newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"משרד הפנים מבקש צווי איסור פרסום כדי למנוע שיח ציבורי"

בשני מקרים של משפחות העומדות בפני גירוש לפיליפינים, ביה"ד לעררים אסר על פרסום שמות הילדים, אף שסיפורם ותמונותיהם כבר התפרסמו. "המדינה מנסה להסתיר את פעולותיה", אומרים פעילים נגד הגירוש

מאת:

בית הדין לעררים של משרד המשפטים הטיל בשני מקרים בחודש האחרון צווי איסור על פרסום שמם של ילדים פיליפינים שנעצרו ומשרד הפנים מבקש לגרש, למרות שההורים עצמם אישרו את הפרסום, ואף שסיפורם ותמונותיהם של הילדים כבר פורסמו בתקשורת. כמו כן החליט בית הדין לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, מה שלא מאפשר פרסום של מהלך הדיונים וההחלטות.

בית הדין לעררים פועל תחת משרד המשפטים ותפקידו להעביר ביקורת שיפוטית על החלטות רשות האוכלוסין. לפיכך כל ענייניהן של מהגרות העבודה הפיליפיניות שנעצרו לאחרונה עם ילדיהן לקראת גירוש נדונו בפניו.

donate
רוזמרי פרס ובנה רוהן בדיון בבית הדין. שופטת בית המשפט המחוזי הטילה איסור פרסום אף שהם כבר גורשו לפיליפינים (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

רוזמרי פרס ובנה רוהן בדיון בבית הדין. שופטת בית המשפט המחוזי הטילה איסור פרסום אף שהם כבר גורשו לפיליפינים (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

אתמול (שני) התקיים דיון בפני הדין אילן חלבגה בעניינם של פרסינה קואנקה ובנה מ׳, תלמיד כיתה ז׳ ביהוד. באחד הדיונים הקודמים, שנערך ב-22 באוגוסט, החליט בית הדין, לבקשת משרד הפנים, לערוך את הדיון בדלתיים סגורות. המשפחה נעצרה לפני כחודש, הוחזקה במעצר במשך שבוע במתקן יהלום בנתב"ג ולאחר מכן שוחררה בערבות עד לסיום ההליכים בעניינם.

ההחלטה בדיון שנערך אתמול ניתנה היום (שלישי), אולם היא אסורה לפרסום. עורך דינה של המשפחה מסר כי יערער עליה לבית המשפט המחוזי. חשוב לציין, שמעצרה של המשפחה והדיונים הקודמים בעניינה היו פתוחים לציבור ולתקשורת, והסיפור שלהם פורסם בהרחבה, כולל באתר זה. "אף כי ההליך כבר פורסם, הרי לצורך הגנה על פרטיות העורר 2 (הילד – א.ז.), ובפרט לאור מצבו הנפשי, יש להורות על איסור פרסום", נכתב בהחלטת הדיין.

"הטענה של משרד הפנים שזה לטובת הילד היא אבסורדית, אחרי שהילד הוחזק שבעה ימים במעצר ונגרם לו כל הרע שבעולם", אומר עורך הדין זרי חזן, המייצג את המשפחה. לטענתו, ההחלטה לא תעמוד בביקורת שיפוטית. "זו התנהגות של משטרים חשוכים, קו אדום. למה משרד הפנים ובית הדין בכלל רוצים למנוע את השיח הציבורי בעניין?"

מקרה נוסף שבו ניתנה החלטה דומה של בית הדין נגע לעניינו של רוהאן פרס בן ה-13  ואמו רוזמרי שנעצרו וגורשו מישראל לפני כשבועיים. הדיין מרט דורפמן החליט לאסור את פרסום שמם ואת עצם הדיון, למרות שתמונותיהם ושמם התנוססו על שלטי מחאה בהפגנות מחוץ לדיון ופרסמו בהרחבה בכלי התקשורת. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, לאחר שהמשפחה כבר גורשה באישון לילה, החליטה השופטת צילה צפת לקיים את הדיון בדלתיים סגורות כדי "להגן על טובת הילד", למרות שהוא כבר היה בפיליפינים.

"כאשר מדובר בילדים חסרי מעמד, בתי המשפט עושים שימוש בצווי איסור פרסום שלא בתכליתם המקורית שהיא לשמור על עקרון טובת הילד", אומרת מוריה שלומות, חברת מועצת העיר תל אביב  ויו"ר הוועדה לזכויות אדם בעיר. במקרה של הילדים האלה, אומרת שלומות, חשוב להם שסיפורם ייחשף לציבור, "אבל המדינה מנסה להחביא ולהסתיר את מעשיה, ובית המשפט, לצערי, פעם אחרי פעם מסייע לה בכך".

גם בארגון האימהות הפיליפיניות הנאבקות בגירוש (UCI) מאמינים שההחלטות האחרונות נועדו למנוע מחאה ציבורית ועלולות להפוך לפרקטיקה קבועה. "הם מנסים למנוע מהציבור לדעת מה עושים לאותם ילדים שנולדו בישראל", מסרו בארגון והדגישו שהאימהות עצמן אישרו את פרסום פרטיהם ותמונותיהם של ילדיהן. "הן יודעות שהדרך היחידה למנוע את הגירוש היא שהציבור ישמע את הסיפורים של הילדים", נאמר בתגובה. ביחס לטענה שמדובר בהגנה על הילדים, אמרו בארגון: "איך זה מגן על הילדים? אם אכפת להם מהילדים, שלא יכלאו ויגרשו אותם, תנו להם ללכת לבית הספר, ללמוד ולהגשים את החלומות שלהם".

במשרד הפנים הכחישו בתוקף שמדובר במדיניות שנועדה למנוע שיח ציבורי. לפי משרד הפנים, הבקשות לאיסור פרסום באו לאחר הערה של שופטת בית המשפט המחוזי (צילה צפת – א.ז.) ש"הסבה את תשומת לבנו לכך שמדובר בקטין ולכן הורתה על דלתיים סגורות בתיק בו דנה. נבהיר כי הטענה שמדובר בניסיון למנוע שיח ציבורי היא מגוחכת ותלושה לחלוטין מהמציאות מאחר שהנושא כולו נדון בתקשורת (ובתקשורת בלבד) מזה כמה שבועות".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf