תמורת עשרים שקל תוכל לעבור מעל חומת ההפרדה לתוך ירושלים

כתב וצילם: אורן זיו

״זה בדיוק כמו לונה פארק״, מסביר לי עיתונאי שעומד לידי, כשאנחנו מביטים על צעירים פלסטינים שמטפסים על חומת ההפרדה. ״אתה משלם 20 שקל, עולה למעלה, יורד בצד השני, ובסוף עוצרים אותך ומחזירים אותך לנקודה שממנה התחלת״.

בזמן שאנחנו מדברים, עשרות צעירים שהגיעו מרחבי הגדה המערבית עומדים בתור ליד סולם שמונח על חומת ההפרדה בעיר א-ראם. המטרה: לחצות לתוך ירושלים בתקווה להגיע לתפילת יום השישי במסגד אל-אקצא.

אין הרבה דברים שממש מרגש אותי לצלם, אך הטיפוס על החומה בזמן רמאדן מעורר בי הרגשה שונה. אולי זו הפשטות של הפעולה: אחרי שישראל השקיעה מאות מיליונים בבניית חומת ההפרדה ובאמצעי הביטחון מסביבה, ניתן פשוט לבנות סולם משאריות עץ ולקפוץ לצד השני.

אולי זה הרעיון שפלסטינים, שחומת ההפרדה חילקה אותם בין תושבי ירושלים והגדה המערבית, לא צריכים לבקש ״אישורים״ מישראל כדי להגיע לירושלים למסגד אל-אקצא, אלא פשוט להחליט שאפשר אחרת. כיום, לפי משטר ההיתרים שישראל מנהלת, הגיל שלך, העבר הפלילי של בני משפחתך והנכונות שלך לשתף פעולה עם השב"כ – הם שקובעים אם תוכל להיכנס מהגדה לירושלים או לא.

בזמן שהמחאה העממית נגד החומה דועכת בגדה המערבית, המראה של מאות פלסטינים עוברים לירושלים עוזר להבין שהחומה היא קודם כל מחסום פסיכולוגי, שניתן לעבור אותו פיזית בדרכים יצירתיות.

> שוד הגז הגדול: כרוניקה של התנגדות אזרחית בתמונות

פלסטינים מטפסים על חומת ההפרדה בא-ראם לתוך ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פלסטיני עוזר לבנו לרדת מחומת ההפרדה בבית חנינה לתוך ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פלסטינים מטפסים על חומת ההפרדה בא-ראם לתוך ירושלים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ליד החומה אני פוגש היום (שישי) צעיר שאני מכיר מאזור שכם. הוא לא הצליח לקבל אישור כניסה לישראל, ובמחסום קלנדיה רק גברים מעל גיל חמישים מורשים לעבור. בזמן שהוא עומד בתור לסולם, צעיר אחר עומד בראש החומה והזהיר מפני ג'יפים של המשטרה, שמפטרלים בצד הירושלמי של החומה, בשכונת בית חנינה.

משחקי חתול ועכבר עם השוטרים

לפני שהחומה נבנתה, בית חנינה וא-ראם היו מחוברות, אך מאז הקמת החומה ב-2003 משפחות רבות נחלקו לשניים. בזמן שאנשים מטפסים וקופצים נשים וילדים מביטים מהחלונות של רבי הקומות בבית חנינה. חלקם מצלמים בטלפון הנייד את המחזה.

בעל הסולם גובה מכל צעיר 20 שקל בעבור הזכות לנסות ולהיכנס לירושלים. הוא מנסה לתת להם הוראות הגעה לכיוון מסגד אל-אקצא, מכיוון שרובם לא היו מעולם בירושלים. אך עם כל הלחץ לקראת הטיפוס והסיכון להיתפס, לא נראה שהוראות עוזרות למישהו.

בשניות הראשונות אחרי שהם משתלשלים בעזרת חבל בצידה הירושלמי של החומה הם רצים לכל עבר, מנסים לטפוס מחסה או לשאול עוברים ושבים איפה אפשר לתפוס אוטובוס. מאות מהם מצלחים לעשות את דרכם לעיר העתיקה, ומשם לתוך אל-אקצא. בעשרת הימים האחרונים של הרמאדן מותר לישון בתוך המסגד, ורבים מתכננים לבלות את הלילה שם.

בשבוע שעבר גבר כבן 40 עזר לשני ילדיו הקטנים לרדת מהחומה. עוד לפני שהוא הספיק להוריד את הילד השני שני שוטרים מג״ב רצו אליו והורו לו ללכת איתם לכיוון משאית העצורים. בזמן ששוטרי מג"ב הקיפו אותו, הוא החזיק את ידיהם של בניו וניסה להרגיע אותם.

אך הסיכון הגדול יותר להיתפס הוא לא בזמן הקפיצה מעל החומה עצמה. בכיכר הראשית בבית חנינה חונה משאית עצורים משטרתית, אליה מובאים כל כמה דקות עוד עצורים פלסטינים אחרי שנתפסו על ידי שוטרים אשר פזורים בשכונה ומנסים לזהות את אלו שירדו מהחומה. רובם מוחזרים למחסום קלנדיה לאחר כמה שעות של עיכוב.

> שנה לצוק איתן: כך נעלמו הפלסטינים מהשיח המזרחי החדש

אב וילדיו משתלשלים לתוך בית חנינה בדרך לאל-אקצא (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אב ושני ילדיו נעצרים על ידי שוטרי מג"ב ומועברים חזרה לצד השני של חומת ההפרדה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פחות מקילומטר מא-ראם, בשעה חמש בבוקר, מאות נשים פלסטיניות עומדות בתור במחסום קלנדיה. שם המציאות שונה לחלוטין. אמנם לא צריך לשלם 20 שקל כדי לעבור לירושלים, אך יש דוחק רב והמתנה ארוכה. מסגד אל-אקצא נמצא במרחק של פחות מעשרים קילומטר מקלנדיה, אך הפלסטינים שעומדים במחסום צריכים להגיע למקום שמונה שעות לפני תפילת הצהריים כדי להספיק להגיע לעיר העתיקה בזמן.

בשבועיים הראשונים של רמדאן נשים בכל גיל יכלו להיכנס ביום שישי לירושלים, אך לאחר מספר התקפות של פלסטינים נגד ישראלים, בשטחים ובירושלים, הכניסה הוגבלה לגיל 30. נשים רבות שלא יודעות על ההגבלה החדשה מגיעות היום למחסום ומנסות לעבור. כשהן מגיעות לנקודת הבידוק החיילים שולחים אותן דרך מעבר מיוחד, שמוביל חזרה לצד הפלסטיני.

נשים חוצות במחסום קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

שוטרת מג"ב ונשים חוצות במחסום קלנדיה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

גם חלק מהצעירים שעוברים את החומה לירושלים מתייאשים ממשחקי החתול והעכבר עם המשטרה בשכונת בית חנינה. הם מבקשים שיזרקו להם חבל ומטפסים על החומה, הפעם חזרה לתוך הגדה המערבית, מאוכזבים. אחד מהם מבקש את 20 השקלים ששילם בחזרה, אך כשבעל הסולם מסרב הוא מוותר, ותופס מונית בחזרה הביתה.

לפני שאני עוזב את האזור אני בודק בטלפון הנייד מה המסלול ש׳גוגל מפות׳ מציע מא-ראם למסגד אל-אקצא, אבל האפליקציה מתעקשת שאין אפשרות לחשב את המסלול. מאות הצעירים שהצליחו לעבור היום מוכיחים אחרת.

> עשור לגדר ההפרדה: סדרת כתבות על פרויקט הבנייה הגדול בהיסטוריה של המדינה

פלסטיני צעיר מטפס על חומת ההפרדה עם מסכה (אורן זיו / אקטיבסטילס)