"צמצום התקציבים יזרוק צעירים רבים לזרועות ארגוני הפשיעה"

ממשלת ישראל הנוכחית אינה מסתירה את העוינות שלה כלפי אזרחי ישראל הערבים. במקרים רבים, נראה אף שהיא מתגאה בעוינות הזאת – בהצהרות, בעיקר של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, במעשים, במדיניות, ומעל הכל – בתקציבים.

מתחילת המלחמה הזהיר השר בן גביר לא פעם שאירועי "שומר חומות 2" בפתח, אך ציפיותיו ונבואותיו לא התגשמו. גם בחודשי המלחמה הקשים, לא נרשמו אירועים משמעותיים ביישובים ערביים בישראל.

למרות ההסתה, הרדיפה והדיכוי, ואף שתמונות ההרג וההרס שמגיעות מעזה קשות ומזעזעות, הרחוב הערבי "מגלה אחריות" – ולממשלה אין תירוץ אמיתי לתקוף את החברה הערבית. אז סמוטריץ' החליט לקחת את העניינים לידיו, ולחתוך חלק גדול מתקציב תוכנית הפיתוח של החברה הערבית, 4.5 מיליארד שקל מעבר לקיצוץ הרוחבי – באמתלה של מימון המלחמה. לכספים הקואליציוניים יש כסף, והמשרדים המיותרים לא נסגרו, ורק האזרחים הערבים נותרו בלי מי שיגן עליהם בממשלה.

"ברור ש-4.5 מיליארד שקל בשלוש שנים לא יפתרו את הבעיה הכלכלית הקשורה למלחמה, אבל היעדר הכסף הזה יגרום לבעיה גדולה בחברה הערבית", אומר אמיר בשאראת, יועץ הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל.

לדבריו, "הממשלה כמעט לא נגעה בכספים הקואליציוניים ולא סגרה משרדים מיותרים, מסיבות פוליטיות. הם אמרו שיבצעו קיצוץ רוחבי, ולרגע אפשר לחשוב שזו החלטה כללית ולא גזענית, אבל גם פגעו ספציפית בתוכנית הפיתוח, והתקציבים האלה חיוניים וחשובים לרשויות המקומיות הערביות, העניות ממילא. הקיצוץ הזה ישפיע על כל תחומי החיים, שהחשוב והמסוכן שבהם הוא נושא האלימות והפשיעה".

>> 2023  רשמה שיא בפשיעה בחברה הערבית, והמגמה צפויה להחריף

החשש הכבד הוא כמובן פגיעה במאבק בפשיעה, שגבתה ב-2023 שיא של 244 קורבנות. בשאראת מציין כי זה לא רק עניין של תקציבים. "שמת לב איך ירד מספר הפשעים בחודש הראשון של המלחמה? למה, לדעתך? הסיבה ברורה – כי המשטרה הגדילה נוכחות בכל היישובים הערביים. כמובן שהם היו שם מתוך פחד מאיתנו כערבים, ולא כדי להגן עלינו, המטרה היתה לאומנית, אך הנוכחות המשטרתית המוגברת מנעה מהפושעים לנוע ולפעול בחופשיות.

"לאחר שהתברר שאין איום לאומי וביטחוני מהחברה הערבית, המשטרה צמצמה נוכחות – והפשעים חזרו. זה אומר שאם המשטרה היתה רוצה לעבוד בצורה מקצועית, היא היתה יכולה לעשות את זה. אבל הם לא רוצים. אפילו אגף סי"ף (האגף לסיכול הפשיעה בחברה הערבית; ב"ז) הסיטה את הפעילות שלה ממאבק באלימות ובפשיעה לניטור מדיה חברתית ומעקב אחרי פוסטים שמוגדרים כהסתה".

ראש המועצה המקומות מזרעה, פואד עווד, אומר כי "בנוסף לתקציבים שהוחלט לצמצם עכשיו, הרשויות המקומיות טרם קיבלו את תקציב הפיתוח לשנים 2022-2023. וגם התקציב הרגיל כמעט לא עבר, לאחר שסמוטריץ' ניסה לעכב אותו, ושר הפנים התערב והעביר אותו זמן לא רב לאחר תחילת המלחמה".

לדברי עווד, "כעת, על פי ההחלטה החדשה על תקציב המדינה, יופחתו כ-15% מתוכנית החומש הממשלתית ו-5% מכלל המשרדים, וגם יקוצצו 200 מיליון שקל מדי שנה מהתקציב הרגיל (תקציב הפיצוי על הנוסחה המקפחת של מענקי האיזון; ב"ז), כלומר החברה הערבית תיפגע שלוש פעמים.

"הרשויות המקומיות הערביות סובלות מגירעון גדול ומחכות לתקציבים האלה, לא כדי לבצע פרויקטים חדשים ומתקדמים, אלא כדי לספק שירותים שוטפים ולשלם משכורות. ועכשיו רוצים להפחית אותם, וזה אומר פגיעה בשירותים בסיסיים.

"כ-49% מהילדים בחברה הערבית נמצאים מתחת לקו העוני. ואנחנו ברשויות המקומיות מנסים לעזור למשפחות, בין השאר גם בקורסים ואירועים בבתי ספר וכדומה. כשכל זה מתבטל, אנחנו מוותרים על המשפחות האלה, וזה עלול לגרום לילדים ליפול ברשתות של ארגוני פשיעה. עוד פרויקט שעלול להיפגע הוא 'מוקד רואה' (מצלמות אבטחה ביישובים למניעת פשיעה; ב"ז), ועוד המון פרויקטים. וזה, לצד משבר כלכלי, זורק חלק גדול מהצעירים ישירות לזרועותיהם של ארגוני הפשיעה".

דחיית הבחירות החריפה את הבעיות

בשאראת ועווד לא מתמקדים במקרה בנושא הפשיעה. הנושא הזה מטריד את החברה הערבית בישראל יותר מכל, שכן הפשיעה התפשטה בצורה איומה בשנים האחרונות, והגיעה, כאמור, לשיא קטלנותה ב-2023. בשל כך, החליט הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות להקים חמ"ל למאבק באלימות ובפשיעה, ועו"ד ראויה חנדקלו מונתה לעמוד בראשו.

מיד עם כניסתה לתפקיד, מצאה חנדקלו לפניה החלטת ממשלה לצמצם את התקציבים שהוקצו לחברה הערבית, ובהם התקציב למאבק בפשיעה ובאלימות. לדבריה, "המטרה שלנו היתה לעבור מהצגת הבעיה והביקורת להצעת פתרונות ועבודה למימושם. זה נושא גדול מאוד ברמה הארצית. הוא לא קשור רק לפרויקטים לניטור ולמלחמה באלימות באופן ישיר, אלא לכל היבטי החיים – חינוך, איכות התשתיות, ספורט ותרבות, גנים ציבוריים, ממש בכל דבר.

"כדי להתקדם בפרויקט, ההסתמכות היתה בעיקרה על התקציבים שהקצתה הממשלה. מאז שנכנסה הממשלה הזאת, הפסקנו לדרוש עוד תקציבים, וכל מה שרצינו היה להשיג את התקציבים שהובטחו. ועכשיו החליטו לצמצם גם אותם. כך, למשל, באחת הערים היה לרשות המקומית תקציב של מיליון וחצי שקל לפרויקט שקשור למאבק בפשיעה, והוא התכווץ עכשיו ל-400 אלף שקל, סכום שבקושי מספיק לתשלום משכורות לעובדים בפרויקט. ככל שהפרויקטים האלה יצטמצמו, כך יתחזק כוחם ויכולתם של ארגוני הפשיעה לפתות צעירים ולמשוך אותם אליהם".

לדבריה, "באופן כללי, מי שנפגע מהפחתות כאלה הם ה'שקופים', אבל אפילו המונח 'שקוף' אינו מתאים למצבה של החברה הערבית מול הממשלה הזו, שכן היא אינה מתעלמת מנוכחותנו, אלא רואה בנו אויבים".

חנדקלו מוסיפה כי "העיתוי עבורי לקחת על עצמי את התפקיד הזה היה קשה, במיוחד עם צמצום התקציבים, המלחמה והגידול הקיצוני בפשיעה. אבל אני מאמינה שחובתנו כחברה, וכמעמד הביניים בה בפרט, להראות לדור הצעיר שאנחנו יכולים להתגבר על הקשיים האלה, ושלא ניתן למצב הזה להשפיע על האיתנות שלנו".

בנוסף לקשיים האלה, בחברה הערבית מתמודדים גם עם אווירה שונה מאז 7 באוקטובר. רבים נחשפו לעמדות גזעניות, למקרים רבים של הסתה ואף להשעיה מעבודה או מלימודים, וברשויות המקומיות הרגישו את זה גם בהתנהלות מול חלק מהמוסדות הממשלתיים. לדברי עווד, "אנחנו חייבים להיות מציאותיים. כשמתעסקים עם משרדים, מתעסקים עם אנשים, ואחרי 7 באוקטובר אפילו האנשים הרציונליים היו בהלם מסוים, והגזענות החמירה.

"אפילו הרגשנו את זה מצד שכנינו. למשל, בסביבת הכפר מזרעה יש כמה יישובים יהודיים, ומישהו פרסם פוסט שבו טען שהאימאם של המסגד שלנו מסית ברמקולים. התערבתי וביררתי את העניין. היום דברים מתחילים לחזור לשגרה, במיוחד מכיוון שמזרעה נחשבת למרכז מסחרי חשוב לאזור".

בשאראת אומר שדחיית הבחירות לרשויות המקומיות החריפה את הבעיות. "כל הרשויות, למרות המחסור בתקציבים, פעלו באחריות, הפעילו חמ"לים, פתחו מרחבים מוגנים וניסו למצוא דרכים אחרות להגן על התושבים, ממש עשו את המקסימום. אבל דחיית הבחירות משפיעה מאוד על המשך מתן השירותים, שכן כל הרשויות המקומיות מנוהלות כיום על ידי מועצת מעבר, שאינה יכולה לאשר תקציב, וכמה חברי מועצה הפסיקו להשתתף בישיבות, מה שסיבך את ההתקדמות של פרויקטים רבים".

בשאראת אומר כי הוועד הארצי מתכוון לנהל מאבק נגד ההחלטה לצמצם תקציבים, ולפעול בוועדת הכספים כדי להשפיע ככל הניתן על ההחלטה, בשיתוף המפלגות הערביות, וכן לפעול תקשורתית ופוליטית כדי להתנגד להחלטות הגזעניות והקשות נגד החברה הערבית.