newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כוחו של האסלאם הפוליטי מתפוגג דווקא כשהוא בשלטון

המצע הפוליטי הקשיח של התנועות האסלמיסטיות אינו עולה בקנה אחד עם הצורך בפרגמטיות ובהסכמות. בתוניסיה, למשל, איבדה תנועת א-נהדה חלק גדול מכוחה הפוליטי לאחר שהפשרות שביצעה כדי להשתלב במשחק גרמו לשחיקה בנאמנותם של בסיסי התמיכה העממיים שלה

מאת:

כשמפלגות אסלאמיות משתלבות במשחק הפוליטי, כוחן מתחיל להיחלש, שכן הן משתתפות בפעילות הנשענת על חירויות ועל מסורת אזרחית שמקור סמכותן אוניברסלי. תוניסיה היא דוגמה מצוינת לתהליך הזה.

יש סוגיה משמעותית שעלינו להעמיק בה, בהיותנו חלק מהמרחב הערבי והמוסלמי הסובל מתופעת האסלאם הפוליטי. בשל סוגיה זו חווינו את שחווינו בשנים האחרונות, והיא מעמידה למבחן מושגים שונים בסוציולוגיה – כמו מחאה או משא ומתן – וכן את המושג השפעה, שמתחבר לנושאים שונים בפסיכולוגיה החברתית.

אישה מצביעה בבחירות בתוניסיה ב-2011 (צילום: תוכנית הפיתוח של האו"ם, CC BY-NC-ND 2.0)

אישה מצביעה בבחירות בתוניסיה ב-2011 (צילום: תוכנית הפיתוח של האו"ם, CC BY-NC-ND 2.0)

התנועות שנחשבות לחלק מ"האסלאם הפוליטי" שואבות את מירב כוחן מהנאמנות של בסיסי התמיכה העממית שלהן – נאמנות שאין לתנועות השמאל ולתנועות המודרניסטיות. מחקרים שניסו לעמוד על פשר נאמנות זו למפלגות של תנועות האסלאם הפוליטי טענו שהסיבה טמונה במאפייני האידיאולוגיה הדתית, שיוצרת נאמנות למצען של אותן תנועות, בין אם הן משתתפות במשחק הפוליטי ובין אם לאו.

עם מעברו של האסלאם הפוליטי מספסלי האופוזיציה אל כס השלטון, ניכר כי נאמנות זו – מקור כוחו – הלכה ונחלשה, מה שאומר שכוחו הולך ומתפוגג דווקא כשהוא בשלטון.

המצע הפוליטי של התנועות האסלאמיסטיות אינו גמיש מטבעו, ועקרונות היסוד שלו אינם פתוחים למשא ומתן; אולם במשחק הפוליטי חייבים לנהוג בפרגמטיות, לנהל משאים ומתנים ולהגיע להסכמות עם שאר הגורמים בזירה. משאים ומתנים כאלה תמיד באים על חשבון עקרונות מסוימים במצע הפוליטי האסלאמיסטי – ודבר זה השפיע על בסיסי התמיכה העממית של המפלגות האסלאמיסטיות, שמבחינתן אין לגעת במצע ובמקורות הסמכות.

כדי שלא נדבר באוויר, ניקח את תנועת "א־נהדה" התוניסאית כדוגמה שדרכה נוכל לנתח את נאמנותם של בסיסי התמיכה העממית של התנועה – מהבחירות למועצה הלאומית המכוננת שנערכו ב-23 באוקטובר 2011 ועד לבחירות באוקטובר 2019. במילים אחרות, נבחן כיצד משתקפת מידת הנאמנות המפלגתית דרך נתוני ההצבעה בבחירות, ונראה אם היא גדלה, נותרה קבועה או שמא הלכה ופחתה.

בבחירות הראשונות נחלה "א־נהדה" הצלחה כבירה וזכתה ברוב יחסי בפרלמנט (89 מושבים). הישג זה איפשר לה להיות הכוח המוביל בניסוח החוקה החדשה בפרלמנט, שבו היתה לסיעתה השפעה ניכרת, ככל שאיפשרו לה ההבנות שאליהן הגיעה והשתלבותה במשחק הפוליטי במרחב חברתי, פוליטי והיסטורי שנשלט בידי כוחות מודרניסטיים ושההישגים שנרשמו בו עבור תוניסיה היו גם הם מודרניסטיים.

בבחירות שנערכו בנובמבר 2014 איבדה התנועה את הרוב היחסי בפרלמנט והפכה למפלגה השנייה בגודלה עם 69 מושבים, בזמן שתנועת "נידא תוניס" זכתה ב-86 מושבים.

מגמת ירידה זו נמשכה גם בבחירות האחרונות, אז זכתה תנועת "א־נהדה" ב-57 מושבים בלבד. התנועה איבדה 32 מושבים בפרלמנט תוך שמונה שנים – נתון שאין להקל בו ראש בשום פנים ואופן, הן ברמה הפוליטית והן מבחינת מידת הנאמנות המפלגתית של בסיסי התמיכה העממית של התנועה.

מדוע נחלשה הנאמנות?

אחת התפיסות השגורות בפוליטיקה התוניסאית היא שכל מי שמגיע להבנות עם תנועת "א־נהדה" סופו להיעלם מהמפה הפוליטית. נוהגים להביא כראיה, שממבט ראשון נראית משכנעת, את תנועת "נידא תוניס", שזכתה בבחירות 2014 במקום הראשון ושהיו"ר שלה בזמנו, אל־באג'י קאיד א־סבסי, שלט בתוניסיה. איך קרה שתנועה זו, שהפכה לתנועה גדולה מאוד זמן קצר לאחר היווסדה, זכתה בבחירות 2019 במושב אחד בלבד בפרלמנט, כשלפני חמש שנים היו לה 89 מושבים?

אולם ההתרסקות (הידרדרות היא ניסוח עדין מדי) של תנועת "נידא תוניס" נבעה למען האמת מהפילוגים הרבים והחוזרים שחלו בה. התנועה נכנסה לסחרור של מאבקי כוח פנימיים על ההנהגה והשלטון – מאבקים ששיתקו את המדינה והציבו את הסכסוכים האישיים והאינטרסנטיים מעל המולדת ומעל עתיד המפלגה.

מסיבה זו דומני שתנועת "א־נהדה" היא הנפגעת העיקרית מאותן הבנות שפגעו בעוצמה במקור כוחה העיקרי – נאמנותם של בסיסי התמיכה העממיים שלה, ממאפייניהן המובהקים של תנועות האסלאם הפוליטי.

ההבנות הללו הפעילו לחץ על התנועה, וזו נאלצה להסכים לסדרת פשרות כדי לשמור על קיומה במשחק הפוליטי ולהיות מסוגלת להשתתף בו. אולם ויתורים אלה לא התקבלו יפה בתנועה ובקרב בסיסי התמיכה העממית שלה, עד לרמה שתנועה זו, שידעה שאסור לה לשקוע לפילוגים פנימיים, החלה לסבול במהלך הקדנציה האחרונה מסדקים פנימיים ומוויכוחים קולניים במועצה המייעצת שלה.

יתרה מזאת, החלו אף להישמע דברי ביקורת שהופנו ישירות לעבר יו"ר התנועה מר ראשד אל־גנושי, דבר שלפני כן לא קרה מעולם.

"א־נהדה" הסכימה להגיע להבנות עם תנועת "נידא תוניס"; הסיעה שלה הסכימה להגדיר זכויות אדם וחירויות אוניברסליות כמקורות סמכות במבוא לחוקה והצביעה בעד שיוויון בין המינים ובעד חופש המחשבה והמצפון. מהלכים אלה ודומים והפילוג בין האגף בתנועה שעוסק בדעווה (דַעוַה היא קריאה לעשיית נפשות לדת האסלאם ולהפצתה דרך מפעלי סעד וצדקה אסלאמיים; א"ד) לבין האגף הפוליטי, גרמו להיחלשות של בסיסי התמיכה העממית של התנועה, לאובדן האמון בה ולהנחה שהפוליטיקה גברה על המצע שבשמו תנועה זו הוקמה לתחייה ושלמענו נלחמה.

ניכר כי כשהאסלאם הפוליטי משתלב במשחק הפוליטי כוחו מתחיל להיחלש, שכן במאה ה-21, השתלבות זו משמעה נטילת חלק בתרבות שתומכת בחירויות ובערכים אזרחיים שמקור הסמכות שלהם הוא אוניברסלי.

כמו כן, לרוב כשעוסקים בפרשנות של חירויות וערכים אלה, צצים מתחים בין מקורות הסמכות והטקסטים הדתיים לבין מקורות הסמכות של זכויות האדם, שהן תוצר של המודרנה שקבעה את עליונותם של השכל, הפרט והחירויות. במילים אחרות, האסלאם הפוליטי נחלש כשהוא משתלב במשחק הפוליטי, שכן הוא מחויב לבצע ויתורים שגורמים לו לאבד קולות בהדרגה ולהידרדר אט אט.

ד"ר אמאל מוסא היא סוציולוגית תוניסאית. המאמר התפרסם ביומון "א־שרק אל־אוסט". מערבית: און דגן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf