כמה רחוק תלך הממשלה החדשה? תסתכלו על ארה"ב

הימין הקיצוני צריך רק ליישר קו עם ארה"ב. הפגנה למען זכויות טרנסג'נדרים מול הבית הלבן בוושינגטון, ב-22 באוקטובר 2018 (צילום: Ted Eytan, CC BY-SA 2.0)

מתחילת המו"מ להקמת הממשלה החדשה, התפרסמו חדשות לבקרים גזרות חדשות שהיא מתעתדת לגזור עלינו. הפקדת המשטרה ומג"ב בידיו של איתמר בן גביר, הפקדת הכלכלה בידיו של בצלאל סמוטריץ'; להן הצטרפו הקלטות יו"ר מפלגת נעם אבי מעוז, מינויו כראש היחידה לתוכניות חיצוניות במשרד החינוך והרשימות השחורות של מפלגתו; התבטאויות של אורית סטרוק והקלטות של בצלאל סמוטריץ' – קשה לעמוד בקצב.

כל המינויים, התוכניות וההצהרות מזעזעים ומפחידים, במיוחד לאור העובדה שהממשלה עדיין עושה את צעדיה הראשונים, ושמפולת הגזרות, האפליות והאיסורים עדיין לפנינו. אבל צורת ההתנהלות הנוכחית יכולה ללמד כבר עכשיו על אופן הפעולה של הימין הקיצוני בממשלה החדשה.

קודם כל, מן הראוי להכיר בכך שהמטרה היא דיקטטורה על פי עקרונותיהם האכזריים. שהם ישתמשו בכל כוח שאליו יקבלו גישה ויתאפשר, ושינסו להשיג עוד.

מי שמגדיר את מסגרת האפשר היא ארה"ב, וספציפית (נכון לעכשיו) נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. ארה"ב הלכה למעשה מממנת את קיומה של מדינת ישראל, ובכל עת יכולה "להוריד את השאלטר". לכן היא הגורם שיחליט כמה רחוק יהיה "מותר" ללכת.

אם כן, במצב זה, מה יעשה הימין הפשיסטי? פשוט – יישר קו עם ארה"ב.

בניגוד לדימוי הפופולרי של ארה"ב כדמוקרטיה ליברלית, למעשה מדובר באחת המדינות השמרניות בעולם. למשל, "הזכות" להפליית להטבא"ק בהענקת שירות עומדת במרכז דיון סוער כבר שנים רבות, ללא הגנה בחוק – למעשה, ממש בימים אלה הנושא עומד לפתחו של בית המשפט העליון של ארה"ב (ובהרכבו הנוכחי, הצפי הוא לטובת האפליה).

בדומה לכך, החוק האמריקאי אינו מגן על להטבא"ק, או על אוכלוסיות מוחלשות אחרות, מפני סירוב לספק טיפולים רפואיים, כולל טיפולים מצילי חיים. כנ"ל לגבי "זכותם" של בתי ספר לצנזר את קיומן.ם של זהויות להטבא"ק ולמחוק את הנושא מתוכניות הלימודים.

כלומר, הגזרות שהובטחו לנו עד כה עומדות בתיאום מושלם למצב בארה"ב, וזה מה שאפשר לצפות לו – יבוא של כל סוגי האפליה שחוקיים שם, וכאן עדיין לא.

מכאן ניתן לשרטט את הקו לעתיד. בארה"ב מתרחש כרגע גל של חקיקה טרנספובית, שמטרתו להכחיד את קיומן.ם של אנשות טרנסים.ות וא-בינאריות.ים במרחב הציבורי (ובכלל). בשנתיים האחרונות עלו כמעט 300 הצעות חוק טרנספוביות ברחבי המדינות, כאשר המוקדים העיקריים הם הדרה מספורט, מחיקת זהויות בבתי ספר וחסימה של טיפולים להתאמה מגדרית עבור ילדים ונוער (שחשוב להזכיר, בגילים אלה אינם כוללים שום התערבויות פולשניות, כירורגיות או בלתי הפיכות).

בפברואר השנה, למשל, מושל טקסס הוציא חוזר המורה לעובדי הרווחה במדינה להתייחס לטיפולי התאמה מגדרית לילדים ונוער כאלימות הורית ולהוציא ילדים.ות כאלה מחזקת המשפחות. במרץ, מדינת איידהו העבירה חוק שקובע עונש מקסימלי של מאסר עולם על הורים שמאפשרים לילדיהם לגשת לטיפולים להתאמה מגדרית.

באפריל נחקק חוק באלבמה שאוסר על רופאים לספק טיפולי התאמה מגדרית למטופלות.ים מתחת לגיל 19, וחוקים דומים נחקקו גם בטנסי, אלבמה וארקנסו (כאשר האחרון מחכה כרגע להחלטה של בית המשפט הפדרלי אם לבטלו).

ביוני נחקק בלואיזיאנה חוק שאוסר על נערות ונשים טרנסג'נדריות להשתתף בספורט נשים, וחוקים דומים נחקקו גם בארקנסו, פלורידה, מיסיסיפי ומדינות אחרות. עוד השנה, אלבמה, אוקלהומה וטנסי העבירו חוקים שאוסרים על תלמידי.ות בית ספר להשתמש בשירותים שלא מיועדים למין שבו הן.ם סומנו כשנולדו. והרשימה רק נמשכת ונמשכת.

הצעת חוק נוספת שעלתה במדינת פלורידה ועולה לכותרות בחודשים האחרונים זכתה לכינוי "אל תגידו גיי" (Don’t Say Gay). אם יעבור, חוק זה יאסור על בתי הספר להזכיר את קיומן של זהויות מיניות ומגדריות שאינן הטרוסקסואליות וסיסג'נדריות בפני ילדות.ים מתחת לגיל 10.

מקורות ההשראה של סמוטריץ' ומעוז

חשוב גם לציין את השיח שסובב את מגוון החוקים האלה – האנשים המקדמים אותם משתמשים בעולם מושגים של "הגנה על הילדים". ספציפית, רב השימוש במילה "טיפוח" (Grooming), שם להתנהגות טיפוסית לפדופילים ומניפולטורים אלימים, ש"מטפחים" את הקורבן במשך תקופה ארוכה או מגיל צעיר, כדי לטעת בו (או בה) אשליית ביטחון ואינטימיות שתאפשר להם לפגוע בעתיד. באופן ציני ומרושע, התומכים בחקיקה טרנספובית ולהטב"קפובית הפקיעו את המונח מהתחומים הרלוונטיים לו כדי להציג תמיכה בזהויות להטבא"ק כשטיפת מוח וטיפוח של ילדים כקורבנות "לשיח המגדרי".

את היבוא של השיח המחריד הזה אפשר כבר עכשיו לראות כאן, וניתן לצפות שיקבל רוח גבית מתוך הממשלה.  לדוגמה, פלייר של ההתארגנות הלהט"בפובית "בוחרים במשפחה" שואל: "האם גם אתם מאמינים שילדים לא צריכים להיחשף לתכנים מיניים?"

בדומה, לפני רק כמה חודשים השדרן שמעון ריקלין התבטא בנוגע לחלוקת עותקים מספר על ילדה טרנסג'נדרית ("אני ג'אז"), ותיאר אותה כמזימה להשחתה מינית של ילדים: "אני לא מבין למה אין חוק במדינת ישראל נגד חבורת המטורפים הזו שרוצה לגעת בילדים שלנו, חבורת הסוטים הזו שרוצה לבוא לדבר על שינויי מין לילדים בגיל 4-5".

עוד התפתחות דרמטית באותו כיוון היא הרדיפה המקומית והארצית כנגד תלמיד כיתה ג' מגבעת שמואל, שכל פשעו הוא לימודים בבית הספר בעודו טרנסג'נדר. כחלק מהרדיפה אף התקיים כנס טרנספובי בעיר, שכלל דיון על "סכנות אידאולוגיית הטרנס". בעתיד הקרוב, לא מופרך לצפות שהעמדה והשיח המסוכנים האלה יקבלו חיזוק ממסדי מצד אבי מעוז.

בנוסף לכל הנ"ל, גם טיפולי המרה אינם אסורים בחוק הפדרלי של ארה"ב. אף שכמה מדינות חוקקו חוקים נגדם, ברובן הם אינם מהווים עבירה על החוק. דבר זה מאפשר התעללות ממוסדת קשה בילדים.ות ונוער להטבא"ק, שמובילה לטראומה ואף חמור מכך: על פי מחקרים שונים בארה"ב, טיפולי המרה מכפילים את הסיכון להתאבדות אצל להטבא"ק (שגם ככה נמצאות.ים בסיכון גבוה יותר מאנשים סטרייטים וסיסג'נדרים).

כאן בארץ כבר כמה שנים שטיפולי המרה בכותרות, בעיקר סביב כישלון הניסיונות לייצר חקיקה שתתנגד להם. אבי מעוז, כידוע, הוא אחד התומכים הגדולים ביותר של התופעה, וסמוטריץ' גם הוא הביע תמיכה (כולל בזמן דיונים בכנסת).

עוד צעד מדאיג באותו כיוון הוא כוונתם של הגורמים הפשיסטיים בממשלה להנמיך את דרישות ההסמכה במקצועות הטיפוליים, כך שמטפלים.ות לא יהיו חייבות.ים להשלים תואר אקדמי. דבר זה עלול לקדם מצב שבו אנשים שמציעים "טיפולי" המרה יוכלו להציג ולקדם את עצמם כמטפלים לגיטימיים. בכל מקרה שלא יהיה, אפשר להיות בטוחות שבשנים הקרובות לא נקבל הגנה מפני השיטות האלה, אלא ההפך – נראה ניסיונות להרחיב ולמסד אותן.

ובתחום זכויות הנשים (וכל בעלי.ות הרחם), בל נשכח את ההחלטה הדרמטית של בית המשפט העליון בארה"ב מיוני השנה, שביטל את ההגנה על הזכות להפלה ואפשר למדינות כמו טקסס, אלבמה או לואיזיאנה לאסור עליהן באופן כמעט גורף. למשל, ילדה בת 10 (!) מאוהיו, שנכנסה להריון כתוצאה מאונס, לא הורשתה לבצע הפלה, ונאלצה לצאת מגבולות המדינה לשם כך. עוד באוהיו, בית חולים סירב לטפל באישה בת 33 שעברה הפלה טבעית, תוך סיכון חייה. בלואיזיאנה, אישה בת 36 אולצה לשאת הריון עם עובר ללא גולגולת – מצב שיגרום למותו מיד לאחר הלידה. בנוסף, בכל המדינות האלה, נשים נמצאות בסכנת כליאה במקרה של הפלה טבעית (דבר שכבר קרה בפועל עוד לפני החלטת בית המשפט העליון).

למרות שנכון לרגע זה עוד לא ראינו התבטאויות מפורשות על איסור הפלות, ברור למדי שעיניהם של הפשיסטים לטושות גם לשם. למשל, בהמשך לדבריה של סטרוק והצהרותיו של סמוטריץ', נראה שהפלות יהיו חלק מהשירותים הרפואיים שרופאים ומוסדות יוכלו לסרב לבצע. אם החוק האמור אכן יעבור, בתי חולים יוכלו לסרב לכך, או אף לסרב לטפל במקרים של הפלה טבעית – ממש כמו בארה"ב. מכיוון שהזכות להפלה אינה מוגנת בחוק, יהיה קל עד מאוד לבטל אותה.

כל זאת ועוד – במאמר דעה שפרסם סמוטריץ' ב"וול סטריט ג'ורנל" האמריקאי, הוא העיד כי ארה"ב מהווה עבורו מודל לפוליטיקה שמרנית. למעשה, את כל השינויים השמרניים שבכוונתו להכניס למערכת הוא מייחס ל"מודל הליברלי האמריקאי". המאמר בעצמו, אף שהוא משתמש בשפה "נקייה", משקף לא מעט מכוונותיו: כינון של משטר היפר-קפיטליסטי ופעולה נגד ארגוני עובדים, התרה בחוק של אפליה ושילוח רסן צה"ל בשטחים.

בצלאל סמוטריץ' בהפגנת הימין בכיכר הבימה בתל אביב, ב-7 בדצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

ואם כל זה לא מספיק, אפשר גם לדבר על רוחות נוספות שנושבות בארה"ב ויספקו השראה בלתי נדלית לפשיסטים בארץ: עידוד רצח של אוכלוסיות מוחלשות על ידי המשטרה והצבא, גם כשמדובר ביהודים.ות (דבר שעד עכשיו היה סוג של "קו אדום"); עידוד של שיח שנאה ובקלאש נגד מאבקים למען אוכלוסיות מדוכאות; וכמובן גולת הכותרת – חתירה להשלמת הטיהור האתני כנגד הפלסטינים.ות, על כל האימה שבדבר, על פי המודל האמריקאי הקלאסי של קולוניאליזם ורצח עם.

החלק המפחיד ביותר – כל הדברים האלה יהיו נכונים רק כל עוד ג'ו ביידן יישאר בשלטון. נכון לעכשיו, השאלה אם דונלד טראמפ יורשה להשתתף בבחירות 2024 עדיין תלויה באוויר. אך  אם יותר לו להשתתף במירוץ לנשיאות, ואם ייבחר, תיסלל הדרך לכינון הדיקטטורה ההלכתית שעליה חולמים השותפים בממשלה החדשה.

בינתיים, נוכל לצפות ליבוא גם של ההרשאות החוקיות לסוגים שונים של אפליה וגם של השיח הסובב אותן, הכל על פי הצעת ההגשה של בעל הבית האמריקאי.