newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עתירה דחופה לבג"ץ: לחבר את התלמידים הערבים בנגב ללמידה מרחוק

יותר מ-50 אלף תלמידים ב-48 כפרים אינם מחוברים לחשמל ולאינטרנט, ומאז שהופסקו הלימודים הם נותרו מנותקים לגמרי. בעתירה נטען כי חוסר אפשרותם להתחבר ללמידה מרחוק פוגע אנושות בזכותם לחינוך שווה, וצפוי להגדיל את הפערים בינם לבין יתר בני גילם

מאת:

כמחצית מהתלמידים הערבים לא מחוברים ללמידה מרחוק, ולכשליש מהן אין מחשבים, טאבלטים ואמצעים אחרים להתחברות או שהם חיים במקומות שאין בהם תשתיות המאפשרות חיבור לאינטרנט; לפי הערכות, בכפרים הבדואים הלא מוכרים המצב אף חמור יותר. כך עולה ממיפוי שערכה ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי.

הנתונים מתפרסמים במסגרת עתירה דחופה לבג"ץ שהגיש ארגון עדאלה אתמול (ראשון), בדרישה לחבר את התלמידים הערבים בנגב למערך הלמידה מרחוק. בעתירה דורשים עדאלה וארגונים נוספים לחבר את תלמידי הכפרים הבדואים בנגב באופן מיידי לרשת האינטרנט, או לחלופין לספק להם ראוטרים ניידים ואת ציוד המיחשוב הדרוש להתחברות למערך הלמידה מרחוק.

ילד לומד בכפר בדואי בלתי מוכר (צילום: סברין אבו כף, פורום דו קיום)

ילד לומד בכפר בדואי בלתי מוכר (צילום: סברין אבו כף, פורום דו קיום)

בשבוע שעבר דיווחנו כאן על החשש מפני אסון הומניטרי בכפרים הלא מוכרים בנגב, שבהם חיים כ-150 אלף אזרחים בדואים ב-37 יישובים ללא תשתיות בסיסיות, במאבק מאבק מתמיד נגד ניסיונות גירוש מביתם, הריסה והעברה בכפייה. הבידוד היחסי שלהם ממרכזים עירוניים סייע עד כה להרחיק מהם את מגיפת הקורונה, אך התושבים חוששים כי המחסור בתשתיות יגרום להתפרצות.

אחת ההשלכות המיידיות של המשבר היא שיותר מ-50 אלף תלמידים ב-48 כפרים בנגב, שאינם מחוברים לחשמל ולאינטרנט ולרבים מהם אין מחשב בבית, נותרו מנותקים לגמרי מאז שהופסקו הלימודים בבתי הספר.

חודש אחרי סגירת בתי הספר, כשעדיין אין הערכה מתי יתחדשו הלימודים, כ-26 אלף תלמידי בית ספר יסודיים וחטיבות שמתגוררים ב-37 כפרים לא מוכרים ועוד כ-25 אלף תלמידים מ-11 כפרים מוכרים שעדיין לא הושלמו בהם הליכי התכנון, אינם לומדים כלל. למרות פניות חוזרות של מרכז עדאלה, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי וארגונים נוספים, משרד החינוך לא פעל עד כה כדי לספק לתלמידים האלה שירותי חינוך.

בעתירה נטען כי הפגיעה ברצף החינוכי של התלמידים, שככל הנראה צפוי להימשך לפחות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, תפגע אנושות בזכותם לחינוך שווה, וצפויה להגדיל את הפערים החברתיים והכלכליים הקיימים ממילא בינם לבין יתר בני גילם מכלל האוכלוסייה.

לעתירת עדאלה הצטרפו גם ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, ההתאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים במערכת החינוך בישראל, פורום דו קיום לשוויון אזרחי, חאמלה – המרכז הערבי לפיתוח המדינה החברתית, וחמישה ילדים מהכפרים הלא מוכרים בנגב שבגלל היעדר תשתיות אינם יכולים ללמוד מרחוק.

מעדאלה נמסר כי "מה שנחשף כעת במצב החירום רק משקף את ההתעלמות המגמתית של המדינה מצורכי הקיום של תושבי הכפרים הערבים-בדואים בימי שגרה. הסירוב המתמשך של המדינה לחבר את הכפרים הלא מוכרים לתשתיות כמו חשמל מונע את חיבור הילדים לאינטרנט, ובשל כך חוסם אותם טוטלית מלקבל חינוך בזמן משבר הקורונה".

בעדאלה מציינים כי חלק מהכפרים שהוזכרו בעתירה כן הוכרו על ידי המדינה, אך גם לאחר ההכרה "האפליה הקשה נמשכת, ולראייה עשרות לאפי התלמידים המתגוררים ב-11 כפרים מוכרים, אך לא מתאפשר להם ללמוד כעת. ההישגים הנמוכים של התלמידים הערבים בנגב הם נושא שמוכר למשרד החינוך, אך לא נראה שהדבר נלקח בחשבון על ידי מקבלי ההחלטות כשהחליטו על סגירת בתי הספר והפעלת מערך הלמידה מרחוק".

מוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי נמסר כי "ציוד התלמידים במחשבים ובכלים טכנולוגיים מתאימים ללמידה מרחוק אינו חשוב רק בשעת החירום הנוכחית, אלא גם ביום שאחרי, לאור הצפי להתרבות השימוש בכלים דיגיטליים ובמחשבים אחרי שמערכת החינוך התרגלה אליהם במשבר הנוכחי. אי הנגישות למערך הלמידה המקוונת נובע מחסמים שהמדינה הובילה אליהם בשל מדיניות מפלה, שפגעה קשות בזכות השווה של הילדים הערבים לחינוך, ופוגעת גם בעתידם בכל תחומי החיים".

כפר בדואי בנגב (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

כפר בדואי בנגב (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

ד"ר שרף חסאן, שעומד בראש ועדת המעקב, אומר כי המצב עלול להעמיק את הפערים הקיימים כבר כעת בין תלמידים יהודים לערבים. לדבריו, "אנחנו מזהירים מהשיעור הגבוה של התלמידים שמנותקים מלמידה מרחוק בגלל הכשלים של המערכת, בגלל העוני המחפיר, ומכיוון שאין להם את הכלי המרכזי שמאפשר את זה – מחשב ואינטרנט.

"נכנסנו למשבר כשהפערים בחינוך בין יהודים לערבים הם עצומים. המשבר כופה תנאים שמנתקים שיעור גבוה של תלמידים ערבים מהתהליך החינוכי. הם ישלמו את המחיר, כי אחרים שיש להם אמצעים ימשיכו להתקדם. זה יגדיל את הסיכוי לנשירה מהחינוך הרגיל, ובהמשך גם מהשכלה גבוהה".

בבדיקה שערכה ועדת המעקב, שהתבססה על נתונים ממחלקות החינוך ברשויות המקומיות, התברר למשל כי בעיר כספיה ל-70% מהתלמידים אין מחשב או טאבלט, ובלקיה הנתון הוא 50%. בוועדת המעקב מעריכים כי בכפרים הלא מוכרים הנתונים אף גבוהים יותר, בגלל מצבם הסוציו-אקונומי הקשה והיעדר התשתיות.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

"איך זה הגיוני להרוג 200 איש כדי לחלץ ארבעה אנשים?"

חיילים יוצאים ממשאיות סיוע, טנקים ומטוסים מפציצים, גופות בכל מקום, בתי חולים עמוסים בפצועים, ותחושה של אחרית הימים: כך תיארו במחנה נוסייראת את הפעולה הישראלית לחילוץ ארבעה חטופים. "אנחנו דם זול בעולם צבוע", אומרים שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf