newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"סחבו את ההורים על הכתפיים, כמו בנכבה". עדויות ממחנה ג'נין

התמונות של האלפים שיצאו אתמול את מחנה הפליטים ג'נין הזכירו תמונות מ-1948. "לא אילצו אותנו לעזוב", מספר פעיל בכיר, "אבל ההרס וניתוק החשמל והמים כפו עלינו לצאת"

מאת:
בזמן הבריחה, אחת המשפחות איבדה קשר עם שניים מילדיה. הם נמצאו אח"כ. פלסטינים עוזבים את מחנה פליטים ג'נין (צילום: והאג' בני מופלה / אקטיבסטילס)

בזמן הבריחה, אחת המשפחות איבדה קשר עם שניים מילדיה. הם נמצאו אח"כ. פלסטינים עוזבים את מחנה פליטים ג'נין (צילום: והאג' בני מופלה / אקטיבסטילס)

הסרטונים שהגיעו אתמול בערב ממחנה הפליטים ג'נין והראו מאות אנשים נושאים את ילדיהם וחפציהם ובורחים מהמחנה, הזכירו לרבים תמונות מהנכבה של 1948. מה עוד שהבורחים, תושבי המחנה, הם צאצאיהם של הפלסטינים שנעקרו מכפריהם לפני 75 שנה.

"לא נכון שכוחות הכיבוש אילצו אותנו ישירות לעזוב", מבהיר מוראד טוואלבה, דובר הכוחות הלאומיים והאסלאמיים במחנה ג'נין, "אבל הרס הרחובות, ניתוק החשמל והמים, הירי המתמשך והטילים – כל הדברים האלה שנגרמו על ידי כוחות הכיבוש – אילצו אנשים לעזוב את בתיהם כדי להציל את חייהם ואת חיי ילדיהם והוריהם".

 

טוואלבה מספר שהיה בין האחרונים שעזבו את המחנה. "חלק מהאנשים נשאו על גבם את אבותיהם ואמהותיהם, מחזה שללא ספק מזכיר את התמונות שראינו בנכבה". הוא הוסיף שהמחזה גם הזכיר את הפלישה למחנה ב-2002. "המבצע הזה הוא הגדול ביותר מאז הפלישה", הוא הוסיף.

לדבריו, יותר מ-500 משפחות, כלומר אלפי בני אדם, נעקרו מהמחנה. הם יצאו לעיר ג'נין ולכפרים השכנים, והתקבלו שם על ידי התושבים.

משפחת אבו-סריה איבדה קשר עם שניים מילדיה בעת היציאה מהמחנה. בגלל שהיו נתונים לירי כבד  בזמן היציאה, הם התפצלו. "בזמן שהמשפחה ניסתה לצאת מהמחנה, נורו כדורים, מה שגרם להם לבהלה, ולכן הבן והבת נפרדו מהאם והסבתא", סיפרה בת משפחה, שהעדיפה להישאר בעילום שם. "אחד האזרחים העביר את שני הילדים לבית של קרוב משפחה בשכונה המזרחית. המשפחה לא ידעה, התחילה חיפושים אחריהם, גם באמצעות הרשתות החברתיות, ואחרי שלוש שעות מצאו אותם".

חיילים שהשתלטו על ביתה של משפחת אבו ג'וחר עיכבו את בני המשפחה באחד החדרים במשך שעות ארוכות, לפני ששחררו אותם. שניים מבני המשפחה נעצרו.

ההרס הוא עצום. דחפורים ישראליים במחנה הפליטים ג'נין (צילום: נאסר שתייה / פלאש 90)

ההרס הוא עצום. דחפורים ישראליים במחנה הפליטים ג'נין (צילום: נאסר שתייה / פלאש 90)

הפלישה למחנה ג'נין כללה גם פעולות הרס שיטתיות. דחפורים צבאיים הרסו כליל את כיכר מחנה ג'נין, השטח הפתוח הגדול והחשוב ביותר במחנה, שבו מתקיימת כל הפעילות החברתית כגון אוהלי אבלים, חתונות והתכנסויות. דחפורים הרסו תשתיות כבישים, עקרו עמודי חשמל ופגעו בצינורות מים, מה שגרם לכך שכמויות גדולות של מים זרמו לרחובות.

טוואלבה אומר שההתקפה לא באה בהפתעה, ושאנשי המחנה, ולוחמי ההתנגדות בפרט, ציפו לפלישה הגדולה. "מטרת הפלישה ברורה מאוד", טוען טוואלבה, "ממשלת ישראל רוצה להעביר מסר לחברה הישראלית שהיא שולטת, הורגת ונוקמת. אפילו כמה עיתונאים ישראלים הודו בכך".

טוואלבה טוען שכל ההרוגים היו אזרחים ולא לוחמי התנגדות. "העם שלנו לא מאמין לשקרים של הכיבוש לגבי המטרות", הוא אמר. "הם אומרים שהם תפסו 300 מטעני חבלה. מי ששומע חושב שמדובר ברימוני יד. למעשה, מדובר במטענים קטנים שילד יכול לייצר". טוואלבה הוסיף כי "כל הנורמות הבינלאומיות והחוקים ההומניטריים מבטיחים את זכותנו כעם להיאבק ולהגן על עצמנו".

לדברי טוולאבה, "ישראל פוגעת שוב ושוב באזרחים חסרי הגנה בגדה המערבית ובעזה, ומתעללת בהם. היא פוגעת בחלשים כדי להפעיל לחץ על לוחמי ההתנגדות".

טוואלבה סיפר שתושבים מג'נין ומהכפרים הסמוכים נחלצו לסייע לתושבי המחנה וקיבלו את פניהם. "העם שלנו מוכיח פעם אחר פעם שהוא מלא טוב", אמר טוואלבה. "משברים יוצרים את החמלה הזו. מחנה ג'נין יצר אגדה בגבורה ובמאבק מצד אחד, ובחיזוק האחדות של העם מצד שני".

המצב עכשיו במחנה הפליטים ג'נין, הוא מספר, גרוע מאוד. "בתים ורחובות נהרסו", אומר טוואלבה. "ישראל נוקטת בהפצצות מהאוויר כי היא לא מסוגלת להתעמת עם לוחמי ההתנגדות ישירות בתוך המחנה, אבל גם זה לא יביס את מחנה ג'נין, שהחזיק מעמד שבועות ב-2002. שאול מופז (אז הרמטכ"ל, ב"ז) אמר שזהו הקרב האחרון במחנה, שנהרס כליל. עכשיו מגיעים צעירים שהיו אז תינוקות, או שטרם נולדו ב-2002, ומתעמתים עם הכיבוש הזה. זה אומר הרבה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מעטפות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

מעטפות הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

האדישות לבחירות המוניציפליות עלולה לעלות לנו ביוקר

נראה שלציבור הכללי אין כוח להתעסק עכשיו בענייני חנייה או חינוך. אבל עד כמה שזה נשמע דמיוני, קיים חשש ממשי שבשבוע הבא נקום למציאות פוליטית חשוכה אפילו יותר מהנוכחית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf