עזה: חיים בין הגלים
אופיים של רצועת עזה ותושביה עוצב על ידי הים. גם בזמן בו מוטל מצור על הרצועה, הים הוא עורק חיים חיוני. עבור באזל יאזורי, צלם אקטיבסטילס תושב עזה, החוף הוא המקום היחיד בו הוא יכול להרגיש חופשי
תמונות וטקסט: באסל יאזורי, עזה
לאורך ההיסטוריה הים נחשב למוצא העיקרי של רצועת עזה. העיר במובלעת החוף הקטנה הזאת רכשה הרגלים מהים, ופיתחה את עצמה באמצעות המשאב הימי. גם כיום, למרות הכיבוש והתוקפנות הישראלים, הים עדיין נחשב חיוני לחיים בעזה.
ענף הדיג היה תמיד מרכיב חשוב בכלכלה העזתית, אולם מאז שישראל הטילה על הרצועה הגבלות בגלל המצור חלה ירידה דרמטית בהיקף הדיג. על פי OCHA, משרד האו"ם לתיאום בעניינים הומניטריים, מספר הדייגים ירד מכ-10,000 אלפים בשנת 2000 לכ-3,500 בשנת 2013, כאשר 95 אחוזים מהדייגים שעדיין פעילים מקבלים סיוע בינלאומי. ישראל אוכפת באופן חד צדדי מגבלת דיג של שלושה מיילים ימיים מהחוף, שמונעת מהפלסטינים גישה לכ-85 אחוזים מהשטחים הימיים שאמורים להיות שלהם על פי הסכם יריחו-עזה משנת 1994. כאשר דייגים מתקרבים לגבול הזה הצבא יורה, עוצר אותם או מחרים את סירותיהם באופן שיגרתי.
הים מספק עבודה לא רק לדייגים, החל מהכנת ותיקון של קרסים ורשתות, דרך בניית סירות, ועד ייצור ומכירה של קרח בהם יונחו דגים שזה עתה נתפסו כדי לשמור על טריותם.
במהלך הקיץ, כשהעיר הופכת ריקה בגלל החום הבלתי נסבל, החוף הופך לאזור חיוני בחיי היומיום של אנשים. עד כדי כך שנהיה קשה להסתובב בחופים בגלל הקהל הרב. כאן בעזה, הים מחבר את כל האנשים. אם תבקרו בחוף הים של העיר עזה, בכל יום של קיץ שהוא, תוכלו למצוא שם את כל סוגי האנשים – שוחים, נרגעים, עושים ברביקיו, ילדים שרוכבים על אופניים, אופנועים מתחרים בכביש שסמוך לחוף, אנשים שמוכרים חטיפים ועסקים אחרים.
בחורף, בנוסף על ספינות הצבא הישראלי, הדייגים נאלצים להתמודד עם מזג האוויר הקר. למרות הקור אנשים רבים עדיין מגיעים לשפת הים, צופים בגלים החזקים מתנפצים על החוף הסלעי.
נולדתי וגדלתי בעזה. הים כל כך חשוב בשבילי כי זהו המקום היחיד שבו אני יכול להרגיש חופשי ופשוט ליהנות. כמו כל אדם אחר שחי כאן, אני אף פעם לא שבע ממנו.
דורות רבים גדלו על אהבתם אל החוף, שעיצב את אופיה הימי של העיר ואנשיה, במיוחד כשמדובר במסורת ובאוכל. עזה מציעה מנות טעימות ופיקנטיות רבות שמייצגות את הטעם של העיר כמו זיבדיה (קערת שרימפס), קציצות סרדינים, דגים מעושנים ועל הגריל, וסרטנים חריפים על האש.
הצבא הישראלי אוכף מדיניות של איסור כניסה לאזורים שלאורך גבולותיה היבשתיים של רצועת עזה, הכוללים שטחים ירוקים ופתוחים רבים, והפך אותם למסוכנים ובלתי נגישים לפלסטינים. זה מותיר את רצועת עזה עם מעט מאוד שטחים פתוחים בהם אנשים יכולים להירגע. הפלסטינים מחפשים כל הזמן מקומות בהם הם יכולים להרגיש עצמאיים ומאושרים. החוף הוא המקום המיוחד הזה. אי אפשר לדמיין את העיר הזאת ללא הים!
פוסט זה פורסם גם באנגלית באתר 972+
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית