newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"מבצע תפיסת הנשק מרגיש כמו חלק ממחזה פוליטי"

בעוד שהשר לביטחון פנים ובכירי המשטרה חגגו את תפיסת אמצעי הלחימה, בחברה הערבית אמרו שאמנם מדובר בצעד טוב ומתבקש, אבל רחוק מלהספיק במסגרת המאבק בפשע המאורגן. "זה מראה שכשהמשטרה רוצה, היא יכולה"

מאת:

בשבוע שעבר הודיעה משטרת ישראל על תפיסת אמצעי הלחימה הגדולה ביותר מאז קום המדינה, שכללה מעצר של 65 חשודים באחזקה וסחר בנשק ב-25 יישובים ערביים, ותפיסה של 40 רובים, 13 אקדחים, שני מקלעים ושני מטעני חבלה. מהמשטרה נמסר כי סוכן חשאי שחדר לכנופיות האלה לפני שנה תרם להצלחת המבצע.

השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, ובכירי המשטרה חגגו את ההישג, והדגישו כי הוא חלק מהתוכנית החדשה של המשטרה למאבק באלימות ובפשיעה המאורגנת בחברה הערבית.

ראש הממשלה נפתלי בנט, השר לביטחון פנים עמר בר-לב ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי בוחנים את הנשק שנתפס, ב-9 בנובמבר 2021 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)

הבכירים חוגגים, אבל הירי נמשך. ראש הממשלה נפתלי בנט, השר לביטחון פנים עמר בר-לב ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי בוחנים את הנשק שנתפס, ב-9 בנובמבר 2021 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)

בחברה הערבית עצמה, לעומת זאת, המהלך לא התקבל באותה שמחה. פעילים אמרו שתפיסת נשק היא אמנם דבר טוב ומתבקש, אך מאבק בפשע מאורגן דורש כוונות אמיתיות, ומאבק ברור נגד ראשיו – שלא הגיעו אליהם במבצע הזה. היו גם מי שתיארו את המבצע כמהלך שבמסגרתו "המשטרה לוקחת בחזרה את הנשק שהיא עצמה איפשרה לפרוס". בינתיים נמשכו מקרי הירי והרצח, כאשר גם היום נורה למוות גבר בירושלים.

לפי נתוני המשטרה, בחברה הערבית בישראל נהרגו בשנה שעברה 5.5 בני אדם לכל 100 אלף נפש, והשנה המספרים גדולים אף יותר. לפי משרד האו"ם לסמים ופשיעה, מדובר בשיעור השלישי הגבוה ביותר במדינות ערב, אחרי תימן ועיראק. לעומת זאת, ברשות הפלסטינית הנתון הוא 1.3 בני אדם ל-100 אלף נפש, ובקרב היהודים בישראל – 0.4 בני אדם לכל 100 אלף נפש.

לדברי הפעיל החברתי שאדי חוסרי מאום אל-פחם, "לדעתי אפשר לומר אפילו שזה לא רק צעד לא מספק, אלא גם צעד לא רצוי. הסוכן החשאי שהפיל יותר מ-60 צעירים, אולי הוא עצמו תרם להכנסת חלק מהם לעולם המסחר בנשק.

"נראה כאילו שהתוכנית של המשטרה והמודיעין היא להפיל את הנערים האלה כדי להרגיע את ההפגנות ואת הזעם ברחוב, ובמקביל להפעיל עליהם לחץ לעבוד עם השב"כ. בכל מקרה, אנחנו לא מבינים בשינוי בעקבות המבצע. אין שיפור ברחוב. הרציחות נמשכות וגם הירי".

"אנחנו לא יכולים להגיד על מבצע שבו נתפס מספר גדול של כלי נשק שהוא לא טוב, אבל זה עדיין נראה כאילו שזה חלק ממחזה גדול. זו הבעיה שלנו", אומר פעיל מהנגב. "החברה שלנו חשה שהמשטרה היא האויב שלה כבר שנים.

"זו תחושה חריגה, שנגרמת מהצטברות של התקפות משטרתיות נגדנו – מאירועי אוקטובר 2000 דרך עשרות צעירים שנהרגו על ידי המשטרה בשנים האחרונות וכל מה שקרה בירושלים. רק לפני כמה חודשים נהרגו מוחמד כיואן באום אל-פחם ואחמד חג'אזי בטמרה בידי המשטרה.

"נוסף על כל זה, אנחנו רואים את המשטרה מגיעה עם כוחות גדולים כשהורסים לנו את הבתים, וראינו אותם כבר שנים נותנים לעבריינים לשלוט בחברה שלנו, כאילו שהם לא קיימים. ואחרי זה מישהו חושב שנסמוך על המשטרה מההודעה הראשונה שהיא תוציא?"

"אני מאמין שהמבצע הזה של תפיסת נשק הוא מאוד חשוב ומאוד נכון, אבל הוא לא מהווה מענה לבעיה כמובן. הבעיה עמוקה יותר מתפיסת כמה כלי נשק וכמה חשודים", אומר עו"ד יעקב בורובסקי, ניצב במשטרה ומפקד המחוז הצפוני לשעבר, שכיהן גם כיועץ במשרד מבקר המדינה.

לדבריו, "מצד שני, המבצע הזה מאשר את העובדה שאומרת שאם המשטרה רוצה אז היא יכולה. הם השתילו סוכן משטרתי שעבד שנה בלי שייחשף. זה אומר שתהליך השתלת סוכנים אפשרי בכל כנופיות הפשע".

בורובסקי מוסיף כי "כדי שהמשטרה תצליח להילחם בפשיעה, היא צריכה להתמודד עם החברה הערבית כפי שהיא מטפלת בכל יישוב יהודי בארץ. למשטרה, עם הכלים השונים שלה, צריכה להיות נוכחות גדולה ביישובים הערביים. והכי חשוב, צריך להחזיר את האמון בין החברה הערבית למשטרה. זו העבודה של המשטרה. האזרח הערבי מרגיש אי אמון כי השירותים שהמשטרה מעניקה אינם מספיקים, והיו מקרים ומחדלים רבים ששברו את האמון בין הצדדים.

"אם אני הולך לרופא יותר מפעם והוא לא מטפל בי כמו שצריך, אני אאבד את האמון שלי בו. וזה מתאים לכל תחום ותחום, כולל המשטרה. האזרח הערבי, כמו האזרח היהודי וכמו אזרח בכל מדינה בעולם, רוצה שהמשטרה תגן עליו, תשרת אותו, לא רק תאכוף ותשחרר דו"חות".

donate

בורובסקי אומר כי המשטרה צריכה עדיין להוכיח את כנות כוונותיה. "גם אם היום הם תפסו 1,500 כלי נשק, והם יודעים שיש 200 אלף כלי נשק, האם הם פתרו כאן בעיה? העבריינים פשוט יסתירו יותר את נשקם. אז הצעד הזה, על כל החשיבות שלו, לא אומר כלום. האזרח מחכה שהמשטרה תפתור עוד מקרי רצח, שתעבוד באופן רציף ותביא תוצאות. זה מה שיביא ביטחון ואמון.

"אני מברך על המבצע האחרון ועל כל פעילות של המשטרה, אבל נדרשת יותר פעילות. אני גם מאמין שנושא הפשיעה הוא נושא שרק המשטרה צריכה להילחם נגדו, ומתנגד להכנסת השב"כ או כל גורם אחר לעניין. ניתן להשתמש באמצעים מתקדמים, אבל רק על ידי המשטרה".

בורובסקי התייחס לטענות לגבי קשר בין גורמים מעולם הפשע לבין השב"כ, שמונע מהמשטרה לטפל בפשיעה. לדבריו, "המשטרה לא צריכה לתת שום הנחה לעבריינים האלה – לא למען השב"כ ולא למען כל גוף אחר. הארגונים האלה הם אויבו של כל אזרח, ועל המשטרה מוטלת החובה לשרת ולהגן על האזרח. אני לא חושב גם שהשב"כ צריך את הפושעים האלה".

"יש פתגם בערבית שאומר תפסו מהגמל רק את האוזן שלו, וזה תקף למבצע האחרון של המשטרה", אומר אחמד מסאלחה, עו"ד בכיר בתחום המשפט הפלילי. "זה צעד טוב, אבל חייבת להיות לו המשכיות. הנשק בחברה הערבית לא קיים רק במשפחות וארגוני פשיעה. נכון שהארגונים האלה נהנים מזה, אבל יש נשק בחלק גדול מהבתים הערביים.

"החברה כולה עוסקת בנשק באופן חופשי, ולמשטרה יש את היכולת לשים קץ לכל זה, ללא צורך בשב"כ או כל גוף אחר. מה שצריך זה תמיכה ממשלתית, תוכנית אמיתית ואסטרטגיה נכונה. העניין הוא יותר מיחידה משטרתית. צריך את כל היחידות, וצריך החלטת ממשלה אמיתית. אני מאמין שאין כיום סוגיה שחשובה יותר מהסוגה הזו, ואין בפני הממשלה נושא חשוב יותר מהנושא הזה. זה לא נוגע רק בחברה הערבית, אלא בכל המדינה".

"החזרת פיקדונות לבעליהם"

פידא שחאדה, חברת מועצת העיר לוד, אומרת כי "במבצע הזה מתברר שלמשטרה היו כלים, והיא פשוט לא השתמשה בהם והשאירה אותנו בפלונטר. בעשור האחרון אנחנו סובלים מבעיית הנשק כחברה, ואני חושבת שאנחנו מרגישים שאנחנו בסכנה שדורשת התערבות של מקרה חירום".

שחאדה סבורה שהממשלה הנוכחית מפיצה פחות שנאה, אבל לא מרגישים שינוי ברחוב. "אמיר אוחנה כשר לביטחון פנים הפיץ שנאה נגדנו באופן יומיומי. למרות שזה לא קורה עכשיו, ברחוב הערבי לא מרגישים שינוי. אנחנו שומעים שעצרו פושעים, ורואים שהמשטרה עדיין מסתובבת ופוגעת באנשים חפים מפשע.

"אחרי אירועי מאי היו 300 עצורים בלוד בפחות משבוע. יש כבר יותר מ-100 נרצחים מתחילת השנה, היו צריכים להיות 500 עצורים על זה, וזה לא קורה. זו הזנחה משטרתית, ומבצע אחד לא יפתור את זה".

לדבריה, "אנחנו חיים בסכנה ממשית, אבל כשרוצים לארגן הפגנה קטנה ופשוטה, של 50 איש בערך, מביאים מספר מטורף של שוטרים, וחלקם אומרים לנו אמירות גזעניות ושוביניסטיות. כשיש רצח בעיר, רואים 3-4 שוטרים שמגיעים לזירה, שהרבה פעמים רחוקה רק 4 עד 5 דקות מהתחנה".

עלי פתחי עלי, פעיל חברתי מנצרת, תיאר את המבצע המשטרתי האחרון כ"החזרת הפקדונות לבעליהם". לדבריו, "המשטרה והמודיעין, במהלך עבודתם, בדרך זו או אחרת, איפשרו את הפצת הנשק בחברה הערבית על בסיס רחב מאוד, מה שהוביל למה שאנחנו רואים היום באלימות, ברציחות ובאובדן השליטה. עכשיו, בתוך מחזה פוליטי שחלק מהמפלגות רצו, הם ביצעו את המבצע הזה.

"מי שרוצה לפעול נגד הפשיעה לא אוסף נשק וחוגג כאילו שהשיג את ההישג הכי גדול בעולם. זה רק קצה החוט. הנשק מתפשט כמו נהר זורם, ומה שהמשטרה עשתה עכשיו זה כמו לעצור כמה אנשים ששתו מהנהר, תוך כדי שהוא ממשיך לזרום".

"איך הגיע רובה M-16 לצעירים הערבים ממחנות הצבא?" תוהה עלי. "האם ייתכן שהשב"כ לא ידע על כך? אנחנו רוצים שהמדינה תסיר את ההגנה מהעבריינים שגורם משטרתי אמר לאחרונה שהשב"כ מגן עליהם. אנחנו רוצים עבודה אמיתית. צריך ניתוח כירורגי גדול כדי למגר את הגידול הסרטני הזה".

גם עלי סבור כי לא נראה שהאווירה ברחוב משתפרת או שכנופיות הפשע נסוגות. להפך, הוא אומר, "האירוע האחרון בנצרת היה הפצצת משרד הבריאות וירי באישה בת 74. המשמעות היא הסלמה בחומרת הפשיעה. על איזה שיפור מדברים?

"האמון בין האזרח הערבי למערכת הביטחון שבור, ויש לטפל בו או אפילו לבנות אותו מחדש. הם הרי פעלו בתקיפות ובכוונות כנות בנתניה וביישובים יהודיים אחרים. אין צורך בתקציבים מוקדמים או בהכרזה על גיוס שוטרים נוספים בכפרים שלנו או בהודעות לעיתונות. כל מה שצריך זו כוונה כנה, מה שלא ראינו עד כה".

שוטרים ליד בניין משרד הבריאות בנצרת, אחרי שהושלך עליו רימון, ב-9 בנובמבר 2021 (צילום: אלון נדב / פלאש90)

שוטרים ליד בניין משרד הבריאות בנצרת, אחרי שהושלך עליו רימון, ב-9 בנובמבר 2021 (צילום: אלון נדב / פלאש90)

עלי לא רואה יתרון בנוכחות מפלגה ערבית בממשלה. לדבריו, זה רק משרת את מפלגות הימין. "נוכחות רע"מ בממשלה היא רק כדי להלבין את תדמית הממשלה הזאת. מצד שני, ההריסות נמשכות, הפשעים נמשכים, המחירים עולים – גם מזה החברה הערבית הענייה תושפע מאוד. גם הפלישות של מתנחלים למסגד אל אקצא, שגברו לאחרונה, בתמיכת מפלגה אסלאמית שנמצאת בממשלה, נראות כמו התחלה של משהו הרבה יותר מסוכן".

ברשימה המשותפת בירכו על התפיסה בשבוע שעבר, אך אמרו כי המבצע המשטרתי מוכיח שאין שום צורך לתת למשטרה כלים של השב"כ כדי לסכל את הפשיעה בחברה הערבית. "המאבק בתופעת הנשק הפך תירוץ לחקיקה שתיתן למשטרה סמכות חיפוש ללא צו, אבל המבצע הוא תזכורת שהמשטרה יכולה לעבוד בלי סמכויות אנטי-דמוקרטיות גם למען האזרחים הערבים, בדיוק כמו היהודים", צייץ יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, ביום התפיסה.

בהודעה שפירסם מסר עודה כי "הופתעתי מהחגיגות, שכללו נאום של ראש הממשלה, השר לביטחון פנים וסגנו, המפכ"ל, ראשי רשויות מקומיות ערביות…נאסף חלק קטן ממאות אלפי כלי הנשק. זה צעד מאוד ראשוני, ונדרש הרבה יותר מזה.

"אנו ברשימה המשותפת קוראים למשטרה לעשות יותר כדי לנקות את הכפרים והערים שלנו מכל סוגי הנשק, וזה כולל מניעת הגעת נשק מהצבא, מהגדה המערבית וירדן, וכולל איסוף נשק ומעצרם של נושאיהם…ולשב"כ שיסיר לחלוטין את הגנתו על ראשי העבריינים. אנחנו רוצים לאסוף את כל הנשק ולהכניס את הפושעים לכלא ללא הפוגה. המשטרה יכולה אם היא רוצה".

גם יו"ר ועדת המעקב של הציבור הערבי, מוחמד ברכה, אמר אז בתגובה כי אין לזלזל בתפיסה, אך "זה עדיין טיפה בים", והבטיח לא להרפות מהמאבק הציבורי עד שתהיה התקדמות ממשית במלחמה בפשע.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פעילי השמאל יהלי צ'ליק, מתן קדיש ויסמין ערן-ורדי בבית המשפט, ב-2 בדצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

פעילי השמאל יהלי צ'ליק, מתן קדיש ויסמין ערן-ורדי בבית המשפט, ב-2 בדצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

המשטרה הפכה פעילי שמאל מעדים לחשודים. ביהמ"ש לא השתכנע

מתנחל ממעון רץ ליד הכפר א-טוואני בדרום הר חברון, והותקף על ידי פלסטינים. שלושה פעילים שזומנו לתת עדות נעצרו. לאחר מכן פשטה המשטרה על בית שבו התגוררו והחרימה ציוד ללא צו. "זו עליית מדרגה. עד עכשיו לא ראינו כזאת רדיפה נגד הפעילות היומיומית שלנו"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf