newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"מאז המשטר הצבאי, הערבים בישראל לא פחדו כל כך"

בפעמים קודמות שבהן ישראל תקפה בעזה, הציבור הערבי יצא למחות. הפעם הוא שקט. אחת הסיבות הוא המספר הגבוה של אזרחים ישראלים שנהרגו, אבל זו לא הסיבה היחידה

מאת:
המעצרים הרחבים בערים המעורבות באירועי מאי 2021 יצרו הרתעה. שוטרים במרכז רמלה אחרי נפילת רקטה בעיר, 7 באוקטובר 2023 (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

המעצרים הרחבים בערים המעורבות באירועי מאי 2021 יצרו הרתעה. שוטרים במרכז רמלה אחרי נפילת רקטה בעיר, 7 באוקטובר 2023 (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

כמעט לכל מבצע צבאי ישראלי נגד פלסטינים בעשורים האחרונים התלוו הפגנות ומחאות בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל. לפעמים ההפגנות גדולות יותר, כמו במאי 2021, לפעמים מפגינים הסתפקו בחסימת כניסה לישובים ערביים.

"למבצע חוק וסדר אין קשר לפשיעה, הוא נועד רק לכופף את הערבים"

אבל הפעם, שמונה ימים אחרי שהצבא הישראלי התחיל להפציץ בעזה מיד אחרי הפלישה הרצחנית של החמאס ליישובי עוטף עזה, ואף שמספר ההרוגים בעזה כבר חצה את ה-2,300, נכון להיום (יום א'), הרחוב הערבי שותק. לא סתם שותק, מבוהל. קודם כל משום שאת העימות הפעם התחיל חמאס, שהרג יותר מ-1400 ישראלים, כאלף מתוכם אזרחים, אבל גם מסיבות אחרות

"יש הלם גדול בחברה הערבית מהמראות שראינו בעוטף עזה באותה שבת ", אומר הפעיל והפרשן איהאב ג'בארין, "אין לנו סטנדרטים כפולים, מה שאנחנו לא מקבלים שיעשו לעם שלנו, לא נקבל שיעשו לעם אחר… למרות שהתגובה הישראלית בעזה החלה מיד, ובצורה מאוד אכזרית, עם הרס גדול ומספר קורבנות גדול, עדיין התחושה היא שהצד שהכי נפגע הפעם זאת ישראל. זה שונה ממלחמות קודמות, שבהן עזה היתה נתונה לתוקפנות בגלל ירי של טילים או בלי סיבה נראית לעין, והחברה הערבית היתה יוצאת לגנות את התוקפנות".

רוב רובו של הציבור הערבי בישראל נולד אחרי מלחמת יום כיפור ב-1973, ולכן מעולם לא ראו את ישראל במצב של משבר, כמו שקרה אחרי מתקפת הפתע של חמאס. לכן הרחוב הערבי, בנוסף לזעזוע ולהלם, חושש מהתגובה של הממשלה ושל הרחוב הישראלי.

קיבוץ כפר עזה (צילום: אורן זיו)

מספר הנפגעים הישראלי שינה את התמונה. גופות בקיבוץ כפר עזה (צילום: אורן זיו)

"לראשונה אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבו ישראל נפלה קורבן והאבדות גדולות", אומרת רולא דאוד, מנהלת שותפה בתנועת "עומדים ביחד". "המצב רגיש ביותר, וזו הסיבות לשקט ברחוב הערבי". דאוד מוסיפה גם שהמעצרים הנרחבים והעונשים הקשים שהוטלו על צעירים ערבים שהשתתפו באירועי מאי 2021 יצרו הרתעה.

אליהם, טוענת דאוד, יש להוסיף גם הצעות החוק שעלו בשנתיים האחרונות ומטרתן היתה לפגוע בחופש הביטוי, כמו "חוק הדגל", שהיה אמור לאסור על הנפת דגל פלסטין במוסדות ציבור כמו אוניברסיטאות. "מאז השלטון הצבאי לא שלט הפחד ברחוב בצורה כזו", אומרת דאוד.

גם ג'בארין תולה את השקט ברחוב הערבי במעצרים ההמוניים אחרי אירועי מאי 2021. בנוסף לכך, הוא אומר, "כבר מהיום הראשון למלחמה, כוחות הביטחון עצרו צעירים ביפו ובאזורים נוספים באמתלה של פרסום דברי תמיכה בחמאס ברשתות החברתיות".

דאוד לא מצפה לשום פעילות מחאה בחברה הערבית בימים הקרובים. "יש תחושה שהחברה צריכה שמישהו שיגיד לה איך לפעול, כי המנהיגות נעדרת ושותקת", היא אומרת. "כולם מחכים שמשהו גדול יקרה. אפילו המפלגות לא מוציאות עמדות ברורות".

עם זאת, אחרי ההלם הראשוני, כמה ח"כים אכן הגיבו למה שקרה בעוטף עזה. כך לדוגמה, יו"ר חד"ש ח"כ איימן עודה אמר בנאום בכנסת כי אף ש"העם שלנו סבל הרבה, מבחינה מוסרית ומדינית אסור לפגוע באזרח או כל אדם חף מפשע". עודה דחה את הקריאה של ראשי חמאס לפלסטינים בישראל להשתתף בפעולה נגד ישראל. "ניהלנו מאבק מכובד ואחראי מאז 1948, וכך הוא חייב להישאר", אמר עודה. גם חד"ש הוציאו היום (יום א') הודעה המגנה את הפגיעה באזרחים בעוטף עזה.

גם יו"ר תע"ל, ח"כ אחמד טיבי, גינה את המתקפה של חמאס במילים קשות. "רצח נשים וילדים וקשישים וזוועות נגד אזרחים שהיו בדרום ראויים להוקעה ללא היסוס", אמר טיבי.

כאמור, אחד החששות הגדולים ברחוב הערבי הוא חידוש העימותים שהיו במאי 2021 בערים המעורבות. במקום לנסות להפיג את החששות האלה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טרח בשבוע שעבר דווקא ללבות אותן, כשהצהיר שהורה לפיקוד המשטרה להיערך ל"תרחיש של שומר חומות 2". פרשנים טענו שההצהרות של בן גביר היו חלק ממשחק פוליטי, אגב המגעים לצירופו של בני גנץ לממשלת חירום לאומית ול"קבינט מלחמה" שבן גביר לא יהיה חלק ממנו, אבל בכל זאת הוא עדיין השר האחראי על המשטרה.

"חלק מהחיכוך ב-2021 נגרם כתוצאה מקיצוניות יהודית", אומר ג'בארין. "היום, מנהיגי הזרם הקיצוני הזה הם חלק מהממשלה. אני לא יודע מה מידת החופש שניתן להם להבעיר את הרחוב". "בשיא הטראומה והכאב, בוחר השר לביטחון לאומי להתסיס במקום לקרב", נאמר בתגובת המרכז היהודי-ערבי גבעת חביבה, "אנחנו מאמינים ששתי החברות ייקחו אחריות על הרגעת הרוחות, ולא ייגררו לעימותים למרות ניסיונות השר".

"בעבר האוניברסיטאות נהגו להגן עלינו ועל זכותנו לבטא את דעתנו. היום המצב השתנה מאוד"

במאי 2021 אחת מנקודות האור היתה אירועי סולידריות יהודית-ערבית שפרחו באותם ימים. תנועת "עומדים ביחד" היתה שותפה לאירועים האלה אז. דאוד מאמינה שגם הפעם נראה תופעות כאלה. "האנשים שאני עובדת איתם מאמינים במאבק הערבי-יהודי", היא אומרת.

דאוד מספרת שלמרות "ההלם ותחושות האובדן והבלבול", מהיום הראשון "עומדים ביחד" היתה שותפה להקמת מה שנקרא "משמרות סולידריות" שנועדו לפעול בערים המעורבות. "כיום יש לנו שבע קבוצות בשבעה ישובים, כולל לוד, רמלה, יפו-תל אביב, חיפה ועכו ונמשיך להקים עוד", אומרת דאוד. "נכון שהאירועים האלו מקרבים אדם למקום שהוא בא ממנו, אבל אנחנו גם מנצלים אותם לשימור על כל מה שבנינו, במיוחד בגלל שהדרישות שלנו דומות: שוויון לכולם ויכולת לחיות ללא פחד".

"לא נותנת לשמאל הליברלי להכתיב לי". רולא דאוד נאומת במחאה של עומדים ביחד בתל אביב (באדיבות עומדים ביחד)

השותפים היהודים נשארו איתנו. רולא דאוד נואמת במחאה של "עומדים ביחד" בתל אביב (באדיבות עומדים ביחד)

ג'בארין סבור כי המשך המאבק המשותף אינו קשור לערבים, כפי שהוא קשור ליהודים. "אני חושב שרוב היהודים המאמינים במאבק המשותף לא יהיו מושפעים מהמלחמה", הוא אומר. הפעילים היהודים, הוא אומר, קושרים בין מה שקרה בעוטף עזה למה קורה בהנהגת המדינה, והם גם מבינים כי "אירועים קשים אלו הם חלק ממתח וסכסוך מתמשכים".

בנאומו בכנסת אמר ח"כ עודה כי "נראה שרוב האוניברסיטאות בישראל נכנעו ללחץ שמפעיל הימין כבר שנתיים, והחליטו לרדוף אחרי סטודנטים". האזהרה שלו התממשה. כמה אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים פרסמו בימים האחרונים אזהרות לסטודנטים, וכמה סטודנטים ערבים מאוניברסיטאות חיפה, תל אביב, באר שבע ומכללות שונות זומנו לוועדת משמעת, ולחלקם הודיעו על השעיה מהלימודים, עקב פרסומים ברשתות חברתיות שנתפסו כתומכים בפעולה של החמאס.

סטודנטית ופעילה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב אומרת ש"השינוי במדיניות האוניברסיטאות ברור מאוד. התחושה היא שהאוניברסיטאות רוצות לרצות את הממשלה והרחוב הימני. סטודנטים מאוימים בהשעיה רק בגלל שפרסמו משהו שמדבר על עוול, מצטטים פסוק בקוראן או כותבים מילת הזדהות לקורבנות בעזה. זה מתואר כתמיכה בטרור".

היא עצמה אומרת שאף שהיא פעילה פוליטית, היא מעדיפה לדבר בעילום שם מחשש לרדיפה. "בעבר האוניברסיטאות נהגו להגן עלינו ועל זכותנו לבטא את דעתנו", היא אומרת. "היום המצב השתנה מאוד".

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf