newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נתניהו לא מסתיר: ההסכם עם סודאן נועד לגרש את מבקשי המקלט

אף שברחו מרדיפות ורצח עם, יותר מ-6,000 מבקשי מקלט מסודאן חיים כבר יותר מעשור בישראל ללא מעמד. "הסכם השלום" עלול להחזיר אותם למדינה המנוהלת ע"י האנשים שטבחו בהם. עבור נתניהו זה יהיה הישג  

מאת:

מדינת ישראל חותמת על "הסכם שלום" עם סודאן, מדינה שבפועל עודנה דיקטטורה, המנוהלת על ידי מועצה צבאית זמנית שבראשה עומד עבד אל-פתאח אל-בורהאן, האחראי למעשי רצח עם מהאכזריים שידעה האנושות תחת משטרו של הנשיא המודח עומר אל באשיר.

המדינה גוררת רגליים ולא מעניקה למבקשי המקלט מסודאן מעמד של פליט. הפגנה של מבקשי מקלט מסודאן בתל אביב (צילום: אורן זיו)

המדינה גוררת רגליים ולא מעניקה למבקשי המקלט מסודאן מעמד של פליט. הפגנה של מבקשי מקלט מסודאן בתל אביב (צילום: אורן זיו)

למרבה הצער, מעשי הטבח אינם נחלת העבר. רק בשבועות האחרונים דווח על תקיפות אזרחים, רציחות ושריפת כפרים וערים.

ב-20 לאוקטובר דווח על התקפה של חמושים בעיר גרדיה שבדרום דארפור; בתקיפה במחנה אום אל אסאל נהרגו 14 אזרחים ו-39 נפצעו; ביולי בוצעו תקיפות באזור Fata borno. ניצולים מהאזור שלחו את שמות ההרוגים ותמונות מהתקיפות.

בינואר השנה פירסמה נציבות האו"ם לפליטים שבשל העימותים בדארפור, כ-46 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם וברחו למחנות עקורים בתוך גבולות המדינה. יותר מ-11 אלף איש ברחו לצ'אד למצוא בא מקלט מהתקיפות.

שלושה מיליון בני אדם חיים היום במחנות עקורים במדינה. למרות שינויי השלטון, הם עדיין נתונים לחסדיהם של מיליציות הג'נג'וויד, המוכרים כיום כ-Rapid Support Forces או RSF.

מוחמד חמדאן (חמידתי), מפקד המיליציות הנוכחי, אחראי באופן אישי למעשי רצח בחבל דארפור, וככל הנראה גם לרצח של יותר מ-100 מפגינים בעיר ח'רטום ביוני 2019, בעת שדרשו כינון משטר דמוקרטי ליברלי.

הסכם השלום עם סודאן נרקח עם אל-בורהאן. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נפגש אתו באוגנדה לפי כמה חודשים.

בספטמבר השנה אמר גורם בכיר בארה"ב לסוכנות רויטרס כי וושינגטון מודעת לקיומם של חילוקי דעות בין המועצה הצבאית לבין הממשלה האזרחית של סודאן וכי ראש ממשלת המעבר האזרחית, עבדאללה חמדוק, אמר בזמנו לשר החוץ האמריקאי מייק פומפאו כי "לממשלת המעבר אין כל מנדט לנרמל את היחסים עם ישראל – והיא מעדיפה להתמקד בייצוב המדינה לפני הבחירות הדמוקרטיות ב-2022.

תחת שלטונו של אל-באשיר, סודאן הוגדרה כ"נותנת חסות" לטרור, והיתה ב"רשימה השחורה" של מדינות שארה"ב נוקטת נגדם מדניות של סנקציות כלכליות. סנקציות אלו הקשו לאורך השנים על סודאן לקבל מימון חיצוני והקלות בחוב ההולך וגדל, מה שהוביל לאינפלציה ולצניחת המטבע הסודאני.

חוסר היציבות הכלכלית היה אחד המנועים המרכזיים של המחאה החברתית ששטפה את סודאן בשנת 2019 והביאה לנפילתו של אל-באשיר, אחרי 30 שנה בשלטון.

חוסר היציבות הכלכלית ממשיך להשפיע גם היום על יציבותה של ממשלת המעבר האזרחית, הניצבת בפני בחירות בחודשים הקרובים. האינטרס של סודאן לכונן הסכם נורמליזציה עם ישראל בעת הזו מוּנע מהצורך הכלכלי הזה.

מבקשי מקלט בתור למשרד הפנים בדרום תל אביב בשנת 2018 (צילום: אורן זיו)

מבקשי מקלט בתור למשרד הפנים בדרום תל אביב בשנת 2018 (צילום: אורן זיו)

באשר לאינטרס של ישראל לכינון "הסכם שלום" עם מדינה שאינה נחשבת אפילו על הנייר כדמוקרטית, עולות תהיות רבות. הממשלה בישראל נפנפה בזמן טיסה שיתקצר לברזיל, אם תותר טיסה מעל לשטחה של סודאן. אינטרס רשמי נוסף הוא שסודאן שימשה נתיב הברחה של נשק לחמאס.

אך מסתמן שהאינטרס העיקרי של ממשלת ישראל היא להביא לגירושם של 6,285 פליטים, שנמלטו מרצח עם שמתחולל מאז 2003 בחבל דארפור, בנילוס הכחול, ובהרי הנובה.

נתניהו מתפאר כבר שנים בהצלחתו לעצור "כניסה של מיליון מסתננים מסיני לארץ", על אף שלישראל נכנסו רק 64 אלף איש גם בטרם נבנתה הגדר בין 2006 ל-2012 (בניית הגדר הושלמה ב- 2013). כלומר מיליוני "מסתננים" מעולם לא הגיעו לישראל ומעולם לא תיכננו להגיע לכאן, מרביתם נחטפו ונסחרו, וכשמשפחותיהן פדו אותם, הם הושלכו על הגבול עם ישראל.

נתניהו גם מתפאר בגירושם של כ-20 אלף פליטים למסע פליטות שגבה את חייהם של רבים. ערב ביקורו באוגנדה בתחילת השנה, אמר נתניהו לאנשי מרכז הליכוד: "הוצאנו כבר שליש מאלו שעדיין נכנסו, ואנחנו הולכים להוציא את שני השליש שנשארו. גם על זה עובדים, בקרוב תשמעו חדשות". מיד אחר כך הוא נפגש עם ראשי המשטר הצבאי בסודאן.

מתוך 6,285 מבקשי המקלט הסודאנים שנותרו כיום בישראל, כ-4,500 מהם הגישו בקשות למקלט מדיני ועודם ממתינים להכרעה, כבר למעלה מעשור. מדינת ישראל פעלה בכל דרך כדי להתחמק מכך. תחילה מנעה ממבקשי המקלט להגיש בקשות מקלט, בניגוד לאמנה הבינלאומית שעליה חתומה ישראל, ולאחר מכן נהגה שיהוי אין סופי בבואה לדון בבקשות המקלט.

רק החודש אישר בג"ץ למדינה לשוב ולדחות את תשובתה בשלושה חודשים נוספים בנוגע לבקשה של מתן מעמד למבקשי מקלט מחבל דארפור שבסודאן. שהות נוספת זאת ניתנה למדינה לאחר שזו הציגה מידע על "התפתחויות חשאיות", שפורסמו ברבים על האפשרות לכונן "הסכם שלום" עם סודאן. לטענת המדינה, להתפתחויות הללו עשויות להיות השלכה על תוצאות העתירה.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, והשופטים יעל וילנר וג'ורג' קרא, בחרו – שוב – לאפשר למדינה להתחמק מסעיפים רבים באמנת הפליט.

הקביעה שלנוכח החומר החסוי שהציגה להם המדינה, הם מאפשרים לה להגיש עדכון נוסף בנושא בינואר 2021, עומדת בניגוד לדרישה שהציב בג"ץ עצמו למדינה במרץ 2019, אז הוא דרש ממנה לנמק את סירובה להעניק מעמד של "תושב ארעי" ליוצאי חבל דארפור והרי הנובה.

מרבית מבקשי המקלט החיים בישראל, ובפרט מבקשי המקלט מסודאן, חיים כבר יותר מעשור ללא מעמד, ללא זכויות וללא עתיד, זאת בשעה שחבריהם ומשפחתם שהצליחו להימלט למדינות מערביות זכו על פי רוב להכרה ולמעמד פליט.

חשוב לציין שעל פי אמנת ז'נבה, שעליה חתומה ישראל, גם במקרה של הסכם שלום בין המדינות, ישראל מחויבת רשמית לבחון באופן פרטני את כל בקשות המקלט שלגביהן נמנעה מהכרעה עד היום.

כמו כן, סעיף 33 באמנת הפליטים קובע מפורשות שלא ניתן לגרש אדם למקום שבו נשקפת סכנה לחייו או לחירותו. הסכנות לחיי הפליטים בסודן אינן בגדר תחזית, שכן מעשי טבח ממשיכים להתרחש בחבל דארפור ובאוכלוסייה הילידית.

כשם שהחברה האזרחית פעלה למנוע את הגירוש בכפייה שממשלת ישראל קידמה בשנת 2018, כך גם כעת פעילים ואזרחים יפעלו בכל דרך חוקית למנוע את גירושם של פליטי סודאן, זאת עד אשר חזרתם למדינה ממנה נמלטו בעור שיניהם תחדל להוות סכנה לקיומם.

סיגל קוק אביבי היא פעילת זכויות אדם, כלת פרס ע"ש ישעיהו ליבוביץ ל-2018 על הפעילות למען מבקשי המקלט בישראל

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf