עזה: חיים בין הגלים
אופיים של רצועת עזה ותושביה עוצב על ידי הים. גם בזמן בו מוטל מצור על הרצועה, הים הוא עורק חיים חיוני. עבור באזל יאזורי, צלם אקטיבסטילס תושב עזה, החוף הוא המקום היחיד בו הוא יכול להרגיש חופשי
תמונות וטקסט: באסל יאזורי, עזה
לאורך ההיסטוריה הים נחשב למוצא העיקרי של רצועת עזה. העיר במובלעת החוף הקטנה הזאת רכשה הרגלים מהים, ופיתחה את עצמה באמצעות המשאב הימי. גם כיום, למרות הכיבוש והתוקפנות הישראלים, הים עדיין נחשב חיוני לחיים בעזה.
ספינות נראות על רקע נמל עזה. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
ענף הדיג היה תמיד מרכיב חשוב בכלכלה העזתית, אולם מאז שישראל הטילה על הרצועה הגבלות בגלל המצור חלה ירידה דרמטית בהיקף הדיג. על פי OCHA, משרד האו"ם לתיאום בעניינים הומניטריים, מספר הדייגים ירד מכ-10,000 אלפים בשנת 2000 לכ-3,500 בשנת 2013, כאשר 95 אחוזים מהדייגים שעדיין פעילים מקבלים סיוע בינלאומי. ישראל אוכפת באופן חד צדדי מגבלת דיג של שלושה מיילים ימיים מהחוף, שמונעת מהפלסטינים גישה לכ-85 אחוזים מהשטחים הימיים שאמורים להיות שלהם על פי הסכם יריחו-עזה משנת 1994. כאשר דייגים מתקרבים לגבול הזה הצבא יורה, עוצר אותם או מחרים את סירותיהם באופן שיגרתי.
דייג מכין פתיונות למכירה, חוף עזה. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
הים מספק עבודה לא רק לדייגים, החל מהכנת ותיקון של קרסים ורשתות, דרך בניית סירות, ועד ייצור ומכירה של קרח בהם יונחו דגים שזה עתה נתפסו כדי לשמור על טריותם.
דייגים פלסטינים מכינים עצמם לפני יציאה לים, חוף עזה. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
נערים צעירים עומדים ליד ספינה ישנה בנמל עזה. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
במהלך הקיץ, כשהעיר הופכת ריקה בגלל החום הבלתי נסבל, החוף הופך לאזור חיוני בחיי היומיום של אנשים. עד כדי כך שנהיה קשה להסתובב בחופים בגלל הקהל הרב. כאן בעזה, הים מחבר את כל האנשים. אם תבקרו בחוף הים של העיר עזה, בכל יום של קיץ שהוא, תוכלו למצוא שם את כל סוגי האנשים – שוחים, נרגעים, עושים ברביקיו, ילדים שרוכבים על אופניים, אופנועים מתחרים בכביש שסמוך לחוף, אנשים שמוכרים חטיפים ועסקים אחרים.
נערים מתאמנים באקרובטיקה על החוף, עזה. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
קבוצת דייגים עוברים על עגלה לאורך החוף, עזה. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
נערים קופצים מעמודי נמל ישנים, אשר נותרו על תילם, חוף עזה. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
בחורף, בנוסף על ספינות הצבא הישראלי, הדייגים נאלצים להתמודד עם מזג האוויר הקר. למרות הקור אנשים רבים עדיין מגיעים לשפת הים, צופים בגלים החזקים מתנפצים על החוף הסלעי.
דייגים הולכים בסופה על חוף הים, בחזרה מעבודתם, חוף עזה. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
עננים תלויים מעל רצועת החוף של עזה. ברקע עשן עולה מארובות אשדוד. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
נולדתי וגדלתי בעזה. הים כל כך חשוב בשבילי כי זהו המקום היחיד שבו אני יכול להרגיש חופשי ופשוט ליהנות. כמו כל אדם אחר שחי כאן, אני אף פעם לא שבע ממנו.
דורות רבים גדלו על אהבתם אל החוף, שעיצב את אופיה הימי של העיר ואנשיה, במיוחד כשמדובר במסורת ובאוכל. עזה מציעה מנות טעימות ופיקנטיות רבות שמייצגות את הטעם של העיר כמו זיבדיה (קערת שרימפס), קציצות סרדינים, דגים מעושנים ועל הגריל, וסרטנים חריפים על האש.
עומדים על סלעים בחוף הים, על רגע השקיעה. (באסל יאזורי / אקטיבסטילס)
הצבא הישראלי אוכף מדיניות של איסור כניסה לאזורים שלאורך גבולותיה היבשתיים של רצועת עזה, הכוללים שטחים ירוקים ופתוחים רבים, והפך אותם למסוכנים ובלתי נגישים לפלסטינים. זה מותיר את רצועת עזה עם מעט מאוד שטחים פתוחים בהם אנשים יכולים להירגע. הפלסטינים מחפשים כל הזמן מקומות בהם הם יכולים להרגיש עצמאיים ומאושרים. החוף הוא המקום המיוחד הזה. אי אפשר לדמיין את העיר הזאת ללא הים!
מול הים ביום חורפי, חוף עזה. (באסל יאזורי/אקטיבסטילס)
פוסט זה פורסם גם באנגלית באתר 972+
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
