newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עשרות עסקים בטירה בסכנת סגירה: "מכת מוות לכלכלת העיר"

באין תוכניות מתאר ושטחים מסחריים מספקים, עשרות עסקים קטנים בעיר פועלים מזה שנים במבנים המיועדים לשימוש חקלאי. לאחרונה הם קיבלו מהרשות לאכיפה במקרקעין התראות לפני הליכים משפטיים. גורמים בעיר מאמינים שהעיתוי, לקראת בחירות, אינו מקרי

מאת:
מחאה בטירה נגד הכוונה לסכור מעל מאה עסקים, 4 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

"קנסות כאלה יובילו לקריסת העסקים וישלחו מאות משפחות לאבטלה בתקופה כלכלית לא פשוטה". מחאה בטירה נגד הכוונה לסגור מעל מאה עסקים, 4 באוגוסט 2022 (צילום: אורן זיו)

הרשות לאכיפה במקרקעין חילקה לאחרונה יותר ממאה התראות לעסקים הנמצאים במבנים חקלאיים בעיר טירה.

בעלי העסקים, הממוקמים בתוך מבנים המיועדים לשימוש חקלאי, קיבלו במהלך יולי הודעת אזהרה לפני נקיטת הליכים, אליהן צורפו הזמנות לחקירה במשרדי הרשות, הפועלת מתוקף חוק קמיניץ, בחשד של ביצוע עבירה של "עבודה אסורה ושימוש אסור במקרקעין". לידי עיריית טירה הגיעו בשבועות האחרונים כחמישים התראות לבעלי עסקים. בעלי העסקים המובילים את המאבק בעיר אומרים כי בסך הכל הוציאו עד היום לפחות מאה התראות לעסקים. כמו בישובים ערבים רבים אחרים, גם בטירה קיים מחסור בתוכניות מתאר ובאדמות, מה שמונע את הרחבת העיר בהתאם לצרכי התושבים.

ראש עיריית טירה, עו"ד מאמון עבד אלחי, מסביר את הרקע שהוביל להקמת העסקים בשטחים החקלאיים: "לצערי, החקלאות במגזר הערבי חוותה קריסה מול החקלאים הגדולים, שהמדינה מעדיפה. היום, הדור השני לאותם חקלאיים עבר לחפש דברים יותר כלכליים, וכך נוצר מצב של שימושים לא חקלאיים בקרקע".

ראש העירייה מציין כי "לעסקים יש היתרי בניה – אומנם לחקלאות, יש אישורים של חברת חשמל, והם משלמים ארנונה. בלי הכספים האלה ובלי הארנונה אין זכות קיום לרשות המקומית. מדובר בעסקים קטנים שלא מפריעים ולא מזהמים, אנשים מתקיימים מהעסקים האלה, לא טייקונים או חברות ענק".

גזירה שלא ניתן לעמוד בה

גם העירייה וגם התושבים מדגישים כי מדובר בעסקים קטנים, המספקים פרנסה למאות משפחות ומממנים חלק גדול מארנונת העסקים של העירייה, וסגירתם עלולה לגרום לקריסה כלכלית של הרשות המקומית. על פי העירייה, רוב המבנים החקלאיים בעיר נבנו בהתאם להיתרי בנייה כדין, אך חלקם עושים שימוש חורג במבנים, כלומר לצורכי עסקים, בהיעדר אזור תעסוקה מאושר, היכול לשמש לכך. אזור תעסוקה ומסחר אכן אמור להיות מאושר בכניסה לטירה, אך הליכי התכנון, שנמשכים כבר כעשרים שנה, טרם הסתיימו, ונראה כי השטח, בהיקף של מאתיים דונם, לא יספיק לצרכי העיר.

"לבוא ולומר סוגרים את העסקים והולכים הביתה זו גזירה שלא ניתן לעמוד בה וגזר דין מוות לכלכלה של העיר", אומר עבד אלחי. "מאות משפחות, גם יהודיות, מתפרנסות מהעסקים האלה. מבחינתנו, קנסות כאלה יובילו לקריסת העסקים וישלחו מאות משפחות לאבטלה בתקופה כלכלית לא פשוטה. מדובר בפגיעה של עשרה מיליון שקל בהכנסות של הרשות המקומית, שליש מההכנסות של הרשות. דבר כזה יכול לגרום להפסקת השירותים הבסיסיים ביותר כמו תאורת לילה, ניקיון ופינוי אשפה".

הרשות לאכיפה במקרקעין (לשעבר היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה), פועלת על בסיס תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה משנת 2017 אשר העניק לרשות סמכויות נרחבות במסגרת חוק קמיניץ, תחת מנכ״ל משרד האוצר. מאז ניתנו מספר הקלות בחוק, בעיקר לישובים יהודיים המוגדרים חקלאיים. על פי ההסכמים הקואליציוניים עם רע"מ, הוסכם שיוקפאו הקנסות והריסות הבתים עד 2024, ואולם האכיפה בנושאים אחרים נמשכת. בשבוע שעבר אמרה השרה איילת שקד בכנס בחירות כי חוק קמיניץ לא יועד נגד האוכלוסייה היהודית. "אני יודעת שתקנה 116 שעשינו גורמת עוול לחקלאים, למושבניקים, ואני אמרתי זאת כמה פעמים, זאת לא היתה הכוונה שלנו כמובן, הכוונה היתה אחרת".

על פי פרסום בעיתון הארץ משנת 2017, ראש היחידה, עו"ד אבי כהן, מתגורר במאחז הבלתי חוקי פלגי מים, שמצפון לעלי. לפי נתוני המנהל האזרחי, מחצית מהבתים בעלי ובמאחזים שסביבה נמצאים על אדמות פרטיות של פלסטינים.

ראש עיריית טירה במחאה נגד סגירת עסקים בטירה, 4 ביולי 2022 (צילום: אורן זיו)

ראש עיריית טירה, מאמון עבד אלחי, במחאה נגד סגירת עסקים בטירה, 4 באוגוסט 2022 (צילום: אורן זיו)

בשבוע שעבר, כשהגיעו פקחים לתלות את ההתראות על מספר עסקים בטירה, תושבי העיר התארגנו למחאה ספונטנית וחסמו להם את הגישה. ביום חמישי התקיימה הפגנה בהשתתפות מאות, כולל חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי ואיימן עודה, אשר במהלכה המפגינים חסמו לסירוגין את כביש 444. מבחינתם, מדובר רק בתחילת המאבק. לדברי עורכי הדין של בעלי העסקים, על ההתראות שהודבקו על המבנים בתקופה האחרונה לא צוינו פרטי הזהות של בעלי המבנים או של המשתמשים.

סאמר חזקיה, בעל עסק לפחחות וצבע המעסיק 14 עובדים וממובילי המאבק, סיפר ל"שיחה מקומית": "אני יושב עשר שנים באותו מקום, המבנה קיים 19 שנה. אפילו אם אנחנו באזור חקלאי, שיפתחו לנו מקום אחר שנהיה בו, כעת אין לאן לעבור. אם המדינה מפנה אותנו – היא חייבת לעזור לנו, לא לזרוק אותנו לרחוב. הפקחים שבאו אמרו ׳לא מעניין אותי אם אתה מכיר או לא את החוק, אתה צריך לפנות עוד שלושה חודשים׳".

על פי התושבים, הקנס העלול להיות מושת הוא כ-300 אלף שקל לאדם פרטי ו-600 אלף לעסק. "בקורונה לא עבדנו", אומר חזקיה בייאוש. "לקחנו הלוואות מהמדינה, אני אישית לקחתי חצי מיליון שקל וגם משכתי קרן פנסיה. שכחתי מהעתיד כדי לתחזק את העסק שלי, ואיך שיש לי עבודה באים לפנות אותי? אני לא מתפנה".

עו״ד תאופיק ג׳בארין, המייצג את העירייה, ציין במכתב ששלח החודש ליועמ"ש כי המבנים החקלאיים בעיר נבנו בהתאם להיתרי בנייה, אך ציין כי חלקם עושים שימוש חורג במבנים, בהיעדר אזור תעסוקה שיכול להכיל אותם: "אכיפת חוקי התכנון והבניה במבנים אלה אינה בסדר עדיפות גבוהה בהתאם למדיניות האכיפה של הוועדה המקומית טירה. יש להדגיש, כי גם היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה לא ראתה כי מן הנכון לאכוף את חוקי התכנון והבניה על השימושים החורגים במבנים החקלאיים בעיר טירה, בהעדר פתרון וחלופה לאותם עסקים".

באפריל, פורסם ב"כלכליסט" כי ​​רשות האכיפה במקרקעין מגבשת רשימה של כ־15 ועדות מקומיות לתכנון ובנייה, בהן טירה, שאותן היא ממליצה לפרק בגלל מה שהיא הגדירה "תפקוד לקוי" של אי אכיפת בנייה לא חוקית. בעירייה ציינו לאחר הפרסום, כי משנת 1997 ועד היום אושרה רק תוכנית בנייה אחת בעיר, שנותנת מענה רק ל־7% מצעירי היישוב.

עיתוי לא מקרי

לדברי פוליטיקאים מקומיים, העיתוי של חלוקת ההתראות, לפני הבחירות בנובמבר, אינו מקרי. "למה דווקא לאחר פיזור הכנסת יש את הלינץ' הזה נגד החברה הערבית?", תהה אברהים קאסם, שבבחירות האחרונות התמודד ברשימת יש עתיד לכנסת. "כדי שנישאר בבתים. הם רוצים להעביר את המסר שיש לנו זכות להצביע אבל זה לא ישפיע".

מהמקום שבו שוחחתי עם קאסם, בכניסה לעיר, ניתן לראות את הבנייה החדשה בצור יגאל, ואת אזור התעשייה של כוכב יאיר. וגם את האזור שיועד לתעסוקה לטירה – שטח של 200 דונם.

"הם רוצים בכל דרך אפשרית להפוך אותנו לעברייני בנייה באדמות שלנו", אומר קאסם. "אנחנו מוגבלים על ידי כביש שש, לאן נלך? אלה האדמות שלנו. אנחנו מתחננים שייתנו אישורים לבנות, הם לא נותנים לנו כלום. אנחנו בשכנות טובה עם החברה היהודית, בעד דו קיום, רוצים להשתלב במדינה אבל חלק קטן לא רוצה שנשתלב״.

גם סגן ראש עיריית טירה, סאמר עיקרי מסיעת חד"ש, בטוח שהסמיכות לבחירות אינה מקרית. "רשות האכיפה לביצוע חוק קמיניץ תמיד ראתה בטירה מטרה, פעלה בכל השנים האחרונות נגדה. דווקא בעיתוי הזה מחלקים צווים באופן סיטונאי, ועורכים פעילות יותר אינטנסיבית, דבר שמעלה חששות לשיקולים זרים ולפוליטיזציה של הרשות, כדי לייאש את האנשים שלא ישתתפו בבחירות".

בטירה חיים כיום כ-28 אלף תושבים, כאשר שטח השיפוט של העיר הוא 11,790 דונם. לשם השוואה, במועצה האזורית דרום השרון (הכוללת 31 ישובים) חיים מספר דומה של תושבים, 34 אלף, אך היא משתרעת על שטח של 90 אלף דונמים. המועצה האזורית לב השרון, בה חיים כ-23 אלף תושבים, חולשת על שטח של כ-57 אלף דונם.

"אנחנו ישוב ערבי שלצערי הרב סובל מפשיעה, כשאחד הגורמים הוא המצב הכלכלי. שליחת מאות משפחות למעגל העוני בתקופה קשה, כשהמשטרה מנסה לבלום את התופעה, תיפגע בסדר הציבורי"

מרבית הקרקעות של תושבי טירה הופקעו בשנים 1953-1954 בהתאם לחוק רכישת מקרקעים, וכעת אותן קרקעות נמצאות מחוץ לתחום השיפוט של העיר, תחת שיפוטן של שתי המועצות הסמוכות – מועצות אזוריות לב השרון ודרום השרון. בשנת 2000 החלה הכנת תוכנית מתאר לעיר, אך התכנון התעכב 17 שנים עד לאישור שכלל שטח של כ-250 דונם לאזור תעסוקה מזרחית לכביש 6.

בהתאם לאותה תוכנית, ב-2021 אושרה תוכנית לאזור תעסוקה מרכזי בטירה, שייעדה שטח של כ-215 דונם לתעשייה. אך התוכנית מאפשרת הוצאת היתרי בנייה רק לאחר אישור תוכנית האיחוד והחלוקה ללא הסכמת בעלים, דבר שצפוי, לדברי העירייה, לקחת שנים רבות ולא יענה על הצורך של 700 דונם למסחר ותעשייה. עוד מציינים בעירייה כי הקרקעות הן בבעלות פרטית ובעליהן לא יהיו מחויבים למכור או להשכיר לבעלי העסקים שיפונו.

טירה מדורגת 4 מתוך 10 במדד החברתי-כלכלי, נמוך לעומת היישובים היהודים הסמוכים, כמו מועצה אזורית לב השרון ודרום השרון שדירוגן 8. על פי העירייה, סגירת העסקים עלולה להוביל להורדת הדירוג הסוציו-אקונומי של העיר.

פוליטיקאים מקומיים ותושבים ציינו כי הפעילות נגד העסקים עשויה אף לדחוק אנשים לעבריינות.

"אנחנו ישוב ערבי שלצערי הרב סובל מפשיעה, כשאחד הגורמים הוא המצב הכלכלי", אומר ראש העירייה. "שליחת מאות משפחות למעגל העוני בתקופה קשה, כשהמשטרה מנסה לבלום את התופעה, תיפגע בסדר הציבורי". לדבריו, לאחר חלוקת ההתראות הוא פנה לגורמים רבים, אך רק המשטרה נמצאת איתו בקשר. "חוץ מהמשטרה איש לא מקשיב לנו, ביום רביעי פקד המרחב של השרון ישב עם התושבים, הקשיב למצוקה. למה המשטרה? כי מרגישים שיש תסיסה בשטח. הפעם המאבק לא פוליטי, התושבים נאבקים על הפרנסה שלהם".

דעאס עבד אל לטיף, עיתונאי מקומי, מסכם את תמונת המצב: "במקום להפוך את טירה לפיילוט, מקום שמסתובבים בו יהודים כל השבוע, עושים קניות, מתנפלים עלינו עם 500 צווי הריסה לבתים ועוד 250 לעסקים. הם רוצים להרוס את טירה. אני קורא לכל מי שאכפת לו מטירה לעמוד איתנו. זה לא עניין של יהודים נגד ערבים, אלא אנשים שרוצים לחיות בשלום עם יהודים ביחד, ואילו המדינה וכל המוסדות שלה לוחצים להפוך אותנו לקורבן".

פנינו לדוברות הרשות למקרקעין בשאלה כמה התראות הוצאו לעסקים בטירה ובבקשה להשיב לטענות שהופיעו בכתבה, אך הם בחרו שלא להגיב.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf