newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

על מי בעצם אמורה להשפיע "מחלקת ההשפעה"?

כבר שנים רבות משקיעים בצבא משאבים וחשיבה בנושא העיסוק בתחום ה"השפעה" על התודעה, ונכשלים שוב ושוב בהשגת תוצאות. כך הגענו מ"צריבת התודעה" של בוגי יעלון ל"שגיאה" של "72 בתולות ללא צנזורה"

מאת:
דובר צה"ל דניאל הגרי, ב-28 בנובמבר 2023 (צילום: דיוויד כהן / פלאש90)

האירוע טופל? דובר צה"ל דניאל הגרי, ב-28 בנובמבר 2023 (צילום: דיוויד כהן / פלאש90)

לפני שבועיים, הואיל הצבא להודות כי "מחלקת ההשפעה" באגף המבצעים היא שהפעילה את ערוץ הטלגרם "72 בתולות ללא צנזורה" – שהציג כ-700 סרטוני זוועה מעזה. הסרטונים הציגו הרס רב וגם גופות מחבלים, בליווי קללות והסתה בעברית. נמסר עוד שהמסר כוון לקהל הישראלי, חרף העובדה שלצבא אסור לפעול כך.

כשההזיה הזאת נחשפה ב"הארץ" בדצמבר 2023, הצבא הכחיש את מעורבותו. בעדכון החדש הוסבר כי מקור ההכחשה בחוסר אמינות של מפקדים וחיילים במחלקה, ונמסר כי בעקבות הממצאים, הוחלט כי מפקד מחלקת ההשפעה, קצין בדרגת אלוף משנה, שהיה אמור להשתחרר עוד לפני המלחמה, יסיים את שירותו ויפרוש מהצבא. כמו כן, אליבא דכוחותינו, שידור קטעי התועבה הופסק.

זו אינה הפעם הראשונה שבה קרה דבר כזה. במאי 2021, בזמן מבצע "שומר חומות", פורסם כי דובר צה"ל הפעיל חשבונות רשת פיקטיביים תחת ההאשטג #עזהמתחרטת. כשנחשף קמפיין התודעה הזה, שגם הוא כוון לאזרחי ישראל, נמסר שקצין בכיר אמר ש"זה לא חוקי, לא עושים דברים כאלה". דובר צה"ל דאז, כיום נספח צבאי בארה"ב, מסר שזו היתה שגיאה. איך אמרו גששינו? "טעיתי, טעה, טעות, טועים, טעינו".

באופן תמוה, זכה מדור קמפיינים בדובר צה"ל בפרס פנימי על מבצע ההונאה, בקטגוריה "המהלך המבצעי המצטיין" ב"שומר חומות" – אף שהמבצע לא הניב דבר, ולא ברור כיצד ניתן להצטיין ב"שגיאה" שכזאת.

כנראה שאין טעם לשאול מדוע הצבא מרשה לעצמו לעסוק בתעמולה לציבור הישראלי. כבר התרגלנו לזה, עם ההופעות התכופות של דובר צה"ל, ש"מסביר" לנו מה בעצם קורה. וכנראה שלקופירייטר המוכשר של ערוץ הטלגרם צפוי עתיד מזהיר בדוברות של מפלגת עוצמה יהודית או ב"חדשות הגבעות". אבל קשה להבין כיצד פרשה כזו שוקעת כך לתהום הנשייה.

עניין עקרוני – קצינים וחיילים ששיקרו למפקדיהם – כובס ותורץ כ"חוסר אמינות של חיילים ומפקדים במחלקת ההשפעה". כנראה שלאף אחד לא ממש אכפת איך מתנהלים שם העניינים. הש"ג, אמנם די בכיר, שהיה אמור להשתחרר בין כה וכה, יפרוש, כנראה לפנסיה מפנקת (ו"ללא קשר לאירוע הזה"). ונטען שראש אגף מבצעים, אלוף עודד בסיוק, תחקר את האירוע ובדק אותו לעומקו, ובעקבות זאת "האירוע טופל".

קשה לומר שזה נראה כאילו שהאירוע באמת נבדק לעומקו. חקירה מעמיקה יותר היתה מתייחסת, למשל, לסעיף 144ד2 (א), לחוק העונשין, הקובע ש"המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו… ועל פי תוכנו… והנסיבות בהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו מאסר חמש שנים" – מה שעשוי לעלות מסרטון שהועלה לערוץ ב-11 באוקטובר, שבו רואים ישראלים מתפרעים בבית החולים שיבא עקב שמועה שמטופלים שם מחבלי חמאס שחדרו לישראל, עם הכיתוב "אחים שלי הגיבורים אוהדי לה פמיליה אוהב אתכם!!!!!!! איזה גברים באו לזיין את הערבים".

בדיקה מעמיקה יותר היתה אולי גם מתייחסת להחלטה, ברמייה, לחשוף אנשים לחומרים קשים שכאלה. לא צריך להיות פסיכולוג מומחה כדי לדעת ש"יש קשר ישיר בין חשיפה לתמונות קשות וחדשות לא טובות למגוון רחב של תחלואות פסיכיאטריות, דיכאון, חרדה, PTSD וירידה ברווחה נפשית", וארגוני הסיוע הפצירו להימנע מהפצת סרטונים ותמונות מצלקים.

לפני עידן ועידנים, קצת אחרי טבח שמחת תורה, ראשי מערכת הביטחון "לקחו אחריות" והבטיחו לציבור שבבוא העת יתחקרו את האירוע הקשה. יש לקוות שאם וכאשר זה אכן יקרה, שייעשה באופן טוב יותר מ"הבדיקה לעומק" של פרשת ערוץ הטלגרם המסית.

מה שלא הולך בכוח יילך ביותר כוח

מעבר להשגות על אופן הטיפול ביוזמי ובמפעילי "ערוץ 72 הבתולות", הפרשה פתחה גם צוהר לאותה "מחלקת ההשפעה" באגף המבצעים, אף שעדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לאותה מחלקה.

בגיליון אפריל 2019 של "מודיעין הלכה למעשה", בהוצאת המרכז למורשת המודיעין, שהוקדש ל"מערכה על התודעה", כתב שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון – האיש שטבע את המושג "צריבת התודעה" שככל הידוע עוד לא קרתה – כי "מאז שהתמנה לתפקיד ראש אמ"ן בשנת 1995 ועד סיום תפקידו כרמטכ"ל ב-2005 ראה את "ההישג הפלסטיני במערכה על התודעה כאתגר מנהיגותי-תודעתי להנהגה המדינית הישראלית, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ".

זה הביא את יעלון ליזום את "הקמת 'המרכז למבצעי תודעה' (מל"ת) כאמצעי נוסף להתמודדות עם אתגר המלחמה על התודעה". בהמשך, הרעיון שבבסיס המל"ת התפתח והוביל להקמת "מחלקת ההשפעה".

בספטמבר 2022 התפרסם באתר צה"ל המאמר "למה לי השפעה עכשיו? – אל"מ גיא וד"ר סא"ל (מיל') סער רווה". בפתיח נכתב שאל"מ גיא פיקד אז על מחלקת ההשפעה. ד"ר רווה היה ממקימי המל"ת.

כבר בתחילת המבוא המחברים כתבו ש"הרוסים שמתייחסים להשפעה במובן המתקדם ביותר, פיתחו את רעיון 'לוחמת הדור החדש', שנודעה כדוקטרינת גרסימוב. זו מקנה חשיבות יתרה לממד התודעתי (פסיכולוגי וסוציולוגי) של מעשה המלחמה… מלחמת רוסיה-אוקראינה מספקת לנו הצצה לפוטנציאל הגלום בתהליך ההשפעה על התודעה כאסטרטגיה מרכזית במסגרת עימותים בין מדינות ובין צבאות".

אבל כל הסיפור הרוסי על ההשפעה על התודעה התברר כקשקוש בלבוש, והמחברים עצמם כתבו בהמשך: "ניתוח ראשוני של כישלון מאמץ ההשפעה הרוסי טמון במשתנים רבים". אם כך, מדוע בכלל להזכיר זאת?

בהמשך, בהקשר למלחמת יום הכיפורים, כתבו המחברים: "למרות שישראל סיימה את המלחמה ביתרון צבאי מובהק, המצרים הכריזו על ניצחון… והתברר כי המציאות נתונה לפרשנות של הצדדים היריבים, וכי הגדרת ניצחון או הפסד אינה תלויה רק במשתנים השייכים בלעדית לשדה הקרב".

הכותבים מספרים שהחל מ-2012, העיסוק המוגבר במב"מ (המערכה בין המערכות), בתקופת הרמטכ"לים בני גנץ וגדי איזנקוט, הוביל להכרה מחודשת בחשיבות העיסוק בתחום ההשפעה. הוקם צוות שכונה "לוחמה רכה", שכלל היבטים של לוחמה פסיכולוגית, לוחמה כלכלית ומשפטית, והוצגה חשיבה מחודשת על הצורך להאט את מאמצי הלמידה של היריבים באמצעות הונאה והטעיה.

בהמשך הוקמה "מחלקת תודעה", שהיתה כפופה לאגף התכנון. בתקופתו של הרמטכ"ל איזנקוט המחלקה עברה מאגף התכנון לאגף המבצעים, אך לא באה לידי ביטוי מעשי באסטרטגיה הצבאית של איזנקוט. בתקופתו של הרמטכ"ל אביב כוכבי הוחלף שמה ל"מחלקת השפעה", אך בתחילה "תפיסת הניצחון" החדשה שהגה כוכבי מיעטה להתייחס לפוטנציאל של התחום.

מידה לא מבוטלת של ציניות וחוצפה. הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור בצומת תפוח, 3 במאי 2021 (סראיה דיאמנט / פלאש 90)

פעולות לא מספיק אפקטיביות. הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי במאי 2021 (סראיה דיאמנט / פלאש 90)

כך קרה, לפי הכותבים, "שהפעולות להשפעה במסגרת המערכה על התודעה במבצע 'שומר חומות', במאי 2021, נתפסו לא מספיק אפקטיביות. צה"ל ומדינת ישראל לא הצליחו להטות את הנרטיב למול עוצמת התמיכה הבינלאומית בפלסטינים" – שנבעה, כך נראה, מההרס הרב שהתרחש ברצועת עזה כתוצאה מפעולות הצבא. כמובן שההרס והפגיעה באוכלוסייה האזרחית עכשיו גדולים פי עשרות מונים מאז. ואידך זיל גמור.

בסיכום התחקיר הצה"לי באשר למלחמה על התודעה ב"שומר חומות", מצוין במאמר כי נקבע, בין השאר, שלא היו "כלים אפקטיביים שיגרמו ללחץ גובר על האוכלוסייה באופן שישפיע על מקבלי ההחלטות בתנועת חמאס". לכן, "על מנת לאפשר את תפקודו השוטף של מאמץ ההשפעה, החליט הרמטכ"ל כוכבי להקים מערך השפעה מעודכן וחדשני. מערך ההשפעה יכלול התארגנות רב-חילית ומקצועית, הפועלת על בסיס עיקרון פעולה היברידי. עיקרון זה מציע כי מערך ההשפעה יתבסס על שני סוגי מנועים במשולב: האחד, המנוע הצבאי, שיהווה את העוגן של מרכיבי הפיקוד והניהול. המנוע השני הוא אזרחי, הקשור למומחיות תיאורטית ומעשית בתחום ההשפעה".

"אתה הבנת את זה ברוך?" תהו גששינו. הח"מ לא הבין דבר, ונדמה שכך גם המעורבים בעשייה החדשנית וההיברידית.

ובפסקה האחרונה, "צה"ל נמצא בתהליך שינוי והעצמה של המבנה והיכולות לתחום ההשפעה. מבנה המחלקה גדל, נוספו תקנים, התקציב גדל והכיוון הוא להפוך את המחלקה למערך מקצועי מוביל. זאת רק ראשיתו של המסע". במילים אחרות, אתם עדיין סבורים כי מה שלא הולך בכוח יילך ביותר כוח? לא למדתם כלום מהניסיון הכושל של הרוסים להשפיע על התודעה האוקראינית?

אולי בעבר, כשהאנושות נסמכה על עיתונים מודפסים וחדשות ברדיו, שהיו כפופים לצנזורה טוטלית, אפשר היה לנסות להפעיל כלים של השפעה על התודעה. כיום, בעידן הרשתות החברתיות, זה דמיוני. במבצע צבאי, או במלחמה, מותר לבצע הונאה טקטית ואולי אפילו אסטרטגית. אך מול התמונות מעזה או הדיווחים על האלימות של הצבא והמתנחלים נגד הפלסטינים, מה הואילו חכמים בחיבורם?

אריאל ליבנה הוא ד"ר לקרימינולוגיה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ישראל מפרקת במו ידיה את "מדיניות הבידול" שעליה עמלה עשורים

אין באמת מחלוקת מעשית בין גנץ וגלנט לנתניהו ובן גביר, וקיבלנו עדות לכך בתגובתם לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אבל במודע או שלא, הם מודים בכישלונה של מדיניות הניתוק בין עזה לגדה המערבית, ולכן נתפסים בעיני ראש הממשלה ובני בריתו כאיום קיומי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf