ניסיון ההשתלטות העוינת של ש"ס על הרשות למאבק בעוני

לפני שלושה שבועות עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני. לכאורה מדובר באירוע משמח – סוף סוף מדינת ישראל, שיש בה את שיעורי העוני והאי שוויון מהגבוהים בעולם המערבי, מקימה רשות לאומית כדי לשים סוף לבעיית העוני. ואכן, כבר לפני עשור, הוועדה למלחמה בעוני בישראל (ועדת אלאלוף) המליצה להפקיד את הטיפול בעוני בידי גוף מתכלל, שיקדם באופן מערכתי את הורדת שיעורי העוני בישראל. עבור מי שמאמין בשוויון חברתי וכלכלי, ומחכה כבר שנים לטיפול מעמיק באחת הבעיות החברתיות הקשות בישראל, זה היה יכול להיות רגע אופטימי. אך קריאה זהירה בנוסח הצעת החוק מלמדת שהחגיגה עדיין מוקדמת.

ההמלצה המקורית של הוועדה למלחמה בעוני היתה להעניק את הסמכות לקידום הנושא למשרד ראש הממשלה, בשל יכולתו לתכלל את גורמי המקצוע השונים. עם זאת, במפלגת ש"ס פועלים להכפיף את הרשות המוקמת דווקא אליה. בהצעת החוק הנוכחית נקבע כי הרשות למאבק בעוני תוקם בתוך משרד הרווחה, כך שלשר הרווחה תהיה שליטה כמעט מוחלטת על הנעשה בה.

אמנם החוק מכריז שהרשות תתנהל באופן עצמאי, אך כמה משפטים לאחר מכן מוענקת לשר הרווחה הסמכות להעביר בעצמו, לאחר התייעצות עם יו"ר מועצת הרשות, כל אחד מחברי המועצה מתפקידם, אם החליט שהוא "אינו ממלא את תפקידו כראוי". יו"ר המועצה, שעליו כאמור לפקח על העברת החברים מתפקידם הוא – טוב שניחשתם – מינוי אישי של שר הרווחה בעצמו. ואם לא די בכך, מקרב חברי מועצת הרשות אשר מקבלים את החלטתם בהצבעת רוב, דאגו שנציגי הממשלה יהיו הרוב – מתוך 27 חברים במועצה, 15 הם נציגי ממשלה.

בשביל מה ש"ס פועלת להקים את הרשות למאבק בעוני, ולשם מה היא זקוקה לשליטה כמעט מוחלטת בה? מבט קצר על תוכנית ה"רוווחה" של ש"ס יכול ללמד על מה שעוד צפוי לנו.

ש"ס הקימה בשנים האחרונות תוכנית סיוע בביטחון תזונתי, שחילקה כרטיסי מזון לא על פי מדדי הביטחון התזונתי של משרד הרווחה, אלא על פי זכאות להנחה של 70% בארנונה. המשמעות של הקריטריון הזה היא שרובם המוחלט של הזכאים לסיוע הם מקרב האוכלוסייה החרדית, בעוד שרבים שחיים באי ביטחון תזונתי חמור כלל לא זכאים לסיוע.

ש"ס גם ידעה לתזמן את החלוקה של כרטיסי המזון באופן מופתי ולהעניקם בסמוך למועד הבחירות לכנסת או למועד הבחירות לרשויות המקומיות, כך שמה שקיבלנו בסופו של דבר היה שוחד בחירות למצביעים על חשבון הציבור, במסווה של תקציבי רווחה.

המתנגדים הראשיים לתוכנית כרטיסי המזון של דרעי היו חברי המועצה הארצית לביטחון תזונתי, גוף סטטוטורי ומקצועי שהוקם בדיוק למטרה הזו – לפקח על מדיניות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי. ואכן, בין היתר בעקבות ההתנגדות של חברי המועצה, בג"ץ קבע שהקריטריונים למיזם של ש"ס דורשים בחינה נוספת, והוציא צו ביניים שאסר להמשיך את חלוקת תלושי המזון עד לקבלת החלטה אחרת.

אבל ש"ס מצאה פתרון להפרעה הזו של אנשי המקצוע לתוכניות המפלגתיות – בנוסח חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני נכלל סעיף שמורה על סגירת המועצה הארצית לביטחון תזונתי. מילוי תפקידה של המועצה כשומרת סף היה כנראה צעד אחד יותר מדי, וכעת הגיע זמנה "לשלם את המחיר". בהצעת החוק נכתב שבמקום המועצה תוקם ועדה שתייעץ בנושאי ביטחון תזונתי, ותפעל בתוך הרשות למאבק בעוני. כך יהיה ניתן להכפיף גם את הפעילות של המועצה ושל אנשי המקצוע החברים בה לשר הרווחה ולמפלגתו.

במכתב שנשלח לפני כשבועיים לשר הרווחה, 80 מהמומחים הבכירים בארץ לביטחון תזונתי ולרווחה חברתית התריעו שסגירת המועצה הארצית לביטחון תזונתי תפגע באנשים המוחלשים ביותר. במכתב הודגש כי מדובר בצעד נוסף להחלשתם של גורמי המקצוע ובהעמקת הפוליטיזציה של מוסדות המדינה ורשויות הרווחה.

האופן בו מתנהלת ש"ס בממשלה הנוכחית יכול לעזור לנו לדמיין איך עשויות להיראות התוכניות שתוציא לפועל הרשות הלאומית למאבק בעוני, שאיש מטעמה יעמוד בראשה. שירותי רווחה נוספים עשויים להפוך משירותים אוניברסליים ושוויוניים, לשירותים הניתנים בהתאם לקרבה למפלגה ובמטרה לשמר את התלות של המצביעים בחברי הממשלה. זאת בייחוד כשהחוק מאפשר לרשות הלאומית למאבק בעוני לדרוש בכל שנה כספים מתוך תקציבי משרד הרווחה, מה שעלול להתברר כדרך נוחה להעברת תקציבים עוקפי-משרד על חשבון רווחתם של מי שזקוקים לכך.

הנושא הזה אולי נשמע פחות דחוף או חשוב בעת המשברית הזאת, אבל זה בדיוק מה שהופך את התקופה הזו לזמן מושלם עבור מפלגות הקואליציה להעביר חוקים במחטף, כשהקשב הציבורי לנושאים האלו נמוך במיוחד.

חשוב לזכור – משטרים פופוליסטיים בכל העולם משגשגים רק לצד מערכת רווחה שמשרתת אותם. זה נכון למקרה של פידס ההונגרית, של חוק וצדק הפולנית ושל הצדק והפיתוח (AKP) הטורקית. כל הממשלות האלו ערכו שינוי עמוק בשירותי הרווחה הציבוריים באופן שסייע למפלגה השלטת לשמר את תמיכת המצביעים. לכן, המאבק הנוכחי על עצמאותה של הרשות הלאומית למאבק בעוני ועל מערכת רווחה ציבורית ואוניברסלית, הוא גם המאבק על עתידה של מדינת ישראל.

אריאל שורץ הוא עורך דין, עובד סוציאלי ורכז הפורום הירושלמי לביטחון תזונתי. כמו כן, הוא פעיל בארגון עו"סות דמוקרטיה ובשמאל האמוני