אין קשר בין משגרי הרקטות לגולן למאבק הפלסטיני

בתחילת אפריל נורו שלוש רקטות מהגולן הסורי לעבר אזור רמת הגולן שבשטח ישראל. תוך כמה שעות פורסם בתקשורת הערבית, ובעקבותיה גם בתקשורת הישראלית, כי ארגון "חטיבת אל-קודס" ("ליוואא אל-קודס", لواء القدس) נטל אחריות לשיגור הרקטות הללו.

בגלל שמדובר בארגון שאינו מוכר לרוב הישראלים, כבר בשעות שלאחר "נטילת האחריות", פורסמו בתקשורת הישראלית כתבות קצרות שהסבירו לציבור הישראלי מיהו ארגון זה. זאת אף שזמן קצר לאחר מכן, פרסם הארגון בעמוד הפייסבוק שלו הודעת הכחשה, שבה נכתב כי הארגון, שפעיל בעיקר באזור חלב וצפון סוריה, אינו מפעיל יחידות צבאיות בדרום סוריה.

כתבה ברוח דומה פרסם מחמוד זרמות, חוקר ועיתונאי פלסטיני המתגורר בסוריה ומתמחה בסוגיית הפליטים הפלסטינים החיים בסוריה. בכתבתו שפורסמה במגזין הדיגיטלי הפלסטיני "מתראס" בסוף אפריל, זרמות סוקר את קורותיו של ארגון זה בפני ציבור הקוראים הערבים, שגם עבור רבים מהם ארגון זה אינו מוכר.

במאמרו זרמות מבקש להסביר שאף על פי ששם הארגון נשמע כמו של ארגון שחרור הלוחם למען הסוגייה הפלסטינית, מדובר בפועל במיליציה פלסטינית-סורית התומכת במשטרו של בשאר אל-אסד, ולוחמיה לחמו למענו במשך העשור החולף נגד המורדים בצפון סוריה, במיוחד באזור העיר חלב. ייתכן כי דווקא משום שמדובר בארגון שאינו מוכר במיוחד, בחר זרמות לכתוב את מאמרו כדי להסביר לקוראיו שאין כל קשר בין מיליציית בריונים תומכת אסד זו לבין המאבק הפלסטיני.

כיום מונה חטיבת אל-קודס מונה כ-7,000 פעילים, רובם אזרחים סורים. לדברי זרמות, מספר הפלסטינים הלוחמים בשורות הארגון מוערך בכ-600. המיליציה מורכבת משלושה גדודים: "גדוד אריות אל-קודס" (كتيبة أسود القدس), הפרוס בשטח מחנה הפליטים א־ניירב (שבו נוסד ארגון זה) וכן בפרבריה הדרומיים והמזרחיים של העיר חלב; "גדוד ההרתעה" (كتيبة الردع), הפרוס באזור פרבריה הצפוניים של חלב; ו"גדוד אריות חלב" (كتيبة أسود الشهباء), הפרוס בשטח העיר חלב עצמה.

פעילי הארגון, שנוסד זמן קצר לאחר פרוץ המרד בסוריה, השתתפו באופן פעיל בפעולות הלוחמה שביצע משטר אל-אסד בחלב ובסביבתה, במיוחד במהלך 2016, עת ניטשו קרבות קשים בשטח העיר בין המורדים והמשטר. בשאר הזמן, הם מאיישים כמה מחסומים צבאיים ונקודות ביקורת באזורים שבהם הם פרוסים, מוסיף זרמות, וכן מפעילים ומנהלים מתקנים זמניים שבהם מוחזקים עצורים טרם העברתם לידי מנגנוני הביטחון הסוריים או לבית הכלא הייעודי שאותו חטיבת אל-קודס מפעילה במחנה הפליטים א-ניירב.

במהלך השנים האחרונות נעשו ניסיונות מצד מפקדי הארגון להקים שלוחות נוספות שלו גם מחוץ לאזור חלב – ושלוחה כזו אכן הוקמה במחנה הפליטים הפלסטינים א-רמל, הנמצא בעיר לטקיה שלחוף הים התיכון.

מאסופת בריונים למיליציה

בפתח סקירת קורותיה של חטיבת אל-קודס, זרמות חוזר לראשית המרד הסורי ב-2011, ומציין כי עם התרחבות גל המחאות ברחבי המדינה, לאחר שהורה לצבא ולמנגנוני הביטחון לפזר את ההפגנות ולהיאבק במוחים, הורה משטרו של אל-אסד גם לסניפי מפלגת הבעת' הסוציאליסטית (מפלגת השלטון) ולבעלות בריתה – שלהן נוכחות בערים ובכפרים ברחבי המדינה – לסייע בגיוס מתנדבים מקרב שורותיהם, שייֵצאו ויפזרו את ההפגנות וייאבקו במתנגדים.

המשטר יצא בקריאה דומה גם לפלגים הפלסטיניים במחנות הפליטים בסוריה התומכים במשטר אל-אסד, מתוך חשש מהתרחבות המחאות ומעוצמתן הגוברת, וקרא להם להיאבק כדי לשמור על הביטחון ולטרפד את "הקונספירציה" המקעקעת את המדינה. כך הוקמו להן "הוועדות העממיות" – כוחות השטח הידועים לשמצה של סורים בריונים ואלימים תומכי אל-אסד שזכו לכינוי "א-שביחה".

בעיר חלב שבצפון סוריה, שהפכה לקן התנגדות משמעותי למשטר אל-אסד, מילאו כוחות השביחה תפקיד משמעותי בפיזור אלים של המפגינים, במעצר מתנגדי משטר ובפשיטה על בתי מבוקשים, מסביר זרמות. הוא מוסיף כי ברגע שהמורדים עברו למאבק מזוין נגד המשטר, החליטו מנגנוני הביטחון לארגן את פעילותם של בריוני השביחה, ולהעניק להם הכשרה צבאית ייעודית במחנות הצבא כדי לשפר את כשירותם ואת מוכנותם.

בראשית 2013 כל כוחות "הוועדות העממיות" שפעלו במחנה הפליטים הפלסטינים א-ניירב השוכן בפאתי חלב, התלכדו תחת הגג של גוף מאוחד, שזכה לכינוי "חטיבת אל-קודס". בראש מיליציה זו הועמד המהנדס מוחמד א-סעיד, בתמיכתו הגלויה של ענף המודיעין האווירי של העיר חלב.

היכרותו הקודמת של א-סעיד עם העומד בראשו של ענף זה בזמנו, אדיב סלאמה, סייעה במידה רבה בהקמת הארגון ובתמיכה שזכה לה כמיליציה תומכת משטר. סלאמה, זרמות מדגיש, אחראי למעשי רצח, לחיסולים, למעצרים ולעינויים של רבים מתושבי חלב – פעולות שבוצעו בידי אנשי המודיעין האווירי בחלב על בסיס כמעט יומי באותה תקופה.

מדוע דווקא במחנה הפליטים הפלסטיניים א-ניירב צמחה מיליציה תומכת משטר זו? זרמות עונה כי מראשית הקרבות בעיר חלב, נחשב מחנה הפליטים לנקודת מפתח משמעותית, בשל מיקומו הסמוך הן לשדה התעופה הצבאי א-ניירב והן לשדה התעופה הבינלאומי של חלב. במחנה, שנוסד בין השנים 1950-1948, מתגוררים כ-18 אלף פלסטינים, לפי נתוני אונר"א, על פני שטח של כ-180 דונמים, והוא נחשב לאחד ממחנות הפליטים הפלסטיניים הצפופים ביותר.

בשל מיקומו האסטרטגי, מרחק של כ-13 ק"מ ממרכז העיר חלב, שימש מחנה הפליטים אזור חיץ בין הכפרים והעיירות שהתמרדו נגד משטר אל-אסד לבין האזורים שנותרו בשליטתו. כתוצאה מכך, משטר אל-אסד היה מעוניין לחזק את כוחות השביחה שפעלו בו, כדי שאלה יוכלו לסייע בהגנה על האזור ועל הגישה לשדה התעופה א-ניירב ולשדה התעופה של חלב – שכוחות הצבא הסורי החופשי ניסו להשתלט עליו, מכיוון שמדובר בעורק חיים משמעותי עבור כוחות המשטר בצפון הסורי.

יתרה מזאת, זרמות מסביר כי בשל כך פעל משטר אל-אסד להעמקת השסע והפילוג בין הפלסטינים תושבי מחנה הפליטים לבין תושבי הכפרים והעיירות בסביבה – הן באמצעות העצמה של אירועים שבהם נפגעו פלסטינים מפעולות של המורדים, והן על ידי הצטרפותם של בני מחנה הפליטים א-ניירב לשביחה שפעלו בחלב. חלקם בפעולות האלימות שבוצעו נגד תושבי העיר עשה את שלו בהשנאת הפלסטינים תומכי משטר אל-אסד על האוכלוסייה המקומית.

נוסף על כך, המשטר פעל כדי לפתות עבריינים ומחוסרי עבודה מהעיר חלב וממחנות הפליטים הפלסטינים שבסביבתה להצטרף לשורות חטיבת אל-קודס, על ידי כך שהבטיח להם הכנסה קבועה במהלך מלחמת האזרחים, הטבות שונות מצד מנגנוני הביטחון, ואפשרות לבזוז שלל מבתים של מתנגדי משטר – הצעה מפתה ביותר לציבור זה, בעיצומו של משבר כלכלי קשה ומתמשך, הטומן בחובו אבטלה ומחסור.

מחסות סורית ואיראנית לכלי שרת של הרוסים

זרמות מסביר כי בראשית ימיו, משטר אל-אסד חימש את בריוני הרחוב שהיוו את הגרעין להקמת חטיבת אל-קודס, והעניק להם נשק קל. אולם בהמשך, כשהחריפו העימותים שבהם השתתפו לוחמי החטיבה, החליט המשטר לשדרג את הנשק שבו חומשה החטיבה, וסופקו ללוחמיה ג'יפים, מקלעים, מרגמות ומשגרי רקטות – כולם במימון ובתקצוב איראן.

זרמות טוען כי בעקבות החלק המשמעותי שמילאה החטיבה בקרבות על חלב, שבמהלכם נהרגו ונפצעו רבים מלוחמיה, שם המודיעין הרוסי את עינו על ארגון זה, והחליט להסתייע בו כחלק ממהלך כולל של הרוסים לחיזוק הקשר שלהם עם מיליציות מקומיות שפועלות בסוריה, ושאינן קשורות או מזוהות אידאולוגית עם איראן. הוא מוסיף כי הרוסים ניצלו את המשבר הכלכלי שממנו סובלת איראן, ושבגינו צומצם היקף תמיכתה הכלכלית בחטיבה, והפכו להיות הגורם העיקרי שמספק ללוחמי החטיבה תמיכה לוגיסטית, כלכלית וטכנית.

כך הפך הארגון ממיליציה מקומית שלחמה למען משטר אל-אסד בחלב לכלי שרת של הרוסים בסוריה. הרוסים שילבו את החטיבה במאבק מול דאעש במדבר הסורי, מאבק שנמשך גם כיום, ולוחמיה אף שימשו ככוח החלוץ בכמה מהפעולות הצבאיות שהובילו הכוחות הרוסים במאבק זה בתקופה האחרונה.

נוסף על כך, הרוסים שילבו את לוחמי חטיבת אל-קודס לצד חטיבה חמש בצבא סוריה בשמירה על גבולותיו של אזור החיץ בגבול בין סוריה לטורקיה, שעליו הסכימו הרוסים והטורקים בהסכם סוצ'י ב-2019.

עם זאת, זרמות מסביר כי הפיכתם של הרוסים לפטרון של חטיבת אל-קודס גרמה למתיחות בינה לבין המיליציות האיראניות והפרו-איראניות הפועלות באזורה, ואף נרשמו בכמה מקרים עימותים מזוינים בין פעיליה לבין הפעילים באותן מיליציות, שגבו אבדות בנפש בשני הצדדים. לאור ההחרפה ביחסים עם המיליציות האיראניות, מנעו האחרונות מחטיבת אל-קודס ומפעיליה להתפרס באזורים אסטרטגיים מסוימים, זרמות מוסיף, כמו העיר בוכמאל או שדות הנפט שבאזור דיר א-זור.

בסיכום מאמרו, זרמות כותב כי כל מי ששקל להלל את חטיבת אל-קודס בשל שמה, מתוך הנחה שגויה שמדובר בארגון שחרור פלסטיני, שישקול מחדש את תמיכתו בארגון זה – לאור הסיבות והנסיבות שבגינן הוא נוסד, מטרותיו המוצהרות, טיבם ואופיים של הפעילים הלוחמים בשורותיו ותמיכתו המוצהרת במשטר אל-אסד מיום הקמתו.

אין כל קשר אפוא בין "אל-קודס" לבין "חטיבת אל-קודס", שידי לוחמיה מגואלות בדמם של סורים רבים, וחתומות על מעשים נפשעים וברבריים רבים נוספים נגד בני העם הסורי, כמו מעצרים, עינויים והעלמה של אזרחים ושל מתנגדי משטר; הטלת מצור על אוכלוסייה אזרחית; גיוס ילדים ללחימה; השתלטות בכוח על בתיהם של מתנגדי משטר אל-אסד המבוקשים על ידו; הסגרתם של עשרות מתושבי מחנה הפליטים לידי מנגנוני הביטחון הסוריים; וסחר והפצה של סמים. זה אינו ארגון התנגדות פלסטיני, כותב זרמות, אלא מיליציה עבריינית תומכת אסד, שסיבכה מאות פלסטינים החיים בסוריה במאבק של המשטר הסורי בבני עמו.

און דהן כותב בפרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית