יאיר גולן וה"תהליכים": השמאל הציוני שוב מדבר כמו ביבי
בתקופה האחרונה היה נדמה שאפשר להרהר באפשרות שעד לא מזמן היה קשה להעלות על הדעת: ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות. אך אפילו יאיר גולן מהמחנה הדמוקרטי הבהיר בפרץ של יוהרה ציונית שגם השמאל מעדיף את הערבים שלו כנועים, צייתנים ומנותקים מבני עמם
הכאוס המוחלט שבו שרויה הפוליטיקה הישראלית איפשר להרהר בקול במשך כמה שבועות באפשרות שעד לא מזמן היה קשה אפילו להעלות אותה על הדעת: ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות.
איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, ניסח היטב את הרציונל: אנחנו, כלומר האזרחים הפלסטינים, לא יכולים לעשות את השינוי לבד – אבל בלעדינו אי אפשר לחולל אותו. לתחושה שאולי הפעם זה אפשרי תרמו גם הגינויים החריפים של ראשי כחול לבן בני גנץ ויאיר לפיד נוכח ההסתה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד חברי הכנסת הערבים. אם יאיר-זועביז-לפיד ובני-סופר-גופות-פלסטינים גנץ מתגייסים להגנתם, אולי שחר חדש בכל זאת יכול להפציע.
אבל הפנטזיה הזאת נראית חסרת אחיזה במציאות, לא רק משום שאיש לא טרח לשאול עד כה את פי הכלה – ולפי עדויות ראשי הרשימה המשותפת, הצעה כזאת לא הוצגה בפניהם כלל – אלא שגם מהצד של החתן, מסתבר, לא מתלהבים מהשידוך.
אתמול (רביעי) התראיין ח"כ יאיר גולן בתוכנית הבוקר של מנדי גרוזמן ואלי ביתאן ברדיו "כאן מורשת". האיש ייסד עם אהוד ברק את מפלגת "ישראל דמוקרטית", והוא חבר כנסת מטעם המחנה הדמוקרטי. כל כך הרבה דמוקרטיה, ועדיין, כשזה מגיע לערבים בורח לו הנתניהו. רק במסווה.
זה דווקא התחיל אופטימי. כאשר גולן נשאל אם הוא תומך בממשלת מיעוט בתמיכה או הימנעות של הרשימה המשותפת, הוא ענה "כן. איך אפשר להעלות על הדעת שאנחנו לוקחים 20% מתושבי ישראל ועושים דה-לגיטימציה לנציגים שלהם?" יפה, לא? דמוקרט אמיתי. אלא שגולן מסביר מיד למה הוא מתכוון כשהוא מדבר על לגיטימציה בהקשר של חברי הכנסת הערבים:
"יש הבדל עצום אם אתה מדבר על תמיכה מבפנים או תמיכה מבחוץ", הוא משיב למראייניו. "היתה לי בעיה רצינית מאוד לשבת עם חברי כנסת ערבים בתוך אותה ממשלה, אבל תמיכה מבחוץ? מה הבעיה? הרי ההחלטות לא מתקבלות על ידי מי שנמצא מבחוץ, אלא מי שנמצא מבפנים. נניח שהיינו צריכים לצאת למבצע בעזה וחברי הכנסת הערבים לא היו תומכים בממשלה. מה היה עושה הליכוד? לא תומך במבצע בעזה כדי להפיל את הממשלה?"
אתם מבינים את זה? יאיר גולן מוכן להעניק לחברי הכנסת הערבים את הזכות לתמוך מבחוץ בממשלה של גנרלים, רק כדי שזאת תוכל לצאת לעוד מתקפה קטלנית על עזה בתמיכת הליכוד! דמוקרטיה ציונית במיטבה!
רק שלא יעוררו אנטגוניזם
בהמשך זה אפילו משתפר. כמיטב המסורת של פוליטיקאים יהודים, גולן עובר מיד להשיא עצות להנהגת הציבור הפלסטיני ולומר להם במה הם צריכים ולא צריכים לעסוק. "אני חושב שהרשימה המשותפת צריכה להפסיק לעסוק באופן אינטנסיבי בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהתמקד יותר בענייני הפנים, לטפל בציבור הערבי בארץ שיש לו לא מעט נושאים שצריך לטפל בהם".
כשאלי ביתאן מזכיר לו שהמחנה הדמוקרטי כן עוסק בנושא הסכסוך, אז למה לא חברי המשותפת, גולן משיב: "היא יכולה לעסוק, אבל סגנון העיסוק יוצר אנטגוניזם רב בתוך החברה הישראלית. צריך לשנות פה את הנוסח, לשנות את הסגנון. תראה, אני מכיר לא מעט אנשים מתוך הציבור הערבי. הם רוצים בטובתה של מדינת ישראל, הם רוצים להיות אזרחים תורמים, חלקם הלא מבוטל אכן אזרחים טובים ותורמים, משרתים גם במשטרה […] אסור לעשות להם דה לגיטימציה".
הנה כל היוהרה הציונית בקליפת אגוז. שהערבים יתעסקו ב"ענייני הפנים" (ובאותה נשימה אפשר גם לומר: שהנשים תתעסקנה ברצח נשים, המזרחים באפליה, האתיופים באלימות משטרתית, הלהט"בים בזכויות שלהם ורק גברים יהודים אשכנזים ציונים יתעסקו "בפוליטיקה הגדולה") ויפסיקו לדבר על "הסכסוך הישראלי-פלסטיני". כי מה לאזרחים הפלסטינים ולדיכוי בני עמם, באמת? ובשביל מה ישראל דואגת להפלות את אזרחיה הפלסטינים במשך יותר מ-70 שנה אם לא כדי שיהיה להם במה להתעסק במקום המאבק הלאומי?
מכאן, המעבר לחלוקה הציונית הנצחית את הפלסטינים ל"ערבים טובים" מול "ערבים רעים" מתבקש מאליו. אפשר לתהות באיזה נסיבות בדיוק גולן, שהיה איש צבא במשך כמעט כל חייו הבוגרים, זכה להכיר "לא מעט אנשים מתוך הציבור הערבי". אבל יותר ממדהים לראות איך אדם שיושב בסיעה אחת ביחד עם יורשיה של שולמית אלוני משחזר כמעט אחד לאחד את דבריו של נתניהו ממופע האימים האחרון שלו בכנס החירום של הליכוד: "ערבים יכולים להיות ציוניים ולתמוך במדינת ישראל, אבל הם (הרשימה המשותפת; א"נ) לא ציוניים ולא תומכים במדינת ישראל".
ככה נתניהו וגולן אוהבים את הערבים שלהם: כנועים, צייתנים, תועלתניים, מנותקים מבני עמם ועסוקים בבעיות של ביוב והריסות בתים. עם ערבים כאלה הם מסתדרים יופי, הם הרי לא גזענים שדוגלים בעליונות יהודית, חלילה. ואף מילה על "תהליכים".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן