הסיפור הלא יאמן על אויבי העם שביקשו להעלות את שכר המינימום
תלאותיהם של הפעילים שהציגו דרישה חברתית צנועה למדי ולבסוף הוקעו כתומכי טרור בורגנים המנותקים מהעם ומסרבים להתגייס כדי לשנות מבפנים. סאטירה
כותבת אורחת: טלי גולדרינג
אחרי שנים שהמחירים עולים והשכר תקוע, קמים פעילים חברתיים ודורשים את עלייתו של שכר המינימום. בעזרת אנשי מקצוע הם עורכים חישובים, מסתכלים על הנעשה בעולם ועל מחקרים תקפים ומגיעים למסקנה ששכר המינימום צריך לעלות ב-15 ש"ח. בהתחלה מתעלמים מהם, אבל פתאום יש להם קמפיין שהופך ויראלי.
חינמון אחד מפיץ שמועה שהפעילים כולם תומכים בארגון חמאס, אך בכל זאת הקמפיין לעליית שכר המינימום ממשיך לצבור תאוצה. הם מארגנים הפגנות ומפיצים דגלים עליהם כתוב "תוספת של 15 שקלים". אחרי כמה זמן תכניות הסאטירה מתחילות לרמוז שהממשלה בלחץ מהמאבק. שר כלשהו מחליט לעשות מעשה, הוא נואם על חיבתו לסבתו העניה, ומודיע שהחליט להעלות את שכר המינימום.
רק מה, בניגוד לדרישתם של הפעילים להעלאת שכר המינימום ב15 ש"ח כך שיתקרב לשכר שאפשר לחיות ממנו, הוא מציע להעלות את שכר המינימום ב-25 אגורות. הפעילים מסבירים מדוע השינוי שהוא מבטיח להם הוא לעג לרש, 25 אגורות הן רק שבריר אחוז מההוצאה למשק בית. הם מתאמצים לענות ברצינות מבלי להישמע מזלזלים, הם מודיעים שהם מתכוונים להמשיך להיאבק למען עליה של 15 ש"ח.
מלבד העיתון שטען שהפעילים תומכי חמאס, כתבים כלכליים של יתר העיתונים יוצאים בשלל דעות מגוונות:
מדד הפסטה
דעה אחת של עיתון פופולארי אומרת שהפעילים הללו חולמנים ולא אחראים, ובעיקר לא מחוברים לעניים, שכן אם היו מחוברים לעניים היו מבינים מה משמעותה האדירה של תוספת של עשרים וחמש אגורות, רק אדם מנותק מהעניים יזלזל כך ברבע שקל שבשנה נותן תוספת של 3 שקלים, שהן חבילת פסטה! רק אדם שבע מזלזל בחבילת פסטה.
דעה אחרת של עיתון אליטיסטי דווקא תומכת בפעילים, היא מסקרת אותם בחום וכתבי העיתון מצטלמים עם הפעילים שותים בירה. הדרישה לעליה של 15 ש"ח בשכר המינימום מופיעה בגדול בכתבה מרכזית, רק שלידה מופיעות כל מני דרישות אחרות שעורך העיתון טוען שהן חשובות, שכוללות בעיקר ביטול כל מני חוקים שקשורים להגנה על עובדים. עורך העיתון פותח בקמפיין לרשימת הדרישות שלו תוך כדי שהוא מטביע מונחי לשון קליטים שהופכים פופולאריים ברשתות החברתיות.
המפלגות מצטרפות גם הן למאבק, פרופסור שהוא חבר במפלגה שהייתה פעם גדולה מסביר ששכר המינימום צריך לעלות בשבע פעימות של עשרים וחמש אגורות כל אחת. המפלגה והפרופסור יוצאים בקמפיין ענק ושוכרים גרפיקאים ואנשי אסטרטגיה. חברי מפלגה מארגנים אירועים על הבר. "גם אני רוצה 7 פעימות", כתוב על השלט איתו אנשים מצטלמים. מפלגת השמאל מצטרפת אל הקמפיין של עורך העיתון האליטיסטי ומאמצת את רשימת הדרישות שלו.
הבוז לטהרנים
מפלגות הימין מצטרפות לחינמון ומסלימות את המאבק האישי נגד הפעילים כשברקע ח"כים מגדירים את הפעילים כבוגדים במדינה.
הפייסבוק מתלהט, הפעילים שהחלו את המאבק ודרשו את עליית שכר המינימום ב-15 ש"ח סופגים ביקורת מאלה שחושבים שהם תומכים בחמאס, מאלה שטוענים שהם מתנשאים על העניים בזלזול שלהם ברבע השקל, מפלח האוכלוסיה שנחשב שמאל וטוען שהוא לא מבין למה הפעילים לא מצטרפים למאבק מפלגת השמאל. החברים הקרובים שלהם אומרים להם שהם לא מבינים למה הם לא מצטרפים למאבק שבע הפעימות של המפלגה הגדולה.
דיונים קשים נערכים במטה המאבק לעליה ב-15 ש"ח. חלק מהפעילים עוזבים תוך כדי שהם מטיחים באלו שנשארו שהם "טהרנים"
הפעילים שנשארו מרגישים ניכור וקצת זעם. חברים ששיתפו איתם פעולה במאבקים אחרים התנתקו מהם. הם מתקרבים זה לזה ונוצר ביניהם סוג של מועדון, הם מארגנים פחות ופחות פעילות מול הציבור, והטקסטים שהם כותבים כבר אינם קריאות לפעולה אלא מאמרים שמיועדים ליודעי דבר, שופעי סרקזם ובדיחות פרטיות על המפלגות ועיתוני הכלכלה. חלק מהעיתונים מפלרטטים עם המועדון הזה וממליצים על בלוגר או דף פייסבוק של אחד מהפעילים, בעיקר כי הוא מצחיק. ההורים והחברים שלהם חושבים בליבם שהם למעשה התחילו להיות פעילים כדי להיות חלק מהמועדון הזה, להיות מיוחדים.
בסופו של דבר רוב הפעילים פורשים ממאבקים חברתיים ומהמאבק למען עליה ב-15 ש"ח.
המאבק הצליח, הדגל מת
אך דווקא כשהפעילים כבר אינם פעילים, קמפיין ההכפשה של החינמון עובד והציבור משתכנע שהפעילים למאבק למען העלאת שכר המינימום ב-15 ש"ח הם למעשה בוגדים במדינה. בנוסף, מפרסם החינמון, מדובר בקבוצה גדולה, כמעט צבא, הם פעילים מאד וממומנים על ידי מדינת אויב.
המפלגה הגדולה נבהלת מהקמפיין נגד הפעילים, וכדי לא להיתפס דומה לאותה קבוצת פעילים שפעם הייתה קיימת, מחליטה המפלגה לשנות את קמפיין הפעימות משבע פעימות של עשרים וחמש אגורות לארבע פעימות של 18 אגורות.
עורך העיתון האליטיסטי מחליט להוסיף לרשימת הדרישות עוד ארבע דרישות שמבקשות לפגועה בשכרם של עובדי ציבור ועובדי מדינה. מפלגת השמאל מאמצת את התוספת לרשימת הדרישות אוטומטית, היא נחשבת למפלגת שמאל קיצוני.
כשהפעילים לשעבר יושבים מתוסכלים בבתיהם, פונים אליהם חבריהם מהמפלגה הגדולה לשעבר, מסבירים להם שדווקא בגלל שהם מבינים שקמפיין 4 הפעימות הוא לא נכון, הם צריכים להתפקד, ולקחת חלק בקמפיין 4 הפעימות כדי לשנות אותו מבפנים. זה נשמע משונה אבל חלקם משתכנעים. הם מתפקדים, מכירים המון צעירים נחמדים וחדורי מוטיבציה ומשיגים תפקידים רשמיים בתוך המפלגה. הם שמחים שנראה שיש עם מי לעבוד ונהנים סוף סוף לא להתבוסס בציניות.
פתאום שאיפה חדשה נכנסת לליבם, והיא לא קשורה לשכר המינימום או לנושאים חברתיים אחרים – השאיפה לנצח.הם הולכים להפגנה מדי שבוע, קמפיין ההכפשה של החינמון ממשיך להסלים והמפלגה שכבר הצטמקה מאבדת את כוחה עוד יותר, הם מורידים פעימה מדרישות הקמפיין אך זה לא עוזר, עדיין הם נתפסים כשמאל קיצוני.
יום אחד הצלחה גדולה מתרחשת במפלגה: הם מצליחים לארגן הפגנה ענקית וכל התקשורת שם. הם מאושרים מההישג שעבדו בשבילו קשה, אך זוכרים את המשימה שהסכימו עליה כולם בתדריך – לבקש מכמה פעילים חדשים, מכמה אנרכיסטים, מכמה שמאל קיצוני שרוצים להוציא את המפלגה רע בתקשורת- לבקש מהם להוריד את הדגלים שלהם, עליהם מתנוסס הכיתוב "תוספת של 15 שקלים".
טלי גולדרינג היא עורכת וידיאו.
> "אנחנו לא במשטר צבאי": הדרמה מאחורי החלטת בג"ץ בעתירת אבו אלקיען
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן