newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יום הזיכרון הטרנסי: כמאתיים צעדו עם לפידים נגד השנאה

היחס של החברה "הורג את הנפש" אמר אלישע אלכסנדר, מנכ"ל עמותת מעברים שאירגנה את האירוע. רבות ורבים בקהילה הטרנסית סובלות מאפליה, דחיה חברתית ומשפחתית, בריונות, אלימות, ובדידות

מאת:

צילמה: שירז גרינבאום. כתבה: יעל מרום

כמאתיים מחברות וחברי הקהילה הטרנסית ותומכים השתתפו אתמול באירועי יום הזיכרון הטרנסי השנתי במרכז תל אביב. בסיומו של טקס קהילתי במרכז הגאה בגן מאיר יצאו המשתתפות לצעדת לפידים במרכז העיר, עד ללשכת משרד הבריאות בתל אביב כדי להזכיר את קורבנות הטרנסופוביה והאפליה. הם והן קראו "לא שמאל ולא ימין יקבעו לי את המין", "טרנסיות לא שותקות, הן עושות מהפכות", וגם "מי רוצח טרנסים וטרנסיות?", ומיד את התשובה המצמררת: "עוני רוצח טרנסים וטרנסיות. טרנספוביה רוצחת טרנסיות וטרנסים".

היחס של החברה "הורג את הנפש", אמר ל"שיחה מקומית" אלישע אלכסנדר, מנכ"ל עמותת "מעברים" שעמדה מאחורי הפקת האירוע. ארבע נשים מהקהילה הטרנסית בארץ הלכו לעולמן השנה: ורד פיירברגר, איזדורה יהושע, נדיה אברהם, סוניה שווסטר. במהלך הטקס סיפר אלכסנדר שסוניה "נקברה כגבר בניגוד לרצונה. וזאת בשל נוהל מסורבל לשינוי סעיף המין". הוא סיפר גם כי לפני שבוע, בישיבה בכנסת, הבטיחו נציגי משרד הבריאות שתוך כמה ימים יתפרסם נוהל חדש ומקל לשינוי מין, אבל ציין שבלי לחץ ועבודה ציבורית שום דבר לא יקרה. "בפעם קודמת שהבטיחו לנו משהו כזה בכנסת, יומיים אחר כך צחקו לנו בפנים", אמר אלכנסדר.

"אנחנו מתמודדים עם מגיפה של אובדנות. אנחנו לא זקוקים לגופות שלכם כדי לפעול מול משרד הבריאות, משרד הפנים, הרווחה, או החברה הטרנספובית" – פנה אלכסנדר לחברות וחברי הקהילה. "ההפך, אנחנו זקוקות לכן חיות ובועטות, איתנו, לוחמות ולוחמים. אובדנות ניתן למנוע, בבקשה אל תהיו לבד, תפנו לחברים, תפנו אלינו. תפנו לעזרה. אל תשמרו בבטן. אתם ואתן לא לבד, גם אם זה נדמה ככה".

יום הזיכרון הטרנסג'נדרי הבינלאומי נקבע לזכרה של ריטה הסטר שנרצחה בנובמבר 1998 במסצ'וסטס בארה"ב. אתמול ציינו אותו קהילות טרנסיות ולהט"ביות במאות ערים בעולם. מאז 2001 מצוין יום הזיכרון הטרנסי גם בישראל.

כשלוש מאות אנשים טרנסג'נדרים נרצחו ברחבי העולם מאז טקס יום הזיכרון הקודם. אבל אלימות שמסתיימת ברצח היא לא צורת האפליה והדיכוי הקשה היחידה שחווה הקהילה. רבים ורבות סובלות מאפליה קשה, מבריונות ומאלימות, מדחייה חברתית ומשפחתית ומבדידות. אלו מובילים למצבים של עוני, ודוחקים א/נשים טרנס למצבים של קשיים נפשיים שנובעים מחוסר קבלה של החברה.

במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו – עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה כגון ער"ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון 1201, יש עם מי לדבר באגודת הלהט"ב 03-6205591 או באתר האינטרנט של סה"ר – סיוע והקשבה ברשת sahar.org.il.

טקס יום הזיכרון הטרנסי 2018. (צילום: שירז גרינבאום)

טקס יום הזיכרון הטרנסי 2018. (צילום: שירז גרינבאום)

צעדת לפידים במרכז תל אביב. יום הזיכרון הטרנסי 2018. (צילום: שירז גרינבאום)

צעדת לפידים במרכז תל אביב. יום הזיכרון הטרנסי 2018. (צילום: שירז גרינבאום)

צעדת לפידים במרכז תל אביב. יום הזיכרון הטרנסי 2018. (צילום: שירז גרינבאום)

צעדת לפידים במרכז תל אביב. יום הזיכרון הטרנסי 2018. (צילום: שירז גרינבאום)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פרופ' רפאל גרינברג (צילום: אורן זיו)

"אנחנו אמורים להיות גאים ולבנות עתיד חדש, והעתיקות שלנו מורידות אותנו כל הזמן". פרופ' רפאל (רפי) גרינברג (צילום: אורן זיו)

"האסונות שלנו נחגגים בארכיאולוגיה. אנחנו ממש קבלני חורבן"

ספרם החדש של הארכיאולוגים רפי גרינברג ויאניס חמילקיס עוסק בשימוש הדומה שנעשה בארכיאולוגיה קולוניאלית בישראל וביוון לצורך ביסוס הזהות המערבית ומחיקת שכבות היסטוריות "עודפות" בדרך אל העבר המכונן. אבל הארץ שלנו, מזכיר גרינברג, אינה לבנה. ראיון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf