newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"לא הכדור שהרג את עאסם תועה, החברה תועה"

הקישוטים מחתונתו של עאסם סלטי, שנהרג לפני שבועיים מ"כדור תועה", עוד תלויים בבית. אביו מספר על הטרגדיה ששברה את המשפחה, ואומר: "אני לא יודע איך אמשיך את חיי עכשיו". כל בני המשפחה מבטיחים להפוך את הרצח לנקודת מפנה במאבק בפשיעה

מאת:
עאסם סלטי וע'איד אבו ראס בחתונתם, במאי 2021 (צילום: איהאב חוסרי)

לצד הקישוטים מהחתונה תלויה בכניסה לבית תמונתו של עאסם עם המילים: "לא נשכח אותך". עאסם סלטי וע'איד אבו ראס בחתונתם, במאי 2021 (צילום: איהאב חוסרי)

עיסאם סלטי לא מנסה להסתיר את רגשותיו כשהוא מדבר על הטרגדיה שהיכתה במשפחתו עם מות בנו עאסם. עאסם, בן 28 במותו, נפגע מ"כדור תועה" שנורה בקטטה בין שתי משפחות בכפר עילוט, בזמן שהיה בביתו.

עיסאם מסרב לקבל את הביטוי "כדור תועה". לדבריו, הכדור עצמו אינו יכול לתעות בדרכו. מי שיורה אותו הוא התועה והטועה, וגם פושע, והחברה שמחבקת אותו גם היא תועה וטועה ופושעת.

עאסם סלטי היה מהנדס אזרחי צעיר, שנישא לבחירת ליבו, ע'איד אבו ראס, במאי. ספציפית, ב-20 במאי. קישוטי החתונה שלו עדיין תלויים על בית המשפחה בשכונת הגליל החדשה בנצרת. האב הוא איש עסקים מוכר. בגלל היעדר קרקע מתאימה לבנייה בכפר הולדתו עילוט, הוא קנה לפני יותר מ-30 שנה מגרש ובנה בית בנצרת, קילומטרים ספורים מהכפר.

עאסם סיים את לימודיו לפני ארבע שנים באוניברסיטת אל-אהליה בעמאן, בירת ירדן. מאז עבד עם אביו בניהול החברה שלו. בנוסף, התנדב והיה פעיל בקמפיינים שונים שסייעו למשפחות וקבוצות מוחלשות וכן בלהקת דבקה. היה לו קשר הדוק עם אביו, אמו, חמש אחיותיו ושאר המשפחה. אשתו ע'איד היא אמנית ואקדמאית במדעי ההתנהגות ואמנות, ובעלת אזרחות אמריקאית. היא ובעלה הטרי תיכננו פרויקט חדש בארה"ב בקרוב.

הכל נראה מושלם, עד מוצאי שבת, ה-9 באוקטובר 2021. באותו ערב אכל עאסם ארוחת ערב עם משפחתה של ע'איד בעילוט. כשישבו בחצר הבית התחילו קולות ירי – דבר שגרתי באזור. כשרצו להיכנס פנימה בגלל הירי, החל עאסם לצעוק שנפגע ברגלו. מאוחר יותר התברר שמדובר בכדור באורך של כ-7 ס"מ, שחדר מתחת לטבורו, פגע בעורק ראשי והוביל למותו.

donate

מאז התהפכו חייה של המשפחה. הבית, שהיה מלא באושר ושמחה, הפך לבית מלא עצב ואובדן. לצד הקישוטים מהחתונה במאי, נתלתה על הקיר בכניסה לבית תמונתו של עאסם, עם המילים: "לא נשכח אותך".

עיסאם אומר כי "הדבר האחרון שציפיתי, בכל הכנות, היה לאבד את הבן שלי עאסם בצורה כזאת. ציפיתי לכל דבר בעולם הזה – מחלות, תאונות דרכים, הכל חוץ מרצח, ובדרך הזאת. הבן שלי? עאסם?! הוא היה לי יותר מבן. הוא היה אחי, חבר שלי ועמית שלי. הוא ניהל את העסק שלי בשנים האחרונות והפך לגב התומך שלי. כולם עדים כמה היה מוסרי. כשצעירים מהדור שלו מתחרים ומתרברבים במכוניות שלהם, עאסם היה משאיר את המכוניות החדשות שלי בחניה ליד הבית ויוצא לעבודה במכונית הכי ישנה.

"במשך שנים אני צופה בו, איך הוא גדל והופך למוקד של כל המשפחה, של הדודים, הדודות, כולם. מי שמסתבך במשהו, פונה לעאסם. מי שרוצה לעשות משהו, מתייעץ עם עאסם. צפיתי בו, והגאווה שלי בו גדלה כל יום. אני אומר שכל מה שהגעתי אליו בחיי הוא בצד אחד, וההישג שלנו עם עאסם זה בצד אחר.

"רוב שעות היום היינו ביחד, במשרד או בבית. עד עכשיו אני מתקשה להיכנס למשרד ולראות את הדברים שלו. קשה לי לדבר עם אמא שלו, עם אשתו, אפילו עם אחיותיו. אני לא מבין מה קרה אתנו, איך החיים שלנו התהפכו ככה, כל כך מהר. כאילו שאנחנו חיים בסיוט".

עיסאם ועאסם סלטי (צילום: איהאב חוסרי)

עיסאם ועאסם סלטי (צילום: איהאב חוסרי)

על יום מותו של עאסם מספר האב השכול: "זה היה ערב רגיל עד שקיבלתי שיחה שעאסם נורה, ושמצבו בינוני ואינו מעורר חשש. נכנסתי לרכב שלי ומיהרתי לכיוון עילוט, עד שקיבלתי שיחה נוספת שהם מפנים אותו לבית החולים האנגלי בנצרת. נסעתי אחריהם והגעתי כמעט איתם. אחרי שעה וחצי בבית החולים, קרא לי הרופא לחדרו והודיע לי על מותו של עאסם.

"ציפיתי שהוא יגיד לי שמצבו החמיר, שהוא זקוק לתרומת דם, או שרוצים להעביר אותו לבית חולים אחר. הדבר היחיד שלא ציפיתי היה שיודיעו לי על מותו. הבן שלי נהרג? ככה? לקח לי יותר מחצי שעה לקלוט את מה שאמר הרופא. אני מעדיף לא לדבר על הרגע הזה יותר. רק להיזכר בזה מחזיר אותי לכל הפרטים הקשים".

האם היה ניתן להציל את עאסם? "נכון שהחיים בידי אלוהים, אבל כשהפצוע מגיע לבית החולים לפני האמבולנס, אף שמיד נוצר קשר עם מד"א, וכשהמשטרה נוכחת 24 שעות ביממה בעילוט ולמרות זאת לא מונעת את הירי היומיומי, זה עונה על השאלה.

"המשטרה יודעת שכמעט בכל בית בעילוט יש כלי נשק אחד או יותר. המשטרה יודעת על הסכסוך בין שתי המשפחות בעילוט במשך שנים. הם יורים זה בזה במשך שנים, והם לא עושים כלום. אתה רוצה לשכנע אותי שהמשטרה, עם הכוחות שלה, המודיעין שלה וסוכניה, לא מכירה את היורה בעילוט ולא יודעת למי יש נשק בסדר גודל כזה?"

"נהפוך את מה שקרה לעאסם לנקודת מפנה"

עיסאם מספר כי "לפני יומיים שוחח אתי השר לביטחון פנים, עמר בר לב, והבטיח לי שהוא יעקוב אחרי התיק ויגיעו בקרוב אל העבריינים. ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת) ביקר אותנו יותר מפעם אחת והביע את התעניינותו הכנה בנושא. ויש עוד כמה פוליטיקאים שביקרו אותנו, אבל לרובם לא היה אכפת כמו שצריך.

"אנחנו מדברים כאן על מקרה רצח שאמור לזעזע חברה שלמה, מדינה שלמה. לא כי הוא הבן שלי, לכולם יש ילדים שיקרים להם, אלא מכיוון שעאסם, אדם חף מפשע, שהכי רחוק מעולם הפשע והאלימות, נהרג ככה.

"אם מישהו כמו עאסם הוא קורבן לרצח, אז כל אחד בחברה שלנו מועמד להיות הנרצח הבא – לא רק מי שמסתבך בעולם הפשע או משתייך למשפחה שמעורבת במחלוקות וסיבוכים, אלא כל אדם, מהצעיר ביותר ועד לזקן ביותר, ללא יוצא מן הכלל".

לדברי עיסאם, "לא הגענו למצב הזה פתאום או במקרה. יש סיבות ומספרים. כשנעצרים בקושי 30% מהרוצחים ואולי פחות, זה אומר שרוב הרוצחים לא נענשים, והם משוטטים בינינו, ואולי ממשיכים לרצוח. המשמעות היא שאין הרתעה.

"כל חברה בעולם, כל חברה, תשאיר אותה ללא שלטון חוק ותהפוך ליער. זה בדיוק מה שקורה אצלנו – כאוס עם נשק בלתי מוגבל, ירי יומיומי, עשרות ומאות מקרי רצח, חפים מפשע נהרגים, כאילו שזה אזור מלחמה. ובמלחמה לפחות אתה מוכן נפשית למוות".

עיסאם אומר: "אני לא יודע איך אמשיך את חיי עכשיו. בכנות, אני לא יודע. כל התוכניות שלי כאילו נשרפו. אבל העניין שלא אוותר עליו הוא שאשתדל עם כל מה שיש לי להשיג את הפושע, להעניש אותו, ולשים קץ לפשע המשתולל הזה בחברה שלנו.

"זוהי זכותו של עאסם, שאהב את החברה שלו והשתייך אליה, ואהב אנשים, את כולם, והיה צנוע, עניו, ובסולידריות עם כל מי שנזקק. מחונן ומצליח בחייו, וגם חתן. לבן שלי לא הגיע סוף כזה".

"גידלתי אותו עם דמעות בעיניים", אומרת אמו של עאסם, לובנא עודה סלטי. "הוא היה בן למופת, בלימודיו, במוסר, בדתיות שלו ובכל דבר. באותו ערב החזקנו בתקווה עד הרגע האחרון. הם אמרו לנו כל הזמן שהפציעה בינונית ושום דבר רציני, עד שהם ביקשו ממני להיכנס לחדר. באותו זמן הרגשתי שאיבדתי את בני, אז נכנסתי לחדר ומצאתי את בעלי מספר לי את הטרגדיה.

"הקטסטרופה שלנו גדולה, גדולה מאוד. אין שום דבר שווה ערך לזה. אני לא מאחלת זאת לאף אחד. אני אומרת לכל אמא שיודעת שבנה נושא נשק לעשות הכל כדי למנוע ממנו לעשות את זה. אם הוא לא יחזור אליה כהרוג, הוא עלול לחזור כרוצח. אם עאסם, החף מפשע, המנומס, נרצח, אז מי מוגן? אך לא נשתוק בנוגע לזכותו של בנו, ונבקש להעניש את הרוצח ונעקוב אחרי הנושא".

אמו של עאסם, לובנא עודה סלטי, עם תמונתו (צילום: בכר זועבי)

אמו של עאסם, לובנא עודה סלטי, עם תמונתו (צילום: בכר זועבי)

לעאסם יש חמש אחיות, שאליהן היה קרוב במיוחד. אחותו הבכורה, סאלי, אומרת: "לא ייאמן, איך עאסם הבין מה הייתי רוצה אפילו לפני שאדבר. כל חיינו סובבים סביבו. היינו מתפארים בו בקרב אנשים, ואנחנו עדיין גאים בו עכשיו במותו, כי הוא שהיד וקדוש בעינינו, והוא נשאר בלבנו ובנפשנו. אנו לא נוותר על זכותו, ונדאג להפוך את מה שקרה לעאסם לנקודת מפנה בחיי החברה שלנו, לשים סוף לפשעים האלה".

מוהנד סלטי, בן דודו וחברו של עאסם, מספר: "השיחה האחרונה שלנו היתה כשעאסם התקשר לבן דודנו ואמר לו שהוא נורה. יום לפני כן ישבנו ביחד עד הבוקר, ולא ידענו  שזו תהיה הפעם האחרונה שנשב.

"אנחנו לא מדברים על אדם רגיל, הוא היה יוצא דופן, נושא באחריות, מוסרי ומנהיג, ולאבד אותו הוא הדבר האחרון שציפינו לו. והוא השאיר חלל גדול. אנחנו מקווים ששינוי החברה שלנו לטובה יתחיל עכשיו, מהרצח של עאסם, כי למען זיכרו ולמען זכותו לא נפסיק לפעול כדי להפוך את החברה הזו לטובה יותר ובטוחה יותר".

אלמנתו של עאסם, שכאמור מחזיקה באזרחות אמריקאית, שלחה מכתב לשגריר המיועד לישראל, תומאס ניידס, שבו ביקשה ממנו להתערב כדי למנוע את הרצח הבא ולנסות להשפיע על הרשויות בישראל לבלום את הפצת הנשק הלא חוקי, שבחלקו מגיע מהצבא הישראלי.

במכתבה, שנשא את הכותרת: "מכתב מאלמנה", אמרה ע'איד: "איבדתי את האדם היקר ביותר בחיי, שותף לחיים, שאתו תכננתי לבקר בקרוב בארה"ב. לחיי כבר אין משמעות אחרי האובדן הזה. אני חוששת שתיק הרצח של בעלי ייסגר על ידי המשטרה, כפי שקורה בתיקים רבים".

ראש המועצה המקומית בעילוט, אבראהים אבו ראס, אומר: "כמעט בכל בית בעילוט יש נשק, ואנו מבקשים מהמשטרה תבצע את עבודתה. באותו ערב ובזמן הקטטה, המשטרה נכחה בכפר. כבר לפני כן החלו התכתשויות בין שתי משפחות, וניסיתי להרגיע והתקשרתי גם למשטרה, והם נכחו בזמן הירי.

"עאסם, הבחור המנומס והמכובד הזה, הוא מעילוט, אבל גר עם אביו והמשפחה בנצרת. הם עובדים ונמרצים ומצליחים וביחסים טובים עם כולם. הוא היה בביקור בעילוט,  כמו אתה אומר שאדם מתל אביב או מכל מקום אחר ביקר בעילוט, והכדור הזה שנורה בו הגיע ממרחק של מאות מטרים.

"אנחנו רוצים שהמשטרה תמצא את האשמים ועובדים אתה על זה. גם אם האשם הוא הבן שלי, הוא חייב להיענש, כי מה שקרה זה דבר שאי אפשר לסבול ולקבל אותו. אולי כנופיות הפשע המאורגן לא מתפשטות בעילוט, אבל הסכסוכים בין המשפחות, עם כאוס הנשקים, הופכים את המציאות למסוכנת ומרה יותר.

"השר לביטחון פנים עמר בר לב ביקר בכפר בימים האחרונים והביע את כוונותיו הכנות להילחם באלימות, אך אנו לא מצפים להרבה מהמערכת למרבה הצער, גם אם כוונותיו של השר היו כנות".

משפחתו של עאסם וקבוצות פעילים אירגנו אתמול (שישי) הפגנה בנצרת, תחת הכותרת "זעקת עאסם נגד שתיקה", שבה השתתפו רבים, והיא חלק מסדרת פעילויות שתבצע המשפחה לזכר בנם ולמען הפסקת הרציחות הבלתי פוסקות בחברה הערבית בישראל.

בתקופה המקבילה אשתקד (ינואר-אמצע אוקטובר 2020), מספר ההרוגים בחברה הערבית היה שבעים. היום כבר חצינו את ה-100. הם לא רק מספרים. לכל אחד מהם יש סיפור ומשפחה, חלומות שנשרפו ועוד פרטים של חיים שלמים, כמו לעאסם סלטי.

הפגנה בנצרת לזיכרו של עאסם סלטי, ב-22 באוקטובר 2021 (צילום: בכר זועבי)

הפגנה בנצרת לזיכרו של עאסם סלטי, ב-22 באוקטובר 2021 (צילום: בכר זועבי)

הפגנה בנצרת לזיכרו של עאסם סלטי, ב-22 באוקטובר 2021 (צילום: בכר זועבי)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פעילי השמאל יהלי צ'ליק, מתן קדיש ויסמין ערן-ורדי בבית המשפט, ב-2 בדצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

פעילי השמאל יהלי צ'ליק, מתן קדיש ויסמין ערן-ורדי בבית המשפט, ב-2 בדצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

המשטרה הפכה פעילי שמאל מעדים לחשודים. ביהמ"ש לא השתכנע

מתנחל ממעון רץ ליד הכפר א-טוואני בדרום הר חברון, והותקף על ידי פלסטינים. שלושה פעילים שזומנו לתת עדות נעצרו. לאחר מכן פשטה המשטרה על בית שבו התגוררו והחרימה ציוד ללא צו. "זו עליית מדרגה. עד עכשיו לא ראינו כזאת רדיפה נגד הפעילות היומיומית שלנו"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf