המדינה רודפת מקבצי נדבות בבית המשפט אבל מתעלמת מאפליה גזענית
למרות שחוק איסור אפליה קובע כי אפליה היא עבירה פלילית, המשטרה לא רואה את אכיפתו כחלק מתפקידיה. המסר לקורבנות האפליה: אתם לבד במערכה
כותב אורח: גיל גן-מור
על הערכים של המדינה ניתן לפעמים ללמוד מסדרי העדיפויות שלה. כך גם באכיפה הפלילית. השבוע ייצגתי את האגודה לזכויות האזרח בדיון בתיק בו מאשימה מדינת ישראל שני אנשים עניים בכך שקיבצו נדבות ברחבת הכותל. בשנת 1981 התקין שר הדתות תקנה האוסרת על פשיטת יד ברחבת הכותל, גם אם נעשית ללא הטרדה או אלימות, עבירה שדינה עד ששה חודשי מאסר. את העבירה המבישה הזאת, שכמעט מתבקש מאליו להפעיל לגביה מדיניות של אי אכיפה, אם לא לבטלה כליל, אוכפת המדינה בפעלתנות מרשימה.
והנה, כאשר מתגלים שוב ושוב מקרים של אפליה קשה של קבוצות מיעוט על רקע גזעני, להט"בופובי או אחר, מערכת אכיפת החוק מגלה רפיון מוחלט. למרות שחוק איסור אפליה קובע כי אפליה הינה עבירה פלילית שדינה קנס, המשטרה קבעה לגביה מדיניות שבפועל היא אי-אכיפה מוחלטת.
> חשיפה: מאז נחקק החוק נגד אפליה במועדונים הוגשו אפס כתבי אישום
הנתונים שקיבלה התנועה לחופש המידע, כמו גם דוח מבקר המדינה האחרון, מאשרים כי המשטרה לא רואה את אכיפת חוק איסור אפליה כחלק מתפקידיה. גם כשהוגשו לה תלונות בנושא, היא גונזת את התיקים ואינה מגישה כתבי אישום. דוח המבקר אף חשף כי למשטרה נוהל שבפועל מאיין את חובתה לאכוף את החוק, מכיוון שלפי הנוהל המשטרה תתערב רק אם הוגשו נגד חשוד שלוש תלונות בגין עבירות דומות בתוך שנה או שלאפליה נלוותה עבירה נוספת.
הקורבנות בודדים במערכה
המסר של מערכת אכיפת החוק לקורבנות האפליה – ערבים, יוצאי אתיופיה, בעלי מוגבלויות, להט"בים וקבוצות מופלות נוספות הוא שהם לבדם במערכה. שהאפליה שחוו אינה עניינו של הציבור, שהשוויון אינו ערך חברתי מוגן, וכי עליהם לפעול לבדם באמצעים אזרחיים אם הם רוצים סעד. מסר זה אינו מסר של מדינה שבאמת ובתמים רוצה להיאבק בגילויים של אפליה ולמגר אותם.
מלבד זאת, למדיניות אי האכיפה בפועל יש גם השלכות מעשיות. כך, למשל, בעוד למשטרה כלים טובים להגיע לחקר האמת, קורבנות אפליה מתקשים פעמים רבות להוכיח שאכן הופלו. בנוסף, האפשרות להגיש תביעה אזרחית לא נגישה לכולם, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, לאור החסמים הידועים של אוכלוסייה מוחלשת למימוש זכות הגישה לערכאות, ורבים יעדיפו בלית ברירה לספוג את הפגיעה וההשפלה, להמשיך הלאה ולא לצאת למאבק משפטי קשה ויקר.
לבסוף, מדיניות אי האכיפה בפועל מצמצמת את מורא החוק על מי שבוחרים להפלות. גם אם הם חשופים לתביעה אזרחית ולפיצוי, רמת הפיצויים הנפסקים בארץ לא מרתיעה מספיק, ודווקא החשש מהתיוג של ההתנהגות כפלילית הוא זה שיכול להוות שיקול חזק בבחירה לא להפלות. הסנקציות בהליך הפלילי קשות יותר, הן כוללות קנס כבד משמעותית ממה שלרוב נפסק כפיצוי בבית המשפט, ובמקרה של הפרה חוזרת גם אפשרות לסגירת העסק.
בכל זאת, יש תקווה להמשך. ועדת פלמור, שדנה במאבק באפליה ובגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, המליצה להקים גוף תביעה ייחודי שיפעל לאכיפתו של חוק איסור אפליה גם במישור הפלילי. יש לקוות כי המלצה זו אכן תצא לפועל, ולא תעלה אבק כמו אלפי המלצות טובות אחרות, שנקברו בארכיון משרד המשפטים.
עו"ד גן-מור הוא מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח.
> עצרת המחאה בת"א נגד רצח נשים הפכה לצעדת זעם וחסימות כבישים
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
