newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חד"ש-תע"ל מול האכזבה ברחוב: "המצב לא קל, אבל לא שחור"

ברשתות החברתיות נראה שחד"ש-תע"ל מפגרת אחרי הרשימות האחרות. בשטח הרושם קצת שונה. הרבה ביקורת, אבל גם תמיכה לא קטנה. "המצב יותר טוב ממה שהיה כשהשקנו את הקמפיין", אומרים פעילים

מאת:
מזהיר מפני עליית הפאשיזם ובן גביר. ח"כ איימן עודה במחאה בנצרת סביב בית החולים המקומי (צילום: דוברות חד"ש-תע"ל)

מזהיר מפני עליית הפשיזם ובן גביר. ח"כ איימן עודה במחאה בנצרת סביב בית החולים המקומי (צילום: דוברות חד"ש-תע"ל)

הרושם העולה מהרשתות החברתיות הוא שהרשימה המשותפת של חד"ש-תע"ל נמצאת במצב הכי קשה מבין שלוש הרשימות הערביות הרצות בבחירות הנוכחיות, כשהנוספות הן רע"ם ובל"ד. בעוד רע"ם מנהלת קמפיין שקט אבל יעיל, ובל"ד זוכה לאהדה מחודשת, גם משום שהצליחה להטמיע בקרב ציבור רחב את התחושה שנבגדה על ידי השותפים שלה ברשימה המשותפת, הקמפיין של חד"ש ותע"ל נראה מקרטע.

אחרי שהצטרפתי לחוג בית של חד"ש-תע"ל ולצוותים של הרשימה שחילקו פליירים ברחובות נצרת, התמונה המתקבלת יותר מורכבת. הרבה ביקורת על המפלגה ובכלל, על הפוליטיקאים הערבים, נשמעה מצד אזרחים ערבים ברחוב ובחוג הבית, הרבה חוסר אמון ביכולת לשפר את מצב האוכלוסייה הערבית, אבל הפעילים, בראשותו של יו"ר הרשימה ח"כ איימן עודה, התקבלו בסך הכל בצורה חיובית. "המצב לא קל, אבל לא קודר כמו שרואים ברשתות חברתיות", אומר פעיל מפלגה שהעיד שהוא מחלק פליירים של המפלגה כבר שלושים שנה.

כרגע חד"ש-תע"ל עומדת בסקרים על ארבעה מנדטים, כמו רע"ם, בעוד בל"ד רחוקה מאחוז החסימה ומקבלת בין 1.2 אחוז בסקר האחרון ב"מעריב" ו-2.4 אחוז בסקר של ערוץ 12 לפני שבועיים. אבל על כל הרשימות האלה  מאיים שיעור ההשתתפות הנמוך. לפי סקר של מכון סטטנט, שפורסם בערוץ "מכאן" של תאגיד השידור, שיעור ההצבעה בציבור הערבי הצפוי עומד כרגע על 39.2 אחוז, ירידה של כמעט חמישה אחוזים משיעורו בבחירות במרץ 2021, שכשלעצמו היה נמוך מאוד. אם זה אכן יהיה שיעור ההצבעה, כל הרשימות המייצגת הציבור הפלסטיני – רע"מ, חד"ש-תע"ל ובל"ד – עומדות בפני סכנה שלא יעברו את החסימה.

התקבלו בהרבה כבוד

בסיור שערך בנצרת בתחילת השבוע שעבר, התקבל ח"כ עודה בהרבה כבוד. גם ברחוב וגם בחוגי הבית, חלק גדול מהשאלות נגעו לחוסר שביעות הרצון מפירוק הרשימה המשותפת. בתשובה עודה הזכיר כיצד בנימין נתניהו הצליח – לדבריו – לחדור לרשימה המשותפת ולשכנע את רע"מ לפרק אותה לפני הבחירות הקודמות. לגבי הריצה הנפרדת של בל"ד, טען עודה שבל"ד היא שנסוגה ברגע האחרון מההסכם עם חד"ש, והזכיר שכבר קודם לכן בבל"ד דיברו על "זרם לאומי חדש".

אבל במרכז השיח של עודה עמד החשש מ"עליית הפשיזם" ומכך שאדם כמו איתמר בן גביר יהיה השר לביטחון הפנים. עודה הזכיר את האמירה של מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ולפיה "בסיבוב הבא, יש לאסור את המדיה החברתיות".  ששבתאי מדבר על "הסיבוב הבא", אמר עודה, נראה כאילו הסיבוב הבא הוא בלתי נמנע. "אם זה יקרה, ובן גביר, המסית הראשי, יהיה שר לביטחון הפנים, עם מי תדבר הנהגת החברה הערבית?", שאל עודה. הדרך למנוע את זה, אמר עודה, היא לצאת להצביע.

נתנו לכם הזדמנות ומה עשיתם אתה? איימן עודה (מימין) בחוג בית בנצרת (צילום: בכר זועבי)

נתנו לכם הזדמנות ומה עשיתם אתה? איימן עודה (מימין) בחוג בית בנצרת (צילום: בכר זועבי)

לפי עודה, אם "הימין הפשיסטי" לא יצליח להרכיב ממשלה, הדבר יעמיד את גוש המרכז-שמאל בפני דילמה: האם "לכבד את הערבים ולממש את תנאיהם" – מאבק באלימות, ביטול חוק הלאום, חידוש המשא ומתן עם הפלסטינים – "או שהמשבר יימשך ויעמיק ויהיו בחירות שישיות".

הדברים של עודה ושל פעילי חד"ש-תע"ל לא שכנעו את כולם. אחרי שלקח פלייר מפעילים של חד"ש-תע"ל שחילקו אותו בנצרת, אמר עלי דראושה כי הוא ומשפחתו לא יצביעו בגלל חוסר שביעות רצונם מפירוק המשותפת. "כשהגעתם ל-15 מנדטים, זה היה בזכות ההתלהבות של העם, ועכשיו אתם בעצמכם פירקתם את זה (את הרשימה המשותפת, ב"ז). למה אתם מחכים מהעם?", אמר. "נתניהו הלך הביתה, והגיעה ממשלה חלופית והיתה גרועה ממנו בהכל. למה שנצביע? המצב גרוע, והוא יישאר כמו שהוא".

"נתנו לכם יותר מהזדמנות אחת ומה עשיתם בשבילנו?", אמר מוחמד סלטי, שהשתתף באחד מחוגי הבית עם עודה. "למה אנחנו צריכים לצאת ולהצביע לכם שוב ושוב? מה אם התוצאות וההישגים? משום שאנחנו יודעים שההיעדרות שלהם מהכנסת תגרום לכך שמספר חברי הימין המסיתים נגדנו יגדל, אולי נצביע. אבל זה ממש לא טוב שאנחנו מצביעים לנציגים שלנו רק בשביל לא לתת לימין שיתחזק".

"אי שביעת הרצון ברחוב גדולה, לא רק בגלל פירוק המפלגות", אמרה מראם סולימאן, שהשתתפה גם היא בחוג הבית. "פלורליזם הוא טוב לפעמים". הסיבה לחוסר שביעות הרצון, טענה, קשורה לכך שהמפלגות "התמודדו עם סוגיית חלוקת המנדטים כאילו שזה הנושא המרכזי. יש ייאוש בחברה בגלל הפשע, בגלל האופק הדועך לשלום צודק ולפתרון הסוגיה הפלסטינית, בגלל התפשטות הימין והפשיזם ברחוב הישראלי, ובגלל עליית מחירים ונושאים אחרים. החברה שלנו סובלת מאוד, ומה שהיא מבקשת מהמנהיגות שלה זו אחריות".

פעילי חד"ש-תע"ל שחילקו את הפליירים הדהדו את המשפט שאמר עודה בראיון לרדיו אל-נאס, "יש מי שרוצה השפעה ללא כבוד (הכוונה לרע"מ, ב"ז), ויש מי שרוצה כבוד ללא השפעה (הכוונה לבל"ד), ויש אותנו שרוצים השפעה, אבל מתוך כבוד לאומי". לא כולם השתכנעו, כאמור, אבל הרושם היה שגם אם ההתלהבות נמוכה, "קבלת הפנים גדולה מאוד וחיובית ואינה משקפת את המספרים, שמדברים על אחוז ההצבעה הנמוך, ואפילו לא את ההתנגדויות והביקורת ברשתות החברתיות", אמר פעיל שהשתתף בחלוקת הכרוזים.

"גם התומכים בנו וגם המתנגדים מכבדים את חברי הכנסת ואת כל מי שמחלק עלונים", אמר המהנדס שריף זועבי, לשעבר חבר מועצת העיר נצרת וחבר חד"ש. "הפעם אנחנו שמים לב שחברי המפלגה הצעירים עובדים יותר ויותר אקטיבית, וזה משקף את החשש לא לחצות את אחוז החסימה, גם בגלל מה שקרה עם בל"ד. בנצרת חד"ש חזקה הרבה יותר מהמתחרות שלה, אבל אפשר לומר שבל"ד בולטת יותר מרע"מ בעיר".

ההסתה נגד הח"כים הערבים חילחלה

בהמשך השבוע, החלו הפעילים של חד"ש-תע"ל לחלק עלונים שנגעו יותר למאבקים האזרחיים של שתי המפלגות בכנסת: המאבק לצמצם את האלימות בחברה הערבית, המאבקים נגד יוקר המחיה ולמען מעמדם של הסטודנטים הערבים, של המורים ושל העובדים באופן כללי. העלונים גם סקרו את הפעילות של שתי המפלגות נגד דיכוי האזרחים הפלסטינים בנגב, ואת העובדה שניצלו את במת הכנסת "כדי להרים את קולו של עמנו הפלסטיני נגד הכיבוש".

מצב הרוח השתנה. פעילי חד"ש-תע"ל מחלקים עלונים בנצרת (צילום: דוברות חד"ש-תע"ל)

מצב הרוח השתנה. פעילי חד"ש-תע"ל מחלקים עלונים בנצרת (צילום: דוברות חד"ש-תע"ל)

"אני מחלק פליירים ועלונים כבר 30 שנה, אומר ד"ר עבד כנאענה, מרצה בחוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב וחבר בחד"ש ובמפלגה הקומוניסטית. "אני מעריך שהמצב לא קל, אבל לא קודר כמו שרואים ברשתות חברתיות. ההתלהבות של אנשים לא זהה למה שהיה כשהמשותפת קיבלה 15 מנדטים, אבל כשאנחנו מדברים עם אנשים, אנחנו רואים שאפשר לשכנע אותם בחשיבות ההצבעה”.

ד"ר כנאענה אומר שאחד הקשיים הוא שהאמירה שחברי הכנסת הערבים לא פועלים לטובת הערבית השתרשה בציבור. "זה מונח זדוני, שמי שטבע אותו היה גדעון עזרא, סגן ראש השב"כ לשעבר, ואחריו גם אבי דיכטר", אומר כנאענה. "התחילו לצטט אותו. הם מאמצים את התפיסה השקרית כאילו חבר כנסת צריך לתת שירותים כמו רשות מקומית, למרות שמתן השירותים האלה הוא תפקידה של הרשות המבצעת, כלומר הממשלה".

כנאענה מספר שכשעבד בעמותת "סיכוי" הם ערכו מחקר על עבודתם של חברי הכנסת הערבים ומצאו שיותר מ-87 אחוז מהעבודה שלהם התמקדה בסוגיות אזרחיות, ורק 13 אחוז בשאלות הנוגעות לכיבוש ולשאלות לאומיות. לטענתו, סיבה נוספת לאובדן האמון בח"כים הערבים היא העובדה שאחרי הקמת הרשימה המשותפת, המפלגות פעלו פחות ברחוב הערבי ולכן הקשר עם הבוחרים נחלש.

כנעאנה אמר כי גיוס תמיכה מצד ראשי רשויות המזוהים עם חד"ש יכול להועיל, אבל טמונה בו גם סכנה. "מצד אחד, כל אחד מהם יכול להשפיע על קבוצות תומכים שיש לו בישוב", אמר כנאענה, "אבל מצד שני, יש קבוצות מתנגדים. לכן יש צורך לעבוד בזהירות ולהעביר את המסר שלפוליטיקה הארצית אין קשר למחלוקות פוליטיות פנימיות בכפרים ובערים".

בשורה התחתונה, כנאענה מגלה אופטימיות זהירה: "כשהשקנו את הקמפיין, המצב היה גרוע יותר, ורואים שהוא משתפר לאט לאט".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"המקצועות ההומניים מפגישים את התלמידים עם עולם הרוח האנושית". ספריית האוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מי חוסם את לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך בישראל?

רמת העניין של התלמידים הישראליים במדעי הרוח עומד ביחס הפוך למספר שעות הלימוד המוקדשות להם בבתי הספר, ולחשיבותם. המכשול המרכזי הוא התמקדות מוגזמת בידע הדיסציפלינרי, במקום בחוויית הלימודים עצמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf