newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רחם להשכרה: האמת המרה מאחורי תעשיית הפונדקאות

על פניו, הפונדקאות מצטיירת כאלטרואיזם מופלא. בפועל, מדובר בניצול קשה של נשים מוחלשות, העוברות מסכת "טיפולים" שחושפת אותן לסכנות בריאותיות חמורות. סיפור ילדי הפונדקאות בנפאל מציף מחדש את הדיון במצבן של הנשים שהפכו ל"אינקובטורים עם רגליים"

מאת:

כותבת אורחת: חנה בית הלחמי

סיפור ילדי הפונדקאות בקטמנדו מציף שוב את נושא תעשיית הסחר בנשים מוחלשות, כפונדקאיות וכתורמות ביציות לזוגות בעלי יכולת כלכלית. מיד לכשנודע דבר רעידת האדמה ועלתה הדרישה של עשרות הורי פונדקאות ממדינת ישראל לחלצם מן התופת, פרסמתי את הפוסט מרעיד הספים הבא:

אם לא הבנתם/ן את משמעות החדשות מקטמנדו – מתנהלות שם חוות פונדקאות, עם סחר מאסיבי ביבוא נשים מוחלשות ממדינות שכנות לצורך עיבור עבור בעלי ממון מהמערב וסחר בביציות מהעולם המערבי (כי המקומיות טובות רק כאינקובטור חי, לא חלילה כמטען גנטי).

מסלול הפונדקאות בחוות ההרבעה והעיבור בנפאל נפתח בעקבות סגירת אופציית הפונדקאות בתאילנד, לאחר שהתאילנדים הבינו שמדובר בסחר מאסיבי בנשים ותינוקות. חלק מהנשים מיובאות מתאילנד, בדרך כלל מאזורים נחשלים בצפון. הן מנותקות ממשפחותיהן, מפומפמות בהורמונים, חלים עליהן איסורים מאיסורים שונים, הן שם עד ללידה.

כמה מאדריכלי הזוועה השיטתית הזו (ומי אמר/ה שאסור להשוות?) הם ישראלים, כי לישראלים יש ראש טוב לעסקים. הם מזהים הזדמנות עסקית בכל דבר. לקרוא את ההתנסחויות הציניות בפרסומי חברות התיווך, שגוזרות קופון שמן על כל אשה וילד/ה נסחרים, עושה לי עור ברווז. ולא משנה כמה פעמים נחשפת לזה. לא סתם תקועים שם בו זמנית עשרות 'הורים'. נפאל חזקה כעת על המפה כזירה מצוינת לכל סוגי הסחר בבני אדם. ככל שהמדינה נחשלת וענייה יותר, כך האנשים בה, ובמיוחד נשים וילדים, נתפסים על ידי חזירי המערב יותר ויותר כחומר גלם, אמצעי להשגת גחמותיהם וכמוצר צריכה.

תחשבו מה שתחשבו, תעשו מה שתעשו, רק שלא תגידו שלא ידעתם/ן.

הפוסט צבר כאלף לייקים, מאות תגובות, קרוב למאתיים שיתופים, עשרות אזכורים והתעניינות פעילה מכל אמצעי התקשורת. אם שמים בצד את ההתלהמות, בעיקר של חבריהם ותומכיהם של זוגות ההומואים שהרכיבו לעצמם, בעזרת מתווכים מסחריים לכל דבר ועניין, ילד/ה מביצית מזרח אירופאית, רחם הודית ומיקום שיש בו גם חיסכון בעלויות (לעומת ארה"ב, למשל) וגם מותר לעשות שם לנשים את מה שאסור ברוב העולם, הרי שמדובר באחד הדיונים החשובים ביותר שהתעוררו ברשת בשנים האחרונות.

וזה לא עניין של מה בכך: לפני כעשור, כשכתבתי על פונדקאות, לא היו כמעט תגובות. היום, לכולם יש דעה, לצערם של אלו שמעוניינים להמשיך ולסחור מתחת לרדאר, במה שעו"ד ד"ר רון שפירא קרא לו הבוקר (27/4) באחת מתכניות הבוקר "אינקובטור שיש לו רגליים".

> פרשת ילדי תימן: לא מוותרים על חקירה אמיתית

"כל הפונדקאיות שלי הן אקדמאיות"

על פניו, הפונדקאות מצטיירת כאלטרואיזם מופלא. מה יותר נהדר מלסייע לחשוכי ילדים להביא ילד/ה לעולם? העניין הוא, שהפונדקאות המסחרית, המהווה את רובה המכריע של התופעה, היא הדבר הכי רחוק שאפשר מאלטרואיזם. במחקר שנעשה בתל אביב לא מזמן, לגבי פונדקאות בישראל בצל חקיקה שאמורה להכשיר את הרחבת השרץ, הסתבר שאף אחת מאלף הפונדקאיות שרואיינו לא הייתה בעלת אמצעי מחייה אחרים או מספקים, חלקן הגדול מפרנסות ילדים ומסובכות כספית באופן שדוחף נשים למכור את גופן עוד מקדמת דנא. רובן המכריע לא היו בוחרות באלטרואיזם הזה לולא היו במצוקה כלכלית קשה.

כשהתראיינתי פעם ברדיו מול מנהלת אחת מסוכנויות התיווך לפונדקאות בארץ, התהדרה המנהלת בכך ש"כל הפונדקאיות שלי אקדמאיות". המחקר מעיד, לעומת זאת, שממוצע ההשכלה של הפונדקאיות בארץ הינו 12 שנות לימוד. למה זה חשוב? כי זהו נתון המחשק את הנחת העבודה, לפיה אפשרויות התעסוקה שלהן על מנת לצאת ממצוקה כלכלית, מוגבלות. בחירה נמדדת בשני פרמטרים מרכזיים: מגוון האפשרויות, והסנקציה החברתית או הכלכלית המוטלת על האישה בבחירותיה השונות. בשני המקרים, מצבן של הבוחרות לכאורה בפונדקאות איננו מזהיר.

חשוב גם לזכור, שהפונדקאות אינה מנותקת משאר נגעי הקפיטליזם הגברי הלבן כשלג: התאילנדיות וההודיות, שמאז שנסגרה הודו משונעות למרכזי הריון ולידה בנפאל, אינן מועמדות לתרומת המטען הגנטי כהה העור שלהן לתהליך. את זה לוקחים מהמערב, בעיקר ממזרח אירופה. שם משווקים באוניברסיטאות את פמפום ההורמונים העצום, המעלה פי שבע את סיכוייהן ללקות בסרטן השחלות (את זה לא מספרים להן), כמסע שופינג אטרקטיבי למדינה שלישית כלשהי, בה ההליך מותר. גם באחת המכללות בארץ כבר נתקלנו בברושור שכזה.

למי שלא יודעים/ות, פונדקאות מבוצעת ב- IVF, טיפולי הפרייה הדורשים מינון הורמונלי גבוה לתורמת הביצית ולפונדקאית, ופרוצדורות פולשניות. שיעור ההצלחה אינו שונה מטיפולי IVF בכלל – פחות מ- 20%. מסתובבות בעולם הרבה מאוד נשים שעברו את רוב התופת הזו, וזה לא הצליח. הן קבלו קצת דמי כיס וחשיפה מוגברת לגורמי סיכון, ונשלחו הביתה. בצד העוד יותר רע של הסיפור, יש מקומות בהם מושתלים עוברים של אותו זוג מערבי בכמה נשים במקביל. מי שמצליחה – ממשיכה. השאר מפוטרות.

ברחובות הקרים והרועדים של קטמנדו, מסתובבות השבוע כעשרים נשים שזה עתה ילדו תינוקות פונדקאות ישראליים בניתוח קיסרי. עברתי ביסודיות על פוסטים של ההורים בפייסבוק – אין להן אזכור. ההודית עשתה את שלה, ההודית יכולה ללכת. לעומת זאת הורי הפונדקאות דורשים להביא לארץ הן את הילדים שנולדו להם – בניגוד לחוק הישראלי המאפשר הכנסתם לארץ רק לאחר בדיקת קשר ביולוגי לאחד ההורים – והן פונדקאיות שעדיין בהריון.

הבאת הפונדקאיות מעלה שאלה של ממש לגבי התנגשות העניין בחוק למניעת סחר בבני אדם ולחוק העונשין. משפטנים ששאלתי אמרו, שהממשלה נכנעת ללחץ לובי הקונים, אולם נסמכת כנראה על כך שהאחריות המשפטית והפלילית, אם תהיה, תהיה של חברת התיווך ושל ההורים. זה לא פוטר את השר ארדן מהאחריות הציבורית שלו לעידוד סחר בבני אדם. ההתעלמות מהפונדקאיות שכבר ילדו, מחזקת את ההנחה שאכן מדובר בשינוע "אינקובטור עם רגליים" על מנת לשמר את מה שהקונים שילמו עליו כסף טוב – התינוק/ת.

בעולם מחרימים, בישראל מקדמים

אם לחזור לבשורה הטובה היחידה בכל הרוע האנושי הזה, בו מסתובבים אנשים בתחושה שאם יש להם כסף לקנות, ויש בני ובנות אדם שאין להם ברירה אלא למכור את עצמם – הכל בסדר, הרי שזו היא המודעות המתפתחת לעוול שבפונדקאות. הודו ותאילנד כבר הכריזו על הפונדקאות כסחר בבני אדם. כמוהן רוב מדינות המערב.

בכנסת ישראל, לעומת זאת, המגמה הפוכה – החוק ההופך את הסחר הנרחב בנשים לצרכי הולדה לכשר וחוקי, ממתין לקריאה שנייה. אין לי אלא לקוות, שהעלייה במודעות תוריד את החוק הזה מסדר היום. באשר לאפלייתם של זוגות הומואים בתהליך, אתלה באילנות גבוהים ואצטט שוב מדבריו של ד"ר רון שפירא: "מה אומרים ההומואים? אל תפלו אותנו מזכותם של ההטרוסקסואלים לקנות נשים עניות בעולם השלישי".

> הצבא הרס מפעל יוגורט שמימן בתי יתומים בחברון

חנה בית הלחמי, יועצת תקשורת, פמיניסטית סייבר אקטיביסטית, חברת קואליציית האירגונים נגד חוק הפונדקאות.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"מדוע החיילים מרשים לעצמם לתפוס את הניידים ללא כל סמכות, ועוד לחדור אליהם ולצלם אותם כפותים?" שני הפעילים כפי שצולמו בזמן שהיו מעוכבים

"מדוע החיילים מרשים לעצמם לתפוס את הניידים ללא כל סמכות, ועוד לחדור אליהם ולצלם אותם כפותים?" שני הפעילים כפי שצולמו בזמן שהיו מעוכבים

חיילים לקחו ניידים של פעילים כפותים וצילמו אותם ללא ידיעתם

במהלך פעולת מחאה נגד התרגיל הצבאי שנערך במסאפר יטא, עוכבו שני פעילים ישראלים. לאחר שחרורם הם גילו כי הם צולמו במצלמות שלהם עצמם, בעודם אזוקים. עו"ד: "לא בלתי סביר שאותן תמונות משפילות נמצאות גם בניידים הפרטיים של החיילים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf