newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משטרת ישראל יכולה ללמוד מהפלסטינים איך לפענח רצח

במקום להתלונן על "המנטליות של הערבים", עדיף שקובי שבתאי ייסע לרמאללה ללמוד: שיעור הרצח בגדה קטן פי 10 מבחברה הערבית בישראל, שיעור הפיענוח גבוה פי 10. "זו שאלה של אמון", אומר דובר המשטרה הפלסטינית בראיון ל"שיחה מקומית"

מאת:
ישראל רק מפריעה לנו לעבוד. דובר המשטרה הפלסטינית לואי זריקאת (צילום: המשטרה הפלסטינית)

ישראל רק מפריעה לנו לעבוד. דובר המשטרה הפלסטינית לואי זריקאת (צילום: המשטרה הפלסטינית)

"אין מה לעשות, הם רוצחים אחד את השני, זו המנטליות של הערבים". במילים אלה הסביר מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי לשר הממונה עליו איתמר בן גביר את העלייה המסחררת במספר מקרי הרצח בחברה הערבית מתחילת השנה. השיחה בין שבתאי לבן גביר התקיימה בתחילת אפריל, ומאז עקומת הרצח בחברה הערבית המשיכה לטפס, והגיעה לשיא עם הרצח של חמישה אזרחים ביפיע באירוע אחד, לפני שבועיים.

עוד לפני הרצח ביפיע (יאפה אל-נאסרה), העלייה במקרי הרצח בחברה הערבית הפכה לשאלה לאומית, עד כדי כך שראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם חברי הכנסת מחד"ש-תע"ל יומיים לפני הטבח הזה. מאז נרשמו עוד כמה מקרי רצח, האחרון שבהם אתמול (שבת) בבוקר בנצרת, שהביא את מספר הנרצחים בחברה הערבית ב-2023 ל-104, לפי נתוני "יוזמות אברהם", פי שלושה מאשר באותה תקופה בשנה שעברה.

>> ממדי הרציחות בחברה הערבית הפכו למפלצתיים. האם הפתרון יבוא מבפנים?

אבל בעוד בן גביר מנסה לנצל את ההזדמנות כדי להעניק לעצמו סמכויות להורות על מעצר מנהלי של אזרחים ישראלים ולהטיל מגבלות אחרות על החירות שלהם, כמעט ללא פיקוח, הגישה שהציג שבתאי עדיין רווחת כדי להצדיק את חוסר האונים של המשטרה לעצור את גל הרצח ולשים יד על הרוצחים. "התרבות הערבית" היא התירוץ מדוע מערכת הביטחון הישראלית, שיכולה לחסל מדען אטום בטהרן, לרדוף אחרי משאית עמוסה בנשק בסודאן ולתפוס פלסטיני שהרג ישראלי בגדה המערבית ימים ספורים אחרי הירי, לא מצליחה להתמודד עם ארגוני הפשע בחברה הערבית בישראל.

אבל התירוץ הזה, טוענים רבים בחברה הערבית-פלסטינית בישראל, אינו תופס. הנה, מעבר לקו הירוק, הם אומרים, חיים בני העם הפלסטיני, שהתרבות שלהם זהה לפלסטינים בתוך ישראל, ואף על פי כן מספר מקרי הרצח נמוך בהרבה מאשר בתוך ישראל. יותר מכך, בעוד ב-2022 משטרת ישראל פיענחה רק 24 מתוך 104 מקרי הרצח בחברה הערבית, וב-2023 שיעור הפיענוח הוא אפילו נמוך יותר, המשטרה הפלסטינית מצליחה לפענח כמעט את כל מקרי הרצח בגדה המערבית.

מחאה ביפיע לאחר הרצח של חמישה תושבים, 9 ביוני 2023 (צילום: אורן זיו)

שיעור הפיענוח מקרי רצח בחברה הערבית בישראל נמוך מ-10 אחוז. ידידות של אחד הנרצחים בטבח ביפיע (צילום: אורן זיו)

רוצחים מסתתרים בשטחי C

לפי נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, בגדה המערבית חיים כ-3.2 מיליון, כלומר יותר מפי אחד וחצי מהפלסטינים אזרחי ישראל שבתוך הקו הירוק, המונים קרוב ל-1.9 מיליון. וההבדל במספר מקרי הרצח אכן משמעותי מאוד. "מתחילת השנה אירעו 15 מקרי רצח", אומר דובר המשטרה הפלסטינית, אל"מ לואי זריקאת. "ב-13 מהמקרים, היה פענוח מלא והרוצח נעצר. את שני המקרים האחרים פענחנו אבל אנחנו עדיין מחפשים אחר הרוצח, שלעתים קרובות מסתתר בתוך הקו הירוק או באזורי C, שם אסור לכוחותינו להיכנס".

במספרים הפערים עצומים. בעוד בחברה הערבית בישראל, מתחילת השנה שיעור הנרצחים עומד על 5.47 לכל מאה אלף איש, בגדה הוא עומד על קצת יותר מ-0.5 נפש לכל מאה אלף. שיעור פיענוח מקרי הרצח בגדה עומד על כ-87 אחוז, בעוד בחברה הערבית בישראל שיעור הפיענוח של המשטרה עומד השנה על שמונה אחוז, שישה פיענוחים מתוך 73 מקרי רצח עד תחילת מאי השנה. אתמול נרצחו בקטטה בחברון שני פלסטינים, מה שמעלה קצת את מספר הנרצחים ומוריד מעט את שיעור הפיענוח בגדה, אבל לא משנה את התמונה הכללית.

לפי זריקאת, אזורי C, הנמצאים תחת אחריות ביטחונית ואזרחית מלאה של ישראל, ואזורים בירושלים, שם לכאורה יש ריבונות מלאה של ישראל, הם הבעיה המרכזית של המשטרה הפלסטינית. "עבריינים בורחים אליהם, והכיבוש יודע שהם נוכחים שם", טוען זריקאת. "כל הנשק שמוברח מתוך הקו הירוק (לגדה המערבית, ב"ז) מגיע דרך האזורים הללו, ויש לנו מידע שהכיבוש יודע את מקורו של הנשק ואת הסיבה להברחתו, אבל כל עוד הנשק הזה מכוון לפשע פלילי ולא להתנגדות, הם מעלימים עין".

דוגמה בולטת בעיניו של זריקאת היא חברון, שחלק ניכר מהעיר העתיקה שלה נחשב אזור C, כלומר תחת שליטה ישראלית. "המאורות של סוחרי הנשק ושל סוחרי הסמים נמצאות באזורים הקרובים לעמדות של הכיבוש, ואף אחד לא עושה כלום", אומר זריקאת. "כאשר מתחוללות שם מריבות בין משפחות, הם עושים שימוש בנשק קרוב לעמדות של הכיבוש".

רוב הנשק שרוצח אזרחים ערבים מגיע כנראה מהצבא. שוטרים בנצרת מציגים נשק שנתפס מעבריינים, נובמבר 2021 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)

הנשק בגדה המערבית מגיע מישראל. שוטרים בנצרת מציגים נשק שנתפס מעבריינים, נובמבר 2021 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)

אותן משפחות משני צידי הקו הירוק

בתקשורת הישראלית נטען לעתים קרובות שחלק מהנשק, בעיקר נשק מאולתר, הנמצא בידי ארגוני הפשע בישראל, מקורו בגדה המערבית, אבל זריקאת הודף את הטענה הזו. "בשנים האחרונות לא נתקלנו במקרים כאלה", הוא אומר ל"שיחה מקומית". "מה שאנחנו יודעים הוא שהמפעלים לייצור נשק (בגדה המערבית, ב"ז) היו מטרות לישראל במהלך האינתיפאדה השנייה, ועכשיו הם כבר לא קיימים כמעט".

"המנהגים והמסורות בגדה הם מאוד מורכבים וקשים, אולי יותר מאשר מאחורי הקו הירוק", מסביר זריקאת. "ההבדל הוא האמון"

ג'נין נמצאת במרחק אווירי של פחות מ-10 ק"מ מאום אל-פחם. המרחק בין טול כרם לטייבה קטן הרבה יותר. המנהגים והמסורות זהים, באזורים מסוימים אותן משפחות חיות משני צידי הקו הירוק. מנהגים שבטיים כמו נקמה חזקים בגדה המערבית אפילו יותר מאשר בחברה הערבית בישראל. אז איך קורה שרמת הביטחון בערי הגדה גבוהה בהרבה מאשר בתוך ישראל, אף שלמשטרה הפלסטינית אין את האמצעים שיש למשטרת ישראל?

"המנהגים והמסורות בגדה הם מאוד מורכבים וקשים, אולי יותר מאשר מאחורי הקו הירוק", מסביר זריקאת. "ההבדל הוא האמון. יש אמון אמיתי בין האזרח הפלסטיני למשטרה הפלסטינית. לפני כמה ימים התקשר צעיר והודיע ​​שאביו נושא נשק ללא רישיון והוא חושש שהיא ישתמש בו".

המשטרה הפלסטינית מודעת לכוחן של החמולות, אומר זריקאת, ומאפשרת להן לקיים הליך של פיוס ביניהן במקרה של רצח או פשע אחר. אבל, הוא מדגיש, המשטרה לא מוותרת על העמדת הפושעים לדין. "גם כאשר יש פיוס שבטי, אחת הנקודות החשובות ביותר היא שהעבריין עצמו מועבר למשטרה ונשפט על פי חוק", אומר זריקאת. הליכי הפיוס, הוא מסביר, כוללים את שאר בני המשפחה, למעט הנאשם עצמו. "הפיוס בין החמולות מבטיח שלא יהיו פעולות נקמה ורצף של פשעים, וזה טוב ומועיל לנו כמובן".

עיתונאי פלסטיני מרמאללה, שהעדיף לדבר בעילום שם, מאשר את הטענה שהמשטרה הפלסטינית זוכה לאמון יחסי בציבור בגדה המערבית. "הדבר העיקרי שגורם לאנשים לפנות למשטרה בכל המקרים הוא המחשבה שאם כל התהליך יהיה חוקי, אז העמדה של התושב תהיה חזקה יותר", אומר העיתונאי, "גם אם העניין מגיע לפיוס שבטי, עמדתו של מי שהולך למשטרה תמיד חזקה יותר. בתאונות דרכים או כל תאונה אחרת, המשך התיק בחברות הביטוח מותנה בפתיחת תיק במשטרה".

המשטרה הפלסטינית זוכה לאמון יותר מגופי הביטחון האחרים בגדה. שוטרים בשכם, מרץ 2023 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

המשטרה הפלסטינית זוכה לאמון יותר מגופי הביטחון האחרים בגדה. שוטרים בשכם, מרץ 2023 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

אבל הסיבה העיקרית לאמון במשטרה הפלסטינית, מוסיף העיתונאי, היא העובדה שהיא נחשבת לגוף אזרחי. "היא הגוף הכי ישר ונקי בהשוואה לגופים ביטחון אחרים כמו 'אל אמן אל וקאאי' (הביטחון המסכל) והמודיעין", אומר העיתונאי. "אנשים מרגישים שהמשטרה עובדת בשבילם ולא נגדם. הם רואים את עבודתה של המשטרה בהסדרת התנועה, בפענוח הפשעים ובהעמדת העבריינים לדין וזה כמובן מעצים את האמון".

אבל, מוסיף העיתונאי, האמון הזה במשטרה הפלסטינית מוגבל רק לשטחי A, המהווים כ-16% מהגדה המערבית. "באזורי B ו-C העניין שונה לגמרי", הוא מסביר. "שם המשטרה אינה פעילה באותה מידה, והביטחון האישי גם לא דומה לזה שבערים הגדולות".

אין פשע מאורגן

בעוד שבתוך הקו הירוק, בחברה הערבית פועלים ארגוני פשע גדולים, התופעה הזו – טוען זריקאת – אינה קיימת בגדה המערבית. "אין פשע מאורגן בגדה, אין כנופיות מוגדרות שמבצעות פשעים", אומר זריקאת. "מעשי שוד מתרחשים מעת לעת, אבל לא מדובר בכנופיות גדולות, והם נעצרים, גם כאשר יש מבוקשים ברמת סכנה גבוהה, נוכל להגיע אליהם, כפי שקרה בשכם -2016. הכוחות שלנו יכולים להבחין בין פעילי ההתנגדות (לכיבוש, ב"ז) לבין פורעי חוק ועבריינים".

זריקאת מודע לכך שהאמצעים העומדים לרשות המשטרה הפלסטינית נופלים בהרבה מאלה שעומדים לרשות משטרת ישראל, אבל למשטרה הפלסטינית יש "נחישות ורצון" ולכן היא מצליחה יותר. "כל הגופים, כולל המודיעין, אבל בעיקר כוחות המשטרה הרגילים, פועלים מיד לאחר שמתרחש פשע, תוך שימוש במצלמות המעקב הזמינות ובעדים", הוא מסביר. "נדיר מאוד שיהיה מקר רצח ללא ראיות. לא רק כאן, בכל מקום בעולם".

שוטרי מג"ב מורים לעיתונאי פלסטיני לעזוב את המקום, בזמן מחאה נגד סגירת רחוב השוהדא בחברון לפלסטינים, ב-21 בפברואר 2014 (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

יותר קשה לנו לעבוד בחברון. שוטרי מג"ב מול עיתונאי פלסטיני בחברון פברואר 2014 (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

עצם העובדה שהמשטרה הפלסטינית מצליחה להגיע לרוצחים ברוב המקרים, אומר זריקאת, מגבירה את האמון בה ואת כוח ההרתעה שלה כלפי רוצחים פוטנציאלים. "לפני 10 שנים, רמת האמון בין המשטרה לאזרח היתה פחותה, אבל הצלחת המשטרה בפענוח רוב התיקים העלתה את רמת האמון", הוא אומר. "היום, אם מתרחש ריב קטן בין שני אנשים ברחוב, אנחנו מקבלים 10 טלפונים מאזרחים, הרוב המוחלט של האנשים, גם פה וגם בכל מקום, מתנגד לפשעים".

ההצלחה של המשטרה הפלסטינית נוגעת גם למקרים הנוגעים לאזרחים ישראלים. כך, לדוגמה, ב-2021 נרצחו בטול כרם שני אזרחים ישראלים, שאפע וסלאח אבו חוסיין מבאקה אל ע'רבייה. זמן מאוחר יותר נעצרו בישראל שלושה אזרחים ישראלים כחשודים ברצח, גם הודות לעזרה מהמשטרה הפלסטינית. "החקירות של מקרה הרצח הזה החלו מיד לאחר שהתרחש, כפי שקורה בכל פשע, וכוחותינו הצליחו למצוא את אחד החשודים, מה שתרם להתפתחות בחקירות", מספר זריקאת. "המידע נמסר למשטרת ישראל, שהמשיכה בחקירה עד למעצרם של שאר החשודים".

מעבר לכך שהמשטרה הפלסטינית לא יכולה לפעול בשטחי C או בירושלים הנמצאים בשליטה ישראלית, אומר זריקאת, ישראל מגבילה את המשטרה הפלסטינית גם בפעולות נוספות. "יש הרבה מבצעים שהכיבוש מכריח אותנו לא לבצע" הוא טוען. "לפעמים, בזמן שאנחנו יוצאים לעצור סוחר סמים, הכיבוש מונע זאת באמתלה של פעילות ביטחונית באזור. זה חוזר על עצמו שוב ושוב וזה מקשה על התנהלותנו בתיקים פליליים רבים. למרות זאת, המשטרה הפלסטינית זוכה להצלחה וצוברת יותר ויותר את אמון מצד האנשים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט, ב-13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ישראל מפרקת במו ידיה את "מדיניות הבידול" שעליה עמלה עשורים

אין באמת מחלוקת מעשית בין גנץ וגלנט לנתניהו ובן גביר, וקיבלנו עדות לכך בתגובתם לתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אבל במודע או שלא, הם מודים בכישלונה של מדיניות הניתוק בין עזה לגדה המערבית, ולכן נתפסים בעיני ראש הממשלה ובני בריתו כאיום קיומי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf