שיר מפרסית: הרכבת מטהראן
מאת יע'מא גולרואי
הרכבת שנוסעת מטהראן
נושאת צרור שירים וזיכרונות
במסילה הזרועה לכל אורכה
מחסומים, שאלות וחקירות
המזוודה מפוצצת בספרים
ובתמונות של חברים מתים
היי שלום, שתמתק מנוחתך
בירתי מפולחת הקליעים
בורח מבירת הבלהות
לשכוח את עצמי יחד איתה
להיות שיר כאן לא יועיל עוד
אלה ימי הלחם, החיטה
מאחורי רמזור אדום
ואין מולי כל אור ירוק
האויבים אמיתיים מאוד
החברים הם זיכרון רחוק
כלוא בבית הסוהר של גופי
כמו אסיר עולם בתוך הגוב
עירי מתייפחת ומייללת
כמו חתול בקרן של רחוב
חתול שמתבוסס בתוך דמו
ומלקק פצעי גופו המיותם
לועס ובולע את גוריו
ונטרף מצער על מותם
ברכבת שנוסעת מטהראן
אדם אחד הופך לפקעת בכי
ומתרחק לנצח מהעיר
שזולגת כמו דם מעל הלחי
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
