newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משרד החינוך משקר. למרות האפליה, בתי הספר הערביים יעילים יותר

אחרי שהתפרסמו תוצאות מבחן פיזה, משרד החינוך יצר מצג שווא לפיו החינוך במגזר הערבי אינו יעיל ולא מתרגם תקציבים להישגים. דו"ח חדש מראה כי למרות האפליה התקציבית, בתי הספר הערביים מביאים את התלמידים להישגים גבוהים יותר מאשר בחינוך העברי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

דו"ח מחקר שפרסם בנק ישראל בראשית החודש סותר את עמדת משרד החינוך לפיה בתי הספר הערביים אינם יעילים, כביכול, ואינם מתרגמים את התקציב להישגים. האמת היא שלמרות האפליה בתקציב, בתי הספר הערביים מביאים את התלמידים להישגים גבוהים יותר מאשר בתי הספר בחינוך העברי.

אם היה שוויון הזדמניות מתקן בתקציב הניתן על ידי משרד החינוך לבתי הספר, ההישגים של תלמידי המגזר הערבי היו גבוהים יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נתניהו בביקור בבית ספר בטמרה (פלאש 90)

אם היה שוויון הזדמניות מתקן בתקציב הניתן על ידי משרד החינוך לבתי הספר, ההישגים של תלמידי המגזר הערבי היו גבוהים יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נתניהו בביקור בבית ספר בטמרה (פלאש 90)

מצג שווא להשפלת הערבים בשלושה מהלכים

בשלב הראשון, בדצמבר 2019, התפרסמו תוצאות מבחן פיזה הבין לאומי, אשר העידו, כפי שפירטתי אז, על הזנחה של התלמידים המוחלשים על ידי משרד החינוך. בשלב השני שיווק המשרד לכלי התקשורת את אותם ממצאים, אבל עם טוויסט בכותרת המיסגור, לאמור: ממוצע הציונים של ילדי ישרראל ירד בגלל המגזר הערבי.

בשלב השלישי, לאחר שהובהרה המציאות לפיה יש בעיה במגזר הערבי, נקט מנכ"ל המשרד בתרגיל המוכר של האשמת הקורבן, והכריז על הקמת צוות בדיקה, אשר "יהפוך כל אבן" ויבחן את "יעילות הקצאת המשאבים ואת האופן שבו נעשה שימוש באלפי שעות הטיפוח שניתנו לבתי הספר בציבור הערבי".

צוות הבדיקה עוד לא כונס, אבל המנכ"ל כבר ידע מה הם ימצאו: משרד החינוך העטיר תקציבים על בתי הספר הערביים, אבל הם לא הצליחו לתרגם זאת לשיפור הישגי התלמידים. האם בחצי השנה שחלפה מאז שמענו מה מצא צוות הבדיקה המובטח? הייתכן שמורים ערבים קיבלו שעות הוראה והלכו לים? ודאי שלא.

משרד החינוך המציא מציאות שנועדה לפגוע במגזר הערבי ולמנוע שוויון. את הדברים ניתן להסיק מתוך דו"ח מחקר חדש, שערך ספי בכר בחטיבת המחקר של בנק ישראל. לא שפע כסף ולא הישגים נמוכים, אלא בדיוק להיפך: "הממצאים מלמדים כי התוצאות שמערכת החינוך הממלכתי-ערבי מצליחה להשיג טובות מאלה שמשיג החינוך הממלכתי במגזר היהודי". ועוד: "בהינתן המשאבים הנמוכים המוקצים להם, נראה כי השימוש של החינוך הממלכתי-ערבי במשאבים הוא אפקטיבי. לכן הקצאת משאבים מאוזנת יותר תוכל לסייע בהאצת צמצום הפערים בהישגי התלמידים ובמיומנויותיהם."

הישגי התלמידים הערבים טובים יותר

כיצד מייצר משרד החינוך את התרמית? בתרשים להלן תוכלו לראות את שיעור נשירת תלמידים מבתי הספר התיכוניים לאורך מספר שנים, בהשוואה בין דוברי עברית לדוברי ערבית. בצד ימין נראה בבירור שהקו הירוק המייצג את דוברי הערבית, גבוה בכ-50 אחוז מהקו הכחול של דוברי הערבית. כלומר הנשירה בקרב התלמידים הערבים גבוהה בהרבה.

בצד שמאל מובאים אותם נתונים ממש, אבל הפעם לפי עשירוני הטיפוח (מדד חברתי כלכלי). שימו לב שסדר הקווים התהפך: בכל אחת בקבוצות הטיפוח (10 הם העניים ביותר), שיעור הנשירה אצל הערבים (ירוק) דווקא נמוך מזה שאצל היהודים (כחול).

הנה עוד דוגמה: בתרשים הבא מוצג שיעור הזכאות לבגרות מקרב כלל הלומדים בכיתה י"ב. בצד ימין, בהשוואה לאורך ציר הזמן, ברור שדוברי העברית משיגים את תעודת הבגרות בהיקף של כעשרה אחוזים יותר מאשר דוברי הערבית. התרשים השמאלי מראה את אותם נתונים בהשוואה בתוך קבוצות מדד הטיפוח. ושוב – בכל אחת מהקבוצות, התלמידים הערבים זכאים לבגרות בהיקף גדול יותר מהיהודים.

בדיוק אותה תמונה מתקבלת גם בבדיקת שיעור הזכאים לבגרות בהצטיינות, שיעור הזכאות לבגרות עם חמש יחידות מתמטיקה ושיעור הזכאות לבגרות עם חמש יחידות אנגלית. כאשר מנטרלים את השפעת הרקע החברתי כלכלי, הישגי בתי הספר התיכוניים הערביים טובים בהרבה מאלה של בתי הספר התיכוניים היהודיים.

זאת ועוד – אפליה תקציבית מובנית

לא די בזה שבתי הספר התיכוניים של המגזר הערבי משיגים יותר, אלא שהם עושים זאת בתקציבים נמוכים בהרבה. בתרשים הבא תוכלו לראות את השקעת המדינה באלפי שקלים לכל תלמיד בשנת תשע"ח. בכל אחת מקבוצות הטיפוח, תלמיד יהודי מקבל יותר מתלמיד ערבי. השיא הוא אצל המוחלשים ביותר: תלמיד יהודי בחמישון התחתון קיבל מהמדינה 43,003 שקלים בשנה, לעומת תלמיד ערבי שקיבל רק 24,250 שקלים בשנה.

עוד ניתן לראות בתרשים שבמגזר היהודי יש העדפה מתקנת לטובת החלשים. תלמיד יהודי בחמישון התחתון קיבל מהמדינה כאמור 43,003 שקלים, בעוד שתלמיד יהודי בחמישון העליון קיבל רק 27,969 שקלים. כ-15 אלף שקל יותר לכל תלמיד מרקע חלש בשנה. כך צריך להיות. אבל האמת הזאת נכונה רק ליהודים. אצל הערבים אין העדפה מתקנת כלל! כולם מקבלים סביב 25,000 שקלים, ללא התאמה לרקע המשפחתי שלהם.

בפרסום נפרד של משרד החינוך תוכלו לגלות שהאפליה התקציבית קיימת גם בחטיבות הביניים וגם ביסודיים. למשל תלמיד חטיבת ביניים יהודי דתי מהחמישון התחתון קיבל בשנת תשע"ח 40,012 שקל מהמדינה, יהודי חילוני קיבל 24,795, וערבי בחמישון התחתון קיבל רק 21,475 שקלים. בבית הספר היסודי הפערים מעט יותר קטנים אבל עדיין קיימים: 23,570 שקל לשנה לתלמיד יהודי דתי בחמישון התחתון, 20,660 ליהודי חילוני ו-18,368 לערבי.

זאת ועוד – הרקע המשפחתי

ההישגים המרשימים של בתי הספר הערביים מתעצמים עוד יותר, לאור נתונים אודות הסביבה הביתית של התלמידים, כפי שעולה מדוח מחקר שפרסם משרד החינך החודש (פרק 8 במחקר PIRLS).

במחקר נבדקו שישה משתני רקע ביתיים של מדגם תלמידים בכיתה ד': משאבי למידה בבית כגון ספרים, רשת אינטרנט והשכלת ההורים; היקף הפעילות האוריינית בבית בפעולות כגון קריאה, שיחה ומשחק עם הילדים, לפני כניסתם לבית הספר היסודי; מספר השנים שבהם היה הילד במסגרת טיפולית או חינוכית לפני גן חובה; הערכת ההורים לגבי היכולת הלשונית של הילד בכניסה לכיתה א'; המידה שבה ההורים אוהבים לקרוא והיקף הקריאה בפועל על ידי ההורים; והציפיות של ההורים: לאיזה דרגת השכלה יגיעו ילדיהם בבגרותם.

כצפוי, לכל משתני הרקע הביתיים נמצא קשר חיובי עם הישגי התלמידים בהבנת הנקרא בכיתה ד'. כלומר ככל שהסביבה הביתית עשירה ותומכת יותר בגיל הרך, כך גדל הסיכוי שהילד יגיע להישגים גבוהים יותר. עוד כצפוי, בכל המשתנים נמצא קשר חיובי עם הדרוג החברתי כלכלי של ההורים. ככל שההורים בדרוג חברתי כלכלי גבוה יותר, כך הם מעניקים סביבה עשירה ותומכת יותר בגיל הרך.

מכיוון שבממוצע, האוכלוסייה הערבית נמצאת בדרג חברתי כלכלי נמוך יותר מדוברי העברית, הרי שהילדים במגזר הערבי זוכים לסביבה פחות תומכת בגיל הרך. ניתן לראות זאת ברוב המשתנים בתרשים. למשל, רק שני אחוזים מהורים הערבים בדרוג חברתי כלכלי נמוך העידו כי יש לרשות ילדיהם משאבי למידה בבית, כגון ספרים, מחשב ואינטרנט. גם אצל היהודים בדרוג החברתי הכלכלי הנמוך המצב לא טוב (ביחס לממוצע האכולוסייה) אבל עדיין טוב פי שלושה מאשר אצל הערבים.

את האפליה של המגזר הערבי ניתן לראות היטב בנתון אודות מספר השנים שבהם היו הילדים במסגרת חינוכית או טיפולית בגיל הרך. לכאורה, כל ההורים בדרוג החברתי כלכלי הנמוך, היו אמורים לקבל שירותי חינוך לגיל הרך בחינם. אולם רק 55 אחוזים מההורים הערבים בדרוג החברתי כלכלי הנמוך דיווחו שילדיהם היו לפחות שלוש שנים במסגרת גן, לעומת 79 אחוזים מההורים היהודים באותו דרוג חברתי כלכלי.

לסיכום: אם לא הייתה אפליה לא היו פערים

כללו של דבר: למרות שהסביבה הביתית במגזר הערבי חלשה יותר, ולמרות שמשרד החינוך מפלה באופן בוטה את התלמידים הערביים בתקציבים במהלך כל 12 שנות הלימודים, עדיין בתי הספר במגזר הערבי מביאים את בוגריהם להישגים גבוהים יותר מבתי הספר במגזר היהודי, כאשר שולטים במשתנה הרקע החברתי כלכלי.

מכאן, שאם היה שוויון הזדמנויות מתקן (equity) במערכת הרווחה והתמיכה בהורים, ושוויון הזדמניות מתקן בתקציב הניתן על ידי משרד החינוך לבתי הספר, ההישגים של תלמידי המגזר הערבי היו גבוהים יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה. הטענה כביכול של מנכ"ל משרד החינוך לפיה המגזר הערבי מתאפיין בחוסר יעילות, ובזבוז משאבי המדינה שלא לטובת הילדים, היא לפיכך שקר!

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
לא כולם בוטים כמוהו, אבל לא כולם מצליחים כמוהו. ח"כ מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

לא כולם בוטים כמוהו, אבל לא כולם מצליחים כמוהו. ח"כ מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

המעברות כבר אינן, מנהלי המעברות עוד איתנו

 במקום מנהלי המעברות שחדלו להתקיים, ההגמוניה האשכנזית משתמשת היום ב"סינדרלות מזרחיות" כמו מיקי זוהר או מירי רגב, שמפנימים בהתנהגותם הכוחנית את המבט האשכנזי. הדרך היחידה לצאת מהמבוך היא ע"י אזרוח המזרחיות ומזרוח האזרחות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf