newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ככה נראית אלימות מתנחלים: פורצים, מכים ומשחיתים הכל

ביום שישי בשלוש לפנות בוקר, שעות לאחר רצח יהודה דימנטמן, פרצו 15-20 מתנחלים לבית משפחת מקבל בכפר קריות, טענו שהם חיילים, היכו את בני הזוג ופצחו במסע הרס ברחבי הבית. אפילו את מדפי המקרר הם שברו. "לא יעצרו אותם, להפך, מי שעשה יעשה זאת שוב"

מאת:

בשבוע האחרון צמד המילים "אלימות מתנחלים" עלה לכותרת, אחרי שההצהרה של השר לביטחון פנים עמר בר לב עוררה סערה. כדי להבין איך התופעה נראית בשטח, כדאי לבקר בביתה של משפחת מקבל, שנמצא בפאתי כפר קריות, מול ההתנחלויות שבות רחל ושילה.

ביום שישי בשלוש לפנות בוקר, שעות לאחר הירי במתנחלים בחומש שממנו נהרג יהודה דימנטמן, הגיעו בין 20 ל-25 מתנחלים לבית משפחת מקבל, דפקו בדלת בטענה שהם חיילים, ואז פרצו לבית והיכו את בעלי הבית ואאל וסמיחה.

"ריססו את אבי בגז והכו אותו. הם היו בטוחים שהוא מת והמשיכו לתוך הבית והרסו את הכל בפנים". הרס בבית משפחת מקבל אחרי התקפת מתנחלים (צילום: אורן זיו)

את הנזק  בתוך הבית קשה לתאר. התוקפים השחיתו את כל מה שניתן היה להרוס, לשבור ולנתץ. הם ניפצו חלונות, את הזכוכית שבדלת הכניסה, שברו מראות, תמונות, כלי מטבח, כוסות וצלחות. הם פתחו את המקרר ושברו את המדפים שבתוכו ופיזרו את המזון שהיה בו. בסלון שברו חפצי נוי וכלי הגשה.

על השולחן נותרו ספלי קפה מנותצים, ליד שברי זכוכיות וסוכריות שהתפזרו מהכלים השבורים. התוקפים גם ניפצו מדרגות, פינת ישיבה עשויה משיש, וכיור. ברחבי הבית מפוזרות אבנים שבהן השתמשו התוקפים.

בכניסה לבית דלעת גדולה, שאותה גידלו בני הזוג בגינת הירק שלהם. הפורעים חרצו בה חתך גדול עם סכין. לצידה מונחת רקמה ממסוגרת של הכעבה, שהוטחה לרצפה. המיטה של בני הזוג מלאה בשברי זכוכיות מהחלון שנופץ. באותו החדר התוקפים אף ניפצו את המראה שבחזית ארון הבגדים.

הדלעת החתוכה והתמונה שנופצה (צילום: אורן זיו)

הדלעת החתוכה והתמונה שנופצה (צילום: אורן זיו)

בזמן שחלק מהתוקפים היו בתוך הבית, קבוצה אחרת השחיתה את מכוניתם של הזוג ושני טרקטורים. הם לא הסתפקו בניקוב הצמיגים ושברו גם את שמשות הרכב ואת הפנסים.

יממה וחצי לאחר התקיפה, היה קשה לצעוד בבית בלי לדרוך על שברי זכוכית, שיש וחרסינה. הבן, אחמד, שהה היום (שבת) בבית הוריו, וביחד עם סבו ובני משפחה נוספים אמד את הנזק. הם ערכו רשימה מפורטת של כל מה שדורש תיקון.

"הם הגיעו בשלוש לבית, דפקו על הדלת, טענו שהם חיילים, ריססו את אבי בגז והיכו אותו. הם היו בטוחים שהוא מת והמשיכו לתוך הבית והרסו הכל בפנים". בני הזוג עדיין מאושפזים בבית החולים רדפיה בשכם. "דרושים עוד חודשיים של טיפול. יש לו פגיעה בפנים, נשברו לו הצלעות וקשה לו לדבר".

לפי אחמד, המשטרה והצבא הגיעו למקום סביב 11 בבוקר ושהו בבית עד אחת בצהריים. "המשטרה אספה מקל ששימש את המתנחלים, אבנים וטביעות אצבעות מכמה מקומות בבית".

הוא לא אופטימי לגבי מיצוי הדין עם התוקפים. "לא יעצרו אותם, להפך, מי שעשה יעשה זאת שוב, אם לא לנו למשפחות אחרות. הם פושעים".

בני המשפחה ציינו כי בעבר נעקרו עצי זית של חקלאים באזור, וגם נגרם נזק לכלי רכב ורוססו כתובות על מסגד בכפר, אך טרם התקיימה מתקפה בסדר גודל כזה. מאז רצח דימנטמן, מתנחלים תקפו פלסטינים ואת רכושם בבורקא ובסבסטיה, שליד חומש, ובחווארה.

אביו של ואאל מקבל בוחן את הנזק (צילום: אורן זיו)

אביו של ואאל מקבל בוחן את הנזק (צילום: אורן זיו)

הנזק שגרמו המתנחלים בבית משפחת מקבל, למכוניתם ולטרקטורים (צילומים: אורן זיו)

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf