עיריית נצרת קורסת, העיר מזוהמת ואיש לא לוקח אחריות

תמונת הרחובות המזוהמים מבישה במיוחד עבור עיר בעלת חשיבות היסטורית, חברתית ותיירותית כה רבה. מכולת אשפה לא מפונה בנצרת (מתוך הדף "אזרחים למען הסביבה בנצרת")

זהו סוד גלוי עבור תושבי נצרת והחברה הערבית כולה שבחודשים האחרונים עיריית נצרת נמצאת במשבר חסר תקדים, ללא סימנים לשיפור המצב. באוגוסט 2024 הפסיקה העירייה לשלם משכורות לעובדיה, שפתחו בצעדי מחאה. נוסף על כך, העירייה הפסיקה פעמים רבות את פינוי האשפה, דבר שהפך את רחובות העיר למוקדים של אשפה מצטברת או של שריפת אשפה. תמונת הרחובות המזוהמים מבישה במיוחד עבור עיר בעלת חשיבות היסטורית, חברתית ותיירותית כה רבה.

אחרי הבחירות המוניציפליות האחרונות, ראש העירייה, עלי סלאם, לא הצליח להקים קואליציה. תחילה נראה היה שהסכם עם הרשימה המאוחדת (רע"ם) הוא רק עניין של זמן. בסופו של דבר הסכם כזה אכן נחתם, אך לא החזיק מעמד זמן רב. מצבה של העירייה הידרדר, עד כדי כך שלא הצליחה לשלם משכורות, אף לא לסגני ראש העיר.

>> "נצרת טובעת בים של אשפה, של פשיעה ושל שחיתות"

בנובמבר 2024 משרד הפנים חייב את העירייה בתוכנית הבראה, שהתבססה בעיקר על העלאת שיעור הארנונה. אך סלאם לא הצליח להעביר את התוכנית במועצת העיר והיא נתקלה בהתנגדות רחבה. כל זה התרחש במקביל לקמפיינים תקשורתיים, עצומות שנשלחו למשרד הפנים ולגורמים נוספים, רובם בהובלת סיעת חד"ש, במחאה על הצטברות האשפה, הכישלון במתן שירותים, ניסיונות העלאת הארנונה ואי תשלום המשכורות לעובדים.

בינואר 2025 משרד הפנים מינה ועדה לבחון את מצבה של העיר, וחבריה נפגשו עם חברי המועצה ועם חלק מהעובדים, בחנו את מצבה הכלכלי של העירייה וסיירו בעיר. הוועדה, בראשות ד"ר שוקי אמרני, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים ומומחה למנהל ציבורי, כללה גם את עו"ד נילי סורוקר-ארז, מומחית למשפט מנהלי ולממשל מקומי, ואת משה גילצר, מומחה לניהול פיננסי של רשויות מקומיות ולתהליכי הבראה כלכליים.

ליקויים מנהליים וכספיים מהותיים

לפני כשבועיים פרסמה הוועדה דוח חמור, הממליץ על הדחת ראש העירייה ושאר חברי המועצה, פחות משנה לאחר שנבחר סלאם לכהונה נוספת. כעת ממתינים תושבי נצרת להחלטת שר הפנים – האם יאמץ את המלצת הוועדה ויפזר את הנהלת העירייה, יכריז על בחירות מוקדמות או יסתפק במינוי ועדה קרואה.

דוח הוועדה חשף שורה של ליקויים מנהליים וכספיים מהותיים בעיריית נצרת, המעידים על כשל מערכתי בניהולה. אחד הממצאים הבולטים הוא היעדר מבנה ארגוני ברור, כאשר תפקידים מרכזיים כמו מנכ"ל העירייה, גזבר ומנהל משאבי אנוש נותרו בלתי מאוישים לאורך תקופות ממושכות, תוך התערבות ישירה ומתמשכת של ראש העיר בסמכויות העובדים, דבר שפגע ביעילות הניהול ובקבלת ההחלטות. הדוח גם חשף חריגות חמורות במדיניות כוח האדם. בין היתר, מגלה הדוח שמינוי עובדים, קביעת שכרם ותנאיהם, נעשים ללא נהלים מוסדרים, לצד עיכובים מתמשכים בתשלום המשכורות מאז אוגוסט 2024.

בתחום רישוי העסקים נמצא כי שיעור גבוה מהעסקים בעיר פועל ללא רישיון, בשל היעדר פיקוח ומדיניות מכוונת שמונעת אכיפה, מה שהוביל להידרדרות ברמת הניקיון הציבורי והביא את משרד הפנים להעביר את האחריות לתחום זה לאיגוד הערים אשכול הגליל, בהובלת נוף הגליל. כלכלית, מציין הדוח, עיריית נצרת נמצאת במשבר חמור עקב ניהול כושל והיעדר שקיפות, כאשר הגירעון הכספי צמח ב-350% למרות סיוע ממשלתי. כמו כן, קיימים פערים משמעותיים בדיווחים הכספיים, ולא ננקטו צעדים אפקטיביים לגביית חובות הארנונה. ככלל, הדוח מצייר תמונה של דפוס ניהולי רשלני וכושל, שהוביל להחרפת המשבר הכספי והשירותי בעירייה ולפגיעה חמורה ביכולתה למלא את תפקידיה הבסיסיים.

עלי סלאם סירב להגיב על ההחלטה באופן אישי, אך העירייה האשימה את חד"ש ואת הרשימה המאוחדת באחריות ל"קריסת העירייה והכשלת ראש העיר". לטענת העירייה, היא סובלת מזה למעלה מארבע שנים מקיפאון כלכלי בעקבות משבר הקורונה והמלחמה, מה שהוביל אותה לצבירת חובות משמעותיים שלא הצליחה להתאושש מהם.

לנצרת יש מעמד מיוחד מבחינה תרבותית, חינוכית וחברתית, דבר שמחייב את המדינה לתמוך בה בצורה משמעותית כדי לחלצה מהמשבר (צילום: גילי יערי / פלאש90)

עוד נמסר כי ראש העירייה וסיעת "נצרתי" פעלו כדי לייצב את המצב, הצליחו להעלות את שיעור גביית המיסים, וכן הסדירו את תשלומי השכר שנדחו, פתרו את משבר האשפה וביצעו קיצוצים נרחבים נוספים, אך כל אלו לא הספיקו בגלל האופוזיציה שהתנגדה ופעלה ככל יכולתה להכשיל את העירייה. עוד טענה העירייה כי סלאם ניסה שוב ושוב לשלב את חד"ש ואת הרשימה המאוחדת בקואליציה, אך ניסיונותיו נכשלו מכיוון שחד"ש והרשימה המאוחדת סירבו לכל תוכניות ההבראה שהוצעו. לגבי המלצת הועדה ציינה העירייה כי היא "פוגעת בקואליציה ובאופוזיציה ואינה משרתת את האינטרס של נצרת", וכי "אזרחי נצרת ראויים לנהל את ענייניהם בעצמם".

בנצרת יש הסכמה כמעט מלאה על דחיית מינוי ועדה קרואה. מתנגדים לה כמובן העירייה וסיעתו של סלאם, "נצרתי", אך גם הרשימה המאוחדת, שקראה ל"התמודדות מקומית אחראית עם המשבר", תוך הדגשה כי מינוי ועדה חיצונית מהווה פגיעה ברצון הבוחרים. "נצרת אינה רק עיר, היא הלב הפועם של החברה הערבית בארץ, עם סימן ההיכר ההיסטורי והמעמד הלאומי שלה, והגנה על רצונה והנהגתה העצמאית היא אחריות קולקטיבית שאין להתפשר עליה", נמסר בהודעת הרשימה המאוחדת, אשר קראה לכינוס מיידי של מועצת העיר כדי לאחד כוחות ולעבוד על מה שכינתה "רפורמה אמיתית".

סיעת חד"ש, שמהווה את האופוזיציה בעיריית נצרת, דחתה גם היא את רעיון המינוי של ועדה קרואה, אך קראה לקיום בחירות חוזרות בהקדם, והדגישה כי ההחלטה "מהווה הכרה של משרד הפנים בכישלונו (של סלאם) בניהול ענייני עיריית נצרת".

סיעת חד"ש דרשה מעלי סלאם להתפטר כבר לפני כמה חודשים, בטענה כי "המשבר בעירייה היה גדול מכדי לחמוק ממנו או להתגבר עליו. המטרה בדרישת ההתפטרות היתה למנוע מינוי ועדה ממונה ולהחזיר את ההחלטה לבוחר הנצרתי, וההמלצה כעת להדיח את ראש העיר מאשרת זאת".

לעמדה זו שותפים גם מרבית התושבים: בסקר שנערך בנצרת בתחילת דצמבר 2024, בשיא משבר האשפה והעיכוב בתשלום משכורות, השיבו 87% מהנשאלים כי על ראש עיריית נצרת להתפטר מתפקידו.

"זו לא אותה ממשלת נתניהו שעלי סלאם הילל ותמך בה לפני כמה שנים?" ראש עיריית נצרת, עלי סלאם, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ב-13 בינואר 2016 (צילום: חיים זך / פלאש90)

"אחת הסיבות לכישלון העירייה היא שבשנים האחרונות התנהלותה היתה בלתי מקצועית לחלוטין. העירייה לא פעלה כגוף עם מחלקות שונות, שכל אחת מהן מבצעת את תפקידיה המוגדרים, אלא כמו חברה פרטית שבה ראש העירייה מוסמך להתערב ולחתום על כל ההחלטות", מסביר עובד בעיריית נצרת שהעדיף להישאר בעילום שם. "מה שאני אומר לא חדש ולא מפתיע, זה מה שאישר גם דוח הוועדה שמינה משרד הפנים. האווירה בעיריית נצרת רחוקה מאוד ממקצועיות. זה כמו בוס או מלך עם עסק פרטי שלו, מבלי להתייחס למספר העובדים שמקבלים משכורות ולא עובדים בעירייה ולדברים רבים אחרים".

המועמד לראשות העירייה בבחירות האחרונות, המהנדס שריף זועבי, העומד בראש סיעת חד"ש, הוביל עם סיעתו מאבק למען השקת תוכנית הבראה מקצועית בנצרת ולהפעלת לחץ על משרדי הממשלה השונים בעקבות משבר האשפה. גם זועבי מדגיש כי מינוי ועדה קרואה יהיה אסון לתושבים: "יש לנו דוגמאות בטייבה, בירכא ובערים נוספות. הוועדות האלה הוכיחו את כישלונן המוחלט, לפחות בחברה הערבית, ונצרת לא יכולה להרשות לעצמה כישלון נוסף עכשיו. משרד הפנים עזר לעלי סלאם לנצח בפעם האחרונה כשלא מינה לו חשב מלווה לפני הבחירות, ועכשיו הם צריכים לקחת אחריות ולהחזיר את ההחלטה לבוחר. תנו לתושבי נצרת לבחור, במיוחד כשהבחירות הקודמות הוכרעו בהפרש קטן".

הוועדה המליצה, כאמור, לפטר גם את חברי מועצת העיר: "לגבי חברי מועצת העיר, הוועדה מבינה כי הם מכהנים בתפקידם תקופה קצרה, אך בשל התנהגותם בתקופה זו, ובמיוחד התנגדותם המתמשכת לתוכנית ההבראה שערך משרד הפנים ואי אישור תקציב מאוזן לשנת 2024 כנדרש בחוק, אין ביכולתם למלא את תפקידם", נכתב בהמלצה.

זועבי אמר כי "המהלך הזה (תוכנית ההבראה; ב"ז) לא היה מתאים והוא אינו ריאלי. מאז הבחירות חברי העירייה פעלו בצורה מקצועית, וסיעת חד"ש הציעה תוכנית הבראה חלופית. כך גם סיעת רע"ם. כבר מהיום הראשון הצענו לראש העירייה קואליציה רחבה, אך הוא התעלם. התוכנית שהצבענו נגדה מספר פעמים היתה תוכנית הבראה שנוגעת לכיס התושבים, העלאת הארנונה. הצענו תוכנית חלופית שהופכת את עבודת העירייה ליעילה יותר ומעלה את אחוז הגבייה ולא את אחוז המס. לא היה צורך לפטר את חברי מועצת העירייה, כי לא היתה להם שום יכולת להשפיע על ההחלטות. הגעת העירייה למצב הזה היא בעקבות הרעה מצטברת, ואינה נוגעת רק לתקופה שמאז הבחירות. לא ייתכן שהתושבים של נצרת ישלמו עכשיו את המחיר".

"העיר משלמת את המחיר על מדיניות ההזנחה"

ההתנגדות למינוי ועדה קרואה בנצרת נשמעת לא רק ברחוב הנצרתי, אלא גם בחברה הערבית בכלל. ראשי הרשויות המקומיות הביעו את תמיכתם בעלי סלאם, והוועדה הארצית לראשי רשויות ערביות פרסמה עצומה שתקפה בחריפות את המלצת הוועדה. בעצומה, שעליה חתמו 51 ראשי רשויות, הביעו החותמים את התנגדותם להמלצה, ואמרו כי לנצרת יש מעמד מיוחד מבחינה תרבותית, חינוכית וחברתית, דבר שמחייב את המדינה לתמוך בה בצורה משמעותית כדי לחלצה מהמשבר. "העיר משלמת את המחיר על מדיניות ההזנחה", נכתב בה. "הוועדה ראתה לנכון לפזר את המועצה העירונית ולפטר את ראש העיר, אף שמהלך כזה לא התרחש בערים יהודיות שעמדו בפני משברים דומים".

מנכ"ל הוועדה הארצית לראשי הרשויות המקומיות, עו"ד אמיר בשאראת, הטיל את האשמה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ועל מדיניות הממשלה ביחס לעיריית נצרת ולרשויות מקומיות אחרות. בשאראת הדגיש כי צמצום התקציבים המתמשך תרם למצב הזה, ואמר כי "רשויות מקומיות ערביות נוספות צפויות לקרוס בעתיד הקרוב אם המדיניות של הממשלה לא תשתנה". סלאם, כמובן, שיבח את עמדת ועדת ראשי הרשויות.

פעיל מנצרת, שהעדיף גם הוא להישאר בעילום שם, הגיב: "אי אפשר לסכם את כל מה שעלה בדוח על עוולות ושחיתות בעיריית נצרת בכך שהמשבר נגרם כתוצאה מקיצוץ התקציבים. זה נכון שלא ניתן להתעלם מהאפליה התקציבית נגד הרשויות המקומיות הערביות, כשנצרת בראשן. אך כל זה קורה לצד כשלים ניהוליים גדולים בעירייה שהובילו את העיר למצב הזה". הוא הוסיף בציניות: "האם זו לא אותה ממשלת נתניהו שעלי סלאם הילל ותמך בה לפני כמה שנים?"