שנתיים לצוק איתן: סיפורי המשפחות שנמחקו במלחמת עזה

142 משפחות פלסטיניות איבדו במהלך המלחמה בעזה בקיץ 2014 שלושה או יותר בני משפחה. פרוייקט מקוון חדש מנציח את סיפורי המשפחות באמצעות צילומים, קטעי וידאו וטקסטים. להעניק פנים לסטטיסטיקת המוות

מאת:

מאת מיכאל שפר עומר-מן

השימוש במספרים ובסטטיסטיקות רווח מאוד בדיווחים ובסיפורים על תקופות של מלחמה ואלימות. לעתים קורה שמלחמות מסויימות נצרבות בתודעה באמצעות מספרים: מספרי הרוגים, הפצועים והעקורים. מסר הבתים שנפגעו או נהרסו. מספר הימים בהם נחתו הטילים, מספר הימים שחלפו מאז חדל הירי.

מיותר לציין כי אנשים אינם מספרים. פרוייקט כתיבה יצירתי ומרגש ברצועת עזה, "אנחנו לא מספרים" (We Are Not Numbers"), מבקש לקחת את המספרים האלה ולעגן אותם בתוך סיפורי החיים האנושיים שהם מייצגים עבור מרבית העולם שצופה בהם ממרחק רב מאזור הסכסוך עצמו.

אך מספר אחד ממלחמת עזה ב-2014 רדף את מנוחתם של הצלמים אן פאק ועלא קנדלי באופן מיוחד: מאה ארבעים ושתיים. 142 משפחות שאיבדו במלחמה שלושה או יותר בני משפחה. המשפחות שנמחקו.

> הריסות המלחמה האחרונה הפכו למגדלור בנמל עזה

אליזט טנבורה עומדת עם שלוש מבנותיה: סונדוס, מלכ, ומרווה (מימן) מול ביתן ההרוס בבית להיא, רצועת עזה. אליזבט איבדה את בעלה ושניים מילדיה במהלך התקפה ישראלית ב-25 באוגוסט 2015. שני בניה האחרים שרדו מאחר ולא נכחו בבית בזמן ההפגזה. (אן פאק/אקטיבסטילס)

אליזט טנבורה עומדת עם שלוש מבנותיה: סונדוס, מלכ, ומרווה (מימן) מול ביתן ההרוס בבית להיא, רצועת עזה. אליזבט איבדה את בעלה ושניים מילדיה במהלך התקפה ישראלית ב-25 באוגוסט 2015. שני בניה האחרים שרדו מאחר ולא נכחו בבית בזמן ההפגזה. (אן פאק/אקטיבסטילס)

פאק, החברה בקולקטיב הצלמים אקטיבסטילס וצילמה בעזה במהלך מלחמת 2014, פגשה כמה מהמשפחות וניצוליהן במהלך המלחמה ולאחריה. במהלך השנתיים האחרונות היא פגשה כחמישים משפחות כאלה. ביחד עם קנדלי ועיתונאים פלסטיניים נוספים, הם השיקו ביום שישי האחרון אתר אינטרנט המביא את הסיפורים של המשפחות הללו באמצעות צילומים, טקסטים, אנימציה, אינפוגראפיקה, קטעי וידאו קצרים ואלמנטים עיצוביים אחרים.

משפחת כילאני מבית להיא איבדה 11 מבניה ב-11 ביולי 2014. אברהים כילאני, אדריכל שחי בגרמניה 20 שנה בטרם חזר לרצועת עזה, נהרג ביחד עם אשתו וחמישה ילדים במהלך הפגזת מגדל המגורים 'סלאם' בעיר עזה. הם ברחו לשם בחיפוש אחר מקלט לאחר שחיילים ישראליים הורו להם לעזוב את ביתם.

אברהים וחמשת הילדים היו אזרחים גרמניים. יש לו שני ילדים מנישואים קודמים המתגוררים עדיין בברלין.

המתחם הוירטואלי המוקדש בפרוייקט המקוון למשפחת כילאני משלב בצורה עוצמתית צילומים, קטעי וידאו וטקסט, החל מסיפורי ילדות על הסתתרות במטעים מפני ההפגזות האוויריות הישראליות בשנות ה-60 ועד לסיפורו של רמסיס, בנו הבוגר של אברהים, המפגין כיום בסולידריות עם העם הפלסטיני בברלין.

> בגלל האבטלה והעוני: הוכפל מספר הילדים שנאלצים לעבוד בעזה

תמונות של 14 ההרוגים מבני משפחת אבו עאמר מוצגות בבני סוהילה, מזרחית לחאן יונס, 15 בנובמבר 2014. 16 מבני משפחת אבו עאמר נהרגו ב-29 ביולי 2014 במתקפה אווירית על בנין אל-דאלי בחאן יונס. בסך הכל נהרגו במתקפה זו 34 אנשים מחמש משפחות שונות. זאת היתה המתקפה הקטלנית ביותר על מבנה מגורים במהלך המלחמה. (אן פאק/אקטיבסטילס)

תמונות של 14 ההרוגים מבני משפחת אבו עאמר מוצגות בבני סוהילה, מזרחית לחאן יונס, 15 בנובמבר 2014. 16 מבני משפחת אבו עאמר נהרגו ב-29 ביולי 2014 במתקפה אווירית על בנין אל-דאלי בחאן יונס. בסך הכל נהרגו במתקפה זו 34 אנשים מחמש משפחות שונות. זאת היתה המתקפה הקטלנית ביותר על מבנה מגורים במהלך המלחמה. (אן פאק/אקטיבסטילס)

השימוש בסוגי המדיה השונים שואב את הקורא אל תוך הסיפור, כאשר המעבר מתמונה טעונה רגשית לקטע וידאו קורע לב מחבר פנים, חפצים וזכירונות אל אותן משפחות שאחרת היו הופכות לסטטיסטיקות יבשות בלבד.

סיפורן של חמש משפחות פורסמו באתר ביום שישי ביחד עם השקתו. סיפורן של יתר המשפחות אמורות להתפרסם במהלך 51 הימים הקרובים, בהתאמה לתאריכים בהם הן נמחקו. כמו כן צפוי האתר לכלול דפי מידע, אינפוגרפיקות, וספריה שתכיל גלריית תמונות, תערוכה ניתנת להורדה, ראיונות נוספים, ועוד.

לאתר האינטרנט קדם סרטון בשם "עזה: פצע פעור". ניתן לצפות בו בעמוד הבית של האתר.

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית במגזין 972+

> היישר מהרצועה: הראפר ששר על החיים בעזה

 

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מנסה להשתמש בדחליל הביטחוני כדי להצדיק את החוק. שרת הפנים איילת שקד (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

מנסה להשתמש בדחליל הביטחוני כדי להצדיק את החוק. שרת הפנים איילת שקד (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

נימוקי הביטחון לא יעזרו: חוק האזרחות הוא גזעני

במשך 20 שנה, חוק האזרחות ניצל מפסילה מבג"ץ משום שהוא הוצג כזמני. עכשיו איילת שקד ושמחה רוטמן רוצים להפוך אותו לקבוע. הפתרון הוא חוק שיבחן כל מקרה לגופו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf