newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ישראל גירשה לרצועת עזה ילדה בת 14 ללא ידיעת הוריה

ברישומים הישראליים, אביה של ע'דה מופיע כתושב עזה על אף שהוא לא מתגורר בה מזה שנים רבות. זה הספיק לישראל כדי לגרש לשם את הילדה שכף רגלה מעולם לא דרכה ברצועה, אחרי שנעצרה בירושלים

מאת:

מאת עדו קונרד

הרשויות גירשו מוקדם יותר החודש ילדה פלסטינית בת 14, חולת אפילפסיה, מהגדה המערבית לרצועת עזה מבלי ליידע את הוריה, ועל אף העובדה שהילדה לא גרה בעזה מעולם.

ע'דה, שנולדה ברמאללה וחיה שם את מרבית חייה, נעצרה על ידי כוח מג"ב ב-13 בינואר כיוון ששהתה בירושלים ללא היתר צבאי. היא היתה בדרכה חזרה מבית דודתה בשכונת עיסאוויה לביתה בא-ראם, צפונית לירושלים, שם היא מתגוררת עם אמה ואחיה. אביה, במקור מעזה, מתגורר כעת בגדה המערבית גם כן, כפי שמסרה האם לארגון 'המוקד להגנה על זכויות הפרט', המייצג את המשפחה. עם לידתה של ע'דה, הרשויות הישראליות רשמו את רצועת עזה כמקום מגוריה מסיבה לא ברורה.

לאחר שנעצרה, ע'דה נחקרה במשטרה וכעבור יומיים הובאה לדיון בבית משפט השלום בירושלים, בו לא נכחו הוריה. המשטרה ביקשה מבית המשפט להאריך את מעצרה, אך השופט איתן כהן שחרר אותה ממעצר בהתחשב בגילה. משפחתה של ע'דה נאלצה לשלם 1500 שקלים דמי ערבות.

זאת לא הפעם הראשונה שע'דה נעצרה כיוון שלא נשאה את אישורי השהייה הדרושים. ואולם בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם הרשויות הישראליות גירשו אותה למקום בו לא היתה אף פעם, שבו יש לה רק קרובי משפחה רחוקים שהיא מעולם לא פגשה, וכל זאת מבלי ליידע את הוריה על מקום הימצאה. לדברי ארגון 'המוקד', הסוהרים שהעירו את ע'דה ב-15 בינואר בשעה חמש בבוקר אמרו לה שישחררו אותה במחסום קלנדיה, מרחק נסיעה קצר מביתה. במקום זאת, אחרי נסיעה שנמשכה שעות, אנשי שב"ס הורידו אותה מהרכב – אחרי שכבר ירד החושך – במעבר ארז, שער הכניסה היחיד מישראל לעזה.

> הכיבוש, הגירוש והמצפון הישראלי המתעורר

מעבר ארז 2013. (ראיין רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

בגדה המערבית חיים כ-21,000 פלסטינים שכתובתם על פי הרישומים הישראליים היא ברצועת עזה. ישראל, השולטת על מרשם האוכלוסין הפלסטיני, מסרבת לעדכן את הכתובות שלהם. מעבר ארז (ראיין רודריק ביילר/אקטיבסטילס)

לדברי ע'דה, נציג של הרשות הפלסטינית בצד העזתי של המעבר שהבחין במצוקתה הגדולה לקח אותה לביתו, שם בילתה את הלילה במחיצת משפחתו. למחרת, נציג הרשות הפלסטינית עזר לע'דה ליצור קשר עם אמה כדי לעדכן אותה בכל מה שקרה. נכון לעכשיו היא שוהה עם משפחת אביה, אותם לא פגשה מעולם קודם לכן. ע'דה היא חולת אפילפסיה וסובלת מהתקפים אחת לשלושה עד שישה חודשים, ונמצאת בטיפול רפואי במרכז הרפואי אל-אמל בא-ראם.

על-פי 'המוקד', בגדה המערבית חיים כ-21,000 פלסטינים שכתובתם על פי הרישומים הישראליים היא ברצועת עזה. ישראל, השולטת על מרשם האוכלוסין הפלסטיני, מסרבת לעדכן את הכתובות שלהם ורואה בהם "שוהים בלתי חוקיים", אלא אם כן הם מחזיקים באישור צבאי מיוחד להתגורר בגדה.

בעקבות עתירה לבית המשפט העליון בשנת 2012, הצבא התחייב שלא לגרש יותר פלסטינים שכתובתם בעזה אם הם עברו לחיות בגדה המערבית לפני ההתנתקות ב-2005. על פי מידע שהצבא העביר ל'המוקד', בשנה שעברה הוחזרו בכוח 27 פלסטינים מהגדה לרצועה, עליה משמעותית במספר המגורשים ביחס לשנים קודמות.

ארגון 'המוקד להגנת הפרט' שלח מכתב למתאם הפעולות בשטחים בדרישה לפתרון מיידי של המצב. אם עניינה של ע'דה לא יטופל עד ליום חמישי, בכוונת הארגון להגיש עתירה בהולה בעניינה לבית המשפט העליון.

שב"ס מסרו בתגובה: "הנושא נמצא בבדיקה וברגעים אלה ממש הנערה נכנסת לשטחי יו"ש מרצועת עזה. יש לציין כי הנערה ואביה הם שוהים בלתי חוקיים בישראל ועל כן היא נשלחה למעבר ארז ונכנסה לרצועת עזה בתיאום עם הוועדה האזרחית ועם הרשות הפלסטינית. למרבה הצער אין זאת הפעם הראשונה, ישנם מקרים רבים בהם תושבי עזה משאירים את ילדיהם במעבר ונכנסים לישראל כשוהים לא חוקיים, בעיקר למטרות עבודה".

עדו קונרד הוא עורך באתר 972+. המאמר התפרסם שם במקור ותורגם לעברית על-ידי אורלי נוי.

> האינטרסים האפלים מאחורי עסקת הפליטים של ישראל ורואנדה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf