגדולה ביותר קיבלנו ממישהו שניסה 'לרדת' עלינו ואמר 'אתם צעירים אבל נראה שיש לכם מאות אלפי דולרים ליצירת תוכן'", אומר בראהמה. "הוא רק לא ידע שאנחנו עורכים את כל התוכן באמצעות אפליקציה בניידים שלנו".

"הצעירים הבינו שהם צריכים קול"

על פי הסקר של שקאקי, הצעירים הפלסטינים מחזיקים בערכים ליברליים יותר מהמבוגרים ופחות מרוצים מההנהגה הפוליטית – במיוחד בסוגיות של משילות, תנאים כלכליים, והסטטוס קוו עם ישראל. הצעירים גם יותר נוטים לתמוך במאבק מזוין נגד הכיבוש ותומכים בפתרון המדינה האחת, "שכן עבורם הדרישה לעצמאות וריבונות פחות חשובה מהדרישה לזכויות שוות", אומר שקאקי.

בעוד הצעירים הפלסטינים נלהבים מהבחירות כמו שאר האוכלוסייה, הסקרים מצביעים על פערים גדולים במידת ההתלהבות בין עזה לגדה. "הצעירים בעזה הרבה יותר נלהבים, למעשה נלהבים פי שניים מצעירי הגדה בנכונותם להשתתף בבחירות", מסביר שקאקי. "בהתחשב במצור המתמשך על עזה והכלכלה הגוססת של הרצועה, הצעירים מבינים שהם זקוקים לקול, ששינוי הוא חיוני", אומר ראש רשימה עצמאית מעזה שביקש להישאר בעילום שם. "אפשרויות של תעסוקה, נסיעה, חופש תנועה – כל אלה נמנעים מאיתנו כבר תקופה ארוכה. זאת יכולה להיות הסיבה לכך שצעירי עזה נלהבים יותר מהבחירות".

הזדמנות לשנות את הפוליטיקה הפלסטינית

נכון לעכשיו עדיין לא ברור אם הבחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות אכן יתקיימו. הנשיא עבאס מתעקש על כך שהפלסטינים מירושלים המזרחית ישתתפו בבחירות, דבר שמותר על פי הסכמי אוסלו. אבל לא סביר שישראל, שמונעת בתקיפות כל פעילות פוליטית פלסטינית בעיר, במיוחד מאז האינתיפאדה השנייה, תאפשר זאת.

במהלך החודשים האחרונים ישראל עצרה מנהיגים פלסטינים בולטים בשטחים. מוקדם יותר החודש ישראל הוציאה צו בו דרשה ממלון ירושלמי לבטל אירוע בחירות שאמור היה להתקיים במקום. צעדים אלה, והוצאת מזרח ירושלים מתהליך הבחירות, "יכולים לשמש כאמתלה טובה עבור עבאס לבטל את הבחירות כליל", אומר שקאקי, בהתחשב בעובדה שהפיצול בפת"ח יכול להביא לקץ שלטונו.

לפני כשבוע אמר נביל שעת', יועצו הבכיר של עבאס, כי "סביר מאוד שהבחירות יידחו" אם ישראל תמשיך להתעלם מדרישתה של הרשות הפלסטינית להכליל בהן את תושבי ירושלים המזרחית. עם זאת, מרבית הפלסטינים מאמינים שהבחירות יתקיימו: בסקר האחרון שערך שקאקי, הציפיה הציבורית לקיום הבחירות זינקה מ-32 אחוז ל-61 אחוז בשלושת החודשים מאז שהוכרז על הכוונה לקיימן.

"אני חושב שיש לנו אחריות להצביע. אם את קוראת לשינוי, את חייבת להצביע, לא משנה עבור מי", אומרת רולא סלאמה. "אם כל אחד מאיתנו ישמיע את קולו, השינוי יקרה. אבל אם נחליט להישאר בבית ולא להצביע, אותה שיטה פגומה תמשיך".

מתוך שלוש מערכות הבחירות, אלה למועצה הלאומית הפלסטינית נראות כבעלות הסיכויים הקטנים ביותר להתקיים. אך עבור פלסטינים רבים, דווקא המועצה הלאומית, כחלק משמעותי מאש"ף, היא הפורום החשוב ביותר שיכול לחולל שינוי מהותי בשיטה הפוליטית ולהחיות את הפרויקט הלאומי הפלסטיני.

"הסיכוי להיכנס למועצה הלאומית חשוב לנו יותר מלנצח בבחירות למועצה המחוקקת", אומר אוסטה. "המטרה האולטימטיבית שלנו היא לשנות את אש"ף ולהחיות אותו, לאלץ אותו לבחון מחדש את כל ההסכמים הבינלאומיים שהשפילו את עמנו".

בראהמה מסכים. "אנחנו צריכים לשנות את השיטה הפוליטית הפלסטינית לשיטה ייצוגית ודמוקרטית יותר. עבורנו, המועצה הלאומית היא הגוף החשוב ביותר, כי היא אמורה להוות את הפרלמנט של העם הפלסטיני, בכל מקום שבו הוא נמצא".

הכתבה פורסמה במקור במגזין 972+. תרגמה מאנגלית: אורלי נוי