פורים בחברון: המתנחלים חגגו בשירי הרג ונקם, הפלסטינים ננעלו בבתים

גם בימי שגרה אין דבר נורמלי בחברון, אך בפורים, בזמן מלחמה, הטרלול מרקיע לשיאים חדשים: מתנחלים בתחפושות צועדים ברחובות העיר, בלווי מאות חיילים ושוטרים חמושים, על רקע פסקול הכולל שירים גזעניים, בעוד הפלסטינים נאלצים להסתגר בבתיהם, צעירים מקיימים התרמה למען תנועה להתנחלות בעזה, וכנהוג – מתנחל בתחפושת שמהללת את הרוצח ברוך גולדשטיין, שביצע את הטבח במערת המכפלה בפורים 1994.

>> ישראל והאג: איך הגענו עד הלום ולאן הולכים מכאן?

מאות מתנחלים השתתפו אתמול (ראשון) בחגיגות פורים בעיר וצעדו לאורך רחוב השוהדא, שסגור לתנועת פלסטינים מאז הטבח. הם צעדו משכונת תל רומיידה ועד מערת המכפלה, מלווים במאות חיילים ושוטרים, שמנעו מפלסטינים לעבור באזור.

עקב המלחמה, הנוכחות באירוע היתה דלילה מהרגיל, אך העיקרון נותר זהה: המתנחלים חוגגים, הפלסטינים נעולים בבתים.

השירים שהושמעו לא הותירו מקום לספק לגבי מהות האירוע: "שיר הנקמה" ("נקם אחת משתי עיני מפלשתים"), "שיישרף לכם הכפר", ושיר שכלל את המשפט "את המן תלו על עץ גבוה / את נסראללה על עציץ". אחת התחפושות הפופולריות היתה של פלסטיני חבוש כאפייה.

בנוסף על תכניו, האירוע מהווה הדגמה ויזואלית ברורה לשיתוף הפעולה היומיומי בין מתנחלים, חיילים ושוטרים בגדה. מתנחלים חילקו לחיילים משלוחי מנות, התחבקו עם חיילים ושוטרים והניפו אותם באוויר. איש מהאחרונים, מיותר לציין, לא מחה על התוכן הגזעני שהושמע.

בחברון חיים כ-200,000 פלסטינים וכ-500 מתנחלים, המאובטחים גם ביומיום על ידי מאות חיילים. באבטחת הצעדה אתמול לקחו חלק גם קציני המנהל האזרחי ומג"ב, שהתפרסו אף בחלק העיר הנמצא בשליטתה פלסטינית. מתחילת המלחמה, מתנחלים רבים עושים את שירות המילואים שלהם באזור מגוריהם, במסגרת גדודי הגמ"ר (הגנה מרחבית). בצעדה נראו תושבים חמושים ובמדים, אחרים עם תחפושות ונשק ארוך תלוי, אחד מהם ענד טלאי, שעליו לוגו של בית המקדש והכיתוב "במהרה בימינו".

בעוד שברחבי הארץ אירועי פורים בוטלו או צומצמו בשל המלחמה ומצב החטופים, כבר בתחילת האירוע בחברון, מארגניו הבהירו שהם רואים במלחמה הזו הזדמנות. ענת כהן, מראשי ההתנחלות, אמרה כי הבלונים הצהובים הם למען השבת החטופים (שניים מהחטופים הם מקרית ארבע הסמוכה: אליקים, בנו של ראש המועצה, אליהו ליבמן, ואיתן מור. שתי המשפחות הביעו התנגדות לעסקה שבה ישוחררו אסירים פלסטינים), ואילו הכתומים – למען התיישבות בעזה.

"יהיה לנו 'נהפוך הוא' עד אשר ישלטו היהודים בשונאיהם, עד אשר נגמור להשמיד, להרוג את כל האויבים שלנו… ליישב, לחסל, למחוק את זכר עמלק מתחת לשמיים. ולא לשכוח ולזכור כל שנה מחדש, שאנחנו, עם ישראל, העם הנבחר, אנחנו יודעים שלא נדמה בנפשנו לברוח ולעצור ולהתחמק, המשימה היא לחסל את האויב, אנחנו במשימה הזאת עד הסוף, ואין כמו פורים כדי להיזכר בדבר הזה ולהזכיר לעולם כולו, עם ישראל חי".

אחד ממשתתפי החגיגה לבש מדי צבא עם התג "ד"ר ברוך קאפל גולדשטיין". כששם לב שהוא מצולם, הגביה את השלט שעליו נכתב: "מה אתם מעדיפים, טבח שמחת תורה תשפ"ד או את שאירע בפורים תשנ"ד (טבח גולדשטיין, א"ז)?". גם את שני ילדיו הקטנים חיפש לחיילים, עם נשק מפלסטיק.

אורית סטרוק, מראשי היישוב היהודי בחברון וכיום חברת כנסת ושרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, הגיעה עם מאבטח, לבושה בדגל ישראל, כיסוי ראש צבאי ושלט עם הכיתוב "ביחד ננצח". היא ציינה בפני כלי התקשורת כי האירוע אמנם מתרחש בצל המלחמה, אך "השמחה הגדולה שלנו היא על זה שאנחנו מנצחים ביחד, שמאל ימין, שניהם עם דגל ישראל שמונף יחד בעזה, זו השמחה שלנו". פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל חבש כובע אדום שעליו הכיתוב "Make Hebron Great again".

מאז תחילת המלחמה הוקשחו הגבלות התנועה של פלסטינים בעיר, במיוחד באזור תל רומיידה, ופחות תושבים נראו צופים בצעדה מבעד לסורגי החלונות. התהלוכה חלפה על פני החנויות הסגורות ברחוב השוהדא ועל פני מחסום השוטר, המפריד בין החלק הפלסטיני לתל רומיידה, והסתיימה במערכת המכפלה.

בתיעוד שהופץ אתמול ברשתות החברתיות, נראה חייל נכנס למכולת פלסטינית בעיר, סוטר לילד ומורה לו לפשוט את חולצתו, שעליה הדפס של רובה אם-16, ומחרים אותה. התקרית הזו מזקקת את המציאות בעיר – לילדים יהודים מותר לצעוד עם רובים מפלסטיק לקול שירי נקמה, לילדים פלסטינים אסור ללבוש חולצה עם תמונת רובה.