סטודנטים פלסטינים ציינו את הנכבה, "אם תרצו" חגגו מולם

מאות סטודנטים פלסטינים ציינו היום (ד') כמדי שנה את יום הנכבה ה-71 בטקס באוניברסיטת תל אביב. הטקס נערך במקביל להפגנות המתקיימות היום ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה. בזמן בו הפלסטינים ציינו אם יום האבל הלאומי שלהם, פעילי "אם תרצו" ערכו מולם "מסיבת נכבה" עם מוזיקה, תופים וריקודים.

בעוד "אם תרצו" ערכו בשנים קודמות הפגנת נגד בלבד, השנה הם לקחו את מחאתם לשלב הבא וקיימו מסיבה מול הטקס. בהזמנה ל"מסיבה" נכתב כי הכניסה ״לציונים בלבד״ בהצגת תעודת זהות כחולה. די ג׳יי מטעמם ניגן במהלך הארוע שירי חתונה שמחים. המפגינים של אם תרצו – כעשרים במספר – תופפו על תופים, תקעו בשופרים ורקדו כשהם צועקים בעברית וערבית ״נכבה חרטא״ ו-״חג נכבה שמח״.

טקס ציון הנכבה באוניברסיטת ת"א (אורן זיו)

במהלך האירוע נאמו סטודנטים מהאוניברסיטה והקריאו עדויות של ילדים פלסטינים, צאצאים של פליטים שגורשו בנכבה, שחיים היום ברצועה ובגדה. ״אני דור שלישי לנכבה וסבתא שלי היא ניצולת נכבה״, אמרה יארה גראבלי, סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, במהלך האירוע. ״סבתי היום בת 84, היא נולדה בשנת 1935 באזור הכי יפה ביפו, יפו העתיקה. בגיל 11 היא ואחיה הועברו לשכם מחשש לירי וסכנה ביפו, רק כעבור שנתיים היא הצליחה לחזור, לבית אחר שאינו ביתה״.

גראבלי ביקשה לקשר את הנכבה לתהליכים שעוברים כיום על יפו: ״הטיהור האתני שעברו הפלסטינים ביפו ב-1948 לא פסק והוא מפנה את מקומו לטרנספר שקט וחוקי כביכול שמטרתו לגרום לתושבים הפלסטינים לנטוש את בתיהם לטובת יהודים-ישראלים אמידים. מטרתו של פרויקט פיתוח יפו היא ייהוד יפו. יפו הייתה עיר קוסמופוליטית ואחד המרכזים החשובים מבחינה היסטורית ותרבותית עבור האוכלוסייה הפלסטינית. היא הפכה לשכונת עוני של העיר תל אביב וכיום עוברת תהליך של ג'נטריפיקציה, בו התושבים הילידים נדחקים. זאת הנכבה שלי, זאת הנכבה של סבתי לילה״.

בטקס לא היה אזכור לאירווזיון, אך דווקא מפגיני הימין בחרו להשמיע את השיר ״טוי״ של נטע ברזילי, שזכה בשנה שעברה, בדיוק בזמן שהפלסטינים שרו את "מווטני" ("מולדתי"), הלא הוא ההמנון הבלתי-רשמי של הפלסטינים. המשתתפים בטקס לא התרגשו מה״מסיבה״ שארגנו ״אם תרצו״, אך היה קשה להתעלם מהבחירה לשמוח ולחגוג, ביום אבל של חבריהם לספסל הלימודים. בעוד רבים מהמשתתפים הפלסטינים צמו לרגל חודש הרמאדן, מפגיני הימין התעקשו להרים כוסית יין לחיים וצעקו: ״גם סבא שלכם מודה על זה שגרשו אותו״. סטודנטית פלסטינית שנופפה מולם בדגל פלסטין סיפרה כי היא ״לא מופתעת משום דבר שהם עושים, אבל זו בושה לחגוג ביום אבל של מישהו אחר״.

"התפקיד שלהם זה להסית, כל האידיליה של אם תרצו מתבססת על הסתה בגלל שאין להם טענה המקובלת על הקהל הישראלי והבינלאומי, חוץ מלהסית ולהרחיב את הפער בין שני העמים״ סיפר האדי וואכד, אחד ממארגני הטקס וסטודנט באוניברסיטת תל אביב. ״אנחנו בסוף סופגים את כל ההסתה הזאת. משנה לשנה הם גם מגבירים את ההגברה והמשרוקיות, לא כי הם רוצים להגיד משהו אלא כי הם רוצים שאחרים לא ישמעו אותנו״.

"בושה לחגוג ביום אבל של מישהו אחר". טקס ציון יום הנכבה באוניברסיטת ת"א (אורן זיו)

באירוע השתתפו כל חברי הכנסת של חד״ש – איימן עודה, יוסף ג'בארין, עאידה תומא סולימאן ועופר כסיף. גם חבר הכנסת אמטאנס שחאדה מבל״ד נכח.

ח"כ כסיף, אמר במהלך הארוע: "הכרה בנראטיב הפלסטיני היא קריטית מבחינה מוסרית, אבל לא רק מוסרית אלא מעשית. מי שלא רוצה לחיות על חרב, מי שחולם על שלום ושותפות – חייב להכיר בעוול שגרמנו אנו למאות אלפי אנשים בעת הקמת המדינה״.

״במשך היום, יפגינו גם תושבי עזה, חלקם מגורשים וצאצאי מגורשים מ-48'. זה הזמן להקשיב לקולות הפלסטינים, להיענות לפליטים המבקשים לשוב אל אדמתם, כי רק כך נוכל לכונן כאן שלום צודק המטיב עם כולם – פלסטינים, ישראלים, ערבים ויהודים".

״בלי להכיר בעוול ההיסטורי אי אפשר להגיע לשלום אמת ולחיים משותפים. חייבת להיות הכרה בסבל של האחר״, אמר חבר הכנסת איימן עודה. בהתייחס למסיבה שהתקיימה ממול, הוא אמר כי ״יש מקום לכולם להביע את דעתם אך יש ימים בהם מציינים דבר שהוא אכן כואב לאנשים. אני חשוב שצריך לכבד את הדבר הזה ולצערי הרב זה לא קורה פה, אבל נמשיך בכל שנה לציין את היום הזה״.

״ישראל מנסה כבר 71 שנה למחוק את הזהות הפלסטינית ואת הזיכרון הקולקטיבי בכל אמצעי קולוניאלי אפשרי. בין אם זה באמצעות חוק הלאום, 'עסקת המאה', דיכוי חופש הביטוי, הריסת בתים, רדיפה פוליטית, החלת מדיניות אפרטהייד והמשך המצור והכיבוש והפרת החוקים וההחלטות הבינלאומיות״, הוסיף חבר הכנסת אמטאנס שחאדה מבל״ד.

טקס ציון יום הנכבה באוניברסיטת ת"א (אורן זיו)