newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נכדו של הרב עוזי משולם מסרב להתגייס ושובת רעב בכלא

הרב משולם היה נצור ב-1994 בביתו ביהוד בדרישה לחקור את חטיפת ילדי תימן, ואחד מתומכיו נורה למוות ע"י המשטרה. הנכד כתב כי לאחר האירוע "סבי אמר שבצבאה של מדינה זו אין לנו מה לשרת"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

שי משולם, נכדו בן ה-18 של הרב עוזי משולם, שובת רעב בכלא הצבאי, לאחר שנכלא בעקבות סירובו להתגייס מסיבות מצפוניות על רקע היחס של הממסד למשפחתו.

הוביל את המאבק להכרה בחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן. הרב עוזי משולם (צילום באדיבות עמנואל משולם)

הוביל את המאבק להכרה בחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן. הרב עוזי משולם (צילום באדיבות עמנואל משולם)

"כל אדם שקול ובר דעת מבין, כי מה שעברו סבי ואבי בעבר, ומה שעוברים אבי ומשפחתנו בהווה, וכן הערכים והמורשת שסבא הותיר שהינם צוואה מקודשת עבורי, כל אלה נמצאים בסתירה מוחלטת לצבא. אין בין זה לזה אף נקודת השקה ולו הקטנה ביותר״, כתב שי בתחילת השנה לשר הביטחון דאז נפתלי בנט במכתב שבו ביקש לקבל פטור משירות.

שי משולם כלוא בכלא שש מאז יום שני, לאחר שנשפט ל-20 ימי מאסר על סירובו להתגייס. הוא החל בשביתת רעב מלאה, הכוללת הימנעות ממים או מלח, כבר בביתו ביום שישי, לפני שהתייצב בבקו"ם. משפחתו מספרת כי שי דורש מהצבא לקחת אחריות על חלקו באירועים שהובילו לירי בחייל שלומי אסולין שהיה נצור עם הרב משולם ביהוד ב-1994.

במכתב שכתבה לצבא עו"ד מיטל ציון, המייצגת את משולם הנכד, היא מציינת, כי היחס של המדינה למשולם הסבא ולבני משפחה נוספים גרמה לשי לפנות בבקשה לפטור משירות. "לרדיפה רבת שנים זו היו וישנן השלכות ישירות על אורח חייו של מרשי, וכבר לפני כשנה מרשי פנה אליכם מספר פעמים בנוגע למצבו האישי". היא סיפרה ל"שיחה מקומית" כי שי שלח לצבא מסמכים ותיעודים המוכיחים לדבריה שצה"ל לקח חלק במצור על בית משפחת משולם.

"הוא שובת רעב כבר שישה ימים כאקט מחאתי, זה עניין עקרוני ואידיאולוגי", סיפר בשיחת טלפון עמנואל, אביו של שי ובנו של הרב משולם. "יש שתי אופציות: או שהצבא ייקח אחריות על חלקו בטבח ביהוד או שהוא לא משרת כמו שערבי ממזרח ירושלים לא משרת. אין לו מטרה לעשות בלגן. הם מתעללים בו, כמו בסבא שלו ובנו".

על השימוש במילה 'טבח' כדי לתאר את האירוע, שבו צלף משטרתי ירה והרג את שלומי אסולין, חייל שהיה נצור במתחם ביהוד יחד עם הרב משולם ותומכים אחרים של הרב, אומר עמנואל: "זו מילה קשה, אני יודע, אבל זה מה שהיה שם, הם ירו ירי מדויק בגב והכדור יצא מהצוואר. סחבתי אותו (את אסולין) מדמם כשהייתי בן 14 וחצי. זה סיפור כואב שלא תוקן עד היום".

עשורים של מאבק על פרשת ילדי תימן

הרב משולם הוביל בשנות התשעים את המאבק להכרה בפרשת החטיפות של ילדי תימן, המזרח והבלקן. בפסח 1994 הוא היה נצור עם תומכיו ועם נשק בביתו ביהוד ודרש להקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשה. לאחר שבועות של מצור על הבית, ב-10 במאי יצא משולם לפגישת משא ומתן עם המפכ"ל דאז, אסף חפץ, תוך כדי הבטחה שלא ייעצר.

ההבטחה הופרה, משולם נעצר וכוחות משטרה חמושים פרצו לבית. במהלך הפריצה צלף ירה למוות באסולין, לטענת המשטרה משום שנפתחה לעברם אש. משולם נשפט ונגזרו עליו שש וחצי שנות מאסר, מתוכן ריצה בפועל חמש שנים. בעקבות האירועים הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יהודה כהן, לחקר פרשת היעלמם של הילדים. הוועדה קבעה כי לא היתה חטיפה מאורגנת, אולם משולם ותומכיו לא קיבלו את המסקנות.

במכתב שכתב שי לשר הביטחון כתב כי סבו "נרדף במשך שנים רבות על ידי הממסד בשל דרישתו הצודקת לחקירת פרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן. במשך כמה עשורים ניהל הממסד מלחמת חורמה כנגד סבי, במהלכה שילם את המחיר היקר ביותר. ברדיפה שיטתית זו הפעילו גורמי הממסד גופי מדינה שונים, וביניהם מערכת המשפט, מערכת הביטחון וכן את כלי התקשורת״.

הרב עוזי משולם עם נכדו ש׳ (משמאל) בילדותו. (צילום באדיבות עמנואל משולם)

הרב עוזי משולם עם נכדו שי (משמאל) בילדותו. (צילום באדיבות עמנואל משולם)

שי ציין במכתבו כי כפי שהפלסטינים אזרחי ישראל מקבלים פטור מתוך ההבנה שאינם יכולים להתגייס לצבא, "אני הנני יהודי שמשפחתו עברה ועוברת תלאות בשל רדיפת הממסד".

שי הוסיף כי המכתב לא נועד לפתוח את הוויכוח סביב האירועים, "אלא לתאר את אורח חיי, המורשת והערכים עליהם חונכתי. סבא הי"ד אמר בעבר, כי לא רק שהמדינה לא תיקנה את הפשע שביצעה כלפי העם בשנות הקמתה, אלא הוסיפה עליו עשרת מונים".

במכתב מציין שי כי לפני האירועים ביהוד, סבו ותלמידיו התגייסו לצבא. "לאחר הרצח הנפשע של שלומי אסולין הי"ד, אמר סבי בצדק, במפורש ובפומבי כי 'בצבאה של מדינה זו, אין לנו מה לשרת'". שי מספר כי אביו ובני משפחתו החליטו לא להתגייס לצבא, וגם תלמידיו של סבו לא שירתו מסיבה מוסרית ומצפונית וקיבלו פטור. "אני – שהנני נכדו – על אחת כמה וכמה".

אביו עמנואל מדגיש כי הסירוב של בנו בא לא רק במחאה על חלקו של הצבא באירועים, אלא גם בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועים שקרו ביהוד בפרט ולפרשת החטיפות של ילדים מתימן, המזרח והבלקן.

"הקב"ן אמר שליבו איתנו"

שי הגיע ב-8 בדצמבר ללשכת הגיוס, אך נשלח הביתה מכיוון שבצבא הבינו שהוא בשביתת רעב. "הוא חזר פעם נוספת ביום שני, אבל התחיל את הצום ביום שישי. הוא לא אמר להם שהוא בצום כדי שיקבלו אותו", סיפר האב.

מאז שהגיע לבקו"ם, שי כבר פונה ארבע פעמים לבית החולים תל השומר. במכתב ששלחה עורכת דינו לצבא נכתב כי ״שיקול הדעת המוטעה והאטימות הגובלת ברשלנות הביאו למצב שבו חייו ובריאותו של נמצאים בסיכון". עו"ד ציון אמרה כי המשפחה לא רצתה להגיע למצב הזה. "מצבו הרפואי לא טוב, אנחנו חוששים לבריאות שלו".

"הם לא נותנים לי שום מידע, אני לא יודע מה מסתירים ממני", סיפר האב עמנואל. "הלשון שלו לבנה כמו סיד והוא לא נתן שתן מיום שני, אני לא יודע מה לעשות". הוא סיפר שהתקשר אליו קב"ן ואמר לו שבנו כשיר נפשית ומסרב להשתחרר על סעיף נפשי. "הוא אמר שליבו איתנו, אבל צריך לעבור לדרגים גבוהים יותר".

״אנחנו מבקשים מצה״ל לשחרר אותו מיידית בשל הרקע המשפחתי", אמרה עו"ד ציון. ״כל המסמכים בעניינו נמסרו לצבא לפני יותר משנה. בחינת הנושא ללא דעות קדומות היתה מובילה כבר לפני כשנה למסקנה שיש לפטור אותו משירות בצה"ל. אנו תקווה כי מקבלי ההחלטות יפעילו שיקול דעת, יחדלו משרירות הלב ומהאטימות ולא יוסיפו חטא על פשע, גם בהתעמרות בנכדו של הרב משולם".

במשפחה מתכוונים לקיים משמרת מחאה מחוץ לכלא עד ששי ישוחרר והצבא יפטור אותו משירות.

מדובר צה"ל נמסר: "המלש״ב נקלט אמש בכלא הצבאי עקב סירובו להתחייל לצה״ל. טרם כניסתו לכלא נבדק ונמצא כשיר למאסר וכעת נמצא בהשגחה ותחת מעקב רפואי. כחלק מההליך הנהוג במקרים מסוג זה, הוא יובא בפני וועדה לבחינת שחרורו משירות בצה״ל".

עדכון: לאחר פרסום הכתבה, פונה שי מהכלא לבדיקה במרפאה ולאחר מכן נשלח לאשפוז בבית החולים רמב"ם בחיפה.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

שתי נשים ערביות בצמרת ה"דמוקרטית": "כתובת לנפגעי השלטון"

חנאן א-סאנע ו-וורדה סעדה הגיעו לרביעייה המובילה בפריימריז שנערכו ב"דמוקרטית", המפלגה שנולדה ממחאת בלפור. המחאה, הן אומרות, עזרה לאנשים להבין שאין כאן דמוקרטיה. "יהודים בחרו בערביות להוביל", הן אומרות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf