newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פתיחת שנה"ל ביישובים הערביים: הקורונה היא רק קצה קרחון הבעיות

בנוסף לבלבול והכאוס הכללי שבהם נתונים כלל התלמידים, המורים וההורים בישראל, מערכת החינוך הערבית צריכה להתמודד גם עם תשתיות רעועות, מחסור חמור בכיתות לימוד ומצוקות נוספות, שבפועל הופכות את הוראות הקורונה לבלתי ניתנות לביצוע

מאת:

בעוד שהמדינה כולה נתונה במצב של חוסר ודאות וחוסר בהירות לפני פתיחת שנת הלימודים, החברה הערבית סובלת ממצב זה כפליים.

עיקר הבעיה בבתי הספר במגזר היהודי טמון במגבלות של הקורונה, שעלולות לפגוע בתלמידים ובצוותי החינוך. בבתי הספר הערביים המצב מורכב עוד יותר, שכן אלה סובלים גם ממחסור חמור בכיתות לימוד, מה שמקשה מאוד על האפשרות לחלק תלמידים לקבוצות. זאת בנוסף לעובדה שהאפשרות ללימוד מרחוק בחברה הערבית הוכיחה את חוסר יעילותה, בגלל אי זמינות של מחשבים והתשתיות הלקויות בכמה ערים.

"בין החינוך הערבי ליהודי קיים פער השווה ל-3 שנות לימוד". (צילום: נאסר שתיה / פלאש 90)

"בין החינוך הערבי ליהודי קיים פער השווה ל-3 שנות לימוד" (צילום: נאסר שתיה / פלאש 90)

"חשוב להבחין בין שני דברים, המצב הקשור לקורונה והפערים שכבר קיימים מלפני הקורונה", אומר ד"ר שרף חסאן, ראש ועדת המעקב הערבית לחינוך, ששייכת לוועדת המעקב הגבוהה ועוסקת בענייני חינוך בחברה הערבית.

"יש פער גדול בין החינוך הערבי ליהודי", מוסיף חסאן, "פער השווה ל-3 שנות לימוד. על פי מחקר פיז"ה, כל 30-50 נקודות פער בין תלמידים היא שנת לימודים, ובמחקר עלה שהפער בין בתי ספר ערביים ליהודים הוא כ-130-140 נקודות, לטובת בתי הספר היהודיים כמובן".

המחקר, שנערך על-ידי OECD, בודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. המחקר בוחן באיזו מידה תלמידים הקרובים לסוף חינוך חובה רכשו כלי חשיבה כלליים והבנה של הנושאים הנבדקים באופן המאפשר התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם, ולאו דווקא באיזו מידה רכשו ידע ותכנים ספציפיים המצופים על פי תוכנית לימודים זו או אחרת.

על הסיבות לפערים הגדולים הללו אומר חסאן: "מעל לכל, בתי ספר ערביים סובלים ממחסור בתקנים בסיסיים ובמספר כיתות לימוד, ומגודל הכיתות, למשל. בבתי ספר ערביים, מקלטים, מעבדות וחדרי מחשבים משמשים ככיתות לימוד בגלל המחסור באלפי כיתות, ויש מחסור בשעות הוראה, המוערכות ב-140 אלף שעות.

"כמובן, קיים פער גדול בין השקעת המדינה בתלמיד היהודי, המסתכמת בעשרות אלפי שקלים בשנה, וההשקעה שלה בתלמיד הערבי, במיוחד בתיכון. כל זה בא לידי ביטוי בהישגים החינוכיים, ללא ספק, ברמת בתי הספר והתלמידים ובשיעורי הנשירה".

donate

בלי תשתיות, בלי מחשבים, בלי חיבור לאינטרנט

משבר הקורונה העמיק עוד יותר את הפערים. לדברי חסאן, "יותר ממחצית התלמידים הערבים מנותקים לגמרי מבתי הספר, אין להם שום דרך לתקשר עם בית הספר. בתחילת מגיפת הקורונה ערכנו מחקר שהראה של-150 אלף תלמידים ערבים אין מחשב בבית. ניהלנו מאבק ציבורי ומשפטי והצגנו את הנושא בפני משרד החינוך, וזה הוביל לרכישת 55 אלף מחשבים לתלמידים ערבים, מתוך כ-150 אלף מחשבים שהופצו בארץ.

"כיום יש כ-90 אלף תלמידים ללא מחשבים, והבעיה היא שבחלק מהבתים אין גישה לאינטרנט כלל, במיוחד בשכונות החדשות בכמה עיירות, וכמובן בנגב, ששם התלמידים סובלים מתנאים קשים מאוד, במיוחד בכפרים הלא מוכרים".

אמנם משרד החינוך עשוי לשנות את ההנחיות שלו בכל רגע, אבל נכון לעכשיו יש תוכנית סופית לפתוח את שנת הלימודים במועדה. האם בתי הספר הערביים ערוכים בהתאם לתוכנית הזאת?

"בתי הספר שבהם הלימודים יהיו פנים אל פנים, רובם כמעט מוכנים. הרשויות המקומיות עשו כל מאמץ בשביל זה", משיב חסאן, "אבל אם נעבור לחינוך מרחוק, נחזור לאותה בעיה ונמצא מספר רב של תלמידים ללא יכולת ללמוד. זאת בנוסף לאלפי התלמידים שאינם יכולים ללמוד מרחוק בגלל לקות למידה או מכיוון שיש להם נכות ספציפית.

ד"ר שרף חסאן

"מאחר ולמידה מרחוק מושפעת ישירות מהמצב החברתי-כלכלי של המשפחה ודורשת תנאים רבים להצלחתה, חלק מהתנאים הללו אינם מתקיימים בבתים שלנו", ממשיך חסאן ומסביר טענה זו: "חינוך מרחוק פוגע בעניים בכל המדינה, יהודים וערבים כאחד. אבל מה שצריך לציין הוא שרוב המשפחות העניות הן משפחות ערביות. יותר משני שלישים מהתלמידים הערבים מתחת לקו העוני.

"בהתאם לכך, אנו דורשים ממשרד החינוך לפתח תוכנית שלמה לצמצום הפערים, ולא תוכנית חלקית כמו זאת שפותחה לאחרונה ולא פיצתה את התלמידים על מה שאיבדו, אף שהאובדן שספגו עלול להשפיע על כל חייהם, במיוחד בגיל הרך והדור שלומד עדיים לקרוא ולכתוב. הפער במקרה זה יעמיק יותר ויותר, במיוחד מכיוון שכמה עיירות ערביות עדיין מסווגות כאדומות, כלומר החינוך בהן לא יהיה פנים אל פנים".

חסאן מזכיר את הדרישה שהעלו, בשיתוף עם ועד ההורים הארצי, בפני משרד החינוך, ועדיין לא קיבלו כל תגובה עליה: "במקרה של מעבר ללמידה מרחוק, יש ללמד בבית הספר תלמידים הסובלים ממחסור באינטרנט או במחשבים או יש להם צרכים מיוחדים, כי קטגוריה זו איבדה הרבה וצפויה להפסיד יותר".

משככי כאבים, בלי פתרון אמיתי

ההורים הערבים כבר מכירים היטב את כל המשברים האלה שמהם סובלים בתי הספר הערביים והם יכולים לשאת אותם, או לכל הפחות כבר רגילים אליהם. אבל מה שהם לא רגילים לו הן ההנחיות החדשות, שמשתנות מדי יום.

אמירה אגבריה, אם לשלושה תלמידים, מספרת: "חיכינו לתחילת שנת הלימודים, וחשבנו שילדינו סוף סוף יחזרו באופן טבעי ללימודים. הגל הרביעי הגיע, וזה הגיע עם בלבול מפחיד לעומת מה שהיה בעבר.

"כל יום יש הוראות חדשות, ואנחנו לא מבינים מה צריך לעשות. האם באמת בטוח לחזור לבית הספר? אומרים שמוטציות חדשות משפיעות על הצעירים גם, כיצד נטפל בעניין זה וכיצד נאפשר לילדינו לחזור לבית הספר עם סיכון כזה? ומצד שני, החינוך מרחוק לא הוכיח את עצמו כיעיל. באמת לא יודעים מה לעשות".

הפחד של ההורים ותחושת האובדן והאי-ודאות שהם חשים הפכו לתחושה כללית. דובר האיגוד המקומי של הורים התלמידים בנצרת, ואיל עומרי, אומר: "בדרך כללי, אנו פועלים לשיפור תנאי בתי הספר והפעלת לחץ על העיריות והמועצות המקומיות להתחיל את שנת הלימודים בצורה מושלמת. אך השנה, כמו בשנה הקודמת, אנחנו מתמקדים בסוגיית הקורונה.

"אנו במצב של בלבול מההוראות החדשות. בכל יום יש הוראות חדשות וההורים מחכים. אנחנו מייעצים להם לדאוג שילדיהם יקבלו את החיסון ויעבדו להעלות את המודעות לנושא כי זה הפתרון היחיד להחזרת חינוך פנים אל פנים. בלי חינוך פנים אל פנים, סטודנטים ערבים פשוט לא ילמדו".

"ללא ספק, המצב לא קל להנהלות בתי הספר, אנו עדיין חווים את אותו הבלבול, וכל יום יש הוראות חדשות", מסכם מנהל בית הספר ג'בל סיך מעין מאהל, חארת אבו ליל, ומוסיף: "עד יום ראשון המורים לא היו חייבים להתחסן, עכשיו שינו את ההוראות. הם אומרים שמורה שמסרב לקבל את החיסון ייצא לחופשה ללא תשלום. ואם 20 מורים מתוך 40 יחליטו לא לקבל את חיסון, מה יעשה מנהל בית הספר? מאין הוא יביא 20 מחליפים?

"עכשיו הם מדברים על הבדיקות הביתיות שאנו מחלקים כעת לתלמידים, עם כל העלות של הבאתן, הובלתן והפצתן. מדובר בבדיקות חד פעמיות, אז מה הלאה? מה עושים אם מתברר שהתלמיד היה חולה, אך נדבק לאחר הבדיקה? פשוט כל ההנחיות רחוקות מן ההיגיון".

אבו ליל ממשיך: "במשרד החינוך פשוט אומרים שאם יש מספר מסוים של חולים, עלינו לעבור ללמד בשטח פתוח. על איזה שטח פתוח הם מדברים? בוא נצא לסיור בכפרים הערביים ונחפש שטחים פתוחים וגנים בבתי ספר, או בכפרים בכלל. בתי הספר שלנו הם רק בניין וחצר קטנה. אנו סובלים מהזנחה מתמשכת במשך שנים, ועלינו להודות לקורונה שגרמה לבעיות אלה להציף.

"הממשלות נותנות לנו רק משככי כאבים ולא פותרות את הבעיות. הפתרון חייב להיות תיקון התשתיות, שיפוץ מבנים ופתרון סופי לבעיית הצפיפות, לא הצעות שאינן קשורות למציאות שלנו. הם רוצים שנלמד את התלמידים שלנו בקפסולות? היכן אנו מוצאים את הקפסולות כשאנחנו אפילו מעבדות, מקלטים וחדרי מחשבים הפכנו לכיתות לפני שנים?

"אנו מאשימים את הממשלה, ואנו מאשימים גם את ועדת המעקב, את חברי הכנסת הערבים, וחברי הכנסת מרע"מ שיושבים בקואליציה. אף אחד לא אתנו במשבר הזה כפי שצריך, והקשה יותר מזה. ב-6 בספטמבר בתי הספר היהודיים יוצאים לחגים, ואתם גם משרד החינוך. ובאשר לבעיות בתי הספר הערביים, הם יישארו מעל לראש של המנהלים, ללא כל תמיכה או פתרונות".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
הבעיה של מערכת החינוך היא לא המורות אלא התנאים שמספקים להן על מנת לממש את מקצועיותן. מורה בכיתה בגבעתיים. אילוסטרציה (הדס פרוש/פלאש 90)

הבעיה של מערכת החינוך היא לא המורות אלא התנאים שמספקים להן על מנת לממש את מקצועיותן. מורה בכיתה בגבעתיים. אילוסטרציה (הדס פרוש/פלאש 90)

שום תוכנית לימודים לא תמחק מהעולם את הלאומיות הפלסטינית

הדיכוי של הלאומיות הפלסטינית במערכת החינוך משיג את ההיפך מהמכוון, ומחקרים מראים כי המורות והמורים הערבים מוצאים דרכים להתמודד עמו ו"להלך בין הטיפות". ראוי שמשרד החינוך יוביל את השתחררות החברה הישראלית מפחדיה, וייתן להם אוטונומיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf