להעביר את הכרטיס: סטודנטיות למען הנזקקים לסיוע
הקריטריון המשונה לקבלת כרטיסי מזון גרם לכך שסטודנטים מקבלים את הכרטיסים בעוד נזקקים אמיתים – לא. יוזמה של סטודנטיות באוניברסיטה העברית קוראת להעביר את הכרטיסים למי שנמצא במצוקה
"משרד הפנים יחלק כרטיסי מזון למי שזקוק להם!". וואו, איזו בשורה משמחת. סוף סוף, קצת אור ותקווה בתקופה הקשה הזו. רק שעד מהרה השמחה הוחלפה בתמיהה, שכן הסתבר שזכאים לכרטיס רק מי שמקבלים יותר מ-70% הנחה בארנונה מטעמי הכנסה. קריטריון מוזר.
בדיקה מעמיקה גילתה כמה התוכנית הזו שרירותית ומוטה. הנחה בארנונה מטעמי הכנסה אינה הנחה שרשויות מקומיות מחויבות לתת. בנוסף, גם אם זו קיימת, אוכלוסיות מוחלשות רבות נופלות מתחת לרף הכניסה -לפעמים משום שהן מקבלות הנחה בארנונה מטעמים אחרים, למשל נכים, קשישים, שורדי שואה ואימהות חד הוריות; ולפעמים מכיוון שהם "מרוויחים יותר מדי": משפחה של שש נפשות שמתפרנסת כ-11 אלף שקל בחודש, למשל, לא תקבל את ההנחה.
האם לאנשים האלה לא מגיע כרטיס? האם הרף המסנן את מקבלי הכרטיס מצליח להגיע למי שכן מגיע לו?
הפגנה של הארגונים תרבות של סולידריות, החזית האנושית ושוברות קירות מול ביתו של שר הפנים, אריה דרעי, בירושלים, ב-22 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)
התסכול מהתוכנית רק הלך וגבר כאשר א' פנתה אלינו לקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה של האוניברסיטה העברית וסיפרה לנו שהיא מקבלת רק 60% הנחה בארנונה ולכן לא זכאית לכרטיס. א' היא אם חד הורית לשלושה ילדים קטנים, שחיה על קצבאות מביטוח לאומי. איך ייתכן שהיא לא זכאית לכרטיס? איך ייתכן שהיא לא זכאית למעט העזרה שמציע משרד הפנים?
אמרנו לה שנילחם, נפנה למי שצריך, נסביר, נדבר, וננסה לשכנע אותם לתת לה גם כרטיס. אחרי שהעבירו אותנו מהעירייה למשרד הפנים וחזרה לעירייה קיבלנו את התשובה ש"אין מה לעשות, היא לא זכאית".
האבסורד הוא, שאנחנו – סטודנטיות למשפטים באוניברסיטה העברית שלא בהכרח זקוקות לכרטיס – קיבלנו אותו לפתח ביתנו עם שליח, בלי להניד עפעף. זאת כי אנחנו מקבלות 80% הנחה בארנונה, משום שאנחנו עובדות במשרת סטודנט ומקבלות שכר מינימום.
נאצלנו להתקשר לא' ולספר לה שהיא לא תקבל כרטיס. זה שבר לנו את הלב. תחושת התסכול ואי הנוחות לא הניחה לנו. הלוואי והיינו יכולות לתת לא' את הכרטיס שלנו. התברר לנו שזה אפשרי! העברנו לא' את הכרטיס, מעשה כל כך קטן, תחושה כל כך טובה, שינוי כל כך גדול באורח החיים של מי שזקוק.
ככה התחיל מיזם #מטעינים_נכון. מטרתו לחבר בין סטודנטים, שקיבלו את הכרטיס אך מרגישים שיש ידיים שזקוקות לו יותר, לבין משפחות נזקקות. המיזם הוקם בתמיכת הקליניקות המשפטיות באוניברסיטה העברית, וקבוצת הפייסבוק "החמ"ל החברתי" שעוזרת במיצוי זכויות. ליוזמה הצטרפה גם אגודת הסטודנטים.
מדובר ביוזמה מקומית. התחלנו בקטן: בינתיים אספנו עשרות כרטיסים מסטודנטים באוניברסיטה העברית. מחמם את הלב לראות את הנכונות של הסטודנטים לעזור ולהעביר את הכרטיס שלהם הלאה.
התקווה שלנו היא כמובן להגיע לסטודנטים בכל הארץ, להפוך את המיזם לרחב היקף ככל הניתן, כדי שכמה שיותר כרטיסים ימצאו את דרכם לידיים הנכונות. אבל בסופו של דבר, כל כרטיס כזה עוזר, ולו במעט, למשפחה אליה הוא מגיע – וזה שווה הכל.
רננה נוביץ' ועמית מקובקי הן סטודנטיות בקליניקות המשפטיות האוניברסיטה העברית.
אם אתם סטודנטים שמעוניינים להעביר את הכרטיס שלהם הלאה – כתבו לנו בעמוד הפייסבוק של החמ"ל החברתי ואנחנו כבר נדע לעזור.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
