newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משרד הבריאות חייב לתקן את העוול ביחס לניתוחים להתאמה מגדרית

מדינת ישראל מטילה על הניתוחים להתאמה מגדרית שורת מגבלות שאין להן אח ורע ביחס לאף ניתוח אחר. שר הבריאות הצהיר על מחויבותו לשיפור התנאים. יום הנראות הטרנסית הוא הזדמנות להזכיר: הקהילה מחכה לראות תוצאות

מאת:
האם משרד הבריאות יתחיל להתייחס למטופלים.ות טרנס כמי שזכאים.ות ליחס ראוי או כאוכלוסיה שצריך לפקפק ברצונות חבריה? צעדת "נלחמות על החיים" למען זכויות הקהילה הטרנסית בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

האם משרד הבריאות יתחיל להתייחס למטופלים.ות טרנס כמי שזכאים.ות ליחס ראוי או כאוכלוסיה שצריך לפקפק ברצונות חבריה? צעדת "נלחמות על החיים" למען זכויות הקהילה הטרנסית בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

יום הנראות הטרנסית, המצוין היום (חמישי), הוא הזדמנות טובה למשרד הבריאות לתקן עוול היסטורי.

מאז אמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת חל בישראל נוהל אשר ממשטר את הניתוחים להתאמה מגדרית, ומטיל עליהם הגבלות שאין מקבילות להן לגבי ניתוחים אחרים בישראל. בחודשים האחרונים, משרד הבריאות עובד על עדכון הקריטריונים והנהלים, וביכולתו לשנות באופן דרמטי את המצב כך שהטיפול ישרת את האוכלוסייה עבורה הוא מיועד.

ב-1986 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל שאיפשר לבצע ניתוחים להתאמה מגדרית במערכת הבריאות הציבורית, אך הטיל עליהם מגבלות.

ראשית, הוטל איסור לבצע ניתוחים להתאמה מגדרית במסגרת פרטית, איסור שהוחל רק על ניתוחים המערבים את איברי המין ו/או הרבייה.

שנית, ביצוע הניתוחים במערכת הציבורית הותנה בקבלת אישורה של ועדה רב מקצועית, אליה ניתן היה לפנות רק מגיל 21, ותהליך ההערכה כלל מעקב לאורך שנתיים ומפגשים עם שורה של רופאים. מהתבטאויות של נציגי המשרד לאורך השנים, ניכר שהתפיסה אשר עמדה בבסיס הקמת הוועדה היתה כזו המטילה ספק בכשירותם של טרנסים.ות להחליט על גופן.ם וחשש מחרטה עתידית. ועדה כזו קמה בבית החולים שיבא בלבד והיא למעשה מחזיקה במונופול על אישור ניתוחי התאמה מגדרית בישראל.

שאלות ללא מענה

בעקבות מאבק הקהילה הטרנסית, ב-2014  שונה חוזר המנכ"ל ונכנסו בו כמה הקלות. העיקריות שבהן הן הורדת גיל הפניה ל-18 וקיצור תקופת המעקב לשנה. למרות ההקלות, מנגנון הפיקוח על הניתוחים נותר על כנו וכך גם המונופול של שיבא. בשל כך, מטופלים.ות מכל הארץ נדרשים.ות להגיע לשיבא לצורך תהליך ההערכה. זאת בניגוד להוראת חוק בריאות ממלכתי, הקובע כי שירות רפואי צריך להינתן במרחק סביר ממקום המגורים.

לפי חוזר המנכ"ל מ-2014, הוועדה נדרשה לפרסם נוהל פנימי לעבודתה תוך 45 יום, נוהל שלא פורסם עד היום, כעבור שמונה שנים. בהיעדר נוהל, שאלות רבות על התנהלות הוועדה נותרות ללא מענה ברור ושקוף: מהם הקריטריונים על פיהם היא פועלת? כמה מפגשי הערכה נדרשים עם כל איש מקצוע? כיצד הוועדה מתייחסת לחוות דעת מצוות טיפולי המלווה את הפונה בקהילה? היעדר השקיפות מייצר חוסר ודאות ורמת אמון נמוכה.

סוגיות נוספות שמדגישות את זלזול משרד הבריאות במטופלים.ות שמבקשים.ות לעבור את הניתוחים, הן נגישות המידע – המידע המועט שניתן למצוא באתרי מערכת הבריאות על הוועדה והניתוחים אינו מדויק, ולחלק מהניתוחים נדרשים זמני המתנה ארוכים.

בהתחשב במצב, לא מפתיע שהקהילה מצביעה ברגליים. ממחקר נרחב בשיתוף הקהילה שערכתי בשנת 2021 עולה כי מרבית הניתוחים להתאמה מגדרית (60%) נערכים במימון פרטי. בניתוחי חזה, שאותם ניתן לבצע בישראל, השיעור גבוה אף יותר: 81.4% מהטרנסים ו-71.7% מהטרנסיות מימנו ניתוח חזה באופן פרטי. זאת על אף ההדרה הכלכלית הנרחבת ממנה סובלת הקהילה הטרנסית – 62.1% מהמדגם דיווחו כי הכנסתן נמוכה בהרבה מהממוצע, ו-40.3% מתפרנסים.ות מקצבת נכות.

למרות שהניתוחים להתאמה מגדרית כלולים בסל הבריאות, לערוץ הזה פונות בעיקר מי שאין בידן ברירה. זאת בשל המצב הסוציואקונומי או משום שאין להן אפשרות לעבור את הניתוח בישראל באופן פרטי.

בנייר עמדה שנשלח על ידי הארגונים הטרנסיים – פרויקט גילה להעצמה טרנסית; מעברים לקשת הטרנסית; וברית הלביאות וטרנסיות ישראל – בשיתוף עם האגודה למען הלהט"ב, פירטנו מהם הצעדים הנדרשים היום ממשרד הבריאות כדי לשפר משמעותית את מצב הנגישות לניתוחים. הצעד הראשון הוא פרסום הנוהל הפנימי לוועדה, המתעכב כבר שנים ארוכות. בחודשים האחרונים חלה פריצת דרך ונוסחה טיוטה עדכנית ומקצועית לנוהל, בשיתוף פעולה בין צוות הוועדה והארגונים הטרנסיים, וכעת נותר רק לפרסם אותה. צעד משמעותי נוסף, ופשוט לביצוע, הוא השוואת מעמד הניתוחים להתאמה מגדרית לכל ניתוח אחר בישראל, על ידי הסרת האיסור על ביצוע הניתוחים באופן פרטי.

על מנגנון אישור הניתוחים להשתנות מהיסוד. לא ועדה אחת במרכז הארץ שמהווה מונופול. יש לפתוח מרפאות נוספות ברחבי הארץ המתמחות בתהליכי התאמה מגדרית. אישור הניתוחים צריך להתבסס על מודל ההסכמה מדעת, ועל שיח פתוח בין המטופלים.ות לצוות הרפואי לקביעה משותפת של הטיפול הטוב ביותר, ולא על מנגנון פטרוני המבוסס על הפחדה והערמת קשיים. מהלך זה יוביל לצמצום מספר הפגישות המיותרות הנדרשות היום לשם ההערכה, ללא שיש לכך כל הצדקה מקצועית, וימנע בזבוז משאבי ציבור. לבסוף, על משרד הבריאות לפעול לקיצור זמני ההמתנה לניתוחים. זאת, דרך הכשרת מנתחים.ות נוספים.ות, הקצאת שעות נוספות של חדרי ניתוח ומרפאות לטיפול ומעקב פוסט ניתוחי, ואף מימון ניתוחים בחו"ל.

בחודשים האחרונים עובד משרד הבריאות על עדכון חוזרי המנכ"ל והנהלים המגדירים את פעילות הוועדה לאישור הניתוחים, והוועדה המאשרת שינוי סעיף מין ברשם האוכלוסין. שר הבריאות הצהיר על מחויבות לצמצום זמני ההמתנה לניתוחים, ולהקל על אישור הניתוחים ועל הכשרות צוותי מערכת הבריאות. משרד הבריאות גם השתתף בצוות הבין-משרדי לקידום הקהילה הטרנסית בישראל והצהיר על אימוץ מסקנותיו.

למשרד הבריאות יש הזדמנות לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה עם הקמת הוועדה. החודשים הקרובים יעידו האם הצהרות אלו יתבטאו בשינוי מדיניות בפועל. האם משרד הבריאות יתחיל להתייחס למטופלים.ות טרנס כמי שזכאים.ות ליחס ראוי או כאוכלוסיה שצריך לבחון אותה ולפקפק ברצונות חבריה?

מיכל סטולר היא אקטיביסטית, חוקרת ועובדת סוציאלית, רכזת זכות לבריאות טרנס בפרויקט גילה להעצמה טרנסית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ישראל מפרקת במו ידיה את "מדיניות הבידול" שעליה עמלה עשורים

אין באמת מחלוקת מעשית בין גנץ וגלנט לנתניהו ובן גביר, וקיבלנו עדות לכך בתגובתם לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אבל במודע או שלא, הם מודים בכישלונה של מדיניות הניתוק בין עזה לגדה המערבית, ולכן נתפסים בעיני ראש הממשלה ובני בריתו כאיום קיומי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf