newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

סעיד אלח'רומי: הקול הצלול של הקהילה הכי מוחלשת בישראל

לסעיד אלח'רומי היה קול ייחודי. הוא בא מהמקום הכי נמוך בחברה הישראלית, ותמיד היה ממוקד במי ששלחו אותו ובצרכים שלהם. הביזיון של הדיווח בערוץ 20 על מותו לא צריך להשכיח את תרומתו

מאת:
גם כשעבד עם שותפים יהודים בנגב, לא שכח את מי הוא מייצג. ח"כ סעיד אלח'רומי שנפטר בגיל 49 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

גם כשעבד עם שותפים יהודים בנגב, לא שכח את מי הוא מייצג. ח"כ סעיד אלח'רומי שנפטר בגיל 49 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

יש אנשים מעטים שהקול שלהם ייחודי באמת. זה לא בהכרח עניין של השפעה, לא של כריזמה ולא של תארים פוליטיים ואחרים. יש ראשי ממשלות שאינם כאלה. יש מיליארדרים שיכולים להיות מוחלפים בקלות. זה עניין של גורל ועיקשות להשמיע קול, גם כשאיננו שכיח.

מאז הידיעה המזעזעת הבוקר על מותו של ח"כ סעיד אלח'רומי, אני חושב על שני דברים: על האיש עצמו שהכרתי במשך שנים כאיש רציני, מסור, חכם ומאופק. ועל הקהילה שלו, החברה הבדואית בנגב, שאיבדה קול שלפחות בזמן הקרוב אין לו תחליף.

הקהילה הבדואית בנגב היא הקהילה הענייה והמוחלשת בישראל. נתוני ההתחסנות של משרד הבריאות יעידו. הניתוק המוחלט בזמן הלימודים מרחוק יעיד. הדירוג החברתי-כלכלי של יישובי הקבע הבדואיים, שאם היה אשכול כלכלי-חברתי מתחת ל-1, הם היו מככבים גם שם, יעיד אף הוא.

החברה הבדואית בנגב סובלת מאפליה, הנמכה ורמיסה כפולה ומשולשת. גם בתוך החברה הערבית, שדוחקת את קולה ואת נציגיה, לטובת מנהיגות צפונית.

סעיד שבר את תקרת הזכוכית. הוא פילס דרך בהתמדה לצמרת של רע"מ, נכנס לכנסת במסגרת הרשימה המשותפת ותמיד היה ממוקד בשולחיו ובצרכים שלהם. גם כשהוא שיתף פעולה איתנו בנושאים רחבים יותר הנוגעים לנגב, במועצת הנגב ובכלל, ליהודים וערבים החיים בעוני ולתקצוב דיפרנציאלי בחינוך, הוא אף פעם לא איבד את השליחות הברורה שלו.

נפגשנו פעמים רבות. הפעם האחרונה היתה עם כניסתו לתפקיד יו"ר ועדת הפנים בחודש שעבר. אלח'רומי קיבל אותנו במאור פנים אופייני, אחרי שטיפל בכמה עניינים דחופים של כמה משפחות בדואיות. הוא היה אופטימי. דיבר טובות על העשייה של עמיר פרץ כ"מחזיק תיק הבדואים" והאחראי על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב היוצא, והביע תקווה שמאיר כהן ישלים את העבודה שהחלה.

אלח'רומי היה עסוק בהשלמת ההכרה בשלושת הכפרים שעלו לישיבת ממשלה, כולל הכפר חאשם זנה, שם שיתפנו פעולה באופן מוצלח לעצירת בנייה מתוכננת על בית הקברות העתיק, באירוע בין דתי שחיבר מנהיגי דת יהודים, נוצרים ומוסלמים בקריאה להקפדה על כבוד המתים.

סעיד לא היסס להשתמש בכוחו הפוליטי מתוך ראייה מפוכחת שהישגים אמיתיים יבואו מתוך מסירות ולחץ פוליטיים. עכשיו. בזמן שיש. לא ידענו עד כמה הזמן אכן היה מוגבל…

ועכשיו השליחות הזו נפסקה באופן טרגי. ובאמת לא ברור לי שיש מי שימשיך אותה באופן מסור, עקבי ומשפיע כפי שעשה סעיד. עליו נכתב המשפט "חבל על דאבדין ולא משתכחין". אלח'רומי בהחלט לא היה מן השכיחים במנהיגי ארצנו.

הביזיון בערוץ 20 היה מצער במיוחד, כי הוא הסיט את הפוקוס מהאבל הכבד על לכתו בטרם עת. התירוץ הצולע של הערוץ, כאילו מדובר בכתב שחגג את מותו (למרות שהפרסום היה בדף הפייסבוק הרשמי של הערוץ, דקות ספורות לאחר שנקבע מותו של חבר הכנסת אלח'רומי) לא מתקבל על השכל הישר. מה עוד שאנחנו זוכרים את הנפילה האלימה והגזענית של הכתב הצבאי של הערוץ שהצר על כך שרקטה שנחתה בשפרעם לא הביאה ל"המוני הרוגים" בחודש מאי.

הביזיון הזה חייב בתגובה של יו"ר הכנסת, הרשות השנייה ומועצת העיתונות. אבל אסור שהוא יסיט אותנו מהעיקר. מהצורך להכיר במעלות של סעיד ובמשימת חייו הציבורית.

יהי זכרו ברוך ומבורך!

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf