newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ממשלת הימין תיתן לערבים את מה שנתנה ממשלת בנט? לא בדיוק

20 מיליארד שנועדו לתחבורה בישובים הערביים יחולקו על פני 40 שנה במקום 10, עוצמה יהודית שמו עין על תקציבים שנועדו לחברה הערבית. "גם תוכנית החומש בסכנה", אומרים ברשויות הערביות

מאת:
סמוטריץ' ובן גביר מתנגדים ל"העדפה מתקנת" לערבים. הפגנה של ועד ראשי הרשויות הערביות מול הכנסת בתביעה להשוואת תקציבים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

סמוטריץ' ובן גביר מתנגדים ל"העדפה מתקנת" לערבים. הפגנה של ועד ראשי הרשויות הערביות מול הכנסת בתביעה להשוואת תקציבים ב-2015 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

אחרי שהממשלה הנוכחית אישרה, לפני קצת יותר משבועיים, את המשך תוכנית החומש לחברה הערבית, שאושרה ב"ממשלת שינוי", התפתח קרב מילולי בין ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ובין הליכוד. בנט התלונן על הצביעות של הליכוד, ש"מכונת הרעל" שלו ושל ושותפיו האשימה אותו שהעביר "53 מיליארד שקל לתנועה האסלאמית וחמאס", בעוד הוא עצמו ממשיך את תוכנית החומש, הנחוצה בפני עצמה. בליכוד לא ממש הכחישו שהם האריכו את תוקפה של התוכנית שתקפו כל כך, אבל הוסיפו כי "אנחנו לא אישרנו 50 מיליארד שקלים לאחים המוסלמים בלי שום פיקוח על הכסף שזרם לעמותות תומכות מחבלים וטרור".

אלא ששני הצדדים לא ממש צודקים. תוכנית החומש לחברה הערבית אכן הוארכה, אבל חלקים משמעותיים ממנה הושמטו. כך, לדוגמה, מהתוכנית קוצץ כמעט לחלוטין החלק העוסק בתשתיות התחבורה, שאמור היה להביא השקעה של 20 מיליארד שקל במשך 20 שנה. גם תקציב שיועד להגנת הסביבה בישובים הערביים קוצץ. לפי "גלובס", שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש לקצץ גם עשרות מיליוני שקלים של הטבות ברכישת דירות וקרקעות לערבים, אבל נסוג בלחץ פקידי המשרד וההכרעה בנושא נדחתה.

בעיניו של אמיר בשאראת, יועץ הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, הקיצוצים שכבר הוחלט עליהם בממשלה הם משמעותיים מאוד, במיוחד במה שנוגע לתחבורה. "ב-2017 החליטה שרת התחבורה דאז, מירי רגב, לערוך סריקה מקיפה של הפרויקטים לתשתיות תחבורה בחברה הערבית כדי לצמצם פערים", אומר בשאראת. "היא מינתה את חברת נתיבי איילון לנהל את הפרויקט לתקופה של 10 שנים, אבל אחרי זה הממשלה התפרקה, ונתיבי איילון לא התחילה בעבודתה".

"ממשלת השינוי", אומר בשאראת, לא השלימה את הסריקה, אבל החליטה להקצות מיליארד שקל לשנת 2022 ועוד מיליארד ל-2023 לתשתית תחבורה בישובים הערביים. "היה הסכם קואליציוני עם רע"מ, שדיבר על תוכנית של 20 מיליארד שקל לתקופה של 10 שנים, ואז הממשלה שוב התפרקה", ממשיך בשאראת. "הגיעה הממשלה החדשה, והחליטה להקצות 500 מיליון שקל ל-2023 ו-500 מיליון ל-2024, כלומר התוכנית שהוכנה להקצאת 20 מיליארד שקל בתוך 10 שנים תשתנה, ו-20 מיליארד השקלים האלה יוקצו במשך 40 שנה. פנינו לשרת התחבורה ולראש הממשלה כדי לתקן את העניין, ועד כה לא הגיבו".

שיפור הכבישים בישובים הערביים יצטרך לחכות. כביש הגישה לג'יסר א-זרקא (צילום: דורון הורוביץ / פלאש 90)

שיפור הכבישים בישובים הערביים יצטרך לחכות. כביש הגישה לג'יסר א-זרקא (צילום: דורון הורוביץ / פלאש 90)

בשאראת אומר כי במסגרת תוכנית החומש 550, שאושרה בממשלת בנט-לפיד, הוקצו לחברה הערבית 550 מיליון שקל למשך חמש שנים לפרויקטים הקשורים לאיכות הסביבה. הסכום הזה, אומר בשאראת, "נכנס למדיניות ההעדפה המתקנת שעמדה במקור בבסיס תוכנית החומש, אבל השרה עידית סילמן החליטה להעביר 100 מיליון מהתקציב הזה לקהילות מוחלשות אחרות, כמו חרדים וקהילות אחרות". זאת למרות שהתקציבים האלה לא מיועדים לקבוצות חברתיות אלא לרשויות מקומיות כפיצוי על מה שהן משלמות לאתרי הטמנה".

יו"ר סיעת חד"ש-תע"ל בכנסת, ח"כ אחמד טיבי, טוען שהבעיה היא לא גודל התקציב, אלא המימוש שלו. "הממשלה (הנוכחית) אומרת שהיא אישרה כמעט את אותם תקציבים כמו הממשלה הקודמת, וגם לגבי תקציב התחבורה היו מגעים בין משרד התחבורה למשרד לשוויון חברתי, ודובר על כמיליארד שקל לשנה הזו", אומר טיבי. "אבל המבחן הוא לא התקציבים אלא הביצוע. בתקופת נתניהו (הכוונה לממשלה בין 2015 ל-2019, ב"ז) אושרו 15 מיליארד, מתוכם כ-10 מיליארד יושמו. הממשלה הקודמת התפארה במספרים, אבל מימשה חלק קטן מהם. אני מאמין שגם הממשלה הזו תממש חלק מהתקציבים. כלומר גם הממשלה הפשיסטית הזו הודתה שיש צרכים לחברה הערבית, שאי אפשר להתעלם מהם".

הבעיות בממשלה משפיעות עלינו

בפני התקציב שאושר בממשלה יש דרך ארוכה עד שיאושר סופית בכנסת, ובכל מקרה מדובר על תקציב ל-2024. במה שנוגע לעבודה הנוכחית מול משרדי הממשלה, ברשויות הערביות מתלוננים בעיקר על חוסר ודאות. "כשלושה חודשים לאחר תחילת עבודת הממשלה הזו, הדברים עדיין קשים", אומר ח'אלד חוג'יראת, ראש המועצה המקומית ביר אל-מכסור. "למרות שרוב התקציבים שאושרו בממשלה הקודמת הגיעו אלינו באמצעות קולות קוראים, ולמרות שהשגנו חלק ממענקי האיזון, הממשלה עסוקה בעצמה, והבעיות בממשלה משפיעות עלינו בצורה ברורה, אפילו עוד לפני שנדבר על כך שזו ממשלת ימין. אם תקציב המדינה לא יאושר רשמית, אפילו תוכנית החומש תהיה בסכנה".

חוג'יראת אומר ששרת הפנים הקודמת, איילת שקד, "היתה קשה, בעיקר בכל הקשור להרחבת תוכניות מפורטות וגבולות, אבל הבלגן במשרד הפנים והיעדר השר משפיע מאוד על תהליך העבודה שלנו כרשויות".

נחשב שר ידידותי לחברה הערבית. אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

נחשב שר ידידותי לחברה הערבית. אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

גם בשאראת התייחס לחוסר הוודאות במשרד הפנים, שנמצא בידי ש"ס והיה אמור להיות בידי אריה דרעי, אבל כרגע לא ברור מי מנהל אותו. "שקד היתה קשה ורעה כשרה, ובדרך כלל דרעי טוב יותר עם הרשויות המקומיות הערביות, אבל בגלל שאין בינתיים שר קבוע ולא ברור מי השר, הפקידים הם עדיין אלה ששולטים בכל", אומר בשאראת. "אפילו חלק מתקציבי הפיתוח מ-2022 עדיין לא הועברו לרשויות המקומיות, ויש חשש ממשי, עם חוסר היציבות הממשלתית, שתוכנית 550 לא תמומש כמו שצריך".

חוג'יראת מתנגד לעצם הרעיון של תוכניות חומש לחברה הערבית. התוכנית הנוכחית עומדת על 30 מיליארד לחמש שנים, כלומר 1.5% מתקציב המדינה. "יש תחושה שהקצאת תוכנית זו פוטרת את הממשלה מחובות רבות כלפי החברה הערבית מחוץ לתוכנית", אומר חוג'יראת. בנוסף לכך, הוא טוען, יש הרבה מכשולים בירוקרטיים. "על כל קול קורא, שמוציא משרד מסוים עם תקציב שמוקצה לפרויקט ספציפי כמו סלילת רחובות, ישנם 100 חסמים ליישומו, שקשורים לתכנון, להרחבת יישובים וכדומה", הוא מסביר.

בשאראת חושש שגם מה שהוסכם עליו בממשלה לגבי החברה הערבית, יקוצץ בדרך לאישור התקציב בכנסת. "במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם עוצמה יהודית של בן גביר, יש סעיף שמבטל את המצב שבו הרשויות הערביות מקבלות 30% מתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל", מסביר בשאראת. "יש לכך שתי סיבות: האחת היא שעוצמה יהודית מסרבת להעניק העדפה מתוקנת לערבים, והשנייה היא שתקציב המשרד גדל", ועדיין לא הוחלט כיצד התוספת תחולק.

בכל מקרה, אומר חוג'יראת, הבעיה הכי בוערת מבחינתו היא לא תקציבים. "כל הבעיות והמכשולים הופכים למגוחכים לצד מכת העבריינות והפשיעה שמכה בחברה שלנו", אומר חוג'יראת, בהתייחסו במיוחד למקרה שבו נרצחה ביאן עבאס, אם צעירה לשני ילדים, בכפר כנא בשבוע שעבר. "האזרח הערבי איבד את תחושת ביטחון, וכשאדם מאבד תחושת ביטחון, חלומותיו נעשים קטנים. לכן מחובתנו כמנהיגים לא לשתוק ולהיכנע, אלא למחות. הסיבות שיש לנו בחברה הערבית למחות הרבה יותר חשובות מהסיבות למחאות שמתקיימות בארץ לאחרונה, ולמרות זאת אנחנו עדיין שותקים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מדינות אירופה שיחררו ניצרה והצטרפו לגשמי הזעם הניתכים עלינו במקביל. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש90)

סוף סוף צונאמי

הצונאמי המדיני שהזהרנו מפניו שנים ניתך עלינו באחת, ובמלוא העוצמה. זה שיושב בקודקוד יודע היטב שאם הצונאמי הזה יימשך, תהיה מדינה פלסטינית בלי שישאלו אותנו בכלל. עדיין אפשר לשנות כיוון, אבל לשם כך צריך להחליף את ההגה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf