תקופה של נס ודגל

"הם רוצים לגרש אותי מפה". מועין חוסיין בחנותו על כביש 60, ובחלון משתקפים כמה מהדגלים הרבים שמתנחלים הציבו סביבה (צילום: אורן זיו)

אלפי דגלים הציבו השנה מתנחלים לאורך כביש 60, החוצה את הגדה המערבית לאורכה. אבל גם הידיעה על כך לא הכינה את מועין חוסיין, בעל קיוסק לצד הכביש, בין רמאללה לשכם, למה שנעשה לו. באישון ליל 6 באוקטובר מתנחלים תקעו עשרות דגלים בחזית בית העסק שלו, כך שהסתירו אותו וחסמו את הכניסה אליו. חוסיין מוכר שתייה חמה וקרה וחטיפים לחולפים בכביש. הוא גר מעל לעסק, בפאתי הכפר לובן א-שרקייה. לדבריו, מחלון ביתו ראה כמאה מתנחלים, מלווים בכוחות משטרה או צבא – הוא לא ידע להבחין ביניהם – קודחים ברצפת הבטון ובאדמה שמחוץ לחנות הצנועה ונועצים עשרות תרנים שעליהם מתנוססים הדגלים.

למחרת התקשה לפתוח את החנות. "נהגים לא רואים שאני פתוח ומפחדים לעצור", סיפר ל"שיחה מקומית" בסוף השבוע. לדבריו, כשפנה למשטרה לעזרה, נאמר לו שאסור לו לגעת בדגלים. גם בעל בית קפה סמוך, שסביבו הוצבו לפני כמה חודשים "רק" דגלים ספורים, סיפר ל"שיחה מקומית" כי נאמר לו שאסור לגעת בהם.

הקיוסק החסום בדגלים מתמצת בכמה מטרים רבועים את סיפורה של הגדה כיום: מתנחלים העושים ככל העולה על רוחם, בגיבוי הרשויות; חוסר אונים מול אי-הצדק; והפסיכוזה של "להראות מי בעל הבית", החושפת את החולשה שמאחורי המעשים.

"אני לא יודע מה לעשות, לא נותנים לי לעבוד", סיפר חוסיין (50) בתסכול. "בעבר כבר ארבע פעמים מתנחלים שרפו לי את החנות, עקרו את הדלת וגנבו לי סחורה. הם רוצים לגרש אותי מפה. אני פונה לכולם, לכל הגורמים המוסמכים, שיעזרו לי. הם רבים ואני לא יכול לעמוד מולם".

שלא יתבלבלו

בכתבה שעלתה ב"כאן דיגיטל" ביוני סיפר איל שפיגל, בן 19 מאביתר, שהחל בפרויקט להצפת הגדה בדגלים, במטרה "שלא יהיה בלבול למי הארץ הזאת שייכת". בכתבה הוא נראה תולה דגלים בלובן א-שרקייה, סמוך לקיוסק של חוסיין. לשאלת הכתב איתי אשר "למה שמתם להם ממש ככה?" (מול החזית), עונה שפיגל: "שמנו על הכביש, פשוט הם בנו את הבתים שלהם ממש על הכביש. בהתחלה שמנו פה דגלים כרגיל, והורידו לנו. וכל פעם שבאנו שמנו כפול שתיים". הפרויקט זכה לברכת המועצה האזורית שומרון ולגיבוי מטעם "אם תרצו".

שפיגל אישר ל"שיחה מקומית" כי הוא שהציב את הדגלים מול החנות של חוסיין. "שמנו שם דגלים בהתחלה כמו בשאר הכביש, ובכל פעם מחדש הם שברו אותם לצערנו, כי ממש קשה להם עם הדגל הזה. וכל פעם מחדש אמרנו להם, שימו לב, אל תעשו את זה, זה דגל ישראל, זה עבירה פלילית. אמרנו להם שבפעם הבאה שהם יורידו, נשים פה הרבה דגלים, ובכל זאת המשיכו להוריד אותם, אז שמנו הרבה דגלים".

לדבריו, קטע זה של הכביש חשוב להם במיוחד: "שם ספציפית היה חשוב לנו שיהיו דגלי ישראל, כי זה המקום שהנוסעים היהודים על הכביש הכי חוששים בו, בגלל כל הרכבים של הפלסטינים שעוצרים שם בכפר. דרך אגב, החנות לא חוקית, וגם כל הבתים סביב לא חוקיים לצערי, אבל אין שום התרסה, חס וחלילה, או כוונה להיכנס במישהו. אמרנו להם שזה הנוהל של הפרויקט: אם מורידים, אנחנו שמים קצת יותר".

מתנחלים בכביש גם מפחידים את מי שבכל זאת חושבים לעצור. מועין חוסיין בחזית החנות שלו, לאחר שחלק מהדגלים שמתנחלים הציבו סביבה הוסרו (צילום: אורן זיו)

חוסיין סיפר כי יממה לאחר הצבת הדגלים התיר לו הצבא להסיר כמה מהם כדי לפלס מעבר לחנות. שפיגל אישר כי הסיר בעצמו כמה מהדגלים מול הכניסה, כי "המח"ט ביקש". אך חוסיין עדיין מוקף בעשרות דגלים. "אם מישהו כבר רוצה לעצור, הוא אומר, 'מה יש לעצור פה? זה אזור ישראלי'". לדבריו, מתנחלים בכביש גם מפחידים את מי שבכל זאת חושבים לעצור. "מגיע מתנחל וצופר, אז הם מפחדים וממשיכים לנסוע".

מאז הוקף בדגלים, הפך העסק הקטן למוקד עלייה לרגל לעיתונאים מכלי תקשורת פלסטיניים ובינלאומיים. "אולי התקשורת תעזור", אומר חוסיין בשקט. "מרוב דגלים אני לא יודע איך לזוז, מרוב דגלים אני לא יודע איך לעבוד. אני מרגיש באוויר. לא רואה כלום חוץ מדגלים. אפילו את האנשים, בחיי, אני לא רואה, רואה רק דגלים".

פנינו לצבא ולמשטרה לקבלת תגובותיהם. נפרסם אותן אם וכאשר יתקבלו.