newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סקר: הרשות הפלסטינית מאבדת תמיכה במזרח ירושלים

הסקר, שנערך בקרב תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים, מצא כי בעשור האחרון חל גידול בשיעור התומכים בריבונות ישראלית באזור המסופח. במקביל, גדל משמעותית גם חוסר האמון של התושבים במערכות הפוליטיות, ובפוליטיקאים בכלל

מאת:
תלמידים בבית ספר בשכונה המזרח ירושלמית בית חנינא, ב-17 בינואר 2023 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

רבים חוששים מקושי במציאת מסגרות חינוך מתאימות לילדיהם. תלמידים בבית ספר בשכונה המזרח ירושלמית בית חנינא, ב-17 בינואר 2023 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

סקר דעת קהל שנערך בקרב הפלסטינים שמתגוררים בשכונות מזרח ירושלים, שישראל סיפחה לשטחה, ואשר נמצאות בשטחה של עיריית ירושלים, מצא גידול בתמיכה בריבונות ישראלית, לצד היחלשות בתמיכה בריבונות פלסטינית באזור, לעומת סקר קודם שהתבצע ב-2010.

את הסקר ערך ופרסם המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים, היושב ברמאללה, והוא נערך אחרי ניצחון הליכוד בבחירות האחרונות (נובמבר 2022), ערב הקמת ממשלת הימין הנוכחית. במקביל נרשמה באותה תקופה עלייה במספר הפיגועים בגדה המערבית ובאזור שכם וג'נין בפרט, שהובילה להחרפת העימותים בין כוחות הצבא לפלסטינים. זאת לצד התגברות המתח בין ישראלים לפלסטינים בירושלים, ועלייה גוברת במספר היהודים שפוקדים את מתחם הר הבית ומסגד אל-אקצא למטרות תפילה.

הסקר עסק בחמישה נושאים מרכזיים: שאלת הריבונות על שכונות אלה בהסדר קבע עתידי; מידת הנכונות להשתתף בבחירות המקומיות בירושלים ובמערכת הבחירות ברשות הפלסטינית; שביעות רצונם של התושבים מהשירותים של עיריית ירושלים; מטרותיה של עיריית ירושלים בעיניהם; ומידת האיום שהם חשים מכוחות הביטחון הישראליים ומגדר ההפרדה.

בסקר השתתפו 1,000 פלסטינים בני 18 ומעלה; הוא נערך פנים אל פנים בחמישים מוקדים בשכונות בעיר.

לפי הסקר, אמנם עדיין החלק הגדול ביותר של המגיבים (37%) השיבו כי בתרחיש של פתרון קבע לסכסוך, הם מעדיפים שמזרח ירושלים תהיה בשליטת הרשות הפלסטינית, אך מדובר בירידה של 52% מהסקר הקודם; 19% מעדיפים ריבונות ישראלית, לעומת 6% בלבד בסקר הקודם. 25% השיבו כי הם מעדיפים שהעיר תהיה בריבונות בינלאומית, ו-3% אמרו כי היו מעדיפים ריבונות אסלאמית (14% אמרו כי אינם מצדדים באף אחת מהאפשרויות או שאין להם העדפה).

בפילוח לפי שכונות, ניתן לראות שבשכונות הצפוניות (כמו שועפט ובית חנינא) של מזרח ירושלים נרשמו שיעורי תמיכה גדולים יותר בריבונות פלסטינית (46%) מאשר בשכונות שבמרכז ובדרום מזרח ירושלים (למשל סילוואן, העיר העתיקה ובית צפאפא) (33%). גם שיעורי התמיכה בריבונות הישראלית היו גבוהים יותר בשכונות הצפוניות (24%) מאשר בשכונות המרכז (15%) והדרום (17%). לעומת זאת, בשכונות המרכז והדרום נרשמו אחוזי תמיכה גבוהים יותר בריבונות בינלאומית על ירושלים (30%) מאשר בשכונות הצפון (18%).

מהממצאים עולה עוד כי רוב תושבי השכונות המזרח ירושלמיות עדיין מעדיפים להיות אזרחים של הרשות הפלסטינית (58%, לעומת 63% ב-2010), אך מספר גדל והולך מעדיף לשאת תעודת זהות ואזרחות ישראלית (37% ב-2022 לעומת 24% ב-2010).

גם כאן ניתן לראות הבדלים בין השכונות השונות: בשכונות המרכז 66% מהמשיבים מעדיפים אזרחות פלסטינית, לעומת 60% בשכונות הדרום ו-48% בשכונות הצפון. בשכונות הצפון, 44% מעדיפים אזרחות ישראלית, לעומת 34% בשכונות הדרום ו-29% בשכונות המרכז.

המשתתפים בסקר נשאלו לגבי מידת החשש שיש להם מההשלכות שיהיו להכרעה בשאלת הריבונות. בהינתן שהשכונה שבה מתגוררים הנשאלים תישאר תחת ריבונות ישראלית במסגרת הסדר קבע והם אזרחים ישראלים, מהנתונים עולה כי הנושאים שהכי הדאיגו אותם היו: חשש מאפליה נגדם בהיותם ערבים (64%), חשש מאובדן חופש התנועה לתוך המדינה הפלסטינית (43%); חשש מאובדן הגישה למתחם של מסגד אל-אקצא ולעיר העתיקה בכלל, אם אלה יהיו תחת ריבונות פלסטינית (41%); וחשש מקושי במציאת מסגרות חינוך מתאימות לילדיהם (36%).

מאידך גיסא, אם השכונה שבה הם מתגוררים תעבור לידיים פלסטיניות, החששות העיקריים של המשיבים היו: אובדן הגישה למערכת הבריאות הישראלית (79%); רמות השחיתות הגבוהות ברשות הפלסטינית (75%); רמת אכיפת החוק השונה תחת הרשות (70%); שינוי באיכות השירותים העירוניים (67%); אובדן הזכות לדמי אבטלה ולהפרשות לפנסיה (66% בשני המקרים); אובדן חופש הביטוי (65%); אובדן הגישה למתחם אל-אקצא ולעיר העתיקה בכלל, אם אלה יהיו תחת ריבונות ישראלית (63%); וחשש מקושי במציאת מסגרות חינוך מתאימות לילדיהם (49%). ההבדלים בין ממצאי הסקר הנוכחי לבין הסקר של 2010 נרשמו בעיקר בנושאים הקשורים לתפקודה של הרשות הפלסטינית ושל המדינה הפלסטינית העתידית.

ממצאי הסקר מראים כי ככל שרמת החשש מפני ההשלכות השונות גבוהה יותר, כך גדלים שיעורי ההעדפה להישאר תחת ריבונות ישראלית, ולחלופין, ככל שרמות החשש מפני ההשלכות הנ"ל נמוכות יותר, כך שיעורי העדפת האזרחות הפלסטינית גבוהים יותר.

ממצא מעניין נוסף שעלה בסקר – ושנותר כמעט זהה לסקר משנת 2010 – הוא ש-74% מהמגיבים השיבו כי אם תיפתר שאלת הריבונות על מזרח ירושלים, הם מוכנים שמזרח ומערב ירושלים יתאחדו לעיר אחת, שתהיה חופשית לתנועה ופתוחה לפלסטינים ולישראלים כאחד.

כמו כן, אם השכונה שבה מתגוררים הנשאלים תהיה תחת ריבונות ישראלית במסגרת פתרון קבע, אך תותר להם תנועה חופשית למדינה הפלסטינית, 75% מהמשיבים השיבו כי הם ימשיכו להתגורר במקום, ורק 15% השיבו שיעברו לשטח המדינה הפלסטינית. מאידך, אילו השכונה שבה הם מתגוררים תהיה תחת ריבונות פלסטינית, 69% השיבו כי ימשיכו להתגורר בשכונתם, בעוד 18% השיבו כי יעברו לישראל. בשתי השאלות האחרונות נרשמה עלייה קטנה ברצון להישאר בישראל לעומת 2010.

מהנתונים עולה כי תושבי מזרח ירושלים איבדו אמון במערכות הפוליטיות ובנבחרי הציבור הישראלים והפלסטינים. רק אחוזים בודדים מהמשתתפים דיווחו כי הם מצביעים בבחירות ונכונים להצביע גם במערכות בחירות נוספות, בעוד הרוב המכריע אינו רואה בכך טעם.

הרוב המוחלט של תושביה הפלסטינים של מזרח ירושלים – 93% – דיווחו כי לא הצביעו בבחירות הקודמות שנערכו ברשות הפלסטינית. 95% השיבו כי לא השתתפו בבחירות לכנסת ולעיריית ירושלים. רובם המכריע השיבו כי הסיבה לכך היא חוסר אמון במועמדים או מידת השפעה אפסית שיש להצבעתם בעיניהם; רק 9% השיבו כי הם מחרימים את מערכות הבחירות לכנסת או לעירייה מטעמים אידאולוגיים (ב-2010 השיבו כך 12% מהמשתתפים).

שיעורים גבוהים מאוד מהמגיבים אמרו גם כי הם מתכוונים להימנע מהצבעה בבחירות עתידיות לעיריית ירושלים, גם אם הרשות הפלסטינית תבקש זאת מהם. רק 3% הביעו נכונות להצביע אם יתבקשו, לעומת 22% ב-2010. נתון זה מעיד על פגיעה ניכרת במעמדה של הרשות הפלסטינית בעיני תושבי מזרח ירושלים. בנוסף, רק 6% מהנשאלים ציינו כי בכוונתם להצביע בבחירות עתידיות ברשות הפלסטינית, אם וכאשר יתקיימו, לעומת 39% מהנשאלים בסקר ב-2010.

השירותים השתפרו, העירייה נתפסת כעוינת

הרוב המכריע של תושבי מזרח ירושלים (78%) מעידים כי הם חשים באפליה כללית בין יהודים וערבים בכל הקשור לשירותים שהעירייה מספקת, לעומת 87% מהמגיבים בסקר ב-2010. ככלל, בסקר הנוכחי נרשמה עלייה במידת שביעות הרצון של תושבי מזרח ירושלים ב-22 מתוך 26 השירותים שעליהם נשאלו לעומת הסקר ב-2010.

השירותים שהרוב המכריע של תושבי מזרח ירושלים (70% ומעלה) מרוצים מהם הם: בריאות, ביוב וכבאות וההצלה. שירותים שזוכים לרמת שביעות רצון נאה (בין 50% ל-69%) הם, בין השאר: הנפקת מסמכים רשמיים ממשרדי הממשלה, שירותי התברואה בשכונות, והנפקת דרכון או אישור יציאה מהארץ בנמל התעופה בן גוריון. שירותים שרוב תושבי מזרח ירושלים אינם מרוצים מהם כוללים את תחום אישורי הבנייה, מסי הארנונה למגורים ומס ההכנסה, רמת אכיפת החוק, איכות הכבישים בשכונות והגישה לגדה המערבית.

ממצא מעניין נוסף שעולה בסקר הוא שנכון להיום 40% מהמשיבים העידו כי בעת צרה הם יפנו למערכת בתי המשפט של ישראל (לעומת 31% בסקר של 2010) – אף שהרוב המכריע (51%) עדיין מעדיפים לפנות לבקשת עזרה מהמשפחה (לעומת 44% בסקר של 2010).

למרות שביעות הרצון הגוברת, ממצאי הסקר בשאלות שעסקו במטרותיה של עיריית ירושלים לדידם של תושבי ירושלים מציירים תמונה עגומה למדי לגבי האמון בעירייה ובטוהר כוונותיה. בתשובה לשאלה מהם יעדיו של ראש עיריית ירושלים לגבי מזרח ירושלים בחמש השנים הקרובות, כשני שלישים (64%) השיבו "הריסת בתי ערבים והשכנת יהודים במקומם", ועוד 10% השיבו "צמצום השירותים הניתנים לערבים". רק 10% השיבו "שמירה על המצב הקיים"; 4% בלבד השיבו "שיפור המצב בתחום השירותים", ואחוז בודד השיבו "בניית שכונות מגורים לערבים ושיפור השירותים".

הרשויות הישראליות הורסות מבנה שנבנה ללא אישור בשכונה המזרח ירושלמית בית חנינא, בנובמבר 2022 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

התושבים רואים בהריסת בתים מדיניות עונשין. הרשויות הישראליות הורסות מבנה שנבנה ללא אישור בבית חנינא, בנובמבר 2022 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

יתרה מזאת, כ-90% סבורים כי הרס של בתי ערבים ופינויים הם מדיניות עונשין שהעירייה נוקטת כדי לדחוק בפלסטינים לעזוב את ירושלים ולא כאמצעי אכיפה של החוק. בחלק זה של הסקר נשאלו המשתתפים גם על מידת התמיכה שהם מקבלים לדעתם מהאיחוד האירופי ומארה"ב, ורק 20% ו-9% בהתאמה השיבו כי הם זוכים לתמיכה כזו.

ככלל, אף שניכרים שינויי מגמה מעניינים בכמה מהנושאים שנבדקו בסקר, הממצאים מצביעים על חוסר אמון שחשים תושבי מזרח ירושלים לגבי כוונות העירייה. מהשוואה בין ממצאי הסקר הנוכחי לממצאי הסקר של 2010 עולה כי גדר ההפרדה והמחסומים הם עדיין אחת הבעיות העיקריות עבור תושבי מזרח ירושלים, כאשר 89% ו-87% בהתאמה מהנשאלים דיווחו כי אלה מעכבים אותם בדרכם למחוז חפצם.

כמו כן, נרשמה עלייה בתחושת האיום מפני המשטרה ומפני משמר הגבול (65% לעומת 54% ב-2010) ומפניהם של תושבי ירושלים היהודים ושל מתנחלים (61% לעומת 51% ב-2010). עם זאת, נרשמה ירידה ניכרת בתחושת האיום שהם חשים מפני פשיעה בעיר (63% לעומת 84% ב-2010).

נוסף על כך, הרוב המכריע של תושבי מזרח ירושלים סבורים כי הן עיריית ירושלים והן הרשות הפלסטינית הן גופים מושחתים, ו-66% מהנשאלים דיווחו כי שחיתות, הן מצד עובדי עיריית ירושלים והן מצד עובדי הרשות הפלסטינית ופקידיה, היא בעיה עבורם.

לסיכום, ממצאי הסקר מראים כי חלו שינויים משמעותיים ומעניינים למדי בקרב החברה הפלסטינית במזרח ירושלים. נראה כי תהליכים שהובילה עיריית ירושלים הביאו לשיפור בשביעות הרצון של תושבי מזרח העיר משירותיה, אף שהעירייה עצמה עדיין נתפסת כעוינת בעיניהם, ומספר גדול מבעבר של פלסטינים ממזרח ירושלים נוטים להעדיף אזרחות ישראלית על פני פלסטינית.

מאידך גיסא, מעמדה וחשיבותה של הרשות הפלסטינית נפגעו בעיני תושביה הפלסטינים של מזרח העיר בצורה משמעותית במהלך העשור החולף – הן ברמת האמון שניתן בה כריבון פוטנציאלי בעתיד, והן בנכונותם הדלה עד אפסית להשתתף בבחירות עתידיות שייערכו בה.

און דהן כותב בפרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf