newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ירידה בפשיעה בחברה הערבית? "כל יום יש אירועי ירי ושריפת מכוניות"

ראש הממשלה התגאה בירידה של 30% באירועי הירי. יו"ר רע"ם טען ש-20 איש עדיין חיים בזכות ישיבתו בממשלה. אך בחברה הערבית לא מרגישים שינוי של ממש. מאז ההצהרות נרצחו כבר 7 גברים ונשים, והאלימות נמשכת

מאת:
משטרה בזירת הרצח של סמר כלאסני בחיפה, ב-12 ביוני 2022 (צילום: שיר טורם / פלאש90)

האלימות ממשיכה להשתולל. משטרה בזירת הרצח של סמר כלאסני בחיפה, ב-12 ביוני 2022 (צילום: שיר טורם / פלאש90)

בתחילת החודש התגאה ראש הממשלה, נפתלי בנט, באיגרת ששלח ל"רוב הדומם", בכך שבארבעת החודשים האחרונים ירד מספר אירועי הירי בחברה הערבית ב-30%, זאת בזכות פעילותה הנמרצת של הממשלה. גם יו"ר רע"ם, ח"כ מנסור עבאס, התגאה בירידה בנתוני הפשיעה, וטען שבזכות כניסתו לקואליציה, 20 איש או יותר עדיין בחיים.

במשטרה טענו בחודש שעבר כי מבצע "מסלול בטוח", שנפתח לפני יותר מחצי שנה, השיג "הישגים מרשימים במאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית בכל התחומים". בין השאר, טענו במשטרה כי המבצע הוביל לירידה של 30% במספר מקרי הרצח לעומת המחצית הראשונה של 2021. זאת, לטענתם, בשל עבודה אינטנסיבית ברדיפה אחרי העבריינים והחרמת אמצעי לחימה. לפי המשטרה, מתחילת השנה הוחרמו יותר מ-1,300 כלי נשק מהיישובים הערביים.

למרבה האירוניה, מאז האיגרת של בנט והתפארות המשטרה על הישגיה, נרצחו כבר 7 בני אדם ביישובים ערביים: אחמד אבו שייח'ה מעארה נרצח ביריות ליד ביתו; ג'והרה חניפס, בתו של סגן ראש עיריית שפרעם, נרצחה בפיצוץ מטען במכוניתה; תופיק ערו מג'ת נרצח בירי; סמר כלאסני מחיפה נרצחה בדקירות על ידי בעלה; מחמוד סנע אללה מדיר אל אסד נרצח בירי; מוניר ריאן מכפר ברא נרצח בירי לאור יום ליד אתר בנייה בשוהם; ונאדר מקלאדה, שנרצח בירי רק אתמול בלילה בבאקה אל גרבייה.

הפשעים האלה התבצעו באזורים שונים בארץ, בדרכים שונות. הנרצחים היו בגילים שונים, גברים ונשים. כאילו שהמסר הוא שרצח בחברה הערבית בישראל לא מפריד בין אחד לאחת. גם אם את פעילה במאבק נגד אלימות, אביך פעיל בוועדות הפיוס ואמך פעילה במאבק באלימות נגד נשים – כמו במקרה של חניפס – גם אז את עלולה להיות קורבן של רצח.

הלוויתה של ג'והרה חניפס, שנרצחה בפיצוץ מטען במכוניתה בשפרעם, ב-8 ביוני 2022 (צילום: רוני עופר / פלאש90)

הרצח לא מפריד בין אחד לאחת. הלוויתה של ג'והרה חניפס, שנרצחה בפיצוץ מטען במכוניתה בשפרעם, ב-8 ביוני 2022 (צילום: רוני עופר / פלאש90)

מעבר לרשימת הנרצחים האיומה הזאת, בחברה הערבית אין תחושה שאירועי הירי היומיומיים פחתו. בנצרת, למשל, התרחש ביום שני בצהריים מרדף וירי ליד בית ספר, שכמעט גרם לאסון. כך, איש לא מתייחס ברצינות למספרים שמפרסמות הרשויות, ורבים מאשרים שיש הבדל עצום בין הנתונים שמפרסמת המשטרה לבין המצב האמיתי ברחוב.

אחרי אירועי הימים האחרונים, למשל, כתב פעיל אחד: "הממשלה קוראת לאזרחים לא לנסוע לטורקיה מסיבות ביטחוניות? כאילו שהמצב בכפרים שלנו בטוח יותר! 6 הרוגים בשבוע (לפני הרצח אתמול; ב"ז). אלה מספרי מלחמה".

"המספרים האלה לא אומרים כלום", אומר ד"ר וליד חדאד, מומחה לפשיעה בחברה הערבית. "הירידה במספר הנרצחים שדווחה עלולה להיות צירוף מקרים, שפיצוץ פה וירי שם לא הצליחו להשיג את מטרתם ולהרוג".

לדברי חדאד, "כל יום יש יריות ושריפת כלי רכב. כל יום יש נפגעים. בשפרעם למשל, אם הרכב היה מתפוצץ והצעירה היתה מחוצה לו, לא היינו שומעים אפילו על פיצוץ של רכב. פשעים שלא גורמים למוות לא מוזכרים עכשיו, אף שהם לא פחות מסוכנים".

חדאד אומר כי "כל הסקרים האלה, שמספרים שתחושת הביטחון עלתה, הם לא נכונים. עבדתי 15 שנה במשרד לביטחון הפנים, אני מכיר את המניפולציות על המספרים ואיך שואלים שאלות, ולכן אני לא לוקח את הסקרים האלה ברצינות".

"אפילו מנסור עבאס והערבים שנמצאים בממשלה הפסיקו לדבר על תוכנית ממשלתית למיגור הפשיעה. עכשיו מדברים על מבצעים משטרתיים, כאילו שהבעיה נפתרת במבצעי מעצרים של צעירים, בלי לרדוף אחרי ראשי הפשע", אומר חדאד.

הוא תוהה: "למה עד עכשיו אין עלייה בשיעור פיענוח תיקי הרצח? זה הדבר החשוב ביותר. ההסתברות כיום לעצור את הרוצח היא 10%, אם הרצח מתבצע ביישוב ערבי. אם מתרחש רצח ביישוב יהודי, ההסתברות לעצור את הרוצח היא 90%".

חדאד התייחס לעניין התערבות השב"כ במאבק בפשיעה, שעומדת על הפרק כבר זמן מה. "למה חוזרים על סוגיית התערבות השב"כ? רק כדי לעורר מחלוקת בנושא? האם הכוונה היא לכלים כמו תוכנת הריגול פגסוס? המשטרה יכולה הרי להשתמש בהן בצו בית משפט כדי להעמיד לדין פושע. אין שופט שימנע דבר כזה, ואין לחברה הערבית בעיה אם המשטרה תרדוף אחרי הפושעים בשיטות האלה.

"אם הרצח מתרחש ביישוב ערבי, ההסתברות לעצור את הרוצח היא 10%". ד"ר וליד חדאד (צילום: אורן זיו)

"אבל השיטות האלה דורשות הרבה כסף, ונושא הרצח בחברה הערבית כנראה לא מעניין מספיק ולא שווה להשקיע בו. ויותר מזה, לחברה הערבית לא תהיה בעיה אם נחזור למצב שהיה קודם, להתייחס לכל מה שקשור לנשק כאילו שזה נושא ביטחוני. הפיכת הפשעים האלה לאזרחיים וההקלה על הענישה עליהם גרמה לזה שההרתעה כמעט לא קיימת.

"כשישראל החליטה לטפל בכל סוחרי הסמים מלבנון כעבריינים שקשרו קשר עם גורם זר, כעבירה ביטחונית, אף אזרח ערבי לא התנגד להחלטה הזאת. אף אחד גם לא מתנגד להצעה של שר המשפטים, גדעון סער, לעונש מינימום על עבירות נשק".

חדאד מסכם: "אנחנו יודעים שלחברה שלנו יש בעיות חברתיות מסוימות שצריך לפתור, ושיש דרך ארוכה ומסובכת. אבל הבעיה הקשורה לנשק המשתולל נמצאת באחריות המדינה, והיא זאת שצריכה לטפל בזה ולפתור את זה".

"הקריטריון החשוב הוא שיעור הפשעים שפוענחו"

"יש הבדל בין נתונים וסטטיסטיקה לבין התחושה ברחוב", אומרת פידא נערה-טבעוני, מנהלת משרד צפון ואגף חברה משותפת ב"שתיל", וממייסדות קואליציית "נשים נגד נשק". "השבוע הבת שלי היתה בתחנת האוטובוסים בנצרת, בדרכה לאוניברסיטה", היא מספרת, "והיה ירי באדם, ממש ליד התחנה, ליד בית הספר בסוף יום הלימודים. המורים והמורות יצאו לחפש את התלמידים ולנסות להחזיר אותם למתחם בית הספר. זו המציאות שאנחנו חיים בה. ואז מגיע מישהו שאומר שתחושת הביטחון עלתה".

לדברי נערה-טבעוני, "כשמדברים על מאבק בפשע בכל מקום בעולם, הקריטריון החשוב ביותר הוא שיעור הפשעים שפוענחו. בחברה שלנו, השיעור לא עלה שנים, הוא יציב על כ-24%. כלומר הסיכוי של הרוצחים להימלט גדול מהסיכוי שייענשו על הפשע שביצעו. זה מסביר הכל".

"נתוני המשרד לביטחון פנים קובעים שמספר מקרי הירי ירד, אבל אין פירוט. מדוע המספרים לא נחשפים? אנחנו מבקשים את המספרים האלה שנים. על איזה פשעים הם מדברים? האם כל פשע ירי מדווח? מה לגבי מקרים אחרים של אלימות? אחרי שנים של הזנחה מכוונת ושיטתית, הרשויות התחילו לעבוד בצורה חלקית. אבל זה לא ראוי לכל החגיגה הזאת, שקרתה רק בגלל ירידה קטנה במספרים.

"הדבר הכי מסוכן בעיני בעניין הזה הוא מה שהצהיר ח"כ עבאס, שבזכות נוכחותו בממשלה 20 איש עדיין בחיים. אחרי שהם קשרו את התקציבים – שהם זכותנו – לעמדות והצבעות פוליטיות, עכשיו הם מקשרים את הביטחון האישי – שהוא זכות יסוד בסיסית של כל אדם – גם לעמדות ולהצבעות פוליטיות.

יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, אחרי החתימה על ההסכם הקואליציוני בכפר המכביה ברמת גן, ב-2 ביוני 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

מקשרים את הביטחון האישי לעמדות והצבעות פוליטיות. יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, אחרי החתימה על ההסכם הקואליציוני בכפר המכביה ברמת גן, ב-2 ביוני 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

"המדינה הזאת פעלה שנים לפירוק החברה שלנו, להפצת הנשק ולהגדלת ההרס. תיקון העוול הזה דורש עבודה קשה ורבה ותוכניות אמיתיות, ולא רק מבצעים של מעצרי חיילים בארגוני פשיעה. עד כה הם לא עצרו אף אחד מראשי הארגונים, למשל, כמו שעשו במבצע שמיגר את ארגוני הפשיעה היהודיים, למשל בנתניה".

עולא נג'מי יוסף, מנהלת תחום חברה בטוחה ביוזמות אברהם, אומרת כי "התוכנית הממשלתית לטפל בגורמים השורשיים של הפשיעה והאלימות יצאה לדרך, אבל זה לא מספיק מהיר וצריך לעשות יותר. אם בוחנים את מספר מקרי הרצח מתחילת השנה, לא ניתן להצביע על ירידה ניכרת.

"עם הרצח של הצעיר מכפר ברא (ולפני הרצח בבאקה אל גרבייה; ב"ז), מספר הקורבנות הערבים מתחילת 2022 הוא 39. לפי הנתונים, 27 מהם נרצחו בירי. זה מצביע על כמות הנשק ומידת הנגישות שלו, כמו גם מטעני החבלה, שדורשים כמובן תכנון וכישורים על מנת להתקין אותם, וזה משהו שהתחלנו לראות לאחרונה".

לדברי נג'מי יוסף, "רוב הנרצחים היו בני 24-30, דור שאמור להחזיק בתקווה לעתיד טוב יותר, אבל היעדר הזדמנויות בחברה שלנו דוחף צעירים לעסוק בפשיעה. כל זה רק מאשש את חשיבות הדרישה של החברה הערבית בישראל לזכות לחיים בכבוד. לכן, בנוסף למה שהמשטרה מפרסמת על עבודתה, צריך להעביר תקציבים מהר יותר ולגלות יותר נחישות במאבק בארגוני הפשיעה".

נג'מי יוסף אומרת בנוגע לשינוי בשיח הממשלתי כי "חשוב להתייחס תחילה לשיח של ממשלות קודמות, שהיה אלים ומאשים נגד החברה הערבית. בתקופות שבהן כיהנו השרים גלעד ארדן ואמיר אוחנה במשרד לביטחון הפנים, השיח היה גזעני מאוד. אנחנו רואים שינוי חיובי בולט עם השר עמר בר-לב, שכולל שיח לגבי אחריות המדינה על פתרון בעיית האלימות והפשע. זה מעיד על הכרה של המדינה בכך שהיא התנהגה כלפינו באי שוויון לאורך שנים".

עם זאת, לדבריה, "בעניין פיענוח מקרי הרצח, למרבה הצער, לא ברור מנתוני המשטרה כמה תיקים פוענחו ונפתרו. לפי המעקב שלנו, שישה מקרים נפתרו מתחילת השנה, וזה נתון נמוך. אך חשוב לציין שלמרות הביקורת, יש שינוי מסוים בהתנהגות המשטרה, ואנחנו כחברה ערבית צריכים לתת הזדמנות. זה יועיל לנו. המצב בחברה שלנו הפך בלתי נסבל, ודורש מכולנו לעשות את כל מה שאפשר כדי לצאת ממעגלי האלימות והפשע ולחיות בביטחה".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מתנחלים במעיין "עין קריות", תחת אבטחה צבאית, ב-24 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

מתנחלים במעיין "עין קריות", תחת אבטחה צבאית, ב-24 ביוני 2022 (צילום: אורן זיו)

עוד יום של אפרטהייד: מתנחלים בילו במעיין פלסטיני בחסות הצבא

גם ביום שישי האחרון יצאו עשרות מתנחלים לבלות ב"עין קריות", מעיין שנמצא בשטח החקלאי של הכפר הפלסטיני קריות. חיילים ושוטרי מג"ב מנעו מפלסטינים להגיע למקום, וירו גז מדמיע לעבר בתי הכפר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf