תושבים בנגב: המשטרה לחצה עלינו לא לקיים עצרת יום האדמה

כשלוש מאות איש השתתפו היום (שבת) באירוע לציון יום האדמה בכפר הבדואי סעווה אל אטרש שבנגב. הבחירה של ועדת המעקב העליונה למיעוט הערבי בישראל לערוך את האירוע במקום הזה באה לאחר שבינואר השנה קק״ל ניסתה לערוך נטיעות באדמות הכפר, עבודות שהופסקו לאחר המחאה שקמה.

ועדת המעקב קיבלה מהמשטרה אישור לאירוע, אולם תושבים ופעילים, כולל בעל האדמה שעליה התקיימה העצרת, סיפרו ל"שיחה מקומית" כי המשטרה והשב״כ הפעילו עליהם לחץ לבטל את האירוע או לכל הפחות לשלוט בתכניו. לדבריהם, הנוכחות המצומצמת היתה תוצאה של הלחצים האלה. גם העובדה שתושבים מקומים ביקשו ממפגינים להפסיק לנופף  דגלי פלסטין, נבעה כנראה מחשש מהמשטרה.

"היה מסע לחץ ואיומים מצד השב"כ והמשטרה על פעילים בנגב", אמר ל"שיחה מקומית" ח"כ אחמד טיבי (תע"ל, הרשימה המשותפת), "חלקם אפילו לא הגיעו".

סאלם אל אטרש, בעל האדמה שעליה התקיימה העצרת אתמול ושבה נערכו עבודות ההכנה לנטיעות של קק"ל בינואר, סיפר שהמשטרה התקשרה אליו לפני האירוע "יום ולילה, כדי שלא אעשה את האירוע באדמה שלי".

"הפעילו הרבה לחץ מהמשטרה כדי שלא נעשה את זה פה", הוסיף תושב האזור אברהים אל וקיל. "אנחנו לא רוצים בלגן או בעיות עם השכנים היהודים אלא לחיות ביחד, אבל חונקים אותנו". אחד הפעילים הבולטים בנגב אמר כי בין דרישות המשטרה בשיחות עם התושבים היו כי באירוע לא יונפו דגלי פלסטין וכי ראאד סלאח, ראש התנועה האסלאמית הצפונית, לא ישתתף בו.

עו"ד שחאדה אבן ברי, המייצג פעילים בנגב, ציין כי הלחץ על התושבים היה אדיר. "זה היה חסר תקדים. הפעולה (העצרת, א"ז) קיבלה אישור מראש המשטרה, אבל באו לאנשים עד הבית עם רכבים של המשטרה והפעילו לחץ. אמרו לא לנטוע עצים. הם (המשטרה) התערבו גם בתכנים, על מה ואיך ידברו, כאילו אנחנו תחת משטר צבאי. זה מזכיר את יום האדמה הראשון, ככה איימו על התושבים לפני השביתה".

עו"ד אבן ברי ציין עובדה מעניינת. כאשר קק"ל החלה בעבודות בשטח, בינואר, המדינה טענה שמדובר באדמות מדינה. אולם כעת, כאשר המדינה ביקשה למנוע את העצרת, הטילו את האחריות על בעלי הקרקע ובכך הכירו למעשה בבעלות שלהם על השטח.

"זה היה ניסיון להגביל את חופש המחאה ולהגביל את המסורת של יום האדמה", אמר מרואן אבו פריח, רכז הנגב בארגון עדאלה. לדבריו, המשטרה ניצלה את הפיגוע בבאר שבע ואת המעצרים הנרחבים שנערכו במהלך ההפגנות בחודש ינואר כדי ללחוץ על התושבים.

האירוע המרכזי ליום האדמה, המציין את ההפגנות שנערכו במרץ 1976 ובהן הרגו כוחות הביטחון שישה אזרחים פלסטינים, מתקיים מדי שנה בעראבה, אולם השנה הוחלט לקיים גם אירוע בנגב. באירוע השתתפו פעילים מהנגב, מהצפון ומירושלים, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה, ראאד סלאח וכמאל חטיב מהתנועה האסלאמית הצפונית, ותושבים מהכפרים אל עראקיב ואום אל חיראן.

המפגינים נטעו עצי זית. מאז הופסקו העבודות של קק"ל, התושבים חזרו לעבד את האדמות ולנטוע בהן גידולים עונתיים. לאחר שעה של נאומים, העצרת התפזרה בשקט. כוחות משטרה לא נראו באזור.

האירוע היום עמד גם בצל הרצח של ארבעה יהודים תושבי הנגב בידי תושב חורה, שהורשע בעבר בהשתייכות לדאעש. בנגב חוששים כי למרות שכל ההנהגה הפלסטינית בנגב, הפוליטית והאזרחית, גינתה את הפיגוע, הממשלה והימין ישתמשו ברצח נגד התושבים הבדואים בנגב.

אל וקיל העריך שהנטיעות של קק"ל יתחדשו, למרות ההפסקה הזמנית. "המדינה שמה עין על הבדואים בנגב ורוצה לקחת כמה שיותר כדי להקים ישובים ליהודים ולרכז את המשפחות שלנו על כמה שפחות שטח", אמר. "בתור אזרחי המדינה אנחנו דורשים לקבל את הזכויות החוקיות באדמה שלנו".

״על כולם ללמוד את הלקח, להתאפק ולעבוד ביחד כדי שנעבור את זה", אמר אבו פריח. "אחרת נראה מלחמה ברחובות. הכתובת היתה על הקיר וזה התפוצץ לנו בפרצוף. אם הימין והממשלה לא יקחו צעד אחורה במקום לצעוד צעד קדימה, זה לא יילך לכיוון טוב. אנחנו בנגב בלחץ: צווי הריסה, הקמת התנחלויות, צעירים שנמצאים בכלא על השתתפות במחאה חוקית".

אבו פריח סיפר כי מאז הפיגוע, פעילים צעירים בדואים מרחבי הנגב נקראים לחקירות במשטרה ובשב"כ, על רקע פעילותם, עבודתם, או העובדה שיש להם קרובי משפחה בעזה או בגדה. "רוב הנחקרים הם בנים להורים מאיחוד משפחות", אמר אבו פריח. "מנצלים את האירוע בבאר שבע ואת הקשר המשפחתי". "זה סוג של הפעלת לחץ", טען עו"ד אבו ברי.

"אני חושש מהסלמה מצד המשטרה, בעיקר בנגב וגם בשער שכם בירושלים ומצד בן גביר בשייח' ג'ראח", הוסיף ח"כ טיבי. "בנגב יש כאלה שרוקדים על הדם. יש כהניסטים באופוזיציה וגם בקואליציה".

ממשטרת ישראל נמסר: "הוגשה בקשה לקיום עצרת וזו אושרה. המשטרה תאפשר את חופש המחאה כל עוד הוא עומד בלשון החוק". מהשב"כ לא ענו עד כה לבקשת תגובה.