newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"כל מילימטר שיכרסם במדיניות הממשלה הקודמת ייחשב להישג"

הח"כים והשרים של מרצ ויתרו על תפקיד המצפן והמצפון, ושלמים עם ההחלטה להיכנס לממשלה. בינם לבין המשותפת יש לא מעט מתחים כעת, אבל עם מנסור עבאס הם דווקא שומרים על מידה של תיאום

מאת:

ביום חמישי שעבר נפגשה סיעת מרצ עם שר הביטחון, בני גנץ, בלשכתו. בשעה וחצי של שיחה עלתה שורה של נושאים: פשרת אביתר, אלימות מתנחלים, פינוי פלסטינים משטחי C, ועוד.

מלכתחילה לסיעה לא היתה כוונה "להמריץ את גנץ", נוסח הסיסמה "להמריץ את רבין" שליוותה את מערכת הבחירות ב-1992. אף אחד לא בונה על זה. הם מדברים על "מאחזים", וגנץ מכנה אותם "התיישבות צעירה" – מונח מובהק של הימין. המילה "כיבוש" – חלק מהלקסיקון הקבוע של מרצ – לא עולה על דל שפתיו של שר הביטחון.

משמאל לימין: ח"כ מיכל רוזין, יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, השרה להגנת הסביבה תמי זנדברג והשר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג', בישיבת סיעה בכנסת, ב-28 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"קצת פרגמטיות לא הזיקה לאף אחד". משמאל לימין: ח"כ מיכל רוזין, יו"ר מרצ ניצן הורוביץ, השרה להגנת הסביבה תמי זנדברג והשר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג', בישיבת סיעה בכנסת, ב-28 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אבל לדברי מי שהשתתפו בפגישה, הם מצאו הקשבה. גנץ אפילו מינה את סגן השר אלון שוסטר לאיש הקשר עם מרצ מטעמו, וכינה אותו "ערוץ פתוח". אחרי 21 שנה באופוזיציה ו-12 שנות כהונה של ראש ממשלה ושרי ביטחון שראו בהם אויבים ובוגדים, גם זה משהו.

מצד שני, עודף חיבה הוא בעיה לשמאל. אוי ליום שבו יחדל בנימין נתניהו לכנות את הממשלה הזאת "ממשלת שמאל מסוכנת". בעצם, אם נקפיד לעיין בכתביו של ראש הממשלה לשעבר ברשתות החברתיות, מספר ההתראות נגד ממשלת השמאל המסוכנת כבר נמצא במגמת ירידה – ממצא שהוא כשלעצמו מסוכן להווייתו של השמאל.

מכל המפלגות מהמרכז שמאלה, שותפותה של מרצ בממשלה בראשות נפתלי בנט היא הבעייתית ביותר. זה לא רק עניין של מפלגת שמאל בממשלה שמגדירה את עצמה "עשר מעלות ימינה לממשלת ביבי"; זו גם סוגייה של מפלגה שהגדרת הזהות העצמית שלה היא "מפלגה רעיונית", שחוברת לממשלה שכל הישרדותה בנויה על פשרות וְויתורים אידיאולוגיים.

השותפות האחרות מהמרכז שמאלה נמצאות במצב פשוט יותר, ולא רק בגלל מיקומן על הרצף שמאל-ימין. מפלגת העבודה, על אף מצבה העגום, היתה פעם מפלגת שלטון – ושואפת לחזור לשם. יש עתיד ייעדה את עצמה מראש להיות מפלגת שלטון.

מרצ מעולם לא היתה, ומן הסתם גם לא תהיה, במקום הזה. היא תמיד צמחה והצטמקה לצדה של מפלגת אם גדולה, בתפקיד אידיאולוגי של מצפן ומצפון. בממשלת בנט היא אינה יכולה להתהדר עוד בשני התארים האלה.

כך, מצאה את עצמה מרצ תומכת בפשרת אביתר ומצביעה בעד חוק האזרחות, כשהיא מתנחמת בסילוקם של מתנחלי "עליות אליהו" מאתר ההתנחלות.

פרופ' גדעון רהט, חוקר פוליטיקה השוואתית ומפלגות באוניברסיטה העברית ובמכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ל"שיחה מקומית" כי בדילמה בין פרגמטיות לאידיאולוגיה, מפלגות בעולם מוצאות גם פתרון אחר – תמיכה מבחוץ.

donate

לדבריו, "אחת המוסכמות השגויות בישראל היא שצריך קואליציה של רוב. ממש לא בצדק. דווקא בקואליציה של מיעוט ממשלה צריכה להיות מאוד מרוסנת ולזכות בתמיכה כל פעם מחדש. לו מרצ היתה בוחרת באופציה הזאת, היא היתה חופשית לדבוק בעקרונותיה".

מצד שני, אומר רהט כי "קצת פרגמטיות עוד לא הזיקה לאף אחד. בקונטקסט של החברה הישראלית, מרצ עשתה את הבחירה הנכונה בכניסה לממשלה".

"עדיף בקואליציה"

התחושה שמרצ עשתה את הבחירה הנכונה רווחת בקרב השרים וחברי הכנסת של המפלגה, אך היא פחות שכיחה בקרב חבריה. לפני כשבועיים הגיעו חברות הכנסת מיכל רוזין וגבי לסקי למפגש עם סניף מרצ ברעננה. "תוך כדי המפגש הבנתי שיושבים בחדר כ-40 איש שמדמיינים לעצמם את מרצ כשתי מפלגות שונות", מסכמת רוזין את החוויה המורכבת.

לדבריה, "היו שם מי שטענו שאחרי ההצבעה של מרצ בסוגיית חוק האזרחות, צריך פשוט לסגור את המפלגה. אחרים טענו שאם לא נלמד להתפשר ולשמור על המשך קיומה של הממשלה – הם יפעלו בעתיד למנוע הצבעה למרצ. ממש כך. זה סוג הדואליות שמלווה את מרצ גם באופוזיציה, וביתר שאת בקואליציה.

"היו שקראו לשיתוף פעולה עם חד"ש ודי עם הציונות. אחרים התריסו שמרצ הלכה יותר מדי שמאלה. ואז אני שומעת גם כאלה שפוסקים שנגמר השמאל, וגם כאלה שטוענים בתוקף שמרצ תחדל להתקיים ושצריך להקים משהו חדש. אומרים הכול. אבל אין לי ספק – כמו גם לרוב הבוחרים שלנו – שעשינו את הצעד הנכון.

"את זה יודעים יותר טוב מכולם ארגוני חברה אזרחית שרואים בנו כתובת יחידה. אבל יש פה עוד מרכיב חשוב שצריך לקחת בחשבון: ציבור הבוחרים שלנו הוא מסורתית יותר ימינה מנציגיו, והדמוגרפיה לא פועלת לטובתנו. צריך להתחשב בה ולחשוב מה אפשר להשיג במצב הקיים".

רוזין, יו"ר סיעת מרצ, חושבת שאפשר להשיג לא מעט. כמי שחוותה כהונה בכנסת כשמרצ באופוזיציה, ואחרי הפסקה חזרה אליה לקואליציה, היא אומדת את היתרונות והחסרונות ופוסקת – "עדיף בקואליציה".

לדבריה, "אין ספק, באופוזיציה הרבה יותר קל להביע את תפיסת עולמך, אבל את לא מקדמת שום מדיניות. מתוך הקואליציה יש לי לפחות את היכולת לנסות להשפיע. נלחמתי באופוזיציה נגד חוק ההסדרה (של התנחלויות, ל"ג), אבל הוא עבר כי לא היה לנו רוב. הפעם הצבעתי בעד (חוק האזרחות, ל"ג), אבל לפחות יכולתי להתנות תנאים של בדיקה פרטנית של כל אחת מהפניות להתאזרחות.

ביקורת ואכזבה. חברי הכנסת איימן עודה ואחמד טיבי מהרשימה המשותפת, בתום ההצבעה על התיקון לחוק האזרחות (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"כעת לאצבע ה-61 שלי יש השפעה מכרעת, גם אם אני צריכה להבליג ולבלוע. וגם הם צריכים לבלוע ולהכיל, כמו למשל את הכנס שאירגן מוסי (ח"כ מוסי רז; ל"ג) בכנסת בחודש שעבר בנושא בין כיבוש לאפרטהייד".

את הכנס הזה אירגן רז עם ח"כ עאידה תומא-סלימאן מהרשימה המשותפת. במשך תקופה ארוכה, גם בחודשים שקדמו למערכת הבחירות הרביעית, עוד דובר על מיני חיבורים בין מרצ למשותפת, לצורך הקמה של מפלגה יהודית ערבית על מלא. זה לא קרה.

כעת, כשמרצ בקואליציה, היא מושא לביקורת – וגם לאכזבה – של המשותפת. האכזבה הפוליטית, מהולה בעלבון אישי, הגיעה לשיאה בעקבות תמיכתה של מרצ בחוק האזרחות.

"חד"ש ראתה בנו שנים שחקן פוליטי שעוזר להם, ועכשיו אנחנו מוצאים את עצמנו משני צדי המתרס", אומר השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג'. "ההתנהלות הפוליטית עכשיו היא לא רעיונית, אלא קואליציה מול אופוזיציה".

פריג', לעומת זאת, שומר על מידה של תיאום דווקא עם מנסור עבאס, יו"ר רע"מ. "נכון", הוא מאשר, "בדברים שנוגעים לציבור הערבי ולא מתנגשים עם הערכים של מרצ אנחנו מתואמים. ההבדל הגדול הוא שלמנסור יותר קל מהמסגרת שמתוכה הוא פועל. לי, מצד שני, יש את הציבור הערבי הלא אסלאמיסטי, שמצפה לראות את ההישגים שלנו עבורו.

"הפלטפורמה של מרצ מאפשרת להיות נציג ציבור או יס מן ערבי אל מול הרוב היהודי. זה תלוי בי. זאת האמת. נכון, מרצ היא מפלגה רעיונית והרעיון עדיין קיים, אבל הציבור הרעיוני שלנו רוצה אותנו בממשלה. אפילו זהבה (יו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון; ל"ג), כשמתחה ביקורת חריפה על ההצבעה על חוק האזרחות, לא קראה לצאת מהקואליציה.

"אין לי ספק, ובעצם אני יודע – המיינסטרים של החברה הערבית, הדור הצעיר והמשכיל, רוצה את נציגיו פועלים עבורו מתוך הממשלה. עכשיו הרחוב הערבי עבר לניוטרל, בהמתנה לראות מה ישתנה כשיש שרים ערבים. הוא לא תוקף אותנו, הוא מחכה לראות מה נביא".

לשאלה איך הוא רואה את תפקידה של מרצ בממשלה יש לפריג' תשובה מוגבלת. "מצפים מאתנו להכתיב את הטון ואת האג'נדה בקואליציה? זה לא יילך. אנחנו לא יכולים לכפות על הרוב, אבל אנחנו יכולים להשפיע. כל מילימטר שיכרסם במדיניות של הממשלה הקודמת אני אראה בו הישג. זה הקו שהובלתי מלכתחילה, ואני שלם אתו לגמרי.

"הגעתי למשרד לא מתפקד לחלוטין. פקידים בכירים ישבו וקראו ספרי הגות, כי פשוט לא היה להם מה לעשות. והנה, כבר יזמתי מפגשים בין שרים: תמר (זנדברג, השרה להגנת הסביבה; ל"ג) נפגשה עם השר הפלסטיני לאיכות הסביבה. ניצן (יו"ר מרצ ושר הבריאות ניצן הורוביץ; ל"ג) עם שרת הבריאות הפלסטינית. ויהיו עוד כאלה.

"מחובתנו לדאוג ליציבות הרשות הפלסטינית, גם אם ברור לי שלא תהיה מדינה פלסטינית ולא יהיה הסדר ב-4-5 שנים הקרובות. ומה עמדת ראש הממשלה בעניין? הוא יודע כל מה שהוא צריך לדעת".

פריג' לוקח על עצמו את חובת ההוכחה, אבל בהחלט רומז לאחריותה של מרצ בשיתוף הפעולה היהודי-ערבי. לראשונה בהיסטוריה הפוליטית שלה, יש במרצ לא נציג ערבי סמלי אחד, אלא שני מוסלמים – פריג' וח"כ ריידא רינאווי זועבי, וח"כ דרוזי, עלי סלאלחה.

פריג' גורס כי מתפקידה של הממשלה לדאוג שהמיעוטים בתוכה לא ישמשו קישוט בלבד, ואומר כי החברה הערבית עוקבת אחרי ההתפתחות הזאת. הוא, מבחינתו, כבר לא מסמן אפילו קווים אדומים. את הקו האדום העבה מכולם, הוא אומר, כבר חצה כשחבר לממשלה שיש בה חוק לאום בתוקף. עכשיו אפשר רק לתקן.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf