newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מתנדבים חרדים, חילונים וערבים, וכולם מחלצים אנשים במצוקה

ארגון ידידים הוקם על ידי חרדים שחיפשו לעזור לאנשים שנתקעו עם פנצ'ר. היום יש בו 25,000 מתנדבים המטפלים ב-2,000 פניות ביום, מחילוץ ממעלית עד הבאת תרופות לחולים. "זו רק ההתחלה", אומר המנכ"ל ישראל אלמסי שהדליק אתמול משואה

מאת:

האוטו לא מניע? נתקעתם במעלית ואין מושיע? ארגון המתנדבים החרדי ידידים, הפועל באמצעות ווטסאפ מסייע לזקוקים לעזרה ולנקלעים למצב חירום בבית ובדרכים. המתנדבים שלו כוללים גם נשים וערבים. מנכ"ל הארגון ישראל אלמסי הוזמן להדליק משואה.

60 אחוז חרדים, 30 אחוז חילונים, 10 אחוז ערבים. מתנדבים בארגון ידידים מכינים חלוקת מזון (צילום: ידידים)

60 אחוז חרדים, 30 אחוז חילונים, 10 אחוז ערבים. מתנדבים בארגון ידידים מכינים חלוקת מזון (צילום: ידידים)

כשחיילים וחיילות מפיקוד העורף חילקו מזון בבני ברק במהלך משבר הקורונה, אפשר היה לראות אותם עושים זאת יחד עם בחורי ישיבות לבושים בשחור-לבן ואפודים צהובים. יחד הם הורידו מנות מוכנות ממשאיות הקירור והעמיסו אותן על כלי הרכב של מתנדבים מקרב התושבים. את החמ"ל ניהלו יחד חיילת של פיקוד העורף ומתנדב חרדי של ארגון ידידים.

ארגון ידידים – סיוע בדרכים, מארגוני החסד החרדיים הצעירים יותר, מוכר היטב במגזר החרדי וקצת פחות בקרב כלל הציבור. לאחרונה הוא הגיע לכותרות כשמנכ"ל הארגון, ישראל אלמסי, נבחר להדליק משואה ביום העצמאות. הארגון מעניק עזרה ראשונה לא רפואית בדרכים ובבתים 24/6 במקרי חירום, החל מפנצ'ר בצמיג ועד למעלית שנתקעה. מי שנזקק לשירותיו מתקשר למוקד או פותח קריאה באפליקציה, ובתוך כמה דקות מגיעים אחד או אחת מ-25 אלף המתנדבים של הארגון כדי לחלץ את מבקש העזרה. ארגון ידידים מטפל ביותר מ-2,000 פניות כאלה ביום. הוא גם עובד בשיתוף פעולה עם מוקד 106 של העירייה.

בעקבות משבר הקורונה עבר הארגון כולו לפעול במתכונת חירום. הוא מבצע שינוע של תרופות ומצרכי מזון למבוגרים, למשפחות מבודדות ולבעלי מוגבלויות, משמש כשותף באוהלי הסיוע לאזרח של פיקוד העורף ועוזר בתיווך ובכניסה של נציגי הרשויות לשכונות החרדיות הסגורות יותר. באופן מפתיע, כל הפעילות שלו היא התנדבותית, ואין בארגון מקבלי שכר כלל.

תופעת התנדבות נפוצה מאוד בציבור החרדי, עם קבוצות חסד עירוניות, קבוצות מחוברים של עזר מציון ושל רפואה ושמחה, שבאמצעותן מתנדבים מסיעים חולים לטיפולים רפואיים ועוד. ארגון ידידים לקח את הדגם הזה קדימה ומהווה דוגמה לארגון מתנדבים עכשווי, בלי משרדים ובלי מטה. הוא מתקיים כולו בווטסאפ, בסמארטפון וברכבי המתנדבים.

הארגון נוסד לפני 14 שנה על ידי מאיר וינר, בעל קיוסק בכניסה למודיעין עילית. וינר, שהיה ידוע כאדם שמתקשרים אליו כשיש צורך בסיוע, פתח קבוצה במירס – אמצעי קשר שהיה פופולרי בקרב המתנדבים החרדים של התקופה – הגלגול הראשון של ארגון ידידים. המנכ"ל אלמסי הגיע לארגון כמה שנים מאוחר יותר. אלמסי הוא מה שנהוג לכנות כיום "חרדי חדש": בן 34, מתגורר בגבעת שמואל, נשוי מגיל 19 ואב לארבעה ילדים שהגדול ביניהם בן 13. הוא מתפרנס כמנהל בחברת אשראי ופעולתו בארגון ידידים נעשית, כאמור, בהתנדבות מלאה.

חלמתי להיות ראש ממשלה. ישראל אלמסי, מנכ"ל ידידים (צילום: ידידים)

חלמתי להיות ראש ממשלה. ישראל אלמסי, מנכ"ל ידידים (צילום: ידידים)

"לפני תשע שנים יצאתי יום אחד לעבודה ב-5:00 והרכב כרגיל לא התניע", מספר אלמסי. "חיברתי כבלים ואמרתי לעצמי שבעוד רגע מישהו יגיע עם רכב ויעזור לי. מצאתי את עצמי עומד שעה וחצי בקור ובגשם עד שמישהו עצר. נראה לי לא הגיוני שיש כל כך הרבה אנשים שיכולים לבוא ולעזור וחסר להם חיבור.

"באותו רגע פתחתי קבוצת ווטסאפ שנקראה 'כבלים'. הרעיון היה שלא יהיה אזרח במדינת ישראל שתקוע בלי כבלים. זה היה בתחילת עידן הווטסאפ, בתקופה שבה קבוצה היתה מוגבלת ל-20 איש. כעבור שלושה שבועות חבר סיפר לי שיש ארגון בשם ידידים שעושה משהו דומה. אחרי חמש דקות כבר דיברתי עם מאיר וינר. מאז שעידן המירס הסתיים, ידידים די הקפיא את הפעילות, ומאיר אמר לי 'אני עייף, שחרר אותי'. אמרתי לו 'אתה תישאר הנשיא, אני אכנס ואנסה להרים את זה', וככה התחלתי שם. הפכתי בעצם את הארגון מ'ידידים' בהגייה חרדית, במלעיל, ל'ידידים' במלרע ובעברית ישראלית. הוצאתי את הארגון מהשטיבעל והפכתי אותו לכלל ארצי וכלל מגדרי.

אני והחברים החרדים שלי עדיין אומרים 'ידידים' בחרדית, במלעיל, אבל הארגון שפרוס בכל המדינה הוא כבר מזמן לא חרדי. 60 אחוז מהמתנדבים והמתנדבות הם חרדים ודתיים, 30 אחוז חילונים ו-10 אחוז ערבים, דרוזים ובדואים.

איך מגיעים מקבוצת ווטסאפ של 20 איש ל-25 אלף מתנדבים ומתנדבות?

"מבחינתי 25 אלף זה כלום. אנחנו עדיין בהתחלה. עד היום, ההתנדבות בישראל היתה מבוססת שעות. רוצה להתנדב? תן ארבע שעות בשבוע, תן 20 שעות. אנחנו אומרים: 'אל תתחייב לנו לכלום. אתה יכול לעזור פעמיים ביום או פעם בשנה. את ממילא בדרך לעבודה? תעצרי שנייה בצד לעזור למישהו להחליף גלגל'".

"מישהו צריך עזרה – אני עוזר. אדם רוצה לעזור לאחרים – ברוך הבא. זה לא משנה אם הוא דתי, חילוני, יהודי או לא יהודי"

ההכשרה של המתנדבים בידידים היא פשוטה מאוד. המתנדבים מגיעים לערב הכשרה של 3-4 שעות (שבימים אלה מתקיים כמובן דרך זום) ויוצאים ממנו עם יכולת להניע אוטו עם כבלים, לחלץ אנשים ממעליות ולפתוח רכב נעול. "תתפלאי, אבל לוקח 10 דקות ללמוד לחלץ ממעלית", אומר אלמסי. אפשרות אחרת היא להתנדב כמוקדן שמקבל את הפניות. הן מגיעות לטלפון האישי של המתנדב, וכך קל לאנשים להצטרף ולהישאר.

"בחודש רגיל אנחנו מצרפים 1,000-1,500 מתנדבים חדשים", אומר אלמסי."10-20 מתנדבים מגיעים דרך הודעה שרצה בווטסאפ כל יום. בנוסף, כל יום מפורסמים 10-20 פוסטים ברשתות החברתיות של אנשים שעזרנו להם, שמושכים מתנדבים חדשים". הארגון בנוי כך שמעל כל מתנדב יש אחראי מתנדבים, מעליו את מנהל הסניף, מעליו את מנהל המרחב ומעליו את מנהל המחוז, "לכל מתנדב יש תמיד למי לפנות, ואנחנו יכולים לקבל מידע על כל מתנדב בכל מקום בארץ תוך שלוש דקות", מסביר אלמסי.

איך ההרגשה להיבחר כמדליק משואה?

"זה מרגש מאוד. קודם כל כי זה מגיע למתנדבים. אני אעמוד שם, אבל אני שליח קטן של כל עשרות אלפי המתנדבים ושל האנשים שנעזרו בידידים. מרגש שהממסד מכיר באופן רשמי בפעילות של הארגון. זה יקפיץ אותנו קדימה באופן משמעותי".

הכיוון שלך בחיים תמיד היה פעילות חברתית בסדר גודל כזה? כשהיית ילד, מה ענית לשאלה מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?

"עניתי שאני רוצה להיות ראש הממשלה, אבל היום אני לא רוצה ללכת לפוליטיקה. תמיד הייתי אדם שמוביל. אני בן בכור. בבית הספר הייתי נשאר אחרי הלימודים עם התלמידים שמתקשים. זה גם מה שאני מנחיל לילדים שלי – לא אכפת לי מה היו הציונים שלך היום, מעניין אותי למי עזרת היום. גם לפני 15 שנה ידעתי שאני אנהל משהו גדול, אבל חשבתי יותר בכיוון העסקי. ההתנדבות משנה אותנו. אני מרגיש שנהייתי אדם אחר. האמונה היא מה שמדריך אותי. העבודה היא בסך הכל השתדלות להביא לחם הביתה, אבל עיקר החיים זה להטביע חותם. אחרי גיל 120 נלך, ונסתכל מה השארנו מאחורינו".

מה החלומות לעתיד?

"אני מרגיש ממש בהתחלה. המשואה הזו היא קרש קפיצה ענק שבעזרתו אפשר יהיה להגיע לכל אזרח בישראל. אני שואף להרחיב את הרעיון של ידידים גם מחוץ לגבולות ישראל וכבר התחלתי לחפש שותפים בחו"ל. את ידידים 2025 אני רואה כפלטפורמת התנדבות לכל תחום".

בידידים אתה מוצא את עצמך פועל ביחד עם חילונים ועם ערבים.

"כבר מהבית למדתי להתייחס לאנשים על פי הפנימיות שלהם. מישהו צריך עזרה – אני עוזר. אדם רוצה לעזור לאחרים – ברוך הבא. זה לא משנה אם הוא דתי, חילוני, יהודי או לא יהודי".

במסגרת ארגון ידידים פועלות גם יחידות ג'יפים שעוסקות בחילוץ בשטח ובחילוץ בעיר. מאיה אפרים דיל מצורן היא סגנית מנהלת בבית הספר נווה הדר לילדים בסיכון, חברה במועדון פג'ארו ישראל ומנהלת קבוצה של ג'יפאיות. היא מפקדת יחידת הג'יפים של ידידים במחוז המרכז, שמונה 1,000 מתנדבים ג'יפאים מחדרה עד גדרה. בימים אלה היא מנהלת שני חמ"לים בשיתוף עם פיקוד העורף – את החמ"ל בבסיס פקער ברמלה ואת החמ"ל באוניברסיטת בר אילן שמיועד לתושבי בני ברק, שאליו מגיעות כ-30 פניות ביום.

מאיה, איך הגעת להתנדבות בארגון ידידים?

"לפני כשנה וחצי, בעקבות סרטון שהעליתי לפייסבוק של חילוץ שבצעתי, הזמינו אותי מידידים להעביר הדרכה לנהגי ג'יפים מתנדבים בדרום. באתי בשמחה ונשארתי, בהתחלה ככוננית רגילה. לפני חצי שנה הקמתי את יחידת הג'יפים במחוז המרכז. כעת אני משאירה את היחידה עם 1,000 ג'יפאים ועוברת להקים יחידה נוספת בצפון. יש לנו שבועות של 500 חילוצים בשבוע רק במחוז המרכז".

איך את מצליחה לעשות הכל ביחד?

"אני ישנה מעט מאוד יחסית. כשאני בבית הספר המוקדנים והמנהלים מתחתי פונים אלי רק במקרים דחופים ממש. אני מתנדבת מגיל צעיר. בחרתי לנתב את חיי לקירוב לבבות ולהשפעה על החברה הלכה למעשה. בשביל זה נולדתי. כך אני גם מחנכת את ילדי, וזה אכן עובר לילדים".

מתעסקים במה שמחבר, לא במה שמפריד. מאיה אפרים דיל, מפקדת יחידת הג'יפים של ידידים באזור המרכז (צילום: ידידים)

מתעסקים במה שמחבר, לא במה שמפריד. מאיה אפרים דיל, מפקדת יחידת הג'יפים של ידידים באזור המרכז (צילום: ידידים)

איך זה בשבילך, כאישה חילונית, להתנדב בארגון חרדי, או חצי חרדי?

"בהתחלה היו לי הרבה חששות להיכנס לעולם שאני לא מכירה. נכנסתי לשם עם הרבה כבוד וצניעות. סבא וסבתא שלי היו דתיים, אבל בבית שלהם היה מקום לחילוניות במלואה. השילוב הזה תמיד קסם לי. אני בידידים לא בגלל הג'יפים. אני כאן כי יש לי הזדמנות כאישה, כחילונית, להעביר איזשהו חוט שני בין שני העולמות האלה. בצוות שלי יש חילונים, חרדים, גברים ונשים. השיח בקבוצות שלנו רגיל. אנחנו מתעסקים בכל מה שמחבר בינינו. למה שמפריד אין פה מקום".

המוקד של ידידים לא מקבל פניות בשבת. זה לא מפריע לך? גם בשבת אנשים צריכים עזרה בחילוץ.

"הגעתי לידידים לא כדי לשנות אלא כדי לשפר. אני מקבלת ומכבדת את העובדה שזה ארגון עם צביון דתי שלא עובד בשבת, למרות שיוצא לי לנהל ויכוחים עם לא מעט חילונים שכועסים על זה. יש ארגונים אחרים שפועלים בשבת, אז אפשר להסתדר בלעדינו יום אחד בשבוע. לפני שבוע היה לי דיון עם אחד ממנהלי המחוזות אם לסגור את קבוצת הווטסאפ לדיון בשבת או לא. אמרתי לו שביום שבו אני אצטרך לסגור את הקבוצות, אני אניח את המפתחות ואלך הביתה. אני רוצה שאנשים יכבדו מתוך אהבה, ולא כי אני כופה עליהם".

הדבר המדהים ביותר בעיני הוא המהירות שלכם. פעם חברה שלי ואני נתקענו בבוץ עם הרכב בטיול. מתנדב שלכם הגיע תוך 20 דקות וכעבור חמש דקות נוספות חילץ אותנו.

"כן, לפעמים, אם אף אחד לא נענה לפנייה אחרי 20 דקות אני מתחרפנת, אבל אז אני אומרת לעצמי 'מה נסגר איתך? בלעדינו הם היו תקועים שם חצי יום'. אנחנו שואפים למצוינות'".

מתנדב נוסף בידידים הוא נאסר אלפריג'את מהכפר הבדואי רחמה ליד ירוחם. נאסר הוא בן 35, אב לחמישה ילדים, עובד כמחסנאי, חובש במד"א ויו"ר צוות החירום היישובי באזור שלו.

נולדנו לעזור. נאסר אלפריג'את, מתנדב מהכפר רחמה בנגב צילום: ידידים)

נולדנו לעזור. נאסר אלפריג'את, מתנדב מהכפר רחמה בנגב צילום: ידידים)

"ב-16 באוקטובר 2019, בשעה 01:00, יום אחרי אסון הברקים בחוף זיקים, קיבלתי טלפון מחבר שמתנדב בידידים, שביקש עזרה בחיפושים אחרי משפחה חרדית שנתקעה עם הטרנזיט בוואדי", מספר אלפריג'את. "הם חיפשו אותם משעה 16:00 ללא הצלחה. המשפחה היתה עם טלפון כשר בלי ג'י-פי-אס ובלי אינטרנט, ולכן לא הצליחו לאתר את המיקום שלהם. היה גם חשש לשיטפונות. התקשרתי למשפחה ולפי התיאור שהם מסרו, הבנתי שצוותי החיפוש מחפשים במקום הלא נכון. נסעתי למקום שבו שיערתי שהם נמצאים ואכן מצאנו וחילצנו אותם. בני המשפחה הזאת חברים שלי עד היום, ומאז אני מתנדב בידידים. אני לא מבחין בין צבעים ושפות. בשבילי כולם אחים".

איך מקבלים בכפר את זה שאתה מתנדב בידידים?

"כל מי שרואה את המדבקה של ידידים על האוטו שלי, רוצה גם להצטרף, ובאמת צירפתי הרבה חבר'ה שלנו, שגם כך מתנדבים בחיפוש נעדרים או במד"א. כשאנחנו מקבלים במד"א התראה על ילד שנעול באוטו, אנחנו כבר מגיעים לשם בכובע כפול – מחלצים את הילד עם ציוד של ידידים ומטפלים בו רפואית במקרה הצורך. התקופה של הקורונה בכפר היא לא פשוטה. אני מקבל בכל יום לפחות 30 פניות מתושבים בדואים שצריכים עזרה כלכלית, ואני מעביר את הפניות לשייח'. המשפחות פה עוזרות אחת לשנייה ככל האפשר, אבל המצב עדיין קשה. כמתנדבים בידידים אנחנו עוזרים בכל האזור. אם מישהו בטללים צריך תרופות, אני אסע. אנחנו נולדנו לעזור, במיוחד באיתור נעדרים. אבא שלי היה הגשש הבכיר באוגדת עזה, ושירת בצבא 33 שנים. אני חזק בגששות מילדות. ביום העצמאות אני מדליק משואה בטקס של העירייה בירוחם. הזמינו אותי כי לא מזמן איתרנו ילדה נעדרת מירוחם".

אתה פוגש מתנדבים מאזורים אחרים בארץ?

"בטח, אנחנו הולכים למפגשים בכל מני מקומות. אני מכיר את כל ראשי הארגון. זו הקבוצה שאני מרגיש שייך אליה יותר מכל. יש לידידים גם הרבה קריאות מערבים ומבדואים ואני עוזר לפעמים עם התרגום. אנחנו רוצים שיהיה דו קיום במדינה. זו השאיפה שלנו. בידידים אנחנו מוכיחים שהדו קיום והשלום אפשריים".

אבל הגיע הזמן שגם בממשלה נשב ביחד, יהודים וערבים, לא?

"כן, מפה העם יגיד את שלו. כמו שאנחנו מתנדבים ביחד ועוזרים אחד לשני, גם בממשלה אנחנו יכולים להיות ביחד".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ישראל מפרקת במו ידיה את "מדיניות הבידול" שעליה עמלה עשורים

אין באמת מחלוקת מעשית בין גנץ וגלנט לנתניהו ובן גביר, וקיבלנו עדות לכך בתגובתם לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אבל במודע או שלא, הם מודים בכישלונה של מדיניות הניתוק בין עזה לגדה המערבית, ולכן נתפסים בעיני ראש הממשלה ובני בריתו כאיום קיומי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf