לא רק ירי הרקטות, כל מה שקורה בפריפריה הוא "מינורי"

הדברים של צחי הנגבי היום, שרואה ב- 500 רקטות ביממה, שהביאו להרוג ועשרות פצועים באשקלון, שדרות, נתיבות, אשכול ושער הנגב, אירוע "מינורי", רק משום שלא התרחשו בתל אביב, לא מפתיעים. מדי פעם אומרים פוליטיקאים אמת. בדרך כלל זה קורה בעת צרה ומצוקה, כפי שקרה לנתניהו, שניפנף את אורנה פרץ "הלא מעניינת".

אבל נדמה שהנגבי שובר שיאים. מדובר בהשתנה חוזרת מהמקפצה הכי גבוהה. הנגבי לא חושב שיהיה מחיר פוליטי לדברים שלו. הרי הוא לא תומך שמאל, כמו יאיר גרבוז. ערב בחירות כלליות, ורגע אחרי היממה הקשה בעוטף עזה, מאז "צוק איתן", הוא מרשה לעצמו לבטל את כולנו. ומה קורה אחר כך? מסדר הצביעות מתגייס. ראש הממשלה מגנה, וגם חבריו השרים של הנגבי. הכול בחצי קריצה, כטקס פוליטי, המבקש לצמצם את הנזק האלקטורלי הפוטנציאלי, אבל לא את המהות.

הרקטות שפגעו בדרום הן מינוריות כי לא פגעו בתל אביב. הבית שנפגע באשקלון (אורן זיו/אקטיבסטילס)

בפריפריות בישראל יש שורה של אירועים "מינוריים", שזוכים לאותה נחרת בוז, כיוון שהם לא מתרחשים ב"בירה הכלכלית" תל אביב, כדברי הנגבי. זכאות לבגרות מצטיינת שמזנקת ל24.5% ברמת השרון, ויורדת ל- 0.5% בשדרות, רהט ואופקים? מינורי. שירותי בריאות גרועים, המביאים לחמש שנות חיים פחות, בממוצע, בנגב ובגליל, לעומת המרכז? מינורי. פי חמישה בעלי תואר שני במרכז (ביחס לאוכלוסייה)? שני שליש מהשכר הממוצע? פי שניים אבטלה? הכול אירועים מינוריים, לא מעניינים, משעממים.

גדלתי באשקלון, ב"שבט" דבוש הנפלא. גדלתי על התסכול והכאב ממפא"י. שדחקה את המשפחה שלי, המזרחית, הדתית, הימנית, הפריפריאלית, לשולי הכלכלה והחברה הישראלית. הליכוד נוסח 2018 הוא יותר מפא"י ממפא"י. ממשלת נתניהו נפלה על הראש, ואיבדה את הצפון. ואת הדרום.

כל זה מילים יפות, אם לא יתרחש מהפך פוליטי. והוא יגיע רק מהפריפריות. שם מוכרעות בחירות בישראל. שם אנחנו בונים בחצי השנה האחרונה את הכוח של מטה הפריפריות של מרצ. עם הפריפריות, לטובת הפריפריות ועל ידי הפריפריות. לתרגם כח אזרחי לפוליטי ולמהפך, שיביא חלופה אמיתית. עכשיו.

אבי דבוש, תושב שדרות, הוא ראש מטה הפריפריות במרצ