ישראל בהבטחה לאו"ם: חינוך כוללני, שוויוני ואיכותי עד 2030

ישראל התחייבה בפני האו"ם לעמוד ב-17 היעדים של התכנית לפיתוח בר קיימא 2030. זה הזמן להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג שמאמין בחינוך כוללני, איכותי ושוויוני, ולא מישהו כמו שר החינוך הנוכחי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בימים אלה, בהם שר החינוך מצעיד את ישראל אחורה לימים חשוכים, העבירה הממשלה לאו"ם התחייבות למהפכה של חדשנות בחינוך: "מערכת החינוך ניצבת בפני אתגר הרלוונטיות: היכולת שלה להסתגל ולשגשג בעולם של שינויים ותהפוכות. לשם כך, מערכת החינוך בישראל נוקטת בגישה חדשנית ומיישמת פדגוגיה מוטת עתיד", כך נכתב במסמך שנשלח לאו"ם, על מנת "להבטיח מערכת חינוך כוללנית (inclusive), שוויונית ואיכותית ולקדם הזדמנויות למידה לאורך החיים לכולם".

הבטחת הממשלה למערכת חינוך חדשה כלולה במסמך שהגישה השבוע למוסדות האו"ם, ובו היא מעדכנת על תכניותיה של ישראל לממש את תכנית "פיתוח בר קיימא 2030". באנגלית: Sustainable Development Goals‏ ובקיצור שהפך למטבע לשון: SDGs. מדובר ב-17 יעדים המפורטים ל-169 מטרות משנה, שעל מדינות העולם להשיג עד שנת 2030.

17 היעדים בתכנית האו"ם לפיתוח בר קיימא 2030

לפי מטרות האו"ם, בשנת 2030 לא יהיה עוד עוני וגם לא רעב. בריאות וחינוך איכותיים יהיו נגישים לכולם. מים ואנרגיה יהיו זמינים לכול, תעסוקה ותשתיות איכותיות יונגשו לכולם. שוויון מגדרי וכלכלי ישרור בעולם, הערים יהיו בטוחות והצרכנות תקטן בהתאם לכושר ההתחדשות של משאבי הטבע. האקלים יהיה יציב ובתי הגידול באוקיינוסים ועל פני האדמה ישגשגו. החברה האנושית תחייה בשלום ובהכלה חברתית, תוך שיתוף פעולה גלובלי.

חינוך כוללני, איכותי ושוויוני, הוא חינוך שבו אין שום צורה של הפרדה בין תלמידים על פי משתני הרקע שלהם כגון מין, לאום, דת, מוצא אתני, מעמד כלכלי, יכולות או הישגים. חינוך שבו כולם לומדים במערכת חינוך אחת, חלק מן השיעורים ביחד, וחלק על פי הצרכים של כל מגזר וקבוצה. חשוב להדגיש: שר החושך הפדגוגי שלנו רחוק מחינוך כוללני כמרחק הגיהינום הגזעני שהוא מטיף לו, מגן העדן שמבטיחה הממשלה במסגרת תכנית פיתוח בר קיימא 2030. הנה עוד סיבה, מדוע רפי פרץ לא יכול להיות שר חינוך במדינת ישראל.

עשר מטרות החינוך

כל אחד מתחומי היעדים של האו"ם מפורט כאמור למטרות משנה, ולכל מטרה נקבעו קריטריונים למדידה (כאן בעברית). אפרט את עשר המטרות שנקבעו בתחום החינוך, ואת אופן מדידתם.

1. יסודי ותיכון: עד שנת 2030 יובטח שכל הילדות והילדים יסיימו בתי ספר יסודיים ותיכוניים, וייהנו מחינוך חינם, שוויוני ואיכותי, המכוון לתוצרי למידה אפקטיביים ורלוונטיים. מטרה זאת תימדד על ידי שיעור התלמידים שהשיגו אוריינות בסיסית בקריאה ובמתמטיקה בכיתות ב', בסיום בית ספר יסודי ובסיום חטיבת הביניים.

2. הגיל הרך: עד שנת 2030 יובטח שכל הילדות והילדים בגיל הרך יהיו במסגרות איכותיות של טיפול, התפתחות וחינוך קדם יסודי, כך שיהיו מוכנים לחינוך יסודי. מטרה זאת תימדד על ידי שיעור הילדים מתחת לגיל חמש הנמצאים במסלול התפתחות תקינה בבריאות, בלמידה וברווחה נפשית, וכן על ידי שיעור ההשתתפות של ילדים בגיל ארבע במסגרות חינוך.

3. על תיכוני: עד שנת 2030 תובטח כניסה שוויונית לכל הנשים והגברים להשתלמויות מקצועיות ולימודים אקדמיים איכותיים בני-השגה (זולים). יימדד על ידי שיעור ההשתתפות של צעירים ומבוגרים בלימודים על תיכוניים.

4. מיומנויות בוגרים: עד שנת 2030 תהייה עליה משמעותית במספר הצעירים והמבוגרים שיש להם שליטה במיומנויות מקצועיות וטכניות לטובת תעסוקה, משרה הוגנת וכישורי יזמות. יימדד על ידי שיעור הצעירים והמבוגרים השולטים ברמת בסיס במיומנויות טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT).

5. שוויון: עד שנת 2030 ימוגרו הפערים המגדריים בחינוך, ותובטח כניסה שוויונית לכל דרגות החינוך לכל מי שבעמדת סיכון, לרבות אנשים עם מוגבלויות, ילידים (בני המקום) וילדים במצבי סיכון. מטרה זאת תימדד על ידי מדדי שוויון עבור: זכר-נקבה, כפר-עיר, חמשון הון עליון-תחתון וכדומה.

6. השכלת יסוד: עד שנת 2030 יובטח שכל הצעירים, וכן אחוז משמעותי מהמבוגרים, ישיגו אוריינות שפה וחשבון. יימדד באמצעות מבחני אוריינות שפה וחשבון סטנדרטיים.

7. קיימות: עד שנת 2030 יובטח שכל התלמידים ירכשו את הידע ואת המיומנויות הנדרשים לקידום פיתוח בר קיימא, לרבות חינוך לקיימות, פיתוח אורח חיים מקיים, זכויות אדם, שוויון מגדרי, קידום תרבות של שלום ואי-אלימות, אזרחות גלובאלית והערכה למגוון תרבותי ותרומה תרבותית לפיתוח בר קיימא. מטרה זאת תימדד על פי המידה שבה חינוך אזרחי גלובלי וחינוך לקיימות ולפיתוח בר קיימא, לרבות שוויון מגדרי וזכויות אדם, נמצאים במעמד מרכזי במדיניות החינוך, בתכנית הלימודים, בהכשרת המורים ובהערכת התלמידים.

8. מבנים ומתקנים: לבנות ולשפץ את מבני החינוך כך שהיו מותאמים לילדים נכים ולרגישות מגדרית, ולספק סביבת לימוד בטוחה, לא אלימה, מכילה ואפקטיבית לכולם. יימדד על ידי שיעור מבני החינוך שיש בהם נגישות אל: חשמל, אינטרנט למטרות לימוד, תשתיות וחומרים מותאמים לתלמידים עם מוגבלויות, מי שתיה, מתקני תברואה לכל מין, ומתקני שטיפת ידיים.

9. סיוע כספי: עד שנת 2020 יש להגדיל באופן משמעותי את מספר המלגות הזמינות להשתתפות בהשכלה גבוהה, לרבות הכשרה מקצועית, טכנולוגיית מידע ותקשורת, טכנאות, הנדסה ותכניות מדעיות. יימדד על פי היקף הסיוע הכספי הרשמי המוזרם למלגות לפי מגזרים ותחומי לימוד.

10. הכשרת מורים: עד שנת 2030 יש להגדיל באופן משמעותי את היצע המורים המוסמכים, לרבות באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי. יימדד לפי שיעור המורות והמורים בקדם יסודי, יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, שעברו הכשרה להסמכה והשתלמויות תוך כדי עבודה.

ישראל רחוקה מהיעד בחינוך, עוני ושוויון

אופן המדידה של מטרות המשנה נותר שמרני למדי. חבל שבאו"ם לא קבעו מדדים כגון הזדמנויות למפגש של בני קבוצות שונות בחברה, תכניות לימודים חוצות מגזרים, תקציב דיפרנציאלי הוגן וכדומה. על כל פנים, מדידה ראשונה של 17 היעדים ו- 169 המטרות, נערכה במאי 2019 על ידי ה-OECD למדינות החברות בארגון. על פי מדידה זאת, ישראל נמצאת במקום טוב בכל הקשור לבריאות כפי שנמדד בתוחלת חיים וצריכת אלכוהול, וכן במקום טוב מבחינת מוסדות מדינה יציבים וחזקים (ראו תרשים). עם זאת, ישראל רחוקה מאוד מהשגת היעדים בשיעור העוני, באוריינות קריאה וחשבון, ובפערים בחינוך על רקע כלכלי חברתי.

המרחק של ישראל מהשגת היעדים לפי מדידת OECD 2019

מדידה נפרדת (ראו כאן) בוצעה על ידי קרן ברטלסמן מגרמניה. את מצב החינוך הם מדדו באמצעות שיעור ההשתתפות בבתי ספר יסודיים, שיעור המסיימים בית ספר תיכון, שיעור ההשתתפות במסגרות חינוך בגיל 4, שיעור בעלי השכלה אקדמית באוכלוסייה, ציון ממוצע במבחני פיזה, מידת הקשר בין הציון במבחן מדעים לבין הדרוג הכלכלי חברתי של ההורים, ושיעור התלמידים שבאים מרקע כלכלי נמוך אך משיגים ציונים מעל הממוצע.

במדידה זאת ישראל מדורגת במקום ה-49 מתוך 162 מדינות, מתחת לממוצע ה- OECD. ישראל נמצאת קרוב ליעדים בתחומים בריאות, תשתיות וצמיחה כלכלית. ישראל רחוקה מן היעדים בתחומים: חינוך, שוויון, צרכנות מקיימת, שלום ותרבות של שיתוף פעולה.

קריאה לשיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית

אגב שיתופי פעולה, במקביל לעבודת הממשלה התכנסה קואליציה של כארבעים ארגוני חברה אזרחית, בהובלה של עמותת "איתך مَعَكِ" משפטניות למען צדק חברתי, מרכז "השל" ומנהיגות אזרחית, בשיתוף קרן היינריך בל (גילוי נאות: קרן היינריך בל היא בין התורמים לאתר שיחה מקומית). בנובמבר 2018 נערך כנס ייסוד של הקואליציה, בעקבותיו נוסח נייר עמדה אשר הועבר לממשלה, ואף צורף כנספח במסמך העדכון שהעבירה הממשלה למוסדות האו"ם.

נייר העמדה קורא לממשלה לשתף פעולה עם כל המגזרים בחברה, על מנת להשיג את המטרות הנשגבות של יעדי הפיתוח בר קיימא 2030. נזכיר כי יעד 17 בתכנית האו"ם מדגיש את הצורך בשיתוף הפעולה האמור. הארגונים מציגים עשרה עקרונות יסוד שיסייעו בקידום היעדים. בהם: תפיסת כבוד האדם, הכללה וייצוג, חיזוק הדמוקרטיה, תכנון לטווח ארוך ושקיפות הממשל.

כמו כן, מוצע במסמך להקים גופי מעקב וביקורת, שבהם יהיו נציגים מגורמי החברה האזרחית והאקדמיה, שינטרו ויבחנו את מימוש היעדים בישראל. מדובר בגוף בעל סמכויות ומשאבים שיהיה בו ייצוג מגוון, בדגש על ייצוגן של אוכלוסיות מוחלשות ומופלות.

לסיכום – ממשלת ישראל עשתה צעד גדול, כאשר פרטה את התחייבותה בפני האו"ם לקידום יעדי פיתוח בר קיימא 2030, וכן שכללה בדיווח את נייר העמדה של קואליציית ארגוני החברה האזרחית. לפחות בתחום החינוך, התחייבות הממשלה מנוגדת להשקפת עולמו של שר החינוך הנוכחי. על ראש הממשלה להעמיד בראש משרד החינוך מנהיג רב כישורים, שתומך בחזון חינוך כוללני, איכותי ושוויוני.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אישה בזנות בדרום תל אביב (צילום: פלאש90)

"מי שחושבת שזנות מעצימה לעולם לא תעצים את עצמה דרכה"

ברקע המחלוקת סביב החוק לאיסור צריכת שירותי זנות, מצביעות שורדות זנות על הבעייתיות המוסרית בנורמליזציה של התופעה ובהצגתה כפרקטיקה מעצימה של התנגדות. "שיקומו נא אשכנזיות עשירות וימכרו את גופן לסוטים מטורללים כמחאה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf