newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בכירים במרצ קוראים לחיבור עם המשותפת לקראת בחירות שלישיות

יותר מ-20 בכירים וחברי מפלגה מבקשים לקדם בוועידת מרצ פנייה רשמית לרשימה המשותפת, כדי "להקים חזית למאבק דמוקרטי ואלקטורלי משותף". לדבריהם, הצעד נדרש "למען עתידנו ואל מול ההסתה הפרועה של הימין"

מאת:

בכירים במרצ פנו לוועידת המפלגה בקריאה לקדם פנייה רשמית לרשימה המשותפת לקראת מערכת הבחירות השלישית, אם תהיה כזאת. על המכתב, שנשלח השבוע לנשיא ועידת מרצ, רן כהן, חתומים שורה של חברי מרצ שחברים בפורום לקידום שותפות פוליטית יהודית-ערבית במפלגה.

החותמים מבקשים לכנס את הוועידה – הגוף שמקבל החלטות במרצ – ברגע שיתבהר אם אכן יתקיימו בחירות נוספות. לפי הפנייה, "ברצוננו להעלות להצבעה בוועידה הצעת החלטה, שעל פיה מרצ תפנה לרשימה המשותפת בהצעה להקים חזית למאבק דמוקרטי ואלקטורלי משותף". לדברי החותמים, מדובר בצעד נדרש "למען עתידנו המשותף, ואל מול ההסתה הפרועה של הימין נגד האזרחים הפלסטינים ובמיוחד נגד נציגיהם בכנסת".

"החיבור עם המשותפת קריטי מבחינת ההתייחסות של הציבור הכללי לציבור הערבי", אמר ל"שיחה מקומית" אלון ליאל, חבר הנהלת מרצ ולשעבר מנכ"ל משרד החוץ, החתום על הפנייה. "מרצ נחשבת מפלגה יהודית וציונית, תל אביבית ואשכנזית, ולכן היא צריכה לתת לגיטימציה למשותפת. קל להוציא 20% מהחברה. קשה יותר להוציא בלוק ששליש מתוכו יהודים. לכן זה התפקיד ההיסטורי של מרצ".

מוסי רז (מימין), ניצן הורוביץ ואילן גילאון בוועידת מרצ לפני הבחירות בספטמבר (צילום: אורן זיו)

לדברי גליה גולן, חברה בהנהלת מרצ וממקימות המפלגה, שחתומה על הפנייה, "היוזמות התחילו לפני הבחירות באפריל. הרעיון היה להפוך את מרצ למפלגה באמת יהודית-ערבית, משותפת, ובעקבות ההסתה שאנחנו רואים החיבור רק נהיה יותר חשוב". לדבריה, "כל מה שאנחנו מבקשים כעת זה לדון בנושא. לא היה דיון בוועידה לפני החיבור עם אהוד ברק. היו בחירות, לא היה זמן להתארגן. אבל עכשיו אנחנו רוצים שיהיה דיון. יש הרבה צורות לשתף פעולה עם הרשימה המשותפת".

את המכתב יזם פרופ' דני פילק, חבר ועידת מרצ, וחתמו עליו כ-20 בכירים במפלגה. מאז שהופץ הצטרפו עוד רבים במרצ לקריאה. בין החותמים הראשונים היו ליאל, עו"ד יפעת סולל, חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר פפה אללו, פרופ' עמירם גולדבלום, פרופ' דן יעקובסון ויאיר ינוב.

על פי החותמים, "היום, יותר מתמיד, דרוש שיתוף פעולה יהודי-ערבי כדי להביא לסיום הכיבוש ולשלום צודק, להרחיב את המרחב הדמוקרטי ולבנות חברה צודקת ושוויונית. הקמת חזית אלקטורלית משותפת היא צעד הכרחי לשותפות פוליטית יהודית-ערבית". החותמים מציינים כי גם אם לא יתקיימו לבסוף בחירות נוספות, על על מרצ להציע לרשימה המשותפת להקים ברית פרלמנטרית בכנסת הנוכחית.

ליאל וגולן מודעים לכך שמהלך צפוי לעורר התנגדות מצדם של אגפים מסוימים במפלגה, אך בטוחים שיש לו סיכוי. לדברי ליאל, "זה דבר שבשליטת מרצ, שלא תלוי בשום פרטנר או חיבור עם מפלגה אחרת. זה התפקיד של המפלגה בעת הזאת".

על היוזמה של הפורום לקידום שותפות ערבית יהודית במרצ דווח ב"שיחה מקומית" לראשונה לפני סבב הבחירות הראשון של 2019, לאחר שבכירים במרצ קראו אז להפוך באופן רשמי את המפלגה ליהודית ערבית. לפני הבחירות באפריל, הפורום קרא לאיחוד פרלמנטרי בין מרצ לחד"ש-תע"ל או לחלופין להפיכת מרצ למפלגה יהודית-ערבית באופן מלא על ידי מינוי יו"ר ערבי לצד יו"ר יהודי. לפני סבב הבחירות השני בספטמבר 2019, קידמו ח"כ עיסאווי פריג ומוסי רז ריצה משתופת ליו"ר מרצ. הם פרשו וחברו לזנדברג לפני הבחירות ליו"ר, אך הנושא עלה לראש סדר היום במפלגה.

עיסאווי פריג' ומוסי רז (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

קידמו ריצה משותפת ליו"ר מרצ. עיסאווי פריג' ומוסי רז (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

לאחר הבחירות בספטמבר, כששיעור המצביעים הערבים של מרצ ירד מ-9% ל-3% מכלל המצביעים למפלגה, ולאחר שח"כ פריג לא נכנס לכנסת, בכירים במפלגה מתחו ביקורת חריפה על הקמפיין, ועל הרחקת המצביעים הערבים בעקבות החיבור עם ברק. כעת, נראה שהיוזמה החדשה חוזרת לניסיון לקדם שותפות יהודית ערבית רצינית במפלגה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"המקצועות ההומניים מפגישים את התלמידים עם עולם הרוח האנושית". ספריית האוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מי חוסם את לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך בישראל?

רמת העניין של התלמידים הישראליים במדעי הרוח עומד ביחס הפוך למספר שעות הלימוד המוקדשות להם בבתי הספר, ולחשיבותם. המכשול המרכזי הוא התמקדות מוגזמת בידע הדיסציפלינרי, במקום בחוויית הלימודים עצמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf