עבאס מנסה להרוויח זמן ולעצור את רכבת הסיפוח

הצהרת מחמוד עבאס בשבוע שעבר על ביטול המחויבות הפלסטינית להסכמים שאש"ף חתם עליהם עם ישראל וארה"ב כולל הסכמים בנושאי ביטחון, יצרה חוסר ודאות. האם מדובר בצעד ראשון בפירוק הרשות הפלסטינית כפי שמבקרי עבאס בחברה הפלסטינית דורשים? ככל הנראה לא.

עד כה, עבאס דחה באופן עקבי את הרעיון. מבחינתו ומבחינת הממסד שתחתיו מדובר לא רק באבדן סטטוס ופריבילגיות שמעניקה להם ישראל, ואין להקל ראש בחשיבותם עבור נתיני כיבוש. מבחינת עבאס ואנשיו, הרשות הפלסטינית היא המסד שעליו תקום המדינה. פירוקה יאריך את הדרך לעצמאות, ובשום אופן לא יקצר אותה. פירוק הרשות יכול להתרחש רק כאילוץ שישראל תכפה.

נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ברמאללה ב-7 במאי 2020 (צילום: פלאש90)

בתמיכת עבאס החליטו  מוסדות אש"ף בעבר כי בא הקץ על הסכמי אוסלו, והוא אף הציג את ההחלטות הללו בפומבי. ההקשר שבו התקבלו החלטות אלה נגע לזירה הפנימית הפלסטינית, לביקורת הציבורית וחוסר האמון הגורף שהציבור הביע בדרכו. עיקרה של הביקורת כוון להעדר הישגים מדיניים המקדמים את קץ הכיבוש, הפיצול הפוליטי עם חמאס והיעדר דמוקרטיה.

ההקשר הנוכחי של הצהרת עבאס הוא מדיניות החוץ. ליתר דיוק, ההתחייבות שנתניהו השיג משותפיו הקואליציוניים לתמוך בכל החלטה שיקבל בנוגע לסיפוח. עבאס ציטט את זה בראש דבריו.

תמיכת ממשל טראמפ בכוונות הסיפוח ותיאום העמדות עם ישראל – עד לרמה של ועדה משותפת הממליצה לממשלה ולכנסת איזה אזורים לספח – המחישה לעבאס כי כוונת מהנדסי הסיפוח רצינית, והם עלולים לנצל את הפיצול באיחוד האירופי והחלשתו עם פרישת בריטניה כדי לקבוע עובדה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

המטרה של עבאס היא לעצור את רכבת הסיפוח, להרוויח זמן ולחכות לבחירות בארה"ב, שבהן ייתכן מהפך. זו גם המגמה של מדינות מערב אירופה. מניסיונן הרע עם טראמפ – למשל בנושא נסיגתו מהקונצנזוס הבינלאומי ביחס להסכם הגרעין עם איראן, או מהסכמי קיוטו, והפסקת התמיכה בארגון הבריאות העולמי בעיצומו של משבר הקורונה – הן למדו שהוא חסר מעצורים ואי אפשר להידבר אתו.

חשש מנפילת המלוכה הירדנית

לא מצבם העגום של הפלסטינים תחת הכיבוש המריץ את מדינות מערב אירופה לחפש דרך למנוע את הסיפוח המתוכנן, אלא החשש מהתמוטטות הסכמי השלום של ישראל עם ירדן ומצרים ואולי נפילת המלוכה הירדנית, היווצרות כאוס בשטחים הפלסטיניים וגלישת העימות אל תוך מדינותיהם.

במילים אחרות, מדינות מערב אירופה חרדות שמא הסטטוס-קוו יישבר על ידי הסיפוח הפורמלי. הן לא רוצות לכפות על ישראל את שינוי המצב הקיים, שבו השטח למעשה מסופח ובין הירדן לים יש משטר אחד – ישראלי. הן מתנגדות לתוכנית טראמפ-נתניהו להקמת מדינת חסות, אך לא רוצות להתעמת אתם ולהציג חלופה מתואמת עם עבאס.

בעקבות הצהרת נתניהו על כוונת הסיפוח הזהירו נציגים מערב-אירופאים את ישראל, והיו מי שכבר הכינו רשימת סנקציות שאפשר להטיל עליה גם ללא תמיכה מקיר אל קיר במוסדות האיחוד. במקביל פנו נציגי מדינות אלה לעבאס וביקשו ממנו חלופה – מה אתה מציע לעשות כדי לעכב את הסיפוח?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו חושפים את "תוכנית המאה" בוושינגטון, ב-28 בינואר 2020 (צילום: הבית הלבן)

כבר כאשר עבאס דחה בתוקף את תוכנית טראמפ וניתק מגע עם הממשל האמריקאי ביקשו נציגים אירופאים מעבאס להציג חלופה. הוא עשה זאת בשורה של מפגשים ובנאום באו"ם, אך הן לא אימצו את אז את רעיונותיו. עתה הוא חזר והציג אותם בנאומו: כינוס ועידה בינלאומית ומשא ומתן לשלום עם ישראל בתיווך הקווארטט ומדינות ערב, שלא יתבסס על תוכנית טראמפ אלא על החוק הבינלאומי.

עבאס לא זרק את המפתחות של ניהול חיי היומיום למגרש הישראלי בדמות פירוק הרשות. אבל כבר בסעיף השני של תוכניתו הוא זרק לתחומה את האחריות לעוולות הכיבוש. בהמשך הוא פסל את ממשל טראמפ כמתווך יחיד, ובמקביל איתגר את האירופאים ומדינות ערב.

אני מוכן לשתי מדינות ונוכחות של כוח בינלאומי בתחומי מדינתי ולמשא ומתן ללא בלעדיות אמריקאית, אמר. האם אתם מוכנים לקחת יוזמה או משאירים אותה לנתניהו וטראמפ, שאחריתה אסון?

מנחם קליין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. קליין היה יועץ למשלחת ישראל במשא ומתן עם אש"ף בשנת 2000 ונמנה על מובילי יוזמת ז'נבה