בחירות שלישיות: בציבור הערבי למדו שהם יכולים להשפיע, ורוצים עוד

האם הרשימה המשותפת תצליח לשמור על כוחה בבחירות חדשות אחרי הצלחתה בקודמות, או אולי אפילו תגדיל אותו? האם ההסתה של הימין תדרבן שוב את ציבור בעלי זכות הבחירה הערבים לנהור בהמוניהם לקלפיות, או שאולי היא תעלה מדרגה, תשיג את מבוקשה ותרתיע את הציבור הערבי?

סביב הסוגיה הזאת יש חילוקי דעות. חברי הרשימה המשותפת מביעים ביטחון שהמפלגה תגדיל את כוחה. עם זאת, כמה מהם התחמקו מהשאלה שהפנתה אליהם "שיחה מקומית" אם הם מתכוונים לרוץ באותו הרכב גם לכנסת ה-22.

אין עדיין נתוני סקרים עדכניים בנושא, אבל האווירה הכללית בחברה הערבית היא הרבה יותר חיובית כלפי ההשתתפות ומימוש זכות ההצבעה. זאת, בעקבות השיח הגובר סביב כוחה ותפקידה של הרשימה המשותפת בהכרעות בתוך הזירה הפרלמנטרית בישראל, ואחרי שאכן התברר שקביעת זהותו של ראש הממשלה קשורה במנדט או שניים לכאן או לכאן.

הציבור הערבי מקבל את הטענה של חברי המשותפת, שהאזרחים הערבים החזירו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, על ההסתה והדה לגיטימציה, ותרמו תרומה משמעותית להכשלת מאמציו להרכיב ממשלה חמישית בראשותו.

עד לבחירות בספטמבר 2019, חלקים נרחבים בחברה הערבית בישראל הטילו ספק ביכולתם של המצביעים להשפיע על הרכב הממשלה והעומד בראשה. אף שבעבר הם היו קרובים למנוע מנתניהו להרכיב את ממשלתו הראשונה ב-1996, והוא הצליח לעשות זאת רק לאחר שחלקים בציבור הערבי החליטו להעניש את יריבו, שמעון פרס (ויש שיאמרו – להעניש גם את עצמם), על מבצע ענבי זעם והטבח בכפר קנא, והוא הפסיד בהפרש של כ-30 אלף קולות. כמו כן, הציבור הערבי שיחק תפקיד בהפלת נתניהו ב-1999, כש-90% מהמצביעים הערבים תמכו ביריבו אהוד ברק.

אולי נתניהו הבין שיש ביכולתם של האזרחים הערבים לשחק תפקיד מכריע בזירה הפוליטית בישראל, וזה הוליד את מסעות ההכפשה מאז הקמפיין הראשון שלו, "נתניהו טוב ליהודים".

לדברי ח"כ אחמד טיבי, "יש יסוד מוצק לאופטימיות שלנו בנוגע לעלייה גם בשיעור ההצבעה וגם במספר המנדטים. מצד אחד יש את הביצועים שלנו בחודשים האחרונים והרצון העז שלנו לנצל את 13 המנדטים כדי להשפיע ולהביא הישגים לציבור הערבי. גם ההסתה נגדנו על ידי נתניהו וחוגי הימין מגדילים את הסיכוי להעלאת שיעור ההצבעה. בנוסף, אנחנו מרגישים את רחשי הלב של הציבור, וההרגשה היא יותר טובה מאשר בבחירות הקודמות. אני לא חושב ששיעור ההצבעה יירד. להיפך, הוא יהיה יותר גבוה מ-59% שהיה בבחירות האחרונות".

לגבי ההיתכנות של השפעה מול ההסתייגויות מצד בל"ד וגם חד"ש, טיבי עונה בלשון דיפלומטית: "אם תיווצר הזדמנות, בבחירות הבאות נשמח שוב לבדוק אופציה של 'גוש חוסם' כמו ב-1992, לא של השתתפות בממשלה או בקואליציה, אלא 'גוש חוסם יוזם', שבאמצעותו נקדם את הסטטוס של הציבור הערבי ושל הרשימה המשותפת בצורה חסרת תקדים". עם זאת, טיבי ממשיך להביע תקווה וטוען שגם אם היו חילוקי דעות עם בל"ד בנושא המלצה על ראש ממשלה, הרשימה המשותפת "שמרה על עצמה ועל אחדותה, וזה מה שיהיה גם בעתיד".

ח"כ מנסור עבאס, שעומד בראש סיעת התנועה האסלאמית בתוך הרשימה המשותפת, רומז כי קיים צורך בהבנות מקדימות בין מרכיביה השונים של המשותפת. לדבריו, "המשותפת כבר החליטה פעם אחת להמליץ על בני גנץ (לראשות הממשלה). אם התנאים להמלצה נוספת יתמלאו, אני מאמין שהמשותפת לא תפספס את ההזדמנות".

אבל מה לגבי ההסתייגות ואף ההתנגדות של בל"ד וחלקים מחד"ש לתמיכה בממשלה בראשות גנץ?

עבאס: "המשותפת מקבלת את החלטותיה ברוב קולות. השאלה שעומדת על הפרק היא אם החלטה של רוב תחייב את כל המפלגות ברשימה או לא. את זה צריך להבהיר כיום. ברור שכל מפלגה שרצה לבחירות חייבת לכבד את בוחריה ולחדד את עמדותיה בשאלות חשובות ומרכזיות".

עבאס סבור שהרשימה המשותפת קיימה את הבטחתה לנסות להשפיע על הרכב הממשלה הבאה, והדגישה את הנושאים הבוערים בחברה הערבית, כמו טיפול באלימות ובפשיעה והפסקת הריסות הבתים וקידום תוכניות המתאר. בשל כך, הוא אומר כי "אני מאמין שלא רק נשמור על כוחנו בכנסת, אלא גם נעלה במנדטים".

עבאס אומר עוד כי "אנחנו מרגישים שהציבור הערבי מוכן לעוד מערכת בחירות, מאמין ביכולתו להשפיע דרך המערכת הפוליטית, ולא חוסך גם במאבק ציבורי ברחובות".

גם עבאס, כמו טיבי, העדיף לא להתייחס לשאלה אם המשותפת צריכה לרוץ גם הפעם עם אותה רשימת מועמדים. טיבי אמר לבסוף בלקוניות, לאחר שהשאלה הופנתה אליו שוב, כי "המשותפת תישאר בארבעת מרכיביה".

לפני כשבועיים הביעה ח"כ עאידה תומא סולימאן, יו"ר סיעת חד"ש בתוך המשותפת, הסתייגות מהרעיון של תמיכה מבחוץ בממשלה בראשות גנץ. היא נימקה את עמדתה בכך שאכן המשותפת פעלה להפיל את נתניהו, אבל לא במחיר של החלפתו במישהו זהה לו.

במליאה אתמול, במהלך ההצבעה בקריאה ראשונה על פיזור הכנסת, אמרה תומא סולימאן כי "הציבור רצה אלטרנטיבה. היחלשות הימין היא סימן לכך. אבל אלטרנטיבה אמיתית הוא לא קיבל. הם רצו מיד להכריז שהם רוצים ממשלת אחדות. איזה שינוי אתם מציעים? בלי ביבי אבל עם סיפוח? בלי ביבי אבל עם הכיבוש? אנחנו ברשימה המשותפת האלטרנטיבה האמיתית. בפעם השלישית נחזור עם 16 והמסית ילך הביתה".

יש מבקרים שמאמינים כי בין תומא סולימאן ליו"ר הרשימה איימן עודה יש חילוקי דעות בסוגיה של תמיכה מבחוץ בגנץ, ועמדותיה דומות לעמדותיהם של חבריה יוסף ג'בארין ועופר כסיף. יש מי שחושבים שההסתייגויות שלה נובעות ממאבקי כוח פנימיים וממתחים אישיים, על רקע האשמות כלפי עודה שלא נועץ מספיק עם חבריו בחד"ש וגם עם שאר חברי המשותפת, במיוחד עם טיבי, כך לפי מקור שמקורב לחברי הכנסת.

בכל מקרה, מבקרים תוהים אם אין בדבריה של תומא סולימאן אתמול סתירה לדברים שאמרה היא וחבריה לרשימה לפני הבחירות הקודמות, והאם הדברים לא יבריחו מצביעים פוטנציאליים למשותפת, שהרי אם אין אלטרנטיבה או תקווה לשינוי, אז מדוע להשתתף בהצבעה בכלל? תומא סלימאן לא השיבה לשאלות של "שיחה מקומית" לגבי עמדתה המדויקת בנושא הזה.

יו"ר המשותפת עודה מצדו צייץ אתמול בטוויטר כי "הבחירות הקרובות יהיו שירת הברבור של הנאשם מבלפור. נסיים אותן עם הישג היסטורי של 15 מנדטים".

בבל"ד לא חושבים שיש סיכוי אמיתי לגוש חוסם

ח"כ סאמי אבו שחאדה מבל"ד גם כן בטוח שהמשותפת תעלה בכוחה. את האופטימיות שלו הוא מסביר בכך שהוא וחבריו חשים באווירה הרבה יותר חיובית מאד בהפגנות ובמפגשים היומיומיים שלהם עם הציבור. לדבריו, הקמפיין "מיליון קולות" לקראת הבחירות בספטמבר הביא לתחושה של העצמה של החברה הערבית ושל גם המשותפת ונתן הרגשה של יכולת השפעה גדולה.

אולם אבו שחאדה מביע ספק גדול מאוד לגבי האפשרות של יצירת גוש חוסם מסוג כלשהו עם כחול לבן של בני גנץ. "צריך להביט למציאות בעיניים", הוא אומר. "האופציה הזאת לא הייתה קיימת אף פעם על השולחן וכנראה לא תהיה אחרי הבחירות הבאות. חשוב שהציבור יכיר את האמת. גנץ וכל שותפיו בכחול לבן לא חושבים בשונה מהליכוד והאופציה האסטרטגית שלהם היא ממשלת אחדות".

ואם בכל זאת כחול לבן תפנה למשותפת ותקבל את הכללים שלה, מה תהיה עמדת בל"ד ?

"אם תהיה לנו הזדמנות היסטורית לשרת את הציבור ששלח אותנו לכנסת בצורה הרבה יותר אפקטיבית ומשמעותית, אנחנו לא נהסס לרגע. אבל האופציה הזאת לא הייתה קיימת וכנראה גם לא תהיה".

חשש משאננות

הפעילה והמבקרת נסרין מורקוס מאמינה שתהיה תנופה אלקטורלית בקרב האזרחים הערבים, אבל לא בכל תנאי. לדבריה, "ברור שיש למשותפת תפקיד חשוב ומכריע, למרות כל ההסתה והטריקים של הימין. זה הוכיח לנו שהיא שחקן חזק בזירה הפוליטית. אבל מצד שני, יש חשש לאכזבה, מכיוון שלמרות התגברות כוחה ומשקלה, היא לא הצליחה למנוע בחירות חדשות. עם זאת, הבחירות האלה יכולות להיות טובות לאזרחים הערבים. אם הציבור הערבי נוכח לדעת שיש ביכולתה של המשותפת להשפיע, יש לצפות שהוא ישתתף שוב בשיעור גבוה ויוסיף לה מנדטים".

לדברי מורקוס, אם לשפוט לפי הדברים שהיא רואה כצופה מהצד, לדעתה אנחנו עדים לתנופה בשטח, כאשר כמעט כל חברי המשותפת מגבירים את הפעילות שלהם מול הציבור, יותר מאשר בעבר, וזה מעודד את החברה הערבית לתמוך בהם.

במקביל, היא סבורה כי המשותפת, מכיוון שהיא מורכבת מכמה מפלגות, נמצאת בדילמה. מצד אחד מוטלת עליה משימה חשובה והיסטורית להוריד את נתניהו וממשלת הימין מהשלטון, אך מנגד אינה יכולה לתמוך במפלגה ציונית כמו כחול לבן, שחלק גדול מהמצע שלה אינו שונה מזה של הליכוד ושמנסה למשוך בהצהרות ימינה, כדי לזכות בקולות מהימין. בעיני מורקוס הדילמה הזאת תיפתר ברגע שתידרש הכרעה אחראית ורציונלית.

ד"ר סלים בריק, מרצה באוניברסיטה הפתוחה, מציין שלא בהכרח תהיה תנופה אלקטורלית, ואולי אפילו להפך. לדבריו, קיים חשש משאננות ועייפות מבחירות. הוא מנמק את החשש בכך שהמשותפת לא תהיה חלק מקואליציה, ושכחול לבן השתמשה בה רק לצרכים טכניים וטקטיים. הוא קורא למפלגות הערביות לפעול חזק כדי לדרבן מצביעים. הוא מזהיר מפני ביטחון עצמי מופרז, וגורס שהדברים שאומר עודה על גוש חוסם מזיקים לגוש ומזיקים לערבים, ועדיף להצניע את הרעיון הזה ככל הניתן.

לגבי חילוקי הדעות בתוך המשותפת לגבי העמדה מול כחול לבן, הוא ממליץ לא להקדים את המאוחר ולריב על עור הדוב לפני שצדו אותו. לדבריו, מכיוון שהשאלה הזאת עדיין לא נמצאת על הפרק, אסור שתהיה נושא למחלוקת פנימית עם בל"ד. בתשובה לשאלה שהח"כים העדיפו להתעלם ממנה בריק סבור שהרשימה שנבחרה לא מזמן היא טובה מאוד, וצריך לרוץ באותו הרכב, בלי שינויים וזעזועים.

"אין נייטרליות בגיהנום"

מנכ"ל שותף בקרן אברהם, ד"ר תאבת אבו ראס, סבור שהציבור הערבי ברובו לא צריך להתעייף משום שנגררים לבחירות חדשות, וחייב להשתתף במשחק הפוליטי ולנסות להשפיע עד כמה שאפשר. אבו ראס מנמק את עמדתו-הערכתו בהחלטיות: "מי שמסית נגד הערבים צריך להפסיק. אני סבור שהשנים הבאות יהיו מאוד מכריעות בתוך המפה הפוליטית הישראלית, על רקע תקופה קיצונית בהנהגת נתניהו, שהביא להגברת ההסתה, העמקת הכיבוש, החמרת המצור על עזה וניסיונות לספח שטחים מהגדה. אין לנו את הלוקסוס להתעייף".

לדברי אבו ראס, "זאת גם קריאה להנהגה הערבית לארגן את עצמה לקראת תקופה מאוד קשה. המאבק הפרלמנטרי יכול להיות הרבה יותר חזק אם הוא יקבל את תמיכתו של הרחוב הערבי, וזה תפקידה של ועדת המעקב העליונה".

אבו ראס מסיק מזה שהמשותפת צריכה להודיע מיד על התמודדות באותו הרכב, כאשר האתגר הפעם יהיה להגדיל את כוחה ל-16 מנדטים. לדבריו, זה אפשרי אם יהיה שיעור הצבעה של 70%. בבחירות הקודמות נפל משהו חדש, אחרי שראש כחול לבן בני גנץ הזמין לראשונה את נציגי האזרחים הערבים, והיתה מעין תקווה ואמירה שבגדול הוא לוקח אותם ואת קולותיהם בחשבון ובונה עליהם.

אבו ראס, כמו רבים אחרים, מזהה שהיום מבעבע יותר ויותר רצון מלמטה, בשטח, בקרב החברה הערבית, להשפיע על המפה הפוליטית. הוא לא מסתיר את תמיכתו באינטגרציה מואצת של האזרחים הערבים, ומנמק את התלהבותו מרעיון הפעילות האלקטורלית המוגברת בכך שאמנם במורכבות הפוליטית הקיימת, המשותפת עדיין לא יכולה להיות חלק מהממשלה, אבל היא בהחלט יכולה להשפיע בצורות שונות על מהלכים וחוקים הקשורים בחברה הערבית, לפחות בעניינים אזרחיים כמו מיגור הפשיעה, ביטול חוק קמיניץ, ביטול חוק הלאום או שינויו והכרה בכפרים הלא מוכרים. לדבריו, יש לאזרחים הערבים תביעות ברורות וצודקות, והמשותפת צריכה ללכת על זה.

לגבי חילוקי הדעות בתוך המשותפת, אבו ראס אומר שהוא מבין שעדיין יש התנגדות פה ושם בבל"ד ובחלקים מחד"ש, אבל בסופו של דבר שתי המפלגות החשובות האלה צריכות להקשיב יותר לקול שבא מלמטה, ושיש לו רצון עז ליותר השפעה.

"נכון, גנץ לא יילך להיות הדובדבן בקצפת והוא רחוק מלהצביע אי פעם למשותפת. הוא שונה ובא מרקע צבאי. אבל אין נייטרליות בגיהנום. אנחנו צריכים להשפיע, ולהמשיך לשחק בזירה הפרלמנטרית הישראלית. אחרת, אם לא נשפיע, אז אולי אנחנו צריכים ללכת למאבק ציבורי-עממי. זה לגיטימי ונכון. אני חושב שיש מקום גם לזה וגם לזירה הפוליטית", אומר אבו ראס.

ויש לו גם אזהרה: "אני משוחח עם אנשי תקשורת מרכזיים והם סבורים שנתניהו ימשיך להסית נגד האזרחים הערבים, בתקווה לגייס ולאחד יאחד את הימין". התגובה בעיני אבו ראס  צריכה להיות אחדות ערבית-יהודית על פי פרוגרמה ברורה, שבבסיסה מיגור שלטון הימין והפלת נתניהו. בו זמנית הוא מפנה שאלה קנטרנית לחלק מהנהגה הערבית: " אנו צריכים שניים או שלושה מנדטים נוספים כדי למנוע מהימין להגיע לשלטון. החברה הערבית רוצה בכך, והשאלה אם גם ההנהגה הערבית גם רוצה לשחק את המשחק הפרלמנטרי עד הסוף".

לדברי אבו ראס, אין ספק שאפשר למתוח ביקורת על גנץ ולעמוד על המשמר מולו, אך צריך גם לתמוך במאמציו לעצור את הסחף הימני הפאשיסטי.

בפנייה דרמטית לציבור הבוחרים הערבים מסיים אבו ראס באזהרה: "בימים אלה, מול ניסיונות סיפוח שטחים בגדה, יש לחברה הערבית ולרשימה המשותפת אחריות כפולה – לפעול לקראת שוויון אזרחי, להשיג הישגים, ולמנוע מהימין – שמנצל את אי האחדות בקרב הפלסטינים ואת שינוי העמדות בעולם הערבי והתקרבותו לישראל – מלתפוס שוב את השלטון. זה אומר שיש לנו ולמשותפת תפקיד חשוב כפליים הפעם: לשמור על אינטרסים של עמינו, ולמנוע את המשך הכיבוש והרחבת ההתנחלויות. לכן עלינו לצאת בהמונינו ולהגיע עד 16 מנדטים".

ודיע עואודה הוא עיתונאי וסופר