מסמך סודי נוסף נגד הארגונים הפלסטיניים נחשף כנעדר ראיות

בעקבות כישלון הניסיון להפליל שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בזירה האירופית, ישראל הפיצה מידע נוסף ובו גם המסמך הסודי, שתוכנו נחשף כאן לראשונה. דיפלומט בכיר: "רוב המדינות לא הפסיקו תמיכה, כי לא ראינו ראיות". הזמן שנותר לארגונים לערער מתקצר, וכולם מחכים להחלטות רשמיות של המדינות התורמות

מאת:

כחודשיים וחצי לאחר ההכרזה של שר הביטחון בני גנץ על שישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כעל ארגוני טרור, רוב מדינות אירופה לא השתכנעו מהחומרים שהעבירה אליהן ישראל במטרה להוכיח את ההאשמה. חלק מהמדינות כבר הודיעו רשמית כי הן דוחות את טענות ישראל נגד הארגונים, כך עולה מראיונות שניהלה "שיחה מקומית" עם דיפלומטים ממדינות שונות ועם נציגי הארגונים.

במקביל, ישראל דחתה את בקשת הארגונים לקבל את פירוט ההאשמות נגדם, אך האריכה בשמונה ימים את המועד להגשת ערר נגד ההחלטה להוציאם מחוץ לחוק, עד ל-18 בינואר.

לידי "שיחה מקומית" הגיע מסמך ששלחה ישראל לכמה מדינות אירופיות, ונועד לכאורה לחזק את ההאשמות נגד הארגונים. אולם המסמך, המוגדר "סודי" אך אינו נושא סמל רשמי של גוף מדינתי כלשהו, לא מציג ראיות של ממש, אלא רק טענות כלליות על כך שהארגונים מסייעים לחזית העממית, תוך שהוא מתרכז בטענות לקשר אישי בין בכירים בארגונים השונים ובין החזית העממית. הן הטענות האישיות והן הטענות נגד הארגונים לא מגובות בראיות.

חייל עומד ליד סמל החזית העממית שצויר על קיר בכניסה לכפר בורקה שבגדה המערבית, דצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

חייל עומד ליד סמל החזית העממית שצויר על קיר בכניסה לכפר בורקה שבגדה המערבית, דצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

במאי 2021, כחצי שנה לפני ההכרזה של גנץ, שלחה ישראל למדינות שונות באירופה מסמך בן 74 עמודים שחיבר השב"כ. המסמך נועד להוכיח כי שישה ארגונים פלסטינים – אל-חק, א-דמיר, איגוד הוועדות החקלאיות, מרכז ביסאן, האגודה הבינלאומית להגנה על ילדים: סניף פלסטין (DCI-P) וועדות הנשים – הם חלק מהחזית העממית, תומכים בפעילותה ומשמשים צינור להעברת כספים אליה. שישה ארגונים אלה הוכרזו מאוחר יותר על ידי גנץ כארגוני טרור, והוצאו מחוץ לחוק.

אולם תחקיר של "שיחה מקומית" העלה כי ההאשמות נגד ששת הארגונים לא גובו בראיות של ממש, והתבססו בעיקר על עדויות שמיעה והתרשמות של שני רואי חשבון פלסטינים, שכלל לא עבדו בארגונים אלה. הפעילות ה"מפלילה" שהארגונים היו שותפים לה לכאורה כללה לימוד ריקודי דבקה ועזרה לחולים. "שיחה מקומית" גם חשפה שמדינות אירופה שקיבלו את דוח השב"כ קבעו שאין בו "ראיות קונקרטיות" נגד הארגונים.

לאחר ששר הביטחון הוציא את ששת הארגונים אל מחוץ לחוק, באוקטובר 2021, ישראל יצאה למסע הסברה במטרה לשכנע מדינות באירופה ואת הממשל האמריקאי כי בידה ראיות נוספות, המוכיחות את הקשר בין הארגונים ובין החזית העממית. המסמך הלא חתום, שהגיע לידי "שיחה מקומית", נשלח לכמה מדינות באירופה כחלק מהמאמץ הזה, אולם ככל הנראה גם הוא לא שיכנע כי בידי ישראל הוכחות לכך שהארגונים קשורים לחזית העממית ולפעילות טרור.

donate

"אף ראייה מפלילה לא הוצגה עד עתה, ואף מדינה לא קיבלה את הטענות או שוכנעה", אמר דיפלומט בכיר המוצב ברמאללה ל"שיחה מקומית". "לפי המידע הקיים, השותפים באירופה (המדינות התורמות, א״ז וי"א) לא שוכנעו שהמסמכים שסופקו על ידי ישראל מצדיקים את ההצהרה עליהם כארגוני טרור. הן לא מצאו דבר".

אותו דיפלומט מעריך כי המדינות שאליהן פנתה ישראל יצטרכו לקבל החלטה בקרוב, האם להמשיך את התמיכה הכלכלית בששת ארגונים. "רוב המדינות לא הפסיקו את התמיכה, כי לא ראינו ראיות", אמר הדיפלומט. "המדינות לא יוכלו לחכות עוד הרבה. בחודשים הקרובים (השיחה עם הדיפלומט התקיימה בדצמבר 2021, א"ז וי"א) תתקבל החלטה, ככל הנראה להמשיך בתמיכה".

לפי הדיפלומט, ההחלטה של ישראל להוציא את הארגונים אל מחוץ לחוק "לא תעמוד בבית משפט אירופי", משום שהחוק הישראלי "מבוסס על הגדרה רחבה של טרור, שאינה תואמת את האופן שבו האיחוד האירופי מגדיר טרור". בישראל, מי שתומך בארגון שהוכרז כארגון טרור מוגדר תומך טרור, אולם באירופה, אומר הדיפלומט, "גם אם הבעת תמיכה (בארגון שהוכרז כארגון טרור, א"ז וי"א), לא תעמוד על כך לדין".

בהקשר הזה, חשוב לציין כי לא רק החזית העממית, אלא כל המפלגות הפלסטיניות, כולל פתח, מוגדרות בישראל כארגוני טרור.

"אי אפשר להעניש את הארגונים משום שישראל הכריזה שהם 'טרוריסטים' על בסיס חוקי שונה משלנו", אמר הדיפלומט, שגם מתח ביקורת על ההחלטה הישראלית. "הארגונים מבקרים את שתי הדיקטטורות שיצרתם לעם הפלסטיני, הדיקטטורה מצד ישראל והדיקטטורה מצד הרשות. אתם לוקחים את כלב השמירה האחרון".

המסמך הסודי: פירוט ללא "ראיית זהב"

דברי הדיפלומט הבכיר עולים בקנה אחד עם הצהרות רשמיות של כמה מדינות אירופיות ועם שיחות עם דיפלומטים נוספים. דנמרק ואירלנד כבר הכריזו רשמית שהן לא מקבלות את הטענות הישראליות, ושימשיכו לתמוך בארגונים, ואילו נציגים של כעשר מדינות נוספות אמרו באופן לא רשמי ל"שיחה מקומית" ולגורמים אחרים כי לא השתכנעו מהחומרים הנוספים שהעבירה להן ישראל מאז אוקטובר 2021.

על פי מידע שהגיע לידי ״שיחה מקומית״ ממספר מקורות, למדינות שונות הוגשו חומרים שונים. חלק מהחומרים הגיעו בעברית, וחלקם באנגלית. "העברת סוגי מידע שונים נועד כנראה לגרום לבלבול ולחשש בקרב המדינות התורמות, שמא מדינות אחרות קיבלו מידע חזק יותר או 'ראיית זהב'", אמר מקור המכיר את הנושא מקרוב.

על פי מידע שהגיע לידי ״שיחה מקומית״ ממספר מקורות, למדינות שונות באירופה הוגשו חומרים שונים. חלק מהחומרים הגיעו בעברית, וחלקם באנגלית. "העברת סוגי מידע שונים נועד לגרום לבלבול ולחשש בקרב המדינות התורמות, שאולי מדינות אחרות קיבלו מידע חזק יותר או ׳ראיית זהב'", אמר מקור המכיר את הנושא מקרוב

במסמך שבידי "שיחה מקומית", זה ה"סודי" ששלח משרד החוץ לכמה מדינות אירופאיות, החידוש לעומת המסמך הנרחב שנשלח במאי 2021, הוא פירוט לגבי כל אחד מששת הארגונים. במיוחד אל-חק וא-דמיר, שני ארגוני זכויות אדם בעלי מוניטין בינלאומי, שזכו לתמיכה רבה בעולם אחרי ההכרזה של גנץ, באוקטובר. הפירוט כולל שמות של בכירים בארגונים, לצד טענות שקיימו קשרים אישיים עם החזית העממית. המסמך לא כולל טענות שאותם בכירים היו מעורבים בפעילות צבאית של החזית.

על א-דמיר נכתב כי הוא "ארגון חשוב מאוד לחזית העממית. הקמתו נועדה להעביר מסר ברור לפעילי החזית, ולציבור הפלסטיני כולו, שהארגון (החזית העממית, א"ז וי"א) לא זונח את המבצעים של פעילות טרור נגד ישראל, אלא מפצה אותם ואת בני משפחתם ודואג לרווחתם". לפי המסמך, א-דמיר "מקדם תמיכה ציבורית באסירי החזית ובמנהיגיה. באותם אירועים משתתפים בכירי החזית ומוצגים בהם סמלי החזית".

לגבי מנכ״לית א-דמיר, סחר פרנסיס, נכתב כי היא ״פעילה (operative) בחזית העממית", וכי "רוב המועסקים בארגון הם פעילי/תומכי חזית ידועים ובולטים". עוד נטען כי א-דמיר לוקח חלק בפרויקטים של החזית, אולם אין פירוט באיזה פרויקטים מדובר. עוד נטען במסמך כי "העובדים עוסקים בפעילות ארגונית של החזית, שאינה קשורה ישירות לארגון (א-דמיר), לדוגמה, העברת מסרים והוראות בין אסירי החזית". נאמר גם כי המשרדים של א-דמיר משמשים לפעילות של החזית העממית, אולם גם לטענה הזו אין פירוט או ראיות.

לגבי אל-חק נאמר כי הוא "ארגון של החזית העממית, כל המועסקים בו הם פעילים (operative) של החזית". לפי המסמך, אל-חק "מתמקד בלוחמה משפטית נגד ישראל ופועל בתיאום ותחת הכוונה של הנהגת החזית העממית. האחרונה (החזית) רואה בפעילויות (של אל חק) חשיבות אסטרטגית במאבק נגד ישראל וזו נתפסת כתמיכה במאבק המזוין של החזית".

מחברי המסמך טוענים כי אל-חק "נמנע מלהציג באופן פומבי את השיוך לחזית העממית ומכחיש אותו. זו החלטה מודעת, שנועדה לשמור על תורמים ולהפריך ספקות העלולים לעלות מצד הקהילה הבינלאומית לגבי מהימנות הארגון".

לגבי מנכ"ל אל חק, שעוואן ג'בארין, נאמר כי הוא "בכיר בחזית העממית […] כחלק מעבודתו, ג׳בארין נפגש עם פעילי חזית במחוזות שונים". המסמך מציין כי ג'בארין "משויך לחזית משנות ה-80, כולל (ב)פעילות ארגונית". המסמך מזכיר שג'בארין היה חבר בתא הסטודנטים של החזית העממית בזמן לימודיו באוניברסיטה ושהחל לעבוד כחוקר באל-חק "כחלק משיוכו לחזית".

הביקור היה חשוב לנו. סחר פרנסיס, שעוואן ג'ברין ואובאי עאבודי במפגש עם הארגונים הישראליים (צילום: אורן זיו)

סחר פרנסיס, שעוואן ג'בארין ואובאי עאבודי במפגש סולידריות עם ארגוני זכויות אדם ישראליים (צילום: אורן זיו)

גם לגבי ועדות הנשים נטען כי העומדת בראש הארגון, כית'אן סעפין, היא "בכירה בחזית", כמו גם עבלה סעדאת, העובדת בארגון, שהיא רעייתו של אחמד סעדאת, ראש החזית העממית, הכלוא בישראל לאחר שהורשע בתכנון רצח השר רחבעם זאבי.

לפי המסמך, ארגון ועדות הנשים "מפעיל פרויקטים שונים בגדה המערבית, כולל כאלה המשרתים את החזית, לדוגמה, מרכזי תרבות וגני ילדים". במסמך גם נכתב כי הארגון מתמקד, בין היתר, ב"תמיכה באוכלוסיות מיוחדות, במשפחות של שהידים ובאסירים ביטחוניים". במסמך גם נטען כי חברות ארגון ועדות הנשים הוציאו לפועל פעילויות של החזית העממית כמו העברת כספים, הדרכות ארגוניות והודעות, וכי תשתית הארגון שימשה לפגישות של החזית. כל הטענות האלה לא מלוות בפירוט של תאריכים או בכל ראייה אחרת.

לגבי איגוד הוועדות החקלאיות נכתב כי חרף המטרות הרשמיות שלו, הוא משמש "ארגון מפתח של החזית", ושהוא כפוף לבכירי החזית העממית ועוזר לממן אותה. במסמך מוזכרים שניים מבכירי הארגון, עבד אל רזאק וסאמר ערביד, העומדים למשפט באשמה של תכנון והוצאה לפועל של רצח הנערה רנה שנרב בעין בובין ב-2019.

עוד מצוין כי איגוד הוועדות החקלאיות מקבל תרומות במיליונים ממדינות אירופה, ומעורב ב"זיוף ומרמה". גם במקרה זה, הטענות לא מגובות בראיות. עוד נאמר כי פגישות של החזית העממית מתקיימות במשרדי הארגון, ללא קשר לפרויקטים חקלאיים.

בהמתנה להחלטת המדינות התורמות

בתחילת ינואר הודיעה ממשלת הולנד כי היא מפסיקה את המימון לאיגוד הוועדות החקלאיות, משום שמצאה כי מתקיימים "קשרים אישיים" בין עובדים בארגון ובין החזית העממית, ומשום שהארגון לא גילה שקיפות בנוגע לקשרים האלה. ההחלטה של הולנד מזכירה במידת מה את הרוח העולה מהמסמך הישראלי החדש, המתרכז בקשרים האישיים בין בכירים בששת הארגונים השונים ובין החזית העממית.

עם זאת, בהודעה של ממשלת הולנד נדחו טענות ישראל לגבי קשר ארגוני בין איגוד הוועדות החקלאיות ובין החזית העממית. בהודעה נאמר במפורש כי לא נמצאו "ראיות להעברת כספים בין איגוד הוועדות החקלאיות לחזית העממית, ולא נמצאה שום ראיה על אחדות ארגונית (organisational unity) בין איגוד הוועדות החקלאיות והחזית העממית, או שהחזית העממית סיפקה הכוונות לוועדות החקלאיות".

מנהלי חמישה מתוך ששת הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור, בשבוע שעבר ברמאללה במשרדי אל חאק (צילום אורן זיו)

"שימוע שלא נחשפות בו הראיות הוא הליך פגום הנעדר את המאפיין הכי בסיסי של הליך הוגן". מנהלי חמישה מתוך ששת הארגונים שהוכרזו כארגוני טרור, במשרדי אל חאק ברמאללה (צילום אורן זיו)

ההודעה ההולנדית, השוללת קשר ארגוני בין איגוד הוועדות החקלאיות לחזית העממית, עולה בקנה אחד עם הצהרות של מדינות שונות באירופה בנוגע לששת הארגונים. כך, לדוגמה, בדיון בפרלמנט הדני, ב-21 בדצמבר 2021, אמר שר החוץ, יֶפֶּה קופוד, כי ממשלתו "לא קיבלה תיעוד" בנוגע להחלטה של ישראל להכריז על אל-חק כעל ארגון טרור, ולפיכך דנמרק מתכוונת "להמשיך את התמיכה המתוכננת" בארגון, ושהיא הקצתה כספים לצורך כך לשנים 2021 עד 2023. השר ציין כי אם בהמשך דנמרק תקבל ראיות כלשהן, היא "תעריך מחדש את המצב".

אירלנד הכריזה כבר בנובמבר 2021 כי ישראל לא העבירה ראיות מספקות נגד הארגונים. שר החוץ, סימון קובניי, הצהיר: "אנחנו נמשיך לדבר עם שני הארגונים (אל-חק וא-דמיר, שבהם תומכת אירלנד, א"ז וי"א) כיצד נוכל  להמשיך את התמיכה בעבודה שלהם". השגריר האירי לאו״ם, ביירן נייסון, אמר בדצמבר 2021 כי "בהיעדר ראיות שיוכיחו את ההאשמות, אירלנד תמשיך לתמוך בארגונים".

מדינות אחרות דחו את הטענות הישראליות, אך גם לא הודיעו רשמית כי ימשיכו לתמוך בארגונים. שרת החוץ הבלגית, סופי וילמס, הכריזה בתחילת דצמבר 2021 כי "לא הוכח שימוש בלתי נאות של תרומות על ידי כמה שותפים פלסטינים (הארגונים), וכן (לא הוכח) השיוך שלהם לחזית העממית. עד עתה, גם האשמות חדשות לא הוכחו". השרה ציינה כי בשלב הבא יהיה צורך "להגדיר את דרך הפעולה ברמה המעשית כדי לתמוך בחברה האזרחית" הפלסטינית, והדגישה כי הצעד הזה ייעשה ביחד עם שותפים אירופיים.

שרת החוץ של נורבגיה ,אניקן הויטפלט, הצהירה ב-29 באוקטובר כי היא "מודאגת" מצמצום "המרחב המוגבל ממילא שיש לפעילות של החברה האזרחית בפלסטין", וכי "נורבגיה היא תומכת חזקה בחברה האזרחית הפלסטינית, ותמשיך בכך". שגרירת נורבגיה לאו״ם, מונה יול, הצהירה ב-30 בנובמבר כי אם לא יוצג בטווח זמן סביר "מידע משמעותי שיאמת את ההאשמות, נבקש מישראל לבטל את ההחלטה".

גם בצרפת, גרמניה, איטליה, שוודיה, ובגופים שונים באיחוד האירופי הביעו "דאגה" מההכרזה, וציינו כי האשמות קודמות לגבי שימוש לא נאות בכספי התרומות נבדקו אך לא הוכחו.

"המממנים יודעים שההצהרה לא מבוססת, אך מפחדים"

גם המהלך של ששת הארגונים לקבל מידע נוסף מהשלטונות הישראליים, כשל. ב-16 בדצמבר 2021, כארבעה שבועות לפני תום המועד שקבעו בישראל לשימוע על ההחלטה, פנה הצוות המשפטי המייצג את הארגונים בדרישה לקבל את החומרים שברקע ההכרזה. "בלי פירוט של ההאשמות למעשים קונקרטיים (מעשה, עושה, מועד, מקום), וללא חשיפת הראיות המבססות אותם לכאורה, לא ניתנת לארגונים אפשרות אמיתית ואפקטיבית להגיב ולהתמודד עם הנטען כלפיהם", נאמר בפנייה. "שימוע שלא נחשפות בו הראיות הוא הליך פגום הנעדר את המאפיין הכי בסיסי של הליך הוגן".

אולם הפרקליטות הצבאית השיבה בתחילת ינואר 2022 כי היא מסרבת להעביר את המידע החסוי שבבסיס ההכרזה, ושתיאות להעביר רק את המידע הגלוי, שכן "ליבת ההכרזות מתבססת על מידע מודיעיני מסווג, מוצלב ומהימן, שאין אפשרות לחשוף מחשש לפגיעה בביטחון המדינה". הפרקליטות הצבאית נתנה ארכה להגשת ערעור על ההכרזות עד 18 בינואר. את הארגונים מייצגים ארגון "עדאלה", עו״ד מיכאל ספרד ועו"ד אביגדור פלדמן.

שעוואן ג'בארין, מנהל אל-חק, סיפר ל"שיחה מקומית" כי נפגש בחודשיים האחרונים עם נציגי ממשלות צרפת, גרמניה, הולנד, שוודיה, דנמרק, נורבגיה, ספרד, בלגיה ואירלנד. "נאמר לי בכל הפגישות שהם סבורים כי ההאשמות נגדנו לא מבוססות. כולם אומרים, נפרסם הצהרה אחרי החגים (הנוצריים)".

גם סחר פרנסיס, מנהלת א-דמיר, מספרת כי בחודשיים האחרונים קיים הארגון מספר רב של פגישות עם נציגי מדינות אירופה, מהן עלה כי ישראל לא הציגה ראיות נוספות מאז מאי. "אומרים שזה לא מספיק, ולא שיכנע, אבל בכל זאת, הם מחכים לראות אם ישראל תשלח ראיות נוספות. אנחנו חושבים שצריכה להיות הצהרה פומבית אמיצה של המדינות האלו: חלפו חודשיים, נגמר הזמן. לא השתכנענו, ונמשיך לתמוך בארגונים".

פואד אבו סיף, מנהל איגוד הוועדות החקלאיות, אמר כי ארגונו ביקש מהאיחוד האירופי להציב דד-ליין, שלאחריו יצהירו פומבית אם השתכנעו מהטענות, והאם ימשיכו לתמוך בארגונים. לדבריו, חלק מנציגי המדינות שאיתם נפגש הודיעו כי יפרסמו הצהרות כאלו במהלך ינואר. "יש פחד. המממנים מפחדים, והארגונים הבינלאומיים מפחדים. מצד אחד, הם סבורים שההצהרה נגד ששת הארגונים לא מבוססת על דבר. אבל מצד שני, הם מחכים שתתקבל החלטה קולקטיבית, שאפשר להמשיך לתמוך בארגונים, כדי לא לעמוד לבד מול ישראל. למשל, החלטה משותפת של כל מדינות האיחוד האירופי".

מוקדם יותר השבוע, פנו מספר ארגוני זכויות אדם ישראליים, בהם בצלם, שוברים שתיקה, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט ואחרים, בקריאה אל המדינות התורמות האירופאיות להמשיך בתמיכה בארגונים הפלסטינים, ואף להגדיל את היקף התרומות.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אילוסטרציה: pixabay

פרשת NSO היא רק סימפטום של האמונה הישראלית בכוחות הביטחון

התרגלנו לפטור כל ביקורת על אמצעי הביטחון במשיכת הכתף של "מלחמה היא דבר מכוער", וכך הפכה "מלחמה" למטפורת ברירת המחדל בכל פעם שאנחנו רוצים לזרוק הצידה את זכויותיו של מישהו. ועכשיו, שלא במפתיע, זה הגיע לתוך הטלפון שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf